נושא
אינסטגרם
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 33 ימים להשבעה

ארה"ב מתחילה להתחסן מהקורונה - ומטראמפ

שני ארועים סימבוליים התרחשו בארה"ב ביום שני, המייצגים את תחילת הסוף של המגפה המשתוללת במדינה בעת האחרונה ● בניו יורק, אחות טיפול נמרץ הייתה הראשונה להתחסן נגד קורונה ● ובערי הבירה של המדינות, האלקטורים בחרו בג'ו ביידן לנשיא הבא ● במקביל, השינוי החברתי נותן אותותיו באחוזי הצפייה של פוקס ניוז

עוד 1,731 מילים

סכסוך המים בין אתיופיה למצרים מגיע לנקודת רתיחה ● חוקר טרור עיראקי נרצח בפתח ביתו בבגדאד ● ארדואן מכין הפתעה למתנגדיו ● בישראל וברצועת עזה מציינים 6 שנים למבצע צוק איתן, ודבר לא השתנה ● ודוגמנית-העל ממוצא פלסטיני, בלה חדיד, גונבת את ההצגה לפוליטיקאים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 822 מילים

בעזרת הלייק הרבי של האינסטוש

הרב האמריקאי דניאל בורץ העביר את מרכז עבודתו לאינסטגרם ● הוא מטייל ברחבי העולם, משוחח עם אנשים על אלוהים - ואת הכל מצלם ומעלה לרשת ● גם את פסטיבל קוצ'אלה הוא לא העז לפספס: "גם היהדות התחילה עם אברהם ושרה, שעמדו באוהל באמצע המדבר"

עוד 1,044 מילים

כל האמת מאחורי הסלפי הוויראלי שלי מהפסגה הכלכלית בבחריין

קראנו הרבה על "פייק ניוז" בשנים האחרונות, ובשבוע שעבר זכיתי בחוויה הסוראליסטית להפוך למושא שלהן בעצמי.

במשך כמה ימים, הפנים שלי הוצגו במדיה המסורתית והחברתית ברחבי העולם הערבי, אחרי שמישהו מצא תמונה שלי והפיץ את השמועה שאני עיתונאי ישראלי שנמצא בממלכת בחריין כדי לסקר את הסדנה "שלום לשגשוג" של ג'ארד קושניר.

התמונה עצמה אמנם הייתה אמיתית, אבל היא הוצאה מהקשרה. אני לא עיתונאי, ולא הייתי בבחריין לכבוד הסדנה, למרות שדאוד כותאב כתב ב"אל-מוניטור" ש"הדימוי היחיד שתפס את נושא הנורמליזציה היה צילום הסלפי של עיתונאי ישראלי עם הדרכון שלו מחוץ למשרדים של החברה הבחריינית נגד נורמליזציה במנאמה".

הסלפי שלי, שצולם כמה חודשים לפני הסדנה, מראה אותי במנאמה, בחריין, מחזיק את הדרכון הישראלי שלי לפני משרדי החברה הבחריינית נגד נורמליזציה עם האויב הציוני. אני חשבתי שזה נורא מצחיק, ופגעתי בעצב רגיש באזור כולו.

אין לי מושג מי התחיל את השמועה ופרסם את התמונה שהפכה לוויראלית. זה נודע לי לראשונה ביום שלישי בבוקר, כשקיבלתי מפייסבוק כמה התראות מוזרות, שלפיהן אנשים מעלים תמונות שעשויות לכלול אותי. בדקתי את התמונות, שאכן כללו אותי, וחשבתי שזה מוזר שזרים מעלים אותן לפייסבוק. אבל התמונה מצחיקה, בין אם מכירים אותי או לא, אז הנחתי לזה והמשכתי את היום שלי.

זמן קצר לאחר מכן קיבלתי הודעה מעיתונאי בירושלים, שרצה ליידע אותי שהתמונה שלי מסתובבת במדיה החברתית הפלסטינית. מאותו הרגע, התמונה הופיעה בכל מקום. חבריי מרחבי כל האזור – פלסטין, ירדן, עיראק, בחריין, סעודיה ומדינות נוספות – התחילו לכתוב לי, בניסיון להבין למה אני מופיע בפידים שלהם בפייסבוק.

