נושא
נטפליקס

דעה אין מה להודות לנשיא ארגנטינה

מטרת ממשלת ארגנטינה הנוכחית היא לקבור את כל כתבי האישום נגד כריסטינה קירשנר ושותפיה, שעמדו מאחורי טיוח הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, והרצח של התובע אלברטו ניסמן ● הנשיא הנוכחי פרננדס, שביקר בישראל והבטיח לחקור מחדש את הפיגוע, רק מרחיק אותנו מהאמת ומהצדק

הפיגוע הקטלני ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ועד מגדלי התאומים בניו יורק היה פיצוץ הבניין של הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994 שבוצע ע"י איראן.

האחריות על הפיגוע טויחה שיטתית במשך שנים, עד כניסתו לתמונה של התובע אלברטו ניסמן, לתפקיד ראש יחידת חקירה מיוחדת שהורכבה על ידי 30 בעלי מקצוע מהמדרגה הראשונה. ב-2006 חשף ניסמן את כל הפרטים אודות הפיגוע: התכנון, המימון והביצוע. כך נהפך לאויב המושבע של איראן בפורומים הבינלאומיים. הודות לעבודתו נכללו האחראיים לפיגוע ברשימת המבוקשים של אינטרפול, ועד היום הם מתקשים לצאת מאיראן מחשש שייעצרו.

בזירה המשפטית נהפך ניסמן לגיבור בינלאומי במאבק בטרור האיראני בזירה. השנה אף יצאה בנטפליקס סדרה תיעודית עליו, בששה פרקים.

אלברטו ניסמן (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)
אלברטו ניסמן (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)

ב-2013 חשף ניסמן לעיני העולם את רשת הטרור הבינלאומית שאיראן מובילה.

המשך חקירתו גרם לתגלית נוספת שזעזעה את החוקרים. באמצעות הקלטת שיחות רבות הוכח כי בשנים האחרונות, ובתיווך נשיא ונצואלה דאז, הוגו צ'אבס, שיתפה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, פעולה עם המפגעים האיראנים. באותם הימים צ'אבס היה נציג איראן ביבשת ובעל בריתה של כריסטינה קירשנר.

תמורת כסף, הנחתה קירשנר לנקות את איראן מכל אשמה בפיגוע. בשיחות הטלפון שהוקלטו נמצא כי סוכנים ארגנטינאים מסרו לעמיתיהם האיראנים פרטים על ניסמן עצמו.

בתחילת 2015, בשיא הישגיו, הגיש ניסמן כתב אישום חמור נגד הנשיאה ונגד שבעה ממקורביה שבגדו כמוה. יום לפני שהציג את פרטי האישום בפרלמנט בבואנוס אירס, נרצח ניסמן בדירתו.

בתחילת 2015, בשיא הישגיו, הגיש ניסמן כתב אישום חמור נגד הנשיאה ונגד שבעה ממקורביה שבגדו כמוה. יום לפני שהציג את פרטי האישום בפרלמנט בבואנוס אירס, נרצח ניסמן בדירתו

מיד לאחר הרצח, מיהרה קירשנר להופיע בטלוויזיה והכריזה על התאבדות מדומה. אולם החברה הארגנטינאית לא התבלבלה, וכעבור חודש יצאו כמעט חצי מיליון אנשים להפגין בבואנוס אירס תחת גשם סוער ובשלטים בכתובת "כולנו ניסמן". הרצח שינה את האווירה הפוליטית ועזר לא מעט להפלתה של כריסטינה בבחירות באותה השנה. הרצח עורר עניין תקשורתי ברחבי העולם.

כריסטינה קירשנר (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko, File)
כריסטינה קירשנר (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko, File)

ביקור של נשיא ארגנטינה בארץ

הזמנתי את ידידי ניסמן לארץ ב-2007. זה היה ביקורו הראשון וסיפור הצלחה גדול, חוויה שהפכה אותו לציוני נלהב. כאן הוא נתקבל בחום, התראיין באמצעי תקשורת רבים והרצה במסגרות שונות.

אשתקד שוב התקיימו בארגנטינה בחירות, ובשל המשבר הכלכלי העמוק ניצחה מפלגתה הפופוליסטית של קירשנר, והיא כעת מכהנת כסגנית הנשיא.

הנשיא אלברטו פרננדס השתתף בחודש שעבר בטקס השואה העולמי בירושלים, ועל כך צריך לברך אותו על מפגן בלתי צפוי של הזדהות עם העם היהודי.

אבל פרננדס גם קיים פגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושאים כלכלים ואחרים. במסיבת העיתונאים המשותפת הצהיר פרננדס על "התחייבותו לחתור לאמת לגבי הפיגוע". המשימה המוצהרת הזאת מדאיגה מאד.

הרי האמת כבר ידועה לכול מאז 2006, ולכן הרמיזה על חקירה מחודשת פירושה לבטל את עבודתו של ניסמן ולזכות את האיראנים.

התרגיל ברור. מטרת ממשלת ארגנטינה הנוכחית היא לקבור את כל כתבי האישום נגד כריסטינה קירשנר ושותפיה. בשביל זה על ממשלת פרננדס לשכתב את נסיבות הפיגוע ולהטיל דופי בניסמן ובחקירתו.

התרגיל ברור. מטרת ממשלת ארגנטינה הנוכחית היא לקבור את כל כתבי האישום נגד כריסטינה קירשנר ושותפיה. בשביל זה על ממשלת פרננדס לשכתב את נסיבות הפיגוע ולהטיל דופי בניסמן ובחקירתו

גרוע מזה: בנימין נתניהו, שלכאורה לא תודרך כראוי בנדון, דווקא הודה לנשיא החדש על התחייבותו לחקור את הפיגוע. אבל אין צורך בחקירה על מה שכבר הוכח לפני עשור וחצי. חובת השעה היא ליישם עד תומם את חשיפותיו של ניסמן. אם לחקור, חייבים חקירה על מי רצח אותו. זאת, ממשלת ארגנטינה לא תעשה, אי-לכך אין סיבה להודות לה.

הפיגוע בארגנטינה, 1994 (צילום: AP Photo/Alejandro Pagni, File)
הפיגוע בארגנטינה, 1994 (צילום: AP Photo/Alejandro Pagni, File)

גוסטבו פרדניק הוא פילוסוף, סופר ומרצה ישראלי. 

עוד 524 מילים ו-1 תגובות

בגיל 40, הקומיקאית טיפאני האדיש חוגגת לעצמה "בלק מצווה" בספיישל של נטפליקס, ומתחברת ליהדותה גם מאחורי הקלעים ● היא מתפייסת עם הילדות הקשה שלה, לומדת עברית תוך כדי שינה, ומתכוננת לעלייה לתורה גם בחיים האמיתיים ולביקור בישראל ● ראיון

עוד 1,034 מילים ו-1 תגובות

ראיון בתפקיד סוכן המוסד השרמנטי: קפטן אמריקה

השחקן ההוליוודי כריס אוונס מככב בסרטו החדש של גידי רף, "אתר הצלילה בים האדום", העוסק במבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופה מסודן ● לקראת עליית הסרט לנטפליקס, ביום רביעי, מספר רף על הצילומים המאתגרים באפריקה ועל תמיכתו במחאת יוצאי אתיופיה

אין מחסור בסיפורים ישראליים, אבל יש סיפורים שטרם הוצגו. חלקם עתיקים, אחרים התרחשו בשנות ה-80. מהקבוצה השנייה מגיע הסיפור על "אתר הצלילה בים האדום" (Red Sea Diving Resort), מלון מזויף לחופה של פורט סודן.

במיקום הזה, לפני מספר עשורים, הפעיל המוסד בסיס שארגן את העלאת אלפי יהודים ממוצא אתיופי לישראל – יהודים שנמלטו ממלחמת האזרחים באתיופיה.

התכנית הייתה משוגעת מספיק בשביל לעבוד, מסוג הדברים שאומרים עליו "מישהו צריך לעשות מזה סרט". וכך נולד "אתר הצלילה בים האדום", של נטפליקס. גידי רף, יוצר הסדרה "חטופים" (שהפכה ל"הומלנד") אסף צוות שחקנים מרשים כדי להוציא את הסיפור הזה לאור (החל ב-31 ביולי בנטפליקס).

השחקן הראשי הוא כריס אוונס ("קפטן אמריקה" מהסרטים של מארוול), ולצדו משחקים (בתור סוכנים ישראלים) היילי בנט, אלסנדרו ניבולה ומיכיל האוסמן.

מייקל קיי. וויליאמס הוא איש הקשר שלהם בתוך הקהילה האתיופית וגרג קיניר הוא איש ה-CIA המועיל בתוך סודאן. בן קינגסלי מגלם שם את ראש המוסד.

אוונס מגלם מעין קאובוי חמום מוח טיפוסי שמביא תוצאות בזמן שהוא מסכן את עצמו, וזה סרט מהנה, אבל גם נוגע, במיוחד כשהוא מראה את הייאוש של הפליטים. ועל אף שהסיפור מתרחש לפני 40 שנה, הוא נותר רלוונטי למדי לימינו.

"הכרתי את העליות מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90 שהגיעו במטוסים", מספר הבמאי רף, "ואני זוכר את התמונות המרגשות, אבל לא ידעתי על המלון הזה עד שהמפיקה אלכסנדרה (מילצ'ן, בתו של ארנון מילצ'ן), הביאה אותו לתשומת ליבי.

גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)
גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)

"במהלך העבודה על הסרט נפגשתי עם חלק מסוכני המוסד שהיו מעורבים במבצע, כמו גם עם ישראלים רבים שעשו את המסע מאתיופיה דרך סודאן.

"הצילומים עצמם מאוד מאתגרים. היינו במקומות כמו אפינגטון ופלה בדרום אפריקה, ואז ליד לידריץ בנמיביה, ובאמצע המדבר. כשחוצים נהרות שם אתה עומד בפני דברים שאתה לא עומד בפניהם בדרך כלל. כמו להביא מישהו שיוודא כי אין היפופוטמים ותנינים במים. ויש בבונים בצד השני של הנהר שנובחים עלינו במשך כל הזמן. היו עקרבים שעקבו אחרי הצל שלנו, משום שהיה כל כך חם, עד שהם רצו ליהנות מהצל של הגוף שלנו. היו דברים שלא ציפינו להם.

"כשצילמנו את הסצנה הראשונה שלנו בכפר האתיופי, הרגשתי את הצורך לחפש שדה תירס. אז נכנסתי לשדה תירס כדי לבדוק אותו ואחד מהסיירים המקומיים רץ אליי ואמר לי שאני נכנס לאזור של נחשי הבלאק ממבה. אבל האתגרים הגדולים ביותר היו עבור השחקנים. היה כל כך חם, ואז הנהר קפא".

היה לכם את כריס אוונס בתפקיד הראשי, שנהנה מתנאים נוחים במיוחד, אני מניח, באולפנים של מארוול בארצות הברית. איך הוא הסתדר עם זה?

"הוא נכנס לעניין ועשה כל מה שנדרש לו. הוא השחקן הכי פחות מפונק שאי פעם עבדתי איתו".

כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)
כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)

הוא נראה בחור כייפי! אבל אנחנו מכירים אותו בתור קפטן אמריקה, ופחות מסרטים רציניים על פליטים, או סרטים עם קצת יותר כובד.

"הוא היה מאוד נלהב לעשות את הסרט הזה. הוא קרא את התסריט ופנה אליי. הוא השקיע בו כל דקה במשך היום, עבד קשה מאוד כדי להרים את התפקיד שכתבתי.

מפתיע בימים אלו שמישהו עם כזה פרופיל ציבורי משחק גיבור ישראלי. יש תגובת-נגד אוטומטית מחלקים מסוימים בחברה בכל הנוגע למשהו שהוא אפילו קצת ישראלי.

"כריס הבין שמדובר בסיפור על האנושות, על אנשים המתאחדים, על משפחות המתאחדות מחדש. הסרט הזה מכיר בכך שכולנו שווים. יש לנו משבר פליטים עכשיו בעולם וחשוב לספר סיפורים מעוררים ומלאי תקווה על אנשים מתאחדים, עושים את הדבר הנכון והופכים את העולם למקום טוב יותר".

האם הראיתם לשחקנים ולצוות סרטים דומים?

"לא ממש, אבל הצלם שלי רוברטו שיפר ואני דנו על הרבה מותחנים על המלחמה הקרה משנות ה-70, סרטים כמו "איש המרתון", "השיחה", ו"גורקי פארק" ואפילו "חיים של אחרים". אבל באשר למעברים הוויזואליים, דיברנו על סרטי שנות ה-80 והשפה הזו שהשתנתה בזמן שהעולם עבר מהאנאלוגי לדיגיטלי".

אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)
אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)

סרטים הרגילו אותנו לקלישאות מסוימות. כשרואים בתחילת הסרט של כריס אוונס והיילי בנט חושבים "הם בטוח יתחברו בהמשך", אבל זה לא סיפור מהסוג הזה. האם היה לחץ לשלב זווית רומנטית?

"לא, בכלל לא. היו דברים אחרים שירדו בעריכה. האתגר הגדול ביותר של הסרט היתה לדחוס חמש שנים של מבצע לשעתיים, ומקביל לתת את הכבוד לקהילה האתיופית בתור הגיבורה של הסיפור. הם היו אלו שהתחילו את הכל, והיו פעילים בדיוק כמו סוכני המוסד בחילוץ שלהם".

האם יהיו לכם הקרנות לקהילת יוצאי אתיופה בישראל?

"עשינו כבר כמה כאלה, במיוחד לאלו שעזרו וייעצו לנו".

יש בתקופה האחרונה מתחים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. האם הסרט יכול להזכיר לאנשים על אחדות?

"אני מקווה. הקהילה האתיופית בישראל נלחמת עבור צדק, לסיום האפליה ולשוויון. וזה הנושא של הסרט – חמלה, אחדות עם השכנים שלכם ובני האנוש האחרים. למרבה הצער, האתיופים עוברים תקופה קשה היום, אבל הם מנהלים מאבק צודק".

עוד 695 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

פייק ניוז? גם בישראל, הכתובת מוכרת

פייק ניוז, פייק ניוז בכל מקום. מה אתם יודעים על פייק ניוז? המונח עצמו קיבל את תהילתו הודות לדונאלד טראמפ, שנוהג להתייחס לכל אייטם שלא לרוחו כ״פייק ניוז״ בלי לתמוך את טענותיו במשהו, בלי להתייחס לגופו של עניין, ובלי דין וחשבון על דבריו או מעשיו. טראמפ מכנה בעצם את התקשורת הממוסדת "פייק ניוז", כי התקשורת מדווחת על דברים שלא לרוחו.

עם זאת, המשמעות המקורית של המושג נועדה להתייחס למצבים בהם מפברקים ידיעות חדשותיות. בתקופה של לפני המירוץ לנשיאות ארה״ב, למשל, הסיפורים החדשותיים המזויפים והבדויים לחלוטין, קיבלו יותר חשיפה באינטרנט מדיווחי חדשות עיתונאיות אמיתיים. המציאות החדשה היא שידיעות מזויפות מתערבבות כל הזמן ברשתות החברתיות עם ידיעות אמיתיות, ונהיה קשה יותר להבדיל.

המשמעות המקורית של "פייק ניוז" התייחסה לפיברוק ידיעות חדשותיות. לפני המירוץ לנשיאות ארה״ב, למשל, הסיפורים החדשותיים הבדויים קיבלו יותר חשיפה באינטרנט מדיווחי חדשות עיתונאיים אמיתיים

השבוע עלה ביס דוקו סרט בשם ״פוסט אמת: המחיר של פייק ניוז״. הסרט מתאר מספר מקרים של אנשים שפשוט ״עובדים״ בייצורן של פייק ניוז, ידיעות חדשותיות מומצאות וחסרות בסיס לחלוטין.

אולם מה שנאמר בסאב-טקסט של הסרט, הוא שהשימוש בכלי הזה של פייק ניוז מהווה נחלתם הכמעט בלעדית של השמרנים: הסרט מתאר טרולים כדוגמת אלכס ג׳ונס שממציאים סיפורים הזויים לחלוטין, ואחרי שהם מקבלים תהודה, לך תוכיח עכשיו שאין לך אחות. סיפור אחד, לפיו הילארי קלינטון מנהלת רשת פדופיליה במרתף פיצריה בוושינגטון, הצליח כל כך, עד שאדם חמוש ברובה נכנס לפיצריה הזאת כדי לחפש שם מרתפים בהם הילארי מענה ילדים. החדשות מזויפות, אך ההשלכות לפעמים אמיתיות.

האם אכן פייק ניוז הם כלי של השמרנים?

קודם כל, שיהיה ברור שלליברליזם אין מונופול על האמת. וברור שמשטרים משמאל וימין, דיקטטורים יותר או פחות, ממציאים ומזייפים ידיעות חדשותיות ברמה כזאת או אחרת. אולם – ואני אנסה לצלוח ככל האפשר את השלמת הטענה הזאת – אני סבור כי אכן בכל הנוגע להפרטה של פייק ניוז על ידי המגזר הפרטי, במדינות ליברליות ופתוחות יחסית, נראה שיש צדק מסוים בטענה לפיה יותר סביר שפייק ניוז יגיעו מפי גורמים שמרניים מאשר מגורמים ליברליים.

בהנחה שאני צודק, השאלה היא מדוע זה כך? קודם כל, שליטים שמרניים בכל העולם, דוגמת טראמפ ונתניהו, מחזקים את האמון של הציבור שלהם בהם על ידי הטלת דופי בכל המוסדות הקיימים בחברה: האקדמיה, המשפט, הדרג הביורקרטי והתקשורת. בנוגע לזו האחרונה, הקהל השמרני שנאמן למנהיג שלו, נוטה לקבל כל ראיה לכך שהתקשורת מציגה מציאות מעוותת, כדי לשמר את השקפת העולם שבנה לעצמו.

קהל כזה הוא קרקע פורייה לשתילת ידיעות מזויפות, ותמיד יהיה מי שיעשה זאת. כשיש ביקוש, יש היצע. שנית (וכאן אני ממש מסתכן בגינויים אבל ניחא), נראה שהתפיסה של השמרנים לגבי פטריוטיות היא שמי שמבקר את המדינה לא אוהב אותה. עם זאת, משום שהם אלו שבאמת אוהבים את המדינה, הם יודעים שלפעמים היא צריכה מעט ״עזרה״, ולכן ראוי לעגל פינות בשבילה.

נראה שתפיסת השמרנים לגבי פטריוטיות היא שמי שמבקר את המדינה לא אוהב אותה. עם זאת, משום שהם אלו שבאמת אוהבים אותה, הם יודעים שלפעמים היא צריכה מעט ״עזרה״, ולכן ראוי לעגל פינות בשבילה

מקרה מעניין בהקשר הזה היה השבוע עם בחורה צעירה בשם ורד סבן. ורד נקנסה בחמשת אלפים שקלים בגין הפרת בידוד ביתי, וקיבלה הזדמנות להתראיין על כך אצל ניב רסקין בחדשות הבוקר. ורד לקחה את ההזדמנות ״בשתי ידיים״, אבל משום ש״פחדה לצאת אהבלה״ התייעצה בווצאפ עם פעילי ליכוד ושאלה אותם מה כדאי להגיד. חבריה ״הנאמנים״ לקבוצה ייעצו לה: "לא משנה מה, לא לצאת על ביבי, תצאי על השמאל" אמר פלוני. "תנסי לצאת מזה בזה שאת מפילה את האשמה על לפיד וכל 'לוחמי' הדמוקרטיה למיניהם. יעני אם לא לפיד, את היית נשארת בבית". אמר אלמוני.

האמת כבר לא חשובה

ורד לא ראתה את יאיר לפיד בטלוויזיה אומר שום דבר על הפרת בידוד. עם זאת, זה לא הפריע לעיתונאים שמרניים, בזה אחר זה, לצטט אותה כמקור לכך שיאיר לפיד אמר שצריך להפר בידוד. בשביל נתניהו, כמו בשביל ארץ ישראל, מותר לשקר. מותר גם פשוט להמציא.

שום דבר לא חשוב כמו שמירה על הערך של אהבת המדינה, ואהבה למדינה, היא אהבה ללא סייג וללא תנאים (גם החוק לא חשוב כמו האהבה למדינה: אם חצי מהעם בחר בנתניהו, אז צריך לזכות אותו). ראינו המצאות נוספות של חדשות בשם האהבה למדינה מן המגזר הפרטי בזמן האחרון: ״התצהיר הכוזב״ של הפרקליטה ליאת בן ארי, פרשת המימד החמישי, פרשיית נאווה ג׳ייקובס ודברים נוספים. נצח ישראל לא ישקר. אבל בשביל נצח ישראל, מותר לשקר.

זו המשמעות האמיתית של פוסט אמת: ההבנה כי האמת כבר אינה חשובה עוד. כשהאמת לא מתאימה, אפשר לשפץ אותה או לעזור לה. בעידן הזה של פוסט-אמת, חלפה לה האשליה הישנה לפיה אנשים מעצבים את השקפת עולמם בהתאם למה שהם תופסים כאמת. כלומר, התפיסה הפוליטית שלהם לא נובעת מהבנה של איך שהדברים עובדים במציאות, אלא נובעת מאיך שהם חושבים שהמציאות צריכה להיות. בעשורים האחרונים חלחלה ההבנה לפיה אנשים מעדיפים ״אמת״, רק כאשר היא נוחה עם תפיסתם הפוליטית, אפילו שהיא מעוצבת לפי משאלות ליבם.

בין החדשות המומצאות שראינו בשם האהבה למדינה: ״התצהיר הכוזב״ של הפרקליטה ליאת בן ארי, פרשת המימד החמישי, פרשיית נאווה ג׳ייקובס וכדומה. נצח ישראל לא ישקר. אבל בשביל נצח ישראל מותר לשקר

אולם הנזק האמיתי של פנייה לפוסט אמת, הוא שהוא מדבק: כאשר צד אחד שובר את הכללים ומצליח לנצח על ידי כך, הוא מדרדר את המשחק כלפי מטה. נוצר מירוץ לתחתית של שימוש בטענות רגשיות ועובדות בדויות במקום שאיפה לשיח רציונלי. אי אפשר לומר, אוקי, אני אשתמש עכשיו בשקרים וסילופים, כדי להגיע לשלטון, ואחר כך נטהר את השיח. כפי שנאמר במשנה:

הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

אי אפשר לחטוא היום מתוך כוונה לכפר על כך מחר. על הפנייה לפוסט אמת אין כפרה.

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 868 מילים

ליצמן מתעקש על הבריאות, חוסן לישראל מוותרת על החוץ, ומחלוקת לגבי מינוי שר משפטים

התקדמות במגעים בין הליכוד וחוסן לישראל: נתניהו וגנץ קיימו פגישה במשך כשמונה שעות, והם צפויים להיוועד שוב היום ● פנינה תמנו-שטה, שמבקשת לעזוב את יש עתיד ולהצטרף לחוסן לישראל, צפויה להתמנות לשרת העלייה והקליטה, אף שהמשרה הובטחה לגדי יברקן ● בנט מעוניין להתמנות לשר האוצר ● הוועדה המסדרת תדון בצהריים בבקשת פיצול כחול לבן

11:13 עריכה

גורמים ביש עתיד אומרים ל-The Times of Israel שהם מופתעים מכך שפנינה תמנו-שטה החליטה לעזוב את המפלגה ולהצטרף לממשלת נתניהו יחד עם חוסן לישראל. לדבריהם, הצעד של תמנו-שטה "מאוד מאכזב". עוד אמרו במפלגה שחברת הכנסת "נטשה אנשים שלחמו לצידה במשך שנים".

11:01 עריכה

יושב ראש ימינה, השר נפתלי בנט, מעוניין לקבל לידיו את משרד האוצר – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

10:59 עריכה

דפנה ליאל דיווחה ב-N12 על המשא ומתן הקואליציוני –

• מסתמן ששר המשפטים, שיהיה בידי חוסן לישראל, יאויש על ידי מי שאיננו חבר כנסת. זאת בעקבות תביעת הליכוד.

• לשר הבריאות יעקב ליצמן הוצע לעמוד בראש משרד הבינוי והשיכון – שאף יורחב – אך יושב ראש יהדות התורה דחה את ההצעה.

פנינה תמנו-שטה תתמנה לשרת העלייה והקליטה, אף שהמשרה הובטחה לגדי יברקן.

• עומר ינקלביץ' צפויה להתמנות לשרת ירושלים ומורשת.

10:46 עריכה

יושב ראש ימינה, השר נפתלי בנט, הציג תוכנית להתמודדות עם מגפת הקורונה. התוכנית הוגשה לראש הממשלה נתניהו ולמטה לביטחון לאומי.

תוכנית בנט להתמודדות עם הקורונה.

10:27 עריכה

בחוסן לישראל העלו את שמותיהם של גבי ברבש ויצחק קרייס כמועמדים לתפקיד שר הבריאות – כך דיווח ירון אברהם מחדשות 12. ברבש שימש כמנכ"ל משרד הבריאות וניהל את בית החולים איכילוב. קרייס מנהל את המרכז הרפואי שיבא ושימש כקצין הרפואה הראשי בצה"ל.

10:21 עריכה

בשעה 13:00 תקיים חברת הכנסת מרב מיכאלי כנס וירטואלי נגד הצטרפות מפלגת העבודה לממשלת נתניהו.

10:11 עריכה

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן גינה את ההלוויה ההמונית שנערכה בבני ברק.

10:05 עריכה

בשעה 12:00 תדון בכנסת הוועדה המסדרת בפיצול כחול לבן.

זו החלוקה הנוכחית בתוך סיעת כחול לבן:
• 15 חברים בחוסן לישראל, מפלגתו של גנץ;
 13 חברים ביש עתיד, מפלגתו של לפיד;
 5 חברים בתל"ם, מפלגתו של יעלון.

חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם יבקשו להתפצל לשתי סיעות, כשהאחרונות יבקשו להמשיך לפעול כסיעה אחת. יועז הנדל וצבי האוזר יבקשו להתפצל מתל"ם. פנינה תמנו-שטה תבקש לעזוב את יש עתיד ולהצטרף לחוסן לישראל. ע'דיר כמאל מריח מסתייגת מהצטרפות מפלגתה לממשלת נתניהו; לא ברור אם תבקש דבר מה מהוועדה.

השאלה העיקרית נוגעת לחברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר, שאמנם חברים בתל"ם – שלא תצטרף לממשלה – אך, לפי מספר דיווחים, מעוניינים לקחת בה חלק.

(1) בני גנץ – חוסן לישראל
(2) יאיר לפיד – יש עתיד
(3) משה (בוגי) יעלון – תל"ם
(4) גבי אשכנזי – חוסן לישראל
(5) אבי ניסנקורן – חוסן לישראל
(6) מאיר כהן – יש עתיד
(7) מיקי חיימוביץ' – חוסן לישראל
(8) עפר שלח – יש עתיד
(9) יועז הנדל – תל"ם; מעוניין להתפצל יחד עם האוזר ממפלגתם
(10) אורנה ברביבאי – יש עתיד
(11) מיכאל ביטון – חוסן לישראל
(12) חילי טרופר – חוסן לישראל
(13) צבי האוזר – תל"ם; מעוניין להתפצל יחד עם הנדל ממפלגתם
(14) אורית פרקש-הכהן – חוסן לישראל
(15) קארין אלהרר – יש עתיד
(16) מירב כהן – חוסן לישראל
(17) יואל רזבוזוב – יש עתיד
(18) אסף זמיר – חוסן לישראל
(19) יזהר שי – חוסן לישראל
(20) אלעזר שטרן – יש עתיד
(21) מיקי לוי – יש עתיד
(22) עומר ינקלביץ' – חוסן לישראל
(23) פנינה תמנו-שטה – יש עתיד; מעוניינת להצטרף לחוסן לישראל
(24) ע'דיר כמאל מריח – חוסן לישראל; מסתייגת מהצטרפות מפלגתה לממשלה
(25) רם בן ברק – יש עתיד
(26) אלון שוסטר – חוסן לישראל
(27) יואב סגלוביץ' – יש עתיד
(28) רם שפע – חוסן לישראל
(29) בועז טופורובסקי – יש עתיד
(30) אורלי פרומן – תל"ם
(31) איתן גינזבורג – חוסן לישראל
(32) אנדרי קוז'ינוב – תל"ם
(33) עידן רול – יש עתיד

אגב, אם מי מחברי הכנסת של כחול לבן יתפטר מהכנסת, מי שייכנס במקומו יהיה חבר יש עתיד יוראי להב הרצנו (גם אם המתפטר הוא חבר חוסן לישראל או תל"ם).

09:50 עריכה

יושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן הודיע לראש הממשלה נתניהו שלא יוותר על תפקידו כשר הבריאות – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן. בין הליכוד לחוסן לישראל מתנהל משא ומתן קואליציוני, שבמסגרתו דרשו האחרונים לקבל לידיהם את המשרה.

09:42 עריכה

אחרי שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה הודיעה על עזיבת מפלגתה, ביש עתיד מבהירים שהם בדקו היטב ולא יהיו עוד עריקות מקרבם – כך דיווחה אנה רייבה ברסקי מ"מעריב".

09:19 עריכה

הודעתה של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה על עזיבת יש עתיד והצטרפות לחוסן לישראל.

החלטתי להישאר בכחול לבן במסגרת חוסן לישראל ולתת גיבוי מלא לראש המפלגה, חבר הכנסת בני גנץ, בממשלת האחדות שתוקם בקרוב. גנץ הוא מנהיג ששם את ישראל לפני הכל וזו לא סיסמה אלא עובדה.

אני מאמינה שבעת המורכבת הזו, הן בשל משבר הקורונה, הפלונטר הפוליטי והשסעים החברתיים – האינטרס הציבורי הוא ממשלת אחדות שתתפקד בצורה מיטבית מול האתגרים העומדים לפנינו למען ישראל. חונכתי על ערבות הדדית ואחדות העם ואני בוחרת בדרך הזו מתוך הבנה שאנחנו חייבים ללכד ולאחד את החברה הישראלית בעת הקשה הזו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחבר הכנסת יאיר לפיד מעומק הלב על שנים של חברות ועשייה משותפת ולכל חברי הכנסת של יש עתיד, לפעילי המפלגה ולכל האנשים המדהימים שפגשתי לאורך השנים.

לא אסתיר, לא קל להיפרד מהמסגרת הפוליטית הראשונה שלי, שהייתה לי בית פוליטי אך בניגוד להחלטה שנלקחה ביש עתיד שלא להיכנס לממשלת אחדות כעת, אני סברתי אחרת ועל כן בשעת מבחן זו אני בוחרת לתת אמון וחיזוק למהלך זה.

אני סומכת על הרמטכ"ל וחבר הכנסת בני גנץ שבאמת עבורו ישראל לפני הכל, ואהיה לו לעזר כשליחה ונבחרת ציבור.

אני תקווה שעוד היום נצא לתקופה פוליטית חדשה, תקופה של אחדות, שבה נתמודד יחד עם האתגרים שלפנינו.

כולי תפילה שבעזרת השם נצליח יחד להתגבר במהירות על משבר הקורונה והשלכותיו ונדע בשורות טובות בכל התחומים.

09:01 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מיש עתיד הודיעה ליושב ראש מפלגתה, יאיר לפיד, שבכוונתה להצטרף לחוסן לישראל. לפי דיווח של יובל קרני ב-ynet, לפיד נתן את הסכמתו למהלך. לדברי תמנו-שטה, גנץ עשה את הדבר הנכון כשהחליט להצטרף לממשלת נתניהו.

08:45 עריכה

ביו הליכוד לחוסן לישראל ישנן מחלוקות לגבי תיקי החוץ, הבריאות, הגנת הסביבה ואיוש משרת יושב ראש הכנסת – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן. בעוד שבתחילה פורסם כי משרת שר החוץ תוחזק על ידי חוסן, עתה מסתמן שהמפלגה תוותר על התפקיד. בחוסן לישראל מעוניינים במשרד להגנת הסביבה כדי שמיקי חיימוביץ' תכהן כשרה בתיק זה. בנוסף, במפלגה מסתייגים ממינוי יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת.

מיכאל שמש דיווח שבין המפלגות ניטשת מחלוקת על המשרד לביטחון הפנים. בחוסן לישראל מעוניינים במעוזי שלטון חוק, ולצד תיק המשפטים שואפים במפלגה להחזיק גם במשרד זה.

08:21 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן בישראל.

פינה תמנו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תמנו-שטה בכנסת, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

עוד 17 עדכונים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

החורים השחורים של הדמוקרטיה הישראלית

סערות הקורונה והפוליטיקה הישראלית כמו התאבכו זו בזו, וחשפו – כפי שכל משבר חושף – את מערומינו וגם את חוזקותינו בו-זמנית.

דווקא במהלכו של משבר הקורונה, מתגלות יוזמות מדהימות של פיתוח מהיר (שבועות בודדים) של מכונות הנשמה, של מערכות טיפול נמרץ שניתן יהיה לשכפל אותן, ובכך לבלום את האיום על חיינו. ומי נחלץ לטובתנו? היזמים מהעולם האזרחי, למרות שגדלו ביחידות המיוחדות של צה"ל. היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה.

היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה

המערכת הפוליטית, לעומת זאת, נחשפה במערומיה שנבטו עוד בימי הקמת המדינה. עוד בימים שדוד בן גוריון ויתר על האספה הלאומית, ויתר על הגדרתה של חוקה והסתפק בהכרזת העצמאות – כשהמילה דמוקרטיה לא קיימת בה בכלל – והחטא הקדמון בהקמתה של מפלגה שכונתה בשם מפא"י, מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפלגה ששלטה ללא מיצרים עד המהפך ב-1977.

מפא"י היא מפלגה שקמה על שני מרכיבי תודעה שאבד עליהם הכלח: התודעה הסוציאליסטית בהשפעת "האדומים" של בריה"מ, והתודעה הצבאית של "אחרי" מלחמת העולם השנייה–  בסך הכל 2-3 שנים אחרי תום המלחמה הנוראה הזאת. מפא"י הריצה את מדינת ישראל (ונודה לה על כך) על שני הדגלים הללו.  לכן משרד הביטחון היה מעל הכל (לעומת משרד ראש הממשלה), ולכן גם "הבולשביזם" הבלתי נסבל שהיה נוכח ולא נפקד עד להתמוטטותה של מפא"י.

התמוטטות שהתממשה בזכות מפלגה שקמה בלילה לא שקט בשם דש, שנעלמה כמעט במחי יד של ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. היא יצרה את הגשר שאפשר לליכוד לנצח את מפא"י האימתנית.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה

גם ההתפתחות הזאת ארעה בזכות הצורך של כמה מאנשי יצחק רבין (ואני ביניהם) להביא למהפך בתוך מפלגת העבודה שיאפשר לרבין לגבור על שמעון פרס, מהלך שאכן הצליח והביא את רבין לראשות מפלגת העבודה ומכאן גם לניצחון על הליכוד בבחירות 92. אלמלא המעבר לפריימריז ב-1991, פרס היה יו"ר מפלגת העבודה עד היום…

אבל הפריימריז במפלגת העבודה איבדו את המשמעות העיקרית – של יצירת פתיחות למועמדים חדשים להתמודד על הנהגת המפלגה שהידרדרה והלכה  מ-44 מנדטים ב 92 להישג בלתי נתפס של 3 מנדטים במרץ 2020. הסיבה:  מפלגת העבודה אמנם עברה לפריימריז, אבל בתוכה לא התקיים שום נוהל שאיפשר לכל מי שרצה להתבטא או להשפיע.

המפלגה נותרה סגורה בתוך עצמה, מנוהלת על ידי מספר גושי כוח שהתבצרו במחוזות (תל אביב ונתניה ובאר שבע וחיפה וכולי) והפכו להיות בעלי הבית. כל מחוז כזה מנוהל על ידי בעלי הבית הללו כבר לפחות 25 שנים, ואיש אינו יכול לערער עליהם או לקחת מהם את המפתחות למבנה המחוז, שהפך כבר מזמן למועדון הווי מקומי ממומן.

מול התופעה הבצקתית הזאת נולדה כחול-לבן. שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת שמכנים עצמם יועצים אסטרטגיים, יצרו כמה נאומים והופעות סטנד-אפ מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי" שתודלק על ידי כתבי אישום כבדים כנגד בנימין נתניהו.

שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת יצרו הופעות מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי"

ללא תפיסה חברתית וללא תפיסה מדינית או תפיסה בכלל, כחול-לבן הייתה סתם ערימה של חבר'ה עם זכויות. אבל ללא כל זיקה למבנה פנימי דמוקרטי – הוכתה שוק על ירך על ידי הנאשם.

קל מאוד לשנוא את נתניהו. קל מאוד להאשימו בהחרבת הדמוקרטיה. קל להכות בראשו של בני גנץ – שהמהלך האחרון שלו איכזב את כל אוהדי "רק לא ביבי". אבל למעשה מהלך הכניעה שלו היה המהלך היחיד שיכל לבצע.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח, רק מקווים לאיזו שגיאה של הצד השני, ולפעמים גם לא מחכים לצעד האחרון, והמפסיד עוצר את המשחק עוד בשלב מוקדם. במשחק הפוליטי האחרון היה משחק שח שבו צד אחד ידע את התוצאה שהוא ישיג, והצד המובס לא מבין מה קרה לו… יכול להיות שעד היום.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח

במשחק שחמט אפשר להטיל על הצעד האחרון של הנכנע את כל האשמה בהפסד. אבל למעשה, הכניעה הייתה כמו מוות ידוע מראש. היא נבנתה על ידי שני הצדדים צעד אחר צעד, כשהמובל אל הכניעה לא מודע כלל לגורלו שכמו נחרץ מראש, אולי בגלל שלא רצה להקשיב לאנשים הנכונים, אולי בגלל שהיה צעיר מדי במרחב הפוליטי ולא יכול היה לבחור בחבורת אנשים שהיא מעבר ליועצי תקשורת – כי כמו שאמר פעם פואד: "המומחיות שלי היא לדעת לבחור את המומחים הנכונים, אני מומחה למומחים".

כל איש צבא שמשתחרר מוקסם מעוצמתה של התקשורת. הוא ממש נכנע לה, מאוהב בה, וכל מי שמקשר אותו אליה הופך לרב או גורו או שניהם ביחד. רביעיית הקוקפיט התהלכה על אחד מהרחובות בגני התערוכה, בצעדים של "המושיעים הלאומיים". הם חשבו בליבם שהם אכן המושיעים. המאוהבות בכוח התקשורתי עיוור את עיניהם ונטל מהם את יכולת החשיבה.

כל פוליטיקאי בכיר מהזן הקודם – כמו רבין או אריאל שרון ואפילו יצחק שמיר – היה בועט במצג המטופש והריק הזה בלי אפילו לחשוב יותר משתי שניות. זה היה כל כך מגוחך שבא לבכות, אבל לא ניתן היה לומר דבר כי כל ביקורת נחשבה כתמיכה בנאשם שמנגד.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ מהמרתף הפוליטי שאליו הם הושלכו הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית

כדי להיות מומחה למומחים נדרש ניסיון רב, נדרשת תבונה פוליטית שנרכשת בהרבה מאוד שנים של התנסות, ומי שנדמה לו שיבוא מהמערכת הצבאית או המשטרתית וייקח את הקופה בזכות כמה אמירות שדופות ויועצים "אסטרטגיים" – שישכח מזה. אפילו כנגד מועמד המואשם בשלוש עבירות פליליות.

אנחנו צריכים ללמוד לקח ממשחק השחמט הזה.  אם לא נלמד, החברה הישראלית תונהג עוד הרבה מאוד שנים על ידי צד פוליטי אחד, והצד המפסיד ייבב על "חורבן הדמוקרטיה". כדי לעצור את הדמעות ולהפסיק את היבבה האיוולתית הזאת, על הציבור המכנה עצמו מרכז-שמאל להקים מחדש את הארגון הפוליטי החדש, הנכון, המתאים לתקופה הזאת, יחד עם תפיסות של שוויון ההזדמנויות (וצמצום דראסטי של הפערים החברתיים), והצורך בהסדרים מדיניים עם כל העולם.

אבל יש עוד כמה חורים שחורים שניבעו עוד בימים הראשונים לקום המדינה.

זה לא משנה אם ההסתכלות על המשבר שהגיע לשיאו בעימות בין בג"ץ ליו"ר הכנסת היא משמאל או מימין. עצם אי הבהירות, עצם העובדה ששני הצדדים מרגישים צודקים – מצביעה על כך שיש כאן שבר עמוק המתקשר לאי-כיסוי ברור של מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת והמערכת השיפוטית.

האם אמנם בג"ץ, ששופטיו לא נבחרו על ידי העם, יכול להורות ליו"ר הכנסת – שכן שנבחר על ידי העם – לבצע צעד כלשהו? או האם יכול אותו יו"ר לסרב לבצע את הוראת הבג"ץ?  מהי המשמעות של הפרדת רשויות בעולם הדמוקרטי? חור שחור שלא נסגר מעולם.

עלינו לסגור אותו ביחד. ימין ושמאל ואלה שצורחים שאין יותר ימין או אין יותר שמאל – אנחנו חייבים להיעזר בסובלנות כל צד כלפי יריבו, ולהבין, שמחשבה פוליטית היא זכותו של כל אדם שהוא אזרח של החברה הדמוקרטית.

אז בואו נשתה מים ונרגע… ונתחיל לעבוד.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,257 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-6 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים ו-1 תגובות

הקורונה מאיימת לכלות את מלאי הציוד הרפואי בעולם, והראש הפלסטיני ממציא פטנטים ● מפעל בגדים ברצועת עזה ומפעל נעליים בחברון עברו הסבה מהירה לייצור מסכות וציוד מיגון נוסף - ועושים עסקים גם עם ישראלים ● כתב זמן ישראל שוחח עם התעשיינים הפלסטיניים רבי-התושייה ● "אנחנו תורמים את תרומתנו"

עוד 607 מילים

עדות אישית בהולנד החיים נמשכים כרגיל, ואני מפחד למות

"שרדתי 4 או 5 מתקפות טילים גדולות, שתי אינתיפאדות ושירות קרבי בישראל, ובעבודתי ככתב בכמה אזורי מלחמה. אבל התמונות מאיטליה גרמו לי לראשונה לחשוש לחיי" ● העיתונאי כנען ליפשיץ מספר על מציאות החיים ההזויה בהולנד - שבחרה להמשיך בשגרה כמעט רגיל ● התחבורה שם פועלת כסדרה וחופש התנועה כמעט מוחלט ● טור מיוחד

עוד 903 מילים ו-2 תגובות

באיראן מגרשים רופאים, ומנסים לתפוס טרמפ גרעיני על הקורונה ● בטורקיה מאשימים את ישראל בהפצת הנגיף ● בחברון מגשימים חלומות מקסימים ● מה הסיכוי לקאמבק של קדאפי ● ומה קרה כאן לפני 18 שנה בדיוק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,042 מילים

ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שמטפל בחולי קורונה בפדובה, מספר על תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש וכבר מוכיחות את עצמן ● בראיון אופטימי לזמן ישראל הוא אומר שבימים האחרונים חולים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה מהכנסת תרופות מפתיעות לשימוש ● ״זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון, לאחר שיצרו במדפסת בתלת מימד את החלק שמחבר אותה למכונת ההנשמה״

עוד 1,736 מילים ו-2 תגובות

כלכלת הקורונה הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים

ישראל מפספסת זמן יקר בטיפול במשק החולה, משום שהיא מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה ● אבל זה בדיוק מה שנחוץ, וגם למערכת הבנקאית יש תפקיד מרכזי בכך ● על הבנקאים לנהוג כמו רופאי הקורונה בבתי החולים, ולהגיש עזרה ראשונה דווקא לעסקים שמצבם קשה ביותר (אך יש להם עדיין סיכוי לחיות) ● ועל המדינה להקים מנגנונים פיננסיים שיגבו את ההתנהלות ההכרחית הזו ● כלכלת הקורונה, פרק שלישי

עוד 2,409 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
100 מֶטֶר

על הזוועה האמיתית בכלל לא מדווחים עכשיו בטלוויזיה. היא לא מופיעה בשקפים, לא נדונה בישיבות הממשלה, לא קשורה לצעדי החירום של מערכת הבריאות וגם לא לפליק-פלאק התבוסתני של גנץ, שהתחיל בתור רץ מרתון פוליטי מבטיח ובסוף השלים בקושי את 100 המטרים הראשונים

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה