כ-50 אלף חוגגים צפויים להשתתף הערב בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, שנתיים אחרי האסון שגבה את חייהם של 45 בני אדם.

כמו בשנה שעברה, אף חברת ביטוח בעולם לא הסכימה לבטח את האירוע – וגם השנה הבעיה נפתרה רק ברגע האחרון, אחרי שמשרד האוצר נתן מכתב שיפוי המבטיח שכספי המדינה הם אלו שיפצו את המשתתפים באירוע, אם ייגרם להם נזק.

באתר ההר נערכו גם אתמול עבודות אחרונות להכשרת מתחמים שבהם יוכלו רבנים ואדמו"רים לקיים הדלקת מדורות חגיגית עם בני הקהילות שלהם.

הכנות אחרונות לקראת ל"ג בעומר בהר מירון, 7 במאי 2023 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

מסביב למדורה, כשהם ישירו שירי פלמ"ח ויספרו צ'יזבטים (סתם… זה לא מה שיקרה שם), יוכלו החוגגים, רובם בני קהילות חרדיות שונות בארץ, לספר בשבחי המפלגות שלהם, שהצליחו בימים האחרונים לסחוט מראש הממשלה בנימין נתניהו התחייבויות חסרות תקדים של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה, לטובת גופים חרדיים ודתיים-לאומיים.

מטיוטה ראשונה של תקציב המדינה שהתפרסמה אמש, עולה כי הממשלה תתבקש בשבוע הבא לאשר הקצאה של 12 מיליארד שקלים למפלגות החרדיות, הדתיות ועוצמה יהודית – סכום שעוד עשוי לגדול בכיפופי הידיים של הימים הבאים. סיעות הקואליציה זיהו שראש הממשלה חלש וסחיט – לנוכח גל המחאה הענק נגדו ומצבו המשפטי הסבוך – והן לוחצות אותו איפה שכואב.

אם יעבור התקציב המתוכנן, תקציבי הישיבות צפויים לגדול ל-3.7 מיליארד שקלים, המשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק צפוי לקבל חצי מיליארד שקלים והרשות לזהות לאומית, הבייבי של אבי מעוז, תזכה לתקציב של 285 מיליון שקלים. עוד מתברר, ש-500 מיליון שקלים יועברו עד סוף 2024 לרשות החרדים החדשה שתוקם במשרד ראש הממשלה.

אלה מיליארדי סיבות לשמוח מסביב מדורות ל"ג בעומר במירון, ומיליארדי סיבות לדאוג עבור אלו שיממנו את הסיפור הזה מכספי המיסים.

יעל גרינברג ז"ל, קורבן האונס הקבוצתי בשמרת (צילום: צילום מסך, ערוץ 10)

קצרים ורעים היו חייה של יעל גרינברג, שנקברה אתמול בקריית אתא. היא מתה פעמיים. פעם אחת כתוצאה ממחלת ריאות, שהביאה למותה הפיזי בגיל 49. ופעם אחת באונס בקיבוץ שמרת ב-1988, שהרג את נפשה בגיל 14 וחצי, והפך אותה מאז לסמל.

כל חייה היא נשאה על גבה את הצלב של "הנאנסת משמרת", זוועה שהיא – בניגוד לאנסים שהתעללו בה – מעולם לא הצליחה להתאושש ממנה. היא הייתה מטופלת על ידי רשויות הרווחה כל חייה, שקועה בחובות וחסרת יכולת אמיתית לתפקד בעולם. היא ילדה חמישה ילדים, שנלקחו ממנה והועברו למוסדות רווחה שונים. היא התדרדרה לזנות. היא ייחלה למותה ואמרה את זה לכל מי שהיה מוכן לשמוע.

ברשתות החברתיות עסקו אתמול רבים בשאלת חייה ומותה. רבים מהמגיבים חזרו והזכירו את שמות "בני הטובים" שהורשעו באונס בשמרת – צפריר צביסון, שנדון לשנת מאסר, ישב בכלא שמונה חודשים בלבד וממשיך להתגורר עד היום בקיבוץ שומרת; ואריק חזון, נדב ביטון ואופיר בארי, שנדונו ל-15 חודשי מאסר, מהם נוכה שליש. הם הקימו מאז משפחות ועסקים, וככל הידוע נהנים מחיים טובים, בניגוד לקורבן שלהם, שמעולם לא הצליחה להשתקם.

רבים הזדעקו – ובצדק – על קולת העונש, שגם הוא הושג רק אחרי מאבק ציבורי נרחב. רבים אחרים מיהרו להשתמש באירוע, כהוכחה לאוזלת ידה של מערכת המשפט – וכהצדקה לכך שנחוצה בה רפורמה.

אבל הלקח מחייה ומותה של יעל גרינברג נמצא בכלל במקום אחר. הוא אמור להזכיר לנו שחייבים לחזק את מערכת הרווחה ומערכת בריאות הנפש, כדי לעזור למי שזקוקים לשיקום.

והוא גם אמור להזכיר לנו, כמה טוב שיש במדינת ישראל בית משפט עליון חזק ועצמאי. כי בלי התערבותם של שופטי העליון בראשות הנשיא דאז מאיר שמגר – שהפכו את פסק הדין הראשון והזכור לשמצה של השופט המחוזי מיכה לינדנשטראוס – האנסים משמרת היו יוצאים זכאים.

הכפר חאן אל-אחמר בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם אתם נמנים על אלו שבטוחים שהם מצביעים ימין אבל בסוף מקבלים תמיד שמאל – מומלץ לכם ללמוד היטב את מקרה חאן אל-אחמר: זה מקרה מבחן מובהק המלמד על הפער בין הרטוריקה הימנית, שמושכת רבים בבחירות, לבין המציאות – שיש לה דרישות משלה.

ממשלת הימין מלא-מלא של בנימין נתניהו לא רוצה לפנות את חאן אל-אחמר. אם היא הייתה רוצה באמת לעשות את זה, היו לה אינספור הזדמנויות בעבר. ראשי מפלגות הימין הרי חזרו והניפו את דגל חן אל-אחמר בבחירות, והבטיחו לבוחרים שהם יטפלו במקום, אם רק יקבלו מנדט.

את המנדט הם קיבלו. ספויילר: הם לא יפנו.

אתמול הכריזו שופטי בג"ץ שאף כי מבחינה חוקית צריך לפנות את חאן אל אחמר הלא חוקי, לא ניתן לעשות זאת כעת. מותר להניח שנראה בקרוב קמפיין ימני נגד שופטי בג"ץ אשר לכאורה כבלו את ידיה של ממשלת הימין מלמלא את הבטחות הבחירות.

אבל האמת היא שמי שדחף את שופטי בג"ץ להחלטה היא הממשלה עצמה, שלא מעוניינת לפנות את היישוב – אירוע שעלול להבעיר אש בכל רחבי הרשות הפלסטינית, ולסכן את השלום עם ירדן ומצרים ואת היחסים עם האיחוד האירופי.

על כן הזדרז ראש המל"ל צחי הנגבי והציג מטעם המדינה "מידע חסוי", ששכנע את השופטים שלא ניתן כרגע לפנות את חאן אל-אחמר "מסיבות עדכניות שקשורות לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה". חשיבותן של סיבות אלו, הבהירו השופטים, "עולה בהרבה על הצורך הציבורי באכיפת דיני התכנון והבנייה".

תחזית: הטיעון הזה ישמש מעתה את דוברי הימין, כשהם יתבעו לא לפנות מאחזים בלתי חוקיים בשטחים. כשיטענו נגדם "זה לא אותו דבר" הם ילעגו לטיעון.

• פרשנות של יובל יועז על החלטת בג"ץ
• עומר שרביט בביקור בחאן אל-אחמר

איתמר בן גביר נושא דברים בישיבת הסיעה של עוצמה יהודית בכנסת, 9 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

שגרירי מדינות האיחוד האירופי בישראל יקיימו היום פגישה מיוחדת כדי להחליט כיצד להגיב על השתתפותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כנציג הממשלה בקבלת הפנים השנתית המסורתית של האיחוד שתתקיים מחר.

בן גביר – איש שאין לו מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים, וגם היא בעיקר לצרכי תעמולה – הודיע שהוא מתכוון למתוח בנאומו ביקורת על המדיניות האירופית ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הבחירה בבן גביר כנציג הממשלה לרגל "יום אירופה" המציין את הקמת האיחוד האירופי, הפתיעה רבים. הנזקים יתבררו מחר.

המשך יבוא.

מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ממשיך לעלות בקצב מבהיל. הקורבן האחרון היא חנאן אבו חיט, אמא לילד בן חמש שנורתה הלילה ברכבה בחנייה בביתה. במשטרה מעריכים כי נפלה קורבן לסכסון בין משפחות בכרי וחרירי, אשר גבה עד כה עשרים קורבנות.

אבו חיט היא הנרצחת ה-73 מאז תחילת 2023 – לעומת 28 קורבנות באותה תקופה בשנה שעברה. היא גם הקורבן ה-65 שנורה למוות.

על זה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא ידבר, כנראה, בנאום שלו ביום האיחוד האירופי.

• טל שניידר על אזלת ידה של הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית

נפתלי בנט בעת ביקור בוושינגטון, ארה"ב, אפריל 2023 (צילום: מתוך עמוד הטוויטר של נפתלי בנט)

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, האיש שהביא לנו את הספר "איך לנצח מגפה", גילה לאחרונה את קסמי הבינה המלאכותית.

אתמול פרסם בנט פוסט ארוך ונרגש שנפתח במילים "אין זמן לאבד. מדינת ישראל חייבת לסמן לעצמה יעד ברור: עד שנת 2030 להפוך לאחת משלוש מעצמות הבינה המלאכותית (AI) המובילות בעולם".

בנט מזהיר בפוסט, כי בזמן שהמדינה שקועה במשברים פנימיים שמשתקים אותה, העולם דוהר קדימה, עם טכנולוגיה חדשנית שעומדת לשנות את המציאות וכבר עכשיו מסתמנת כמהפכה הגדולה של דורנו, ומחוללת תדהמה אצל כל מי שטועם ממנה.

"כראש ממשלת ישראל לשעבר, וכיזם הייטק לשעבר, אני מסתובב בכל רחבי העולם, וזהו הנושא העיקרי שמעסיק את כל החברות וכל הנהגות המדינות שאני פוגש", מדווח בנט, "אסור לנו להישאר מאחור".

ובכן, כשירות לבנט ולציבור, פניתי לתוכנת הבינה המלאכותית הפופולרית ChatGPT ושאלתי אותה מה היא יודעת על נפתלי בנט, האם כדאי לסמוך על עצותיו בענייני בינה מלאכותית ואיך היא מסכמת את תקופתו כראש ממשלה. התשובה המלאה שקיבלתי מעט עילגת, כי התוכנה עדיין לא השתלטה עד הסוף על עברית. השארתי את השגיאות כפי שנכתבו, אבל קיצרתי אותן מעט, מטעמי עריכה.

וזו התשובה שקיבלתי:

ויתרתי על הניסיון להבין למה תקופתו של בנט היתה דווקא טורקית, ושאלתי את תוכנת הצ'אט מה עשה הסטארט-אפ "טקסטילה" שהקים, לדבריה, ראש הממשלה לשעבר.

התשובה היא מהסוג שיכול להבעיר תיאוריות קונספירציה שאי אפשר לצאת מהן, לכן אני מדגיש כאן – זו המצאה מוחלטת של תוכנת הבינה המלאכותית, שבנט רוצה שממשלת ישראל תיכנס אליה בכל הכוח, כדי לעצב באמצעותה כבר עכשיו את החינוך, הביטחון והכלכלה בישראל.

וכך ענתה לי תוכנת הבינה המלאכותית:

כן, בנט צודק. העולם משתנה עכשיו לנגד עינינו. אבל בכלל לא בטוח שאנחנו צריכים לקפוץ כמוהו משמחה.

כינוס הליגה הערבית בקהיר, אשר הצביע פה אחד להחזיר את סוריה לשורות הליגה, 7 במאי 2023 (צילום: Egyptian Ministry of Foreign Affairs via AP)

סוריה חוזרת היום – לראשונה מזה 12 שנה – לחיק הליגה הערבית. המדינות החברות בליגה הצביעו אתמול בעד צירופה של סוריה מחדש, אחרי שהורחקה מהארגון עם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה. ההחלטה התקבלה פה אחד.

בשבוע הבא צפויה להיערך פסגת הליגה הערבית בסעודיה שבה צפוי להשתתף גם נשיא סוריה, בשאר אל אסד.