שמעון ריקלין (צילום: פלאש90, עיבוד מחשב)
עיתונאי, פוליטיקאי, עסקן ופרובוקטור: כך הפך שמעון ריקלין לשופרו הבכיר של נתניהו

ריקלין שופרסטאר

תחקיר זמן ישראל

את חדשות 12 הוא כינה קול פלסטין, את כאן 11 קול רמאללה ● לרמטכ"ל קרא לפגוע ב"הארץ" כמו במגדל עזתי ● הוא אחד הקולות הבולטים של ערוץ 20, מקורב מאד לראש הממשלה והלוחש על אוזנה של מו"לית גלובס, שפונה יותר ויותר ימינה ● מדלג בין ציוצים מסיתים, עסקי נדל"ן בעייתיים והסתחבקויות עם אנשי שמאל ● עלייתו לצמרת של הנער מיד אליהו לבוחש הלאומי

עוד 5,268 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 21 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה, ולשלום?

ג'רמי גילי היה בשנות העשרים לחייו כשהחליט, לקראת סוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שכך אי אפשר להמשיך עוד. הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם.

זה היה כמו לחיות בתוך חלום מול הוויה מדממת, כשמאות אלפי אנשים ממשיכים לשלם בחייהם במלחמות מיותרות.

הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם

ג'רמי הגיע לכל מקום שחשב כי משם יכולה לבוא התקווה, הבשורה.

הוא נועד עם מי שהיה אז מזכ"ל האו"ם קופי עאנן, עם הדלאי לאמה ועם מרי רובינסון, בעבר נשיאת אירלנד, עוד מדינה שדיממה בקרבות רחוב, עם שמעון פרס שכיהן אז בתפקיד נשיא המדינה (שאמר לו: "אם אנחנו רוצים 365 ימים של שלום בוא נתחיל ביום אחד"). עם נלסון מנדלה האיש ומאבקו לחירות ועם רבים אחרים.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום, יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. בשנת 1999 הוא הקים תנועה בשם Peace One Day – שלום ליום אחד, שמטרתה לגרום לכל המדינות, הצבאות והארגונים בעולם להניח את נשקם ולו ליום אחד, בתקווה שיום אחד המוקדש לשלום ברחבי העולם, ה-21 בספטמבר (המספר האהוב על סבו שהיה שבוי מלחמה) אולי ישנה את תפיסת העולם של רבים.

ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע ודיבר איתם.

ב-7 בספטמבר 2001 יעד מסעו של ג'רמי הושלם. 192 חברות באו"ם קיבלו את ההחלטה שבכל שנה ב-21 בספטמבר יצויין יום השלום בכל מדינות העולם.
ג'רמי אפילו הוזמן ב-11 בספטמבר 2001 לטקס שבמהלכו אמור היה לצלצל בפעמון השלום היפני. ההמשך, כידוע, כמו לקוח מאחד מסיפרי המדע הבדיוני, כשבדיוק באותו בוקר התרחש פיגוע הטרור הרצחני והגדול בהיסטוריה האנושית, עם קריסת מגדלי התאומים בניו יורק, ואירוע השלום בוטל.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום. יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע

אבל יום השלום כבר נשאר חקוק במציאות שהתהוותה. וכאן אנחנו, נשים עושות שלום, נכנסות לתמונה.

גם אנחנו אומרות: די להרג ודי לשפיכות הדמים. לא, אנחנו לא פורשות תוכניות שלום ולא מגבשות צעדים אופרטיביים לקידום השלום. אנחנו רק דורשות ממנהיגי הצדדים להיפגש. לבחור בשדה המו"מ במקום בשדה הקרב.

4 מיליון אימהות זועקות: זה הזמן להידבר. זה הזמן לבחור בשלום.

ביום רביעי (ה-22 בחודש כי ב-21 חג), בשעה ארבע אחר הצהרים, נעמוד מול חומות העיר העתיקה בירושלים, ששמה הוא עיר השלום, וניצור שרשרת אנושית של נשים יהודיות וערביות בעצרת האימהות.

