אמיר בן-דוד עדיין מחלים מהחבלות שחטף בתאונת האופניים שלשום. כולנו תקווה שהוא יחזור לאיתנו בשבוע הבא. בינתיים, אני ממשיכה להתחפש לאיש הרזה עם הכובע ולתפוס כאן את מקומו.

— בירנית גורן

השחקן חיים טופול בטקס פרסי אמ"י, לאחר שקיבל פרס על מפעל חיים, 17 בינואר 2017 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

חיים טופול – מגדולי השחקנים הישראלים בכל הזמנים ואחד האנשים הטובים והנחמדים שהיו כאן אי-פעם – הלך הלילה לעולמו בגיל 87, כשהוא מוקף במשפחתו ואוהביו.

טופול זכור יותר מכל בזכות תפקידו ב"סלאח שבתי" וכטוביה החולב ב"כנר על הגג" – תפקידים שגם הפכו אותו לכוכב בינלאומי וזיכו אותו, כל אחד מהם, בפרס "גלובוס הזהב".

אבל טופול הוא יותר משני התפקידים הללו: הוא פניה של תקופה בהיסטוריה של ישראל ואחד מהאבות המייסדים של התרבות הישראלית. הוא שייך לדור של שייקה אופיר, אורי זוהר, אריק אינשטיין, יוסי בנאי – והם כולם מחכים לו אי-שם, בתאטרון המפואר של השמיים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג הוביל את ההספדים לטופול הבוקר:

פעילי מחאה חסמו את הגישה הבוקר למשרדי פורום קהלת (צילום: "אחים לנשק")

היום לא מסתמן כיום מוצלח לטוס לחו"ל, במיוחד בצהריים, ובפרט לכיוון איטליה.

ארגוני המחאה הודיעו על "יום ההתנגדות" שייערך היום בכל רחבי הארץ במגוון ארועים, הפגנות ושיבושים. גולת הכותרת אמורה להיות חסימת כבישים ודרכי הגעה לשדה התעופה בן-גוריון, לקראת המראתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה לסופשבוע רגוע ברומא.

משטרת ישראל כבר הודיעה שתקנוס בסך 500 שקל כל נהג שיאט את התנועה באזור שדה התעופה; רשות שדות התעופה ממליצה להגיע לשדה אפילו שבע שעות לפני הטיסה; ושרת התחבורה מירי רגב הודיעה שתתגבר את הרכבות לנתב"ג במקרה הצורך.

מלבד שיבושים בשדה התעופה, "יום ההתנגדות" כולל הפגנות בצמתים ברחבי הארץ, צעדות מפגינים, כנסים ועוד. מומלץ להתעדכן כאן לפני שיוצאים מהבית – ומומלץ אף יותר להצטרף לאחת מהפעילויות.

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

את הדברים הללו, שכל מפגין בקפלן וכל משפטן בצלאח א-דין יסמוך ידיו עליהם, כתב אתמול לא אחר מאשר הכלכלן הראשי של פורום קהלת, ד"ר מיכאל שראל.

במסמך שכותרתו "דעתי על הרפורמה המשפטית" מבקר שראל בחריפות את ההפיכה המשטרית שמובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, וזאת למרות שפורום קהלת נחשב הרוח החיה מאחורי הרפורמה הזו – ואף היה שותף פעיל בניסוח הצעות החוק של לוין ושל רוטמן.

השאלה היא האם עמדתו של שראל מעידה על קרע בתוך פורום קהלת – ד"ר אביעד בקשי, המשפטן הראשי של הפורום, הוא תומך נלהב של רפורמת לוין-רוטמן – או שמא היא מעידה כי המהפכה המשפטית של הקואליציה הלכה רחוק מדי אפילו עבור הפורום הימני-שמרני.

דגם של קטר שהוצג במסגרת מחאת ההייטק, 9 במרץ 2023 (צילום: אור אדר)

לא רק הכסף עוזב את ישראל, עכשיו גם העובדים: "ריסקיפייד", חברת תוכנה עם שווי של כמיליארד דולר, הודיעה אתמול כי היא מוציאה מיידית מישראל חצי מיליארד שקל במזומן ומעבירה את הסכום לחשבונות בחו"ל.

אולם "ריסקיפייד" לא עוצרת כאן, ובנוסף הכריזה כי תשקיע במרכז מחקר ופיתוח בליסבון, ומציעה לעובדים בישראל סיוע ברילוקיישן לפורטוגל.

"ההחלטה של הנהלת ריסקיפייד היא מאוד מושכלת ולא מדובר בהתרסה נגד מישהו", הבהיר אתמול אהרון מנקובסקי, שותף בקרן "פיטנגו", מבעלי המניות ב"ריסקיפייד". "תפקיד ההנהלה הוא לצמצם סיכונים כמה שאפשר וזה מה שעשינו. ריסקיפייד היא לא הראשונה ולא האחרונה".

זהו התסריט הגרוע ביותר עבור תעשיית ההייטק בארץ והמשק הישראלי בכלל: בריחת מוחות לחו"ל משמעותה ירידה בכוח אדם איכותי, שמשמעותה ירידה בפיתוח מקומי, שמשמעותה ירידה בגיוס כספים והקמת סטרטאפים וכולי וכולי.

כסף שנמשך מישראל על ידי כמה חברות זו מכה קלה בכנף המטוס שממריא לרומא. כוח אדם שעוזב את המדינה זה כבר נחיתת חרום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם אמש פוסט ארוך למדי בפייסבוק, בוא הוא עושה חשבון נפש עם התוצאה של דבריו כי "את חווארה צריך למחוק".

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, האמירה הזו של סמוטריץ' הפכה לקו השבר עבור הטייסים שהודיעו כי לא יתייצבו למילואים בטייסת 69. סמוטריץ' מספר בפוסט שלו כי ההבנה שדבריו נלקחו ברצינות על ידי טייסים, הכניסה אותו להלם:

המסקנה של סמוטריץ' היא כי "אנחנו חייבים לפתוח במהלך של שיח לאומי. של הפלת חומות ואחדות חדשה. עם ומתוך מחלוקות, אבל על בסיס היכרות אמיתית ונטולת סטיגמות, כבוד הדדי ושיח ענייני".

לא בטוח שזה אפשרי יותר, בצלאל. על התהום הפעורה ביננו – אידאולוגית, אנושית, דתית ואפילו היסטורית – כבר לא ניתן לגשר.

פריים מתוך הווידיאו קליפ לשיר "יוניקורן" של נעה קירל (צילום: צילום מסך, "כאן 11")

נעה קירל חשפה אתמול את "יוניקורן", השיר שייצג את ישראל באירוויזיון, ואיך לומר? אל תבנו על זה שהתחרות תתארח בארץ בשנה הבאה.

אם חד-קרן נחשב ליצור אגדי בעל תכונות קסומות ואציליות (כך טוענת ויקיפדיה) – זה הדבר האחרון שאפשר לומר על השיר של קירל.

איכות ההפקה של "יוניקורן" – ובפרט הוידיאו-קליפ שהוכן עבורו – היא מיליון דולר, כמאמר שיר אחר של קירל (מוצלח בהרבה). אבל השיר עצמו נשמע כאילו נכתב על ידי צ'אט בוט – טלאים של הרבה מאוד שירים אחרים ששמענו כבר בכל העולם, רצועות פופ גנרי, דביק ומדביק כמו מסטיק, בלי שום דבר קסום, אגדי, אצילי או ייחודי.

אני אולי סתם בומרית, אבל בקרב מעריצי האירוויזיון ברחבי העולם השיר השאיר רושם לא יותר טוב: מאז יציאת השיר אמש, ישראל ירדה בטבלת ההימורים במקום אחד.