View this post on Instagram

انا كنت مشهورة هذا الأسبوع! إذا كنت تتحدث اللغة العربية ، فمن المحتمل أنك رأيت صورتي مؤخرًا. اخذ شخص ما صورة قديمة لي واستخدمها لنشر الشائعات بأنني صحفي إسرائيلي يغطي المؤتمر الأمريكي في البحرين. هذا ليس صحيحا. ولكن بمجرد أن بدأت الشائعات ، ظهرت صورتي فجأة في كل مكان. قال كثير من الناس أنني التقطت تلك الصورة (وهي حقيقية ، ولكن منذ أشهر) من أجل إهانة العرب ، وهذا خطأ. وهناك أيضًا شريط فيديو لأشخاص ينظفون المكان الذي وقفت فيه من أجل "تطهير الصهيونية" ، وهو أمر مجنون ، لم ألتقط الصورة من أجل إهانة العرب. لقد أخذتها لتوضيح أن هذه العقلية العدائية تنتمي إلى الماضي ، وقد حان الوقت لنا جميعًا – الإسرائيليين ، والبحرينيين ، والفلسطينيين ، والجميع – للبدء في * العمل سويًا * لبناء مستقبل أفضل للمنطقة بأسرها ، وما زلت أعتقد ذلك ، رغم كل الكراهية التي تلقيتها هذا الأسبوع ، وأنا أعلم أن تلك الكراهية لا تمثل الشعب البحريني، وبالنسبة لأولئك الذين يشعرون أنهم بحاجة إلى تنظيف الأماكن التي أمشي فيها ، من الأفضل أن يقتنوا على المماسح والصابون ، لأنني سأعود إلى البحرين – وغيرها من الدول العربية والإسلامية – في أسرع وقت ممكن. ‏I was famous this week! If you speak Arabic, you've probably seen my face recently. Somebody took an old pic of me and used it to spread the rumor that I’m an Israeli journalist covering the American conference in Bahrain. That's not true. But once the rumor started, my face suddenly appeared everywhere. Many people said that I took the photo (which is real, but from months ago) in order to insult Arabs, which is wrong. And there’s even a video of people cleaning the spot where I stood in order to “cleanse the Zionism," which is crazy. I didn’t take the picture in order to insult Arabs. I took it to make the point that this mentality of enemies belongs in the past, and it’s time for all of us – Israelis, Bahrainis, Palestinians, and everybody else – to start working together to build a better future for the whole region. I still believe that, despite all the hate I received this week. I know that hate doesn’t represent the Bahraini nation. And to those people who feel that they need to clean the places where I walk, you better get your mops and soap ready, because I’ll be coming back to Bahrain – and other Arab and Muslim countries – as soon as I can.

A post shared by ✌????????????????????????✌???? (@nick_from_israel) on

אתר תימני שמאשים אותי ב"לעג לבחריין"

התמונה שלי הופיעה בהבלטה באתרי חדשות ברחבי המזרח התיכון, לצד כותרות שטענו שאני, העיתונאי הישראלי לכאורה, לעגתי ולגלגלתי על בחריין. היא הופיעה אפילו בפרסומים שקשורים לחיזבאללה ולנותנת החסות שלו, ממשלת איראן.

וזה עוד הלך והשתפר. אנשי החברה נגד נורמליזציה החליטו לפרסם סרטון של עצמם שוטפים את הרצפה בנקודה שעמדתי בה, כדי לנקות את כתם הציונות שהשארתי שם, מה שהוביל לסבב חדש של פרסום התמונה.

ייתכן בהחלט שזה הדבר הכי מצחיק שקרה לי, אבל זה גם היה די עצוב. כששיתפתי את התמונה לראשונה, לא עשיתי את זה כדי ללעוג לבחריין או לערבים, והיה עצוב לראות איך מיליוני אנשים מבינים את זה כך מבלי שיכולתי לעשות שום דבר בעניין. שיתפתי את התמונה כדי לטעון שהמנטליות הזאת של אויבים שייכת לעבר, ושהגיע הזמן שכולנו – ישראלים, פלסטינים, בחריינים ותושבי כל האזור – נעבוד יחד כדי לבנות עתיד טוב יותר עבור כולנו.

עצוב גם שהפכתי לפנים של ועידה שנתפסת כשוחד, שנועד ללחוץ על הפלסטינים לוותר על זכותם למדינה בתמורה להטבות כלכליות. אף על פי שהמדינות הערביות שהשתתפו בסדנה הצהירו במפורש שלא יזנחו את תביעתן להקמתה של מדינה פלסטינית – לתדהמתם של ביבי נתניהו ושכמותו – כך זה נתפס לרוב ברחוב הערבי.

רק כדי להבהיר את העניין, אני מאמין שהדרך היחידה להמשיך קדימה, הפתרון הצודק היחיד והדרך היחידה לשמר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הם השגת הסכם שיעניק לשני הצדדים, היהודי והפלסטיני, את זכותם להגדרה עצמית. במילים אחרות: פתרון שתי המדינות.

בשונה מביבי, אני מכיר בכך שהסיכויים ליחסי נורמליזציה עם העולם הערבי קלושים ביותר בהיעדר הסכם משמעותי עם הפלסטינים. אבל אני מאמין שדיאלוג רחב יותר בין ישראל למדינות ערב יכול רק לעזור לנו להתקדם לקראת הסכם משמעותי. אילו רק מדינות ערב היו מראות נכונות גדולה יותר לכונן יחסים עם ישראל לפני כמה עשורים, אולי לא היינו מוצאים את עצמנו במצב שהגענו אליו היום.

אבל הזמנים השתנו, ומכמה סיבות, ובכללן גיאופוליטיקה ותהליך הליברליזציה ההדרגתי שמתרחש במדינות ערביות רבות, קיימת היום נכונות רבה יותר, הן בקרב הממשלות הערביות והן בקרב העמים הערביים, לכונן יחסים עם ישראל. והישראלים כולם צריכים למלא תפקיד בקידום הדיאלוג הזה.

ברוח הזו אני אמשיך לטייל במדינות ערביות ומוסלמיות לעתים קרובות ככל האפשר, לפגוש אנשים וליצור קשרים שיוכלו לעזור לנו בדרכנו לשלום. למרות השנאה שכוונה כלפיי במדיה החברתית כשהתמונה שלי הסתובבה בה בשבוע שעבר, במדינות הערביות שביקרתי בהן זכיתי רק ליחס חיובי, גם אחרי שחשפתי את זהותי הישראלית.

ולאנשים שחשים שנאה כה עמוקה עד שיש להם צורך לנקות את הקרקע שאני עומד עליה – מוטב שתצטיידו בהרבה סבון.

כותב פוסטים ב-Times of Israel

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 623 מילים

אינסטגרם תתחיל לחסום קמפיינים נגד חיסונים

הרשת החברתית הודיעה כי תחסום האשטגים בנושא חיסונים שבהם מופץ מידע שקרי

הרשת החברתית הפופולרית אינסטגרם תזהה ותסנן האשטגים שיתבססו על דיסאינפורמציה בנושא החיסונים. כך הודיעה הרשת באירוע לעיתונאים שקיימה בסן פרנסיסקו בסוף השבוע שעבר.

"אם האשטאג כולל את המילה 'חיסונים' וכולל כמות גדולה של דיסאינפורמציה אודות חיסונים, אנחנו נחסום אותו לגמרי", הצהירה קרינה ניוטון, מנהלת המדיניות הציבורית באינסטגרם העולמית.

אינסטגרם מגדירה כ"דיסאינפורמציה" מידע שהוגדר כשגוי על ידי ארגון הבריאות העולמי והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ברחבי העולם – כלומר, המידע שעליו מתבססים הקמפיינים ברשתות החברתיות נגד החיסונים.

אינסטגרם הודיעה כי תעבור על פוסטים שהורדו מהאוויר בשל דיסאינפורמציה ותשתמש בלמידת ממוכנת כדי לעקוב אחרי ההאשטגים שהם שייכים אליהם ולחסום האשטגים שיובילו למספר רב של פוסטים כאלה.

רשת פייסבוק (שהיא גם בעלת השליטה באינסטגרם) הודיעה לפני חודשיים שהיא תפסיק לאשר פרסום של קמפיינים ממומנים נגד חיסונים ושתפחית את הניראות של פוסטים נגד חיסונים. בעקבות הודעת פייסבוק, פורסמו כתבות ביקורתיות בתקשורת העולמית על העובדה שאינסטגרם טרם ביצעה מהלך דומה נגד מתנגדי החיסונים.

 

עוד 143 מילים

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים

"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי. מטרתה של סדרת הדוקו-אקשן הזו, על פי יוצריה, לחשוף את סודותיהם של מנהיגי ערב דרך עיני שירותי המודיעין הישראליים.

הנחת העבודה של היוצרים היא ש"במדינות המזה"ת המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי", ולכן "הכרת דמותו, מעשיו ומחשבותיו הכרחית לסיכול כוונותיו ההתקפיות". מפתיע ככל שזה נשמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב רבה יותר, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, הן במצב מלחמה והן במצב של שלום. על כן, יש לברך באופן עקרוני על כל ניסיון תקשורתי להרחיב את הידע של החברה הישראלית לגבי ההיסטוריה של השכנים.

מפתיע ככל שיישמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזה"ת בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, במצב מלחמה או שלום

אולם, למרבה הצער, הסדרה סובלת מכמה כשלים מהותיים שפוגמים בתוצאה הסופית. כשלים אלה סובבים סביב ארבע סוגיות:

  1. האחת, אי-בהירות לגבי מוקד הסרטים.
  2. השנייה, בחירת עדשה חד-ממדית דרכה מועבר המידע.
  3. השלישית, בחירה סלקטיבית של מידע שמשרתת את העדשה שנבחרה, אולם אינה משקפת באופן מהימן את הידע ההיסטורי הקיים כיום.
  4. ולבסוף, סתם טעויות היסטוריות. מתוך מטרה להתמקד בעיקר, לא אטפל בסוגיה האחרונה.

1

אי-המיקוד של הסדרה נובע מהעובדה שיוצריה לא החליטו שמא היא נועדה להציג ביוגרפיה של השליטים או לספר את סיפורי הגבורה של המודיעין הישראלי ביחס למנהיגים אלו.

התוצאה היא ערבוב בין פרטים ביוגרפיים של המנהיגים – אשר מסופרים בדרך כלל על ידי אנשי אקדמיה – ובין סיפורי המודיעין המסופרים על ידי אנשי מערכת הביטחון, קרי מוסד, שב"כ והמודיעין הצבאי. וכך, הנרטיב קופץ בין סיפור תולדות חייו והחלטותיו של המנהיג, ובין פרשיות מודיעין – לעתים שוליות – שמקבלות נפח שידורי מעל ומעבר לחשיבותן ההיסטורית.

כך, למשל, פרשת המדענים הגרמנים בתקופתו של עבד אל-נאצר (מבצע "דמוקלס") – שנלעסה כבר לא מעט לאורך השנים – תופסת כמעט כשליש מהפרק על מנהיג חשוב זה. ניתן היה להבין החלטת הפקה ועריכה אם פרשת פיתוח הטילים נגד ישראל אכן הייתה איום של ממש על קיומה של ישראל, אולם המחקר ההיסטורי מלמד כי לא כך היה. למעשה, כבר בזמן אמת – כפי שראש המוסד מאיר עמית כתב – היה ידוע כי הטילים שהוצגו לראווה במפגן הצבאי של העשור למשטר, אינו שמיש ונועד בעיקר לצרכי תעמולה פנימית. למעשה, גם חלק מהמרואיינים הודו בכך, אולם למה לקלקל סיפור טוב המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל.

למה לקלקל סיפור טוב, המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל

2

עניין זה מביא לסוגיה השנייה, וזו הפריזמה או העדשה דרכה מוצגת הסדרה. כינויה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. במלים אחרות, היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת באופן שאינו משקף את המציאות המורכבת. דמוניזציה מתרחשת כמעט בכל סכסוך, וישראל אינה יוצאת דופן מבחינה זו. היא נועדה לחזק את הסולידריות והנחישות של החברה במאבקה נגד האויב המשותף. אמנם אף לא אחד מהמנהיגים היה ידיד של ישראל (גם לא סאדאת), אולם חלקם לא שאפו לחסל את ישראל, ואף קיימו עמה לעתים קשרים חשאיים.  מידע זה, שאינו עולה בקנה אחד עם התואר "אויב", לא נכלל בתכניות, אם מחמת צנזורה עצמית או בורות.

3

דבר זה מוביל לביקורת השלישית והיא בחירה סלקטיבית של מידע. התיאור של עבד אל-נאצר כמי שחתר להשמיד את ישראל תואם לתיאור המסורתי שלו בתקשורת הישראלית כהיטלר וכמוסוליני, כאשר עיקרי האידיאולוגיה שלו שפורסמו ב"פילוסופיה של המהפכה" הושוו ל"מיין קאמפף" של היטלר.

למותר לציין, כי אין שום דמיון בין שני הכתבים הללו. ואולם, יש גם עדויות שעבד אל-נאצר ניסה לקיים מגעים עקיפים וישירים עם ישראל. מאיר עמית חשף כי ב-1966 התקיים קשר עם קצין בכיר בצבא המצרי שהיה אמור להוביל לפגישה ישראלית-מצרית רמת דרג בקהיר, אולם איסר הראל  טרפד את היוזמה, בעיקר בשל "מלחמות יהודים". המוסד הוביל את המגעים הללו ולכן מן הראוי היה להכלילם בהתייחסות של המודיעין למנהיג המצרי, אולם תיאור זה היה "מקלקל" את דימויו השטני החד-ממדי.

גם ערפאת קיים קשרים עם ישראל באמצעות בכירים בארגונו בשנות ה-70 ו-80, ואף הכיר בישראל ובהחלטה 242 כבר ב-1988, חמש שנים טרם הסכמי אוסלו, אולם ישראל בחרה להתעלם, וכך גם התכנית על ערפאת. העיתונאי דני רובינשטיין אמר בסוף הפרק כי הוא מאמין שערפאת רצה הסדר שלום, אולם אין ניסיון להבהיר מה מביא את אחד הפרשנים המוערכים בארץ לערפאת (רובינשטיין כתב עליו ביוגרפיה) לומר משפט שעומד בסתירה לכל מה שהוצג בפרק. שהרי אם המטרה היא להראות את האויב והטרוריסט ערפאת, הרי כל מידע שעלול לפגוע בדימוי זה אינו רצוי.

כינוי הסדרה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת

הפרק על אסד עוסק בהרחבה בפעולות הטרור של המשטר, אך ממעיט לעסוק במגעי שלום עם ישראל לאורך שנות ה-90. גם כאשר הוזכר תהליך השלום, המסקנה מפי דניס רוס הייתה כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להתגמש ולכן המשא ומתן נכשל.

אולם, הידע שקיים כיום מאושש את הקביעה כי אסד בימיו האחרונים רצה לחתום על שלום עם ישראל כדי להותיר לבנו ירושה שקטה בחזית הזו, אולם התעקשותו של ברק שלא לאפשר לאסד להגיע לכנרת, כדרישתו, שמה קץ לשיחות. קלינטון האשים את ברק בטרפוד ההסכם. במלים אחרות, לא תמיד "האויבים" אשמים בהחמצת הזדמנויות אלא גם ישראל החמיצה הזדמנויות (וכמובן אפשר להתווכח אם זה היה רצוי וכו' אבל זה כבר וויכוח אחר).

באשר לסאדאת, אמנם הפרק דן בצדק בפספוס המודיעיני של השלום, אך משום מה התעלם מהתפקיד החשוב שמילא המוסד במפגש שהתקיים בין דיין ונציג מצרי בכיר במרוקו והכשיר את הקרקע לביקור סאדאת בירושלים.

*  *  *

כתיבת ההיסטוריה, כמו גם סיפורה התיעודי בקולנוע ובתקשורת, היא תהליך דיאלקטי שמושפע מחשיפת מסמכים חדשים וקיומה של פרספקטיבה היסטורית עמוקה יותר שמאפשרת – ולעיתים דורשת – רוויזיה בנרטיב ההיסטורי. מצופה מסדרה דוקומנטרית חדשה שלא תשחזר את הנרטיב הישן אלא תשאל שאלות שלא נשאלו או תקרא תיגר על תפיסות קיימות. למרבה הצער, הסדרה מאששת את הסטריאוטיפ הישן של הערבי או הפרסי "האויב" ומפספסת את חלקם של קברניטי ישראל והמודיעין בניפוח הדימוי השלילי של האויב, וכן את תרומתם להחמצת הזדמנויות לשלום.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים

תגובות אחרונות

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-1 תגובות

למרות העוצר הלילי - מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ומתייצב הבוקר על 0.97

לפי סקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הליכוד עודנה הרשימה הגדולה ביותר - עם 29 מנדטים; שנייה לה, יש עתיד - עם 17 מושבים בכנסת הבאה; חמישה מנדטים לכחול לבן ● דיווח: העימות בין נתניהו ומירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 6 עדכונים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה