זהו זה: אחרי לילה לבן ובתום דיון של 36 שעות, לאחר שנמצאו פתרונות לכל דרישות הקואליציה ואחרי שנדחו כל ההסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה, נגמרה ההתגוששות הפוליטית סביב תקציב המדינה.

הכנסת אישרה בשש בבוקר בקריאה שניה ושלישית את תקציב המדינה לשנתיים הקרובות ואת חוק ההסדרים. התקציב לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקלים, והוא יגדל ב-2024 לכ-514 מיליארד שקלים. בהצבעה האחרונה תמכו 64 חברי כנסת, לעומת 56 שהתנגדו.

חברי הקואליציה לאחר העברת תקציב המדינה הבוקר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

המשמעות המעשית המרכזית של אישור התקציב, היא מעבר ממסגרת של תקציב המשכי, לפיו הממשלה פעלה עד כה השנה, לפעילות תחת תקציב מדינה מוסדר, במסגרתו משרדי הממשלה והגופים השונים יוכלו להגדיל את ההוצאה ולפעול באופן חופשי בהתקשרויות שונות.

אם תשאלו את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' –  וכנראה שלא כדאי לדבר איתו הבוקר, כי הוא בוודאי קרס למיטתו מותש – הרי שהתקציב שאושר הוא "תקציב מדינה מצוין, מוטה צמיחה, תשתיות, עידוד השקעות הון בהייטק, בחקלאות, השקעה אדירה במערכת הבריאות שהוזנחה במשך שנים, השקעה אדירה במשילות ובמערכת הביטחון, השקעה אדירה בהשכלה גבוהה ובמערכת החינוך על כל רבדיה".

אם תשאלו אם ראש האופוזיציה יאיר לפיד, הוא יספר לכם ש"בזמן שישנתם עבר התקציב הגרוע וההרסני בתולדות המדינה. אין בו שום בשורה, אין בו מאבק ביוקר המחיה, יש רק סחטנות אינסופית. התקציב הזה הוא הפרת החוזה עם אזרחי ישראל, שכולנו וילדינו וילדי ילדינו עוד ישלמו עליו".

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, 15 ביולי 2022 (צילום: Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP)

האם ישראל וערב הסעודית בדרך להסכם מדיני היסטורי? התשובה על כך כנראה תגיע בימים הקרובים.

על פי דיווח של הכתב הצבאי ניר דבורי בחדשות 12, נערכים מאחורי הקלעים דיונים ברמות הגבוהות ביותר בין ישראל וערב הסעודית בתיווך אמריקאי.

ערב הסעודית מציבה כתנאי להתקדמות את חידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים ודורשת מהאמריקאים להפשיר עסקאות נשק שהוקפאו על ידי משטר ביידן ולקדם ברית הגנה מלאה בין ארה"ב לסעודיה. בנוסף לדרישות הסעודיות, ארה"ב דורשת מישראל גם את גניזת חוקי ההפיכה המשטרית.

על פי הדיווח, במגעים שמתנהלים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, מתווך שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני. דובר משרד החוץ של ארה"ב נד פרייס אישר לחדשות 12 כי ארה"ב "מכירה את הדיווחים" אך סירב להתייחס אליהם באופן ספציפי: "באופן כללי אנחנו תומכים באינטגרציה של ישראל באזור המזרח התיכון, כולל נורמליזציה עם סעודיה".

ברקע ההתקרבות הזאת בין ישראל לערב הסעודית נמצאים הדיווחים הרבים על האצה בתוכנית הגרעין של איראן, שנחשבת לסכנה משותפת לישראל ולסעודיה. בהקשר הזה כדאי לשים לב להתבטאויות האחרונות שמתפרסמות בישראל.

הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, אמר אתמול בנאום בכנס הרצליה כי "יש התפתחויות שליליות באופק שיכולות להביא לפעולה" וכי טהרן "התקדמה בשנים האחרונות בהעשרת אורניום יותר מאי פעם".

נתניהו, שביקר באותו זמן באחד הבסיסים של חיל המודיעין, אמר בתום הביקור: "יצאתי מעודד עד מאוד. יידעו כל אויבינו – אנחנו מקדימים אתכם בהרבה".

רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

צוותי התביעה וההגנה במשפט נתניהו ייצאו בחודש הבא ללונדון כדי לחקור פנים אל פנים את איש העסקים ארנון מילצ'ן. עדותו תימסר בשגרירות ישראל בעיר ותימשך כעשרה ימים, כולל החקירה הנגדית. מילצ'ן, המתגורר בשנים האחרונות בבירת אנגליה, הודיע כי הוא אינו מתכוון להגיע לישראל, והשופטים במשפט אישרו לו להעיד בשיחת וידיאו.

אתמול אישרו השופטים לרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו להיות נוכחת בלונדון במהלך עדותו של מילצ'ן. על פי עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה, נוכחותה של שרה נתניהו נדרשת בלונדון, מפני שהיא מכירה את תיק 1000 היטב ותוכל "לתת להגנה אינדיקציות להתערב אם משהו נכון או לא נכון".

ראש הממשלה מתכוון לצפות בעדותו של מילצ'ן בווידיאו באולם בית המשפט המחוזי בירושלים. מה שמעניק משמעות חדשה לחלוטין למשפט המפורסם של חנוך לוין על לונדון: "לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה".

אוהדי בית"ר ירושלים מתפרצים למגרש אחרי זכיית קבוצתם בגביע המדינה אמש צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

בית"ר ירושלים אמנם זכתה אתמול בגביע המדינה בכדורגל אחרי שניצחה את מכבי נתניה 3:0, אבל לא זכתה להניף אותו. בזמן הענקת המדליות לשחקני בית"ר פרצו אוהדי הקבוצה לדשא, עלו לבמה וקטעו את הטקס.

או-אז החלה התפרעות שבה אוהדי בית"ר התעמתו עם כוחות הביטחון, שברו את השערים, שרפו את הרשתות וסירבו להתפנות מכר הדשא.

מאבטחי נשיא המדינה יצחק הרצוג הוציאו אותו מהמגרש עוד לפני שהוא הספיק לקיים את הטקס המסורתי של הענקת הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת. הרצוג צייץ אתמול בטוויטר:

בחוקת ההתאחדות לכדורגל יש סעיף מפורש המתייחס למצב שבו קהל רב מתפרץ למגרש בתום משחק גביע שבו קבוצתם זוכה בגביע. על פי חוקת ההתאחדות, במקרה כזה יש לשלול מהקבוצה המנצחת את התואר כמחזיקת גביע ו"הגביע יוענק לקבוצה אשר התמודדה מולה במשחק זה".

אבל אל תמהרו לברך את מכבי נתניה על מזלה הטוב. אף אחד לא מאמין שהסעיף הזה ימומש. בית"ר מן הסתם תיענש על התנהגות אוהדיה, אבל הגביע לא יישלל ממנה. ברק אברמוב, הבעלים של בית"ר, אמר אתמול:

קיפוד ים מת במפרץ אילת (צילום: גל אביתר)

אוכלוסיית קיפודי הים במפרץ אילת נכחדה לחלוטין – ושונית האלמוגים בסכנה. כך נחשף במחקר של אוניברסיטת תל אביב שהתפרסם הבוקר.

לפי המחקר, מגפה שפגעה בקיפודי הים בים האדום ובים התיכון הרגה את אלפי הקיפודים בתוך חודשים ספורים. גם במצרים, ירדן, יוון וטורקיה קיפודי הים מתים בהמוניהם מהמגפה.

"בשל עוצמת התמותה חשבנו תחילה שמדובר בזיהום, שפך כימי מקומי או בהרעלה מהתעשייה ובתי המלון בצפון המפרץ, אבל לאחר שבדקנו אתרים נוספים באזור הבנו שלא מדובר באירוע מקומי", אמר מוביל המחקר ד"ר עמרי ברונשטיין. "כל הסימנים מצביעים על מגפה שמתפשטת מהר".

הכחדת קיפודי הים מהווה סכנה ממשית לשונית האלמוגים באילת – אחת השוניות המיוחדות בעולם. "קיפודי הים חיוניים לתפקוד בריא של שונית האלמוגים. הם ניזונים מאצות ומונעים מהן להשתלט ולחנוק את האלמוגים שמתחרים איתן על אור השמש", הסביר ד"ר ברונשטיין.

בעקבות המחקר, רשות הטבע והגנים שוקלת בימים אלה צעדי המשך כדי להציל את שונית האלמוגים.

ניצב דני קריבו (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

ניצב דני קריבו, ראש אגף התכנון של המשטרה שהודיע אתמול על כוונתו לפרוש מהארגון, הוא הניצב העשירי שפורש מסגל הפיקוד הבכיר בחודשים האחרונים.

קריבו היה חתום על המסמך שנחשף ב"ידיעות אחרונות" לפני חודשיים, לפיו המשטרה תקבל רק תוספת תקציב של מיליארד שקל ולא תשעה מיליארד, כפי שהתרברב אז השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

המשטרה עומדת בקרוב בפני סבב מינויים, כאשר על הפרק מדברים על הארכת כהונתו של המפכ"ל קובי שבתאי (שכבר אישר כי הוא מעוניין בהארכת הכהונה). השאלה הגדולה היא מי ימונה למפקד מחוז תל אביב, אחרי העברתו מהתפקיד של ניצב עמי אשד, שנתפס כמי שלא נקט ביד חזקה כנגד המפגינים נגד ההפיכה המשטרית.

חוסר השקט ובעיות האמון הקשות בצמרת המשטרה מתרחשים כשהפשיעה גואה ברחובות, כולל מעשי רצח כמעט יומיומיים בחברה הערבית.

קארין באומן בכנסת, ינואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

קארין באומן, שמתה אתמול בגיל 35, תיקבר היום בשעה ארבע אחר הצהריים בבית העלמין ירקונים בפתח תקווה.

התיעוד שובר הלב של שנותיה האחרונות, בהן גופה קרס אל מול המצלמות שליוו אותה ואת הוריה יהודית באומן ושימי תבורי, הפך את קארין באומן לפנים ולסמל של המאבק באנורקסיה בישראל.

היא פיתחה הפרעות אכילה בגיל 13, כשעלתה לראשונה על מסלול הדוגמנות, כמו אחיה הגדולים. בשנים האחרונות היא כתבה יומן שתיעד את התמודדותה עם המחלה ואף הגיעה לדיונים בכנסת כדי להעלות את המודעות הציבורית לאנרוקסיה וסכנותיה.

"הגעתי למצב שאני לא יכולה לשבת, כי אין לי שומן בעצם הזנב", אמרה אז. "אני בקושי מצליחה לקום לשירותים, כי אני מקבלת סחרחורת ונופלת. ואין לי שיניים".