ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.
"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.
במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.
גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".
הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.
צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
"אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)
בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".
ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.
אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.
תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".
אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב"גוש הגדול", הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.
בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.
הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים
בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".
כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.
עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.
| נמל תעופה בן גוריון | 755,000 |
|---|---|
| שדה דב | 575,000 |
| חיפה | 70,000 |
ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".
מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".
עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".
ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.
"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".
אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.
הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.
"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".
"תנועה שלוקחת עיר ומחסלת אותה לא ראויה לתמיכה שלי. זה ישפיע גם על קולגות וראשי רשויות אחרות שמזדהים איתי. תם הפרק של תנועת הליכוד מבחינתי, ולכן אני מחזיר את כרטיס החבר שלי", כך אמר היום ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי במסיבת עיתונאים בתל אביב, במסגרת הדרישה לדחות את סגירת שדה דב.
השדה בתל אביב אמור להיסגר ב-1 ביולי והטבים דרומה יצטרכו להגיע לנתב"ג. זאת, לאחר שלפני כ-3 חודשים נסגר השדה באילת ונפתח שדה התעופה ברמון, שההגעה אליו מאילת לוקחת לפחות כ-20 דקות לכל כיוון, במכונית. בשורה תחתונה, שני המהלכים האלה מכפילים את זמן ההגעה ל-4 שעות לכל כיוון.
לפי הלוי, הסיבה לכך שהשדה אמור להיסגר היא רק בצע כסף וממילא אפשר להתחיל לבנות יחידות דיור בשטח שליד השדה מבלי לפנות אותו: "הקרקע מסופסרת, ועושים עליה עסקים, שלא נתבלבל, אין פה שום סיפור אחר. אפשר לבנות בשלב ראשון 3,000 עד 4,000 יחידות דיור מבלי לפנות את השדה, אבל אנשי המנהל מעודדים את מנהלי הגוש הגדול לצעוק. זה שיח של הסכמות אינטרסים שראוי שייבדק. כמו שאומר השיר, 'יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע'".
במפגש השתתפו מלונאים, הקמפיינר אבי בניהו וכן ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שמזדהה עם הדרישה לדחיית הסגירה, וטוען שזו איוולת שתוצאותיה ידועות מראש.
"לכאורה הייתי צריך לברך על המהלך שכן זה שטח ליד הים שאפשר לתכנן כמו שצריך ולבנות בו, אלא שאני עדיין אזרח מדינת ישראל והפינוי מתעלם מהתרומה של השדה לחיבור בין מרכז הארץ לדרום. שדה התעופה בנתב"ג עמוס ושדה דב משמש כשדה בינלאומי, אז למה ממהרים לסגור? בעבור חופן דולרים. העירייה מאפשרת חלופה של בניה מזרחית לשדה וזה יאפשר פיצוי לבעלי הקרקע. זו תשתית חיונית שמשמידים אותה וממילא חסרים 250 מיליארד שקל לתשתיות. אפשר לבנות שדה תעופה בים ורק אחר כך להשתמש באדמות כרזרבה של כסף".
דוד פתאל, הבעלים של רשת מלונות הנושאת את שמו, אמר כי "באילת לא נבנו מלונות חדשים ב-20 שנה האחרונות. 85% מהתיירות לאילת היא תיירות פנים וסגירת השדה תוריד את המלונות הקיימים מתחת לסף הרווחיות, על כל המשתמע מכך".
גם מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב אמר כי אם השדה ייסגר, הרשת תבטל הקמה של שני מלונות חדשים שהיו בתכנון מתקדם. מנכ"ל רשת מלונות דן, רונן ניסנבאום, אמר כי "סגירת השדה תגדיל את זמן ההגעה לאילת ל-4 שעות במקום שעתיים, והתיירים עלולים לבחור בקפריסין או ביוון או שיסעו על הכביש הלא בטוח לאילת וזה מסוכן ויוסיף עוד לקוחות לבית חולים יוספטל. מה הסכנה לדחות את ההחלטה ולתת עוד קצת זמן להתכונן במיוחד שאנחנו לפני עונת השיא של יולי אוגוסט? יש בעלי אינטרסים שדוחפים את המהלך הזה".
לפי מנהל בית חולים יוספטל, ד"ר אלדר ברקוביץ', "הסגירה תגרום לפגיעה אנושה בבריאות של התושבים, שכן מחצית מכוח העבודה הרפואי מגיע לבית החולים בטיסות כמעט כל יום או פעם בשבוע, והם הצהירו שלא יהיו מסוגלים להגיע אם זמן ההגעה יוכפל. אין לזה חלופה ואין דרך להשלים את החסר. חולים יבלו 4 שעות כדי לקבל טיפול של חצי שעה במרכז הארץ. חלק מהם יימנעו מזה".
אבי בניהו, המנהל את הקמפיין נגד הסגירה, טען שהאוצר ורשות מקרקעי ישראל תיאמו את הסגירה והביע תמיהה על כך שגם רשות שדות התעופה לא התנגדה לכך והסתפקה בקבלת 230 מיליון שקל. "הם יודעים שנתב"ג עמוס ולא יכול להכיל יותר טיסות. רק לאחרונה העבירו טיסות מיוון וקפריסין לשדה דב."
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לבית המשפט לרגל עדותו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט בתיקי האלפים.
ראש הממשלה מגיע לעדות מנדלבליט וכהרגלו לא עונה על שאלות pic.twitter.com/JjctNihhEb
— aviad glickman (@aviadglickman) October 11, 2026
החות'ים בתימן חידשו את אזהרתם לחברות התעופה, לעובדי נמלי התעופה ולנוסעים מפני שימוש בנמלי התעופה בערב הסעודית. הארגון הדגיש כי יש להתייחס לאזהרה ברצינות, וטען כי הממלכה "נושאת באחריות ליירוטים הכושלים".
האזהרה פורסמה יום לאחר המתקפה על נמל התעופה הבינלאומי בריאד, שבה נהרגו 12 בני אדם.
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט החל להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. עם כניסתו לאולם הדיונים נשמעו לעברו קריאות גנאי מצד חברת הכנסת טלי גוטליב ומקורבים נוספים לנתניהו.
בדיון נוכחים גם יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער.
מנדלבליט טען כי מגישת החדשות בכאן, אילה חסון, תקפה אותו בדרכו לאולם. חסון הכחישה את הטענה ואמרה כי רק הציגה לו שאלות בזמן שצילמה אותו בטלפון הנייד שלה.
סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, חקר את מנדלבליט על האנשים שעימם נפגש לפני עדותו היום ושאל אם מישהו הכין אותו לעדות. מנדלבליט השיב כי לא שוחח עם איש הקשור לתיק. התובעת יהודית תירוש התנגדה בחריפות לקו החקירה.
לעדותו של אביחי מנדלבליט במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיעו גם שר החוץ גדעון סער, יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, חברת הכנסת טלי גוטליב ויושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה שאמר כי פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ביקש ממנו להגיע.
ראש הממשלה צפוי להגיע למקום על פי פרסומים.
![ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) מגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להביע תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך משפט השחיתות שלו. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/10/F261011CG08.jpg "ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) מגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להביע תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך משפט השחיתות שלו. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)")
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט הגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים. נתניהו, שאינו נוהג להשתתף בדיונים באופן קבוע, צפוי להגיע לבית המשפט.
מנדלבליט מלווה בשוטר( כפי שפרסמנו) ובשני מאבטחים מגיע לדיון pic.twitter.com/2MRSUYs7vT
— aviad glickman (@aviadglickman) October 11, 2026
מנדלבליט הוא היועץ המשפטי לממשלה שהגיש את כתב האישום נגד נתניהו, הכולל עבירות מרמה והפרת אמונים בכל שלושת התיקים, וכן עבירת שוחד באחד מהם.
נתניהו האשים בעבר את מנדלבליט כי הגיש נגדו כתב אישום במטרה להדיחו מתפקידו. מנדלבליט הכחיש את הטענה.
פרקליטיו של נתניהו ביקשו כי עדותו של מנדלבליט תתקיים בין 11 ל־22 באוקטובר, ותסתיים חמישה ימים בלבד לפני הבחירות ב־27 באוקטובר.
דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על סיני, שלפיהם אם מצרים תתקוף את ישראל היא תאבד את סיני, פוגעים בנכס שספרו של דוד חכם "מצרים ראשונה ולתמיד" מתעד מבפנים: מצרים היא שמחזיקה במנוף על חמאס. לדעתי הדברים שאמר גם סוגרים בפני בנימין נתניהו את הדרך לשחזור הקואליציה היוצאת.
דברי השחץ הנבערים של שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל "גרנדמייזר" סמוטריץ', מביאים אותי אל ספרו של דוד חכם, "מצרים ראשונה ולתמיד", שיצא השנה בהוצאת משרד הביטחון ומודן, ששמו אומר הכול. השלום עם מצרים הוא מאושיות הביטחון הלאומי של ישראל, ואנו בועטים בו ברגל גסה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הנחת היסוד המקובלת בשיח הפוליטי, התרבותי והמשפטי בישראל, היא שהכיבוש מתרחש "שם", מעבר לגבול הבלתי-נראה, בעוד שבישראל הריבונית מתקיימת דמוקרטיה ליברלית יציבה.
גם מתנגדי הכיבוש הנחרצים ביותר נוטים לצמצם את הכיבוש לשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאילו מדובר במציאות המתקיימת במנותק מהחברה הישראלית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כל עוד רוב ההצבעה הפוליטית בישראל, היא זהותית ושבטית (בקרב רוב הערבים, המזרחים, הדתיים, החרד"לים, והחרדים), בכירי ושותפי ארגון המחבלים של הדיקטטור, הצורר, הבוגד, ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו יודעים שהם לא ישלמו שום מחיר פוליטי על שום כשלון. מירי רקב בתחום התחבורע, היא רק דוגמא אחת. קיש-קוש-קש ישלם על הכשלון בחינוך היסודי והתיכוני? שרי ש"ס בקדנציה האחרונה ישלמו על הכשלון במערכת הבריאות הציבורית? בצל (אין) אל סמרטוט רצפה ישלם על יוקר המחייה שמאמיר כל חודש לשיאים חדשים בכל תחום? פיתמר בן זונה ישלם על כשלון המשטרה במלחמה בפשיעה? עבריין הבנייה והמס גולדקנופף ישלם על אימת מחירי הדיור?. כל אחד מהם ימשיך בדרכו המושחתת והמשחיתה ישירות גם לכנסת הבאה. ובכוונה התמקדתי בתחומים אזרחיים שכשלון ממשלת השואה, הזדון וההפקרה בהם איננו נתון למחלוקת פוליטית עמוקה. הוא ברור לכל.
כחמישים וחמש שנים חלפו מאז שהסתובבתי כמורה דרך צעיר בח'רבת סוסיא, ועד לביקורי שם ב-25 בספטמבר, לראשונה מאז. הצטרפתי לקבוצת בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובגופי ממסד אחרים, שבאו, בהובלתו של האלוף (במיל') יעקב אור (מנדי), לראות מקרוב את העוולות שנעשות לתושבים הפלסטינים המקומיים.
מסכנים אלה נאחזים בציפורניהם במעט הקרקעות שעוד נותרו להם (קרקעות פרטיות, שנקנו בעבר מתושבי יטא), חסרי אונים מול פעילות פושעי המאחזים החדשים, שבתיהם צומחים סביב כחגורות חנק.
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.
"אפרטהייד" זוהי אכיפת חוק שונה לאוכלוסיות שונות: לפלסטינים (וישראלים שעוזרים להם) אסור להיכנס לשטח שמוגדר כ"שטח צבאי סגור", למתנחבלים – מותר ; אכיפת חוק שונה לאוכלוסיות שונות ידועה מגרמניה של שנות ה-40+30.
את הטרור הכהניסטי כבר מזהים מרחוק ; הוא לא היה מתאפשר או מצטמצם מאד אם צה"ל לא !!! היה מכריז על "שטח צבאי סגור" על אדמות פרטיות !!! של פלסטינים באיזורי חקלאות ויותר גרוע !!! באיזורי מחייה של חיי היומיום ; כאשר למתנחבלים מאושר להיכנס !!! לכל "שטח צבאי סגור" שמתחשק להם נא לא לייבב על הגדרת "האפרטהייד", שנשמעת לגבי אכיפת החוק השונה !!! לגבי אוכלוסיות שונות !!!.
את הטרור הכהניסטי כבר זיהינו ; זה היה מתאפשר פחות או לא מתאפשר כלל אם צה"ל לא !!! היה מכריז על שטחים פרטיים !!! חקלאיים או אפילו שטחי מחייה יומיומיים של הפלסטינים כ"שטח צבאי סגור" ; שימו לב של"שטח צבאי סגור" הזה המתנחבלים יכולים להיכנס ללא הפרעה ; ואחרי זה מיללים שיש טענה על קיום "אפרטהייד" באכיפת החוק לגבי אוכלוסיות שונות.
עם ישראל חי,לערבים אין שום קשר לאדמה הזו,באמצע שנות ה50 הערבים לא ידעו מה משמעות מילה פלסטין ומי היו הפלישתים ,גועל נפש מה שהשמאלנים מנסים לעשות עם המדינה שלנו ,אצלי אתם יושבים יחד עם החרדים.
למרבה הצער מה שמאפיין באופן גורף קצינים בכירים שלעבר, גם כשהם כבר פוקחים איניים ורואים מה שקורה בשטחים, הוא חוסר היכולת להודות באשמת הצבא במצב הזה. למי שקורה את המאמר נראה שהיחידים שפועלים בשטח הם המתנחלים, כאשר מפעם לפעם מסייע להם צו שטח צבאי סגור ממקור עלום. אבל מי שאמור להיות השליט בשטח הוא הצבא, ומי שמסייע למתנחלים בלי סוף הוא הצבא. ושלא יספרו לנו שהצבא שמסוגל לכבוש רצועות ביטחון על ימין ועל שמאל ולתקוף בשבע זירות בו זמנית לא מסוגל לסלק כמה עשרות מתנחלים אלימים. כמו שנהגו לומר בטירונות, אין לא יכול, יש לא רוצה.
וזה לא חדש. הנה מה שכתבתי על זה לפני שלוש וחצי שנים, וגם אז זה לא היה חדש:
https://www.themarker.com/blogs/dror-feitelson/2023-02-24/ty-article/.premium/00000186-82dc-d167-a3df-b6fe36dd0000?gift=928a8749a1ea4be88e56f20bb3584c19
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
| ישר בראשות איזנקוט | 24 |
|---|---|
| הליכוד | 20 |
| ביחד בראשות בנט | 13 |
| ישראל ביתנו | 10 |
| הרשימה המשותפת | 9 |
| ש″ס | 8 |
| יהדות התורה | 8 |
| הדמוקרטים | 8 |
| עוצמה יהודית | 6 |
| רע″ם | 5 |
| הציונות הדתית-זהות | 5 |
| עמך ישראל | 4 |
| מילואמניקים-הכלכלית | 0 (3.20%) |
| כחול לבן | 0 (1.20%) |
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו