הנתונים הכלכליים ניתכים על ראשנו כמו גשם חומצי בקיץ: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-0.8%, שיעור כפול מכפי שחזו האנליסטים. ואם זה לא נשמע הרבה, כדאי להביא בחשבון את הנתון הבא:

בארבעת החודשים האחרונים של הממשלה הקודמת, בין ספטמבר לדצמבר 2022, עלו המחירים במצטבר ב-1.2%. קצב אינפלציה שנתי של כ-3.5%. בנימין נתניהו, אז עדיין ראש האופוזיציה, יצא בקמפיין גדול נגד גל עליות המחירים, והצטלם בתחנת דלק ובמרכולים, כשהוא מבטיח להציל את הכלכלה מהמשבר.

מחאה על מחירי הדיור, אילוסטרציה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בארבעת החודשים מאז שנתניהו החליף את יאיר לפיד במשרד ראש הממשלה ובצלאל סמוטריץ' החליף במשרד האוצר את אביגדור ליברמן, עלו המחירים במצטבר ב-2% – קצב אינפלציה שנתי של 7%. בדיוק כפול מקצב האינפלציה השנתי ברבעון הקודם. אינפלציה חסרת תקדים בישראל בעשורים האחרונים.

רק בחודש שעבר עלה שכר הדירה בישראל ב-9% לעסקאות חדשות (זה פשוט נתון מדהים, אין מה לומר). מחיר הירקות והפירות עלה ב-4%. מחיר התחבורה על ב-2.5%. מחירי ההלבשה וההנעלה עלו ב-1.9%. מאז תחילת 2023 עלו מחירי הביצים ב-17%. מחירי הפסטה עלו ב-15%. מחיר הסוכר עלה ב-8%.

כעת אין כמעט ספק שבנק ישראל יעלה את הריבית במשק ביום שני הבא בעוד רבע אחוז לפחות, לשיעור של 4.75%, מה שיקשה עוד יותר על תשלומי ההחזרים של נוטלי המשכנתאות וההלוואות.

וכל זה קורה כשגל האינפלציה בעולם במגמת בלימה, ואף החל לרדת.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מצביע על ההסתייגויות של חוק קרן הארנונה, 15 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

למרות המחאה החריפה מצד ראשי השלטון המקומי והשביתה הכללית בעשרות רשויות מקומיות, אישרה אתמול ועדת הכספים של הכנסת את הצעת חוק "קרן הארנונה" להצבעה סופית במליאת הכנסת.

הקרן אמורה להעביר עשרות מיליוני שקלים מרשויות שנהנות מארנונה עסקית, לחיזוק הבניה ברשויות חלשות יותר.

השביתה ברשויות המקומיות נגד היוזמה תימשך עד יום חמישי, אך מערכת החינוך תחזור לפעול. בהודעה שפרסם מרכז השלטון המקומי נאמר:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בתגובה כי "הקרן חייבת לקום. היא תיטיב עם אזרחי ישראל. לא ניכנע לבריונות של ראשי הערים".

המאבק הזה בראשי הערים (רבים מהם מהליכוד) מצטרף, אם כך, למאבקים קודמים של הממשלה בטייסים, באנשי המילואים, ביזמי ההייטק, בתקשורת, בפרקליטות, וכמובן בבית המשפט העליון לדורותיו.

בצלאל סמוטריץ' נושא דברים במשרד האוצר בירושלים, 14 במאי 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton, Flash 90)

כל הסיפור הדרמטי הזה של הקרב על קרן הארנונה, מסתכם בכ-450 מיליון שקלים שיועברו בין רשויות שונות של השלטון המקומי בשנתיים הראשונות – סכום פעוט, לעומת 13.7 מיליארד השקלים שיוקצו ל"כספים קואליציוניים" שהונחו אתמול על שולחן ועדת הכספים של הכנסת.

לאן מיועדים סכומי העתק האלה?

• תקציב "החטיבה להתיישבות" לשנתיים הקרובות יעמוד על 399 מיליון שקלים.
• 281 מיליון שקלים יוקצו ל"חיזוק הזהות היהודית באמצעות מיזמים משותפים ופרויקטים שונים": מרכז מורשת השר רחבעם זאבי (2 מיליון שקלים), מרכז מבקרים במערת המכפלה (2.5 מיליון שקלים), מרכז למורשת גוש קטיף (4 מיליון שקלים) ו"מרכז להנחלת מורשתו של הרב דרוקמן לציבור הרחב" (4 מיליון שקלים).
• 9 מיליון שקלים יופנו ל"עידוד הגירה חיובית לערים מעורבות" (מה שפעם היה נקרא בפשטות "ייהוד").

ויש שם עוד סעיפים רבים שטיבם לא לגמרי ברור, אבל הם כבר מתוקצבים בנדיבות. לדוגמה: 5 מיליון שקלים יוקצו למה שמוגדר "משפט עברי". 11 מיליון שקלים יוקצו לסעיף המעניין "פוריות".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שהוא שלם עם התוספות הללו הרבה יותר מאשר עם מיליוני השקלים שהוקצו בממשלות הקודמות לעיקור חתולי רחוב. יש לי הרגשה שנשמע את הטיעון הקליט הזה הרבה במהלך היום.

צנתור לב. אילוסטרציה (צילום: iStock)

אי אפשר לנתק את העניין הבא מכל העניינים שתוארו קודם: ראשי האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה מתריעים – בפניה למשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות – שהקיצוץ הצפוי בתקצוב בתי החולים יגרום לפגיעה בטיפול הקרדיולוגי ויעלה בחיי אדם.

הרקע להצהרה החריגה הזו הוא כוונה לקצץ בחצי את התגמול שמקבלים בתי החולים עבור צנתור או השתלת קוצב לב. לדברי הקרדיולוגים, הקיצוץ הזה הוחלט בלי להתייעץ איתם.

בישראל מתבצעים כ-50 אלף צנתורים בשנה. מדובר באחת הפרוצדורות הרפואיות הכי שכיחות ומצילות חיים.

על המכתב למנכ"ל הבריאות חתומים בכירי הקרדיולוגים בישראל שמזהירים כי התורים יתארכו, חולים רבים יופנו מהמערכת הציבורית לפרטית, בתי החולים יצמצמו את פעולות המניעה וכי מדובר ב"מכה אנושה לרפואת הלב בישראל בכללותה".

.שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן מעיד במשפט נתניהו, 15 במאי 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן העיד אתמול במשפט נתניהו. חקירתו הנגדית תימשך היום. משפט המפתח בעדותו עד כה הוא הציטוט: "נתניהו פנה אליי כשהייתי שר התקשורת ושאל אם אני קשוב לטענות בזק".

ארדן ניסה להקטין – שלא לומר לגמד – את חשיבות העניין, בלי לחזור בו מעדותו שנתן ברשות לניירות ערך, ואמר:

השופטים יידרשו להכריע אם כל מה שקרה בהמשך – העברתו של ארדן ממשרד התקשורת למשרד הפנים, כשנתניהו עצמו נכנס במקומו למשרד התקשורת, והחלפתו של מנכ"ל המשרד אבי ברגר בשלמה פילבר – האם כל אלה קרו בלי קשר לכך שהם שירתו את האינטרס המובהק של שאול אלוביץ', ושהם לא היו קשורים כלל לאותה "רפורמה" קטנטנה, שנתניהו כלל לא היה בקיא בפרטיה, ולאותו מיזוג בין בזק ל"יס", שממש במקרה היה שווה לשאול אלוביץ' מאות מיליוני שקלים, ושאין קשר בין כל אלה לבין העדויות על כך שנתניהו ובני משפחתו נהנו באותה תקופה מגישה פתוחה למה שפורסם אודותיהם ב"וואלה".

מכבי חיפה בכדורגל זוכה באליפות, 15 במאי 2023 (צילום: חשבון הטוויטר של מכבי חיפה)

אוהדי מכבי חיפה ("הצבא הירוק") חגגו אתמול ביציעי אצטדיון הכדורגל של נתניה את זכייתה של קבוצתם באליפות שלישית ברציפות.

מכבי חיפה הביסה את מכבי נתניה 5:1 וסגרה לא פחות מעשר אליפויות מאז תחילת שנות האלפיים, מה שהופך אותה לקבוצה הישראלית המצליחה במילניום הנוכחי.

זו גם האליפות השלישית של המאמן ברק בכר בחיפה. בכר, רק בן 43, חתום כבר על שש אליפויות (שלוש בחיפה, אחרי עשור ללא אליפות, ושלוש בבאר שבע אחרי 40 שנה ללא אליפות) – מה שהופך אותו למאמן הכדורגל הישראלי המצליח והחשוב של דורו.

בכר בדרכו לאמן את הכוכב האדום בלגרד – וברור שהוא נושא עיניים אל המועדונים הגדולים של אירופה. נבחרת ישראל תחכה לו בסבלנות.

יוליה כלבת הים על חוף יפו, מאי 2023 (צילום: אביעד שיינין, "דלפיס")

לעוקבים (וכולם צריכים לעקוב): יוליה, כלבת הים הנזירית, לא מתכוונת לעזוב אותנו כל כך מהר. אמש היא עזבה את החוף ויצאה לשחייה לילית, התענגה על דגי הים של יפו – והבוקר חזרה לאותו מקום בדיוק, להמשך הסטלבט.

אל תחמיצו את הכתבה הנהדרת של אביב לביא בזמן ישראל, על יוליה וכלבי הים שאולי יבואו בעקבותיה לחופי ישראל, ואת הממתק שהכין יגאל מוסקו עבור חדשות ערוץ 12 על היפהפיה הנמה.