מהמרפסת בשער יפו תצא הקריאה למנהיגים להיפגש ולהגיע להסדר עם הפלסטינים. בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך, על הכלת הסיכסוך. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו.

בשנים האחרונות נעלמה המילה "שלום" מהשיח הציבורי. ארבע מערכות בחירות התקיימו כאן מבלי שניסינו לברר לאן אנחנו הולכים. מה צופן לנו העתיד. עוד מבצע הרואי עם הרוגים לנו ולהם? עוד מלחמת אין ברירה ואחריה מלחמת ברירה ואחריה עוד מבצע לאחר ירי טילים לישובינו, ואחריו עוד אחד? בואו נחשוב על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו. זה העתיד שאנחנו צופים להם? עמוד ענן וחומת מגן ו.עופרת יצוקה וחוזר חלילה?

בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך והכלתו. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו

אנחנו מקיימות מפגשים, שיחות ופעילויות משותפות עם פלסטיניות. אנחנו מקימות תנועות אחיות למאבק משותף למען קידום השלום. כן, אנחנו מבקשות להקים אתרי מורשת לדו-קיום בשלום, וכן אנחנו רוצות לראות מפגש פיסגה בין מנהיגים.

כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"
כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"

אתן.ם הרי יודעות.ים שזה בידינו.

לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה.
ולשלום?

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 604 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים

למקרה שפיספסת

צה"ל ושב"ס – התייחסות שונה לתרבות ארגונית דומה

הארועים שסבבו את בריחת האסירים הבטחוניים מבית-הסוהר גלבוע עד תפיסתם, השכיחו מאיתנו את פרשת הריגתו של סמ"ר בראל חדריה-שמואלי. הבריחה אכן נבעה מרצף של מחדלים ב"גלבוע" בפרט ובשב"ס בכלל. יתרה מזאת, גירוד קל של פני השטח יחשוף במהרה כשלים מערכתיים, שמקורם בתרבות ארגונית לקויה וביחסי מרות בעייתיים בארגון זה.

הבריחה מכלא גלבוע נבעה מרצף מחדלים בגלבוע בפרט ובשב"ס בכלל. גירוד קל של פני השטח יחשוף כשלים מערכתיים, שמקורם בתרבות ארגונית לקויה וביחסי מרות בעייתיים

ברור גם שלא רק סוהרי ביטחון מן השורה ישלמו את מחיר הבריחה, אלא גם בעלי דרגות בכירות יחסית בארגון יודחו או יועברו מתפקידיהם הנוכחיים. כבר עתה מזומנים אנשי שב"ס רבים להעיד בפני המשטרה, ויהיו מי מביניהם שיהפכו במהרה מעדים לנחקרים.

פער ההתייחסות למחדלים בולט במיוחד לנוכח הדמיון בין התהליכים והארועים שהביאו להריגתו של איש מג"ב על גבול הרצועה, לבין בריחתם של אסירים בטחוניים מכלא גלבוע. לצה"ל יש חזית פעילה ו"חמה" אחת בלבד, שאורכה זעיר בכל היבט שהוא – האזור בפיקוד דרום, הגובל בשטחי רצועת עזה.

הארועים בקו החזית הזה הם כמעט שגרתיים בתכיפותם ובאופן התפתחותם. כל מפקד בכיר בחטיבה הצפונית, באוגדת עזה, בפיקוד דרום ובמטכ"ל – עבר לא אחת את המסלול הקצר של חזית זאת, בחן אותו, עיין ביומנים ובפקודות, ופעל לקביעת נוהל, תקן, פקודת-קרב, וכו', שיתאימו למצבים, שהתרחישים מכינים את החיילים לקראתם.

"תרומתה" של משפחת החייל שנפל לפוליטיזציה של הארוע, סייעה למפקדי צה"ל ולחברי הממשלה להתעלם מן העיקר – בחינת הכשל המערכתי והתרבות הקלוקלת בפיקוד דרום לדורותיו.

הרמטכ"ל גיבה את הקצינים הבכירים, ומשום-מה גם ראש-הממשלה עשה כן. בנט הכריז, כי "הגיבוי שלי למפקדי צה"ל הוא מלא ומוחלט", וקרא לפוליטיקאים (ובמשתמע, לכולנו), "לא לגעת בצה"ל ובמפקדיו".

"תרומת" משפחת החייל שנפל לפוליטיזציה של הארוע, סייעה למפקדי צה"ל ולחברי הממשלה להתעלם מן העיקר – בחינת הכשל המערכתי והתרבות הקלוקלת בפיקוד דרום לדורותיו

הרמטכ"ל הגדיל לעשות, כאשר באיגרתו למפקדים בצבא הכריז במעין איום מרומז: "חברה שלא תגבה את חייליה ומפקדיה גם כשטעו, תגלה שאין מי שיילחם עבורה".

הוא גם הסביר באיגרת: "החלטות מתקבלות לרוב בחוסר ודאות ובפרק זמן קצר, לכן לעולם ייתכנו שגיאות".

וכך נמנע מאיתנו דיון אמיתי ברמת הפיקוד של הקצינים הבכירים, ובאופן הכנת האמצעים לשימורה ולניהולה המבצעי של חזית צרה.

לעומת זאת, כאשר ארעה הבריחה מ"גלבוע" נשמעו קולות אחרים. השר לבטחון פנים התבטא מיידית: "לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שהיה כאן כשל חמור". וכאמור, שדרת הפיקוד בשב"ס מוצעדת להעיד בפני גורם חיצוני, משטרת ישראל.

לדעתי, בגלל הדמיון שביניהם, שני הארועים היו צריכים להיחקר ברמת חומרה ודקדקנות זהה. אין כל "חוסר ודאות" לגבי הרקע לארוע בגבול הרצועה. מחד גיסא, מדובר בפתיחת חרך-ירי אחד, ואולי חרכים אחדים בחומה, בגובה נמוך שאינו מאפשר תמרון ושדה-ראייה לחייל האוחז ברובה. מאידך גיסא, איפשרו למתפרעים להגיע למרחק "אפס" מחומה זאת, כאשר הם יכולים לתפוס בידיהם את קנה הרובה המבצבץ מן החרך, שלא לדבר על השבת אש אל תוך החרך, כפי שאכן קרה.

לדעתי, בגלל הדמיון שביניהם, שני הארועים היו צריכים להיחקר ברמת חומרה ודקדקנות זהה. אין כל "חוסר ודאות" לגבי הרקע לארוע בגבול הרצועה

מכאן שלפנינו קודם כל כשל תכנוני וביצועי הקשור ליכולותיה של יחידת הבינוי של צה"ל (אם היא הוזמנה לפעור חרכים אלה ולחזק את עמדות הירי), ובוודאי לרמת החשיבה, התכנון והפיקוח של מפקדי החזית העזתית (אלוף הפיקוד, מפקד אוגדת עזה ומפקד החטיבה הצפונית) בעת הקמתן של עמדות ירי אלה ומיגונן.

אין לפטור מאחריות את המפקדים שמונו לתפקידים אלה בשלבים מאוחרים יותר, שהיו אמורים לבחון סוגיות אלה השכם והערב. חמור מכל, מפקד החטיבה שהה בעמדה בעת הארוע, ולא מצא כל פגם בביצוע ירי דרך החרך בחומה.

לאור היותו של יואב ברונר בתפקיד במשך יותר משנתיים קודם לכן, לפטור אותו ב"שגיאות" במצב של "חוסר ודאות", כשמדובר בעמדה סטטית מוכרת ולא במלחמת תנועה המטילה לחץ בלתי צפוי על המפקד לנוכח מצבים חדשים ומפתיעים.

הבה נבחן את שרשרת הפיקוד בפיקוד דרום בשנים האחרונות, ונראה כי מדובר בקבוצה שהחברים בה משלימים תצרף מלא של הפיקוד והפעילות על גבול רצועת עזה, בשנים האחרונות: סגן הרמטכ"ל הקודם, אייל זמיר, היה אלוף פיקוד דרום בשנים 2018-2015, בטרם מונה לסגן הרמטכ"ל. יורשו בפיקוד דרום, הרצי הלוי, שימש כאלוף הפיקוד במשך כשלוש שנים (2021-2018), ולאחר מכן שב והחליף את אייל זמיר, הפעם בכובע סגן הרמטכ"ל.

אלוף הלוי ניהל את פיקוד דרום בימים רבים של חילופי אש ופעילות מבצעית על גדר הגבול. הוא גם היה פעיל מאוד בהצבת תנאים ודרישות ליצירת חיילות משופרת אצל פקודיו. האם לא הותיר נוהל בהיר לגבי עמדות-ירי מתאימות למצבים האפשריים השונים? האם לא הנחה את גופי הבינוי בנושא חרכי-ירי? הלא בחן את פעולותיהם והעמידם על טעויותיהם?

שאלות אלה נכונות גם לגבי אופי הפיקוד והערכת השטח, כאשר מדובר בבכירים אחרים: כפוף לאלוף הפיקוד נמצא מפקד אוגדת עזה, ומתחתיו – מפקד החטיבה הצפונית. שני אלה הם האחראים המרכזיים על הפעילות ב"ימי אש" ועל אופן התנהלותם של הכוחות, כולל סוגיית הבטיחות הדרושה למפקדים הזוטרים יותר ולחייליהם.

ובכן, אלוף הפיקוד הנוכחי, אליעזר טולדנו, ש"ירש" את הרצי הלוי באביב השנה, היה מפקד אוגדת עזה בשנים 2020-2018. כאלוף הפיקוד, הוא ניהל את הכוחות במבצע "שומר החומות". האם מי שאמור להיות מעורה בכל פיסת קרקע ולהפוך אבן על אבן במהלך שירותו הפיקודי הממושך יחסית בגזרת עזה, לא שם לב למיקומן של עמדות, לטווחי-הראייה מתוכן, ולסיכון האפשרי לחיילים הממוקמים בהן?

האם מי שאמור להיות מעורה בכל פיסת קרקע ולהפוך אבן על אבן במהלך שירותו הפיקודי הממושך יחסית בגזרת עזה, לא שם לב למיקומן של עמדות, לטווחי-הראייה מתוכן, ולסיכון האפשרי לחיילים הממוקמים בהן?

כאשר טולדנו פרש מן הפיקוד על אוגדת עזה, נמרוד אלוני נכנס לתפקיד זה. קודם לכן, בשנים 2020-2017, אלוני היה ראש חטיבת ההדרכה בזרוע היבשה. יש להניח ולקוות, שאת הנחיותיו והוראותיו עיגן בידע תיאורטי מתאים, הנובע גם מקריאת ספרות שנכתבה בידי מפקדים בצבאות אחרים. לפיכך, מוזר שהוא לא הבחין בצורך ליצור תנאי ירי ובטיחות ירי אל מול פעילות עוינת בזירה קבועה וידועה.

ואם התוצאה – מיקום חרך-הירי – מעלה תהייות לנוכח הניסיון וההיכרות עם השטח, שהיו צריכים להיות נכס צאן ברזל בידי המפקדים שתוארו לעיל, הרי שפרשת מפקד החטיבה הצפונית בארוע זה, חמורה במיוחד: עיקר תהילתו של יואב ברונר, שפיקד על החטיבה הצפונית ממאי 2019, היתה בדרישתו למשמעת קפדנית.

עוד ב-2015, כתב מאמר לכתב-העת "מערכות" תחת הכותרת "המלחמה בחפיפניקיות". במאמרו, ברונר הלין על המשמעת הרופפת בצה"ל ודרש מן המפקדים: "עלינו למנוע באופן נמרץ אירועים שבהם באה לידי ביטוי פגיעה במשמעת המבצעית".

ב-2020 אף התעמת עם חיילים שעברו על הנוהל וגרמו להתהפכות ג'יפ בגזרת עזה שבפיקודו.

אולם מסתבר, שנאה דרש אך נאה לא קיים. ולמרבה הפלא, לאחר שתרם ברגע האמת לכישלון הנקודתי באופן שאינו משתמע לשני פנים, מפקד החטיבה המשיך ימים ספורים לאחר מכן לתפקיד אחר, יוקרתי יותר – מפקד חטיבת הצנחנים. בטקס חילופי המפקדים של החטיבה הצפונית, שיבח נמרוד אלוני את יואב ברונר במילים: "דע לך שחיילים ואזרחים רבים חבים לך את חייהם מבלי שהם יודעים זאת".

כאמור, הרמטכ"ל וראש הממשלה גיבו-חיפו, הקצינים המשיכו בדרכם, ואחריות אישית אין. מה הלקח שיילמד – קציני צה"ל חסינים? המפקדים מעל הכל? אני משוכנע שלא זה הגורל הצפוי לאנשי שב"ס. דיונים משמעתיים, הדחות ופיטורים יהיו מנת חלקם, ואיש לא יקבל את תואנותיהם והסבריהם או ייצא להגנתם.

הרמטכ"ל וראש הממשלה גיבו-חיפו, הקצינים המשיכו בדרכם, ואחריות אישית אין. מה הלקח שיילמד – קציני צה"ל חסינים? המפקדים מעל הכל? אני משוכנע שלא זה הגורל הצפוי לאנשי שב"ס

זהו הפער המובנה בהתייחסות לכשל מערכתי ולתרבות ארגונית לקויה: כאשר הם מתגלים בצה"ל, אזי הכל "נשאר במשפחה"; כאשר פגמים דומים נחשפים בשב"ס – אוי ואבוי למשרתים בשורותיו.

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,136 מילים
עודכן לפני 3 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הוא עזב את גרמניה בדיוק ביום הולדתו החמישים של היטלר, והיה משוכנע שהחגיגה היא לכבודו ● ירה טילים עם צלבי קרס במלחמת השחרור, והתגייס למלחמה בקוריאה ● ואחרי הכול, פנה לקריירה תקשורתית משגשגת ● אחרי שבעה עשורים במקצוע ושלוש מלחמות, העיתונאי האמריקאי טום טוגנד ממשיך לכתוב גם בגיל 96

עוד 1,403 מילים

תגובות אחרונות

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה שימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, לאחר שבית המשפט קבע שהוא גורם פגיעה נוירולוגית בילדים ● באיחוד האירופי, החומר נאסר לשימוש לפני שנתיים ● בישראל, משרדי הממשלה מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה לחומר, אבל הבעיה היא קצב ההתקדמות ● אדם טבע ודין: "כולם מבינים את המסוכנות, אבל הזמן פה מהותי" ● משרד החקלאות: "בחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר"

עוד 832 מילים

ישראל ושבדיה חידשו את היחסים ביניהן ברמת שרי החוץ

פעיל ארגון "לוחמים לשלום" על תחקיר צה"ל על תקיפת פעילי הארגון: "חיפשתי בתחקיר אפילו שתי מלים של אמת ולא מצאתי" ● רמז לבאות? דרעי הדגיש בציוץ לכבוד חג הסוכות שזהו חג של אחדות ● מקדם ההדבקה בקורונה ירד ל-0.92, רק 5% מבדיקות הקורונה חיוביות ● 34 ישראלים נספו אתמול ושלשום במגפה ● ועדת החריגים אישרה: פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה לישראל למי שאובחנו בקורונה ב-3 חודשים האחרונים

עוד 15 עדכונים

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר

"זה שיר שלא תפס כמו שרפה, אנשים גילו אותו לאט-לאט", מספר שלמה יידוב, שהלחין את השיר שכתבה לאה גולדברג כשהייתה לבדה בבון שבגרמניה ● זו גם הייתה הפעם הראשונה שיידוב כתב פרטיטורה, כיאה לשיר הושמע לראשונה, בביצוע אפרים שמיר, בערב שירי משוררים ● כעת הוא משחזר איך כתב את הלחן דקות לפני ליל הסדר - ואיך מתי כספי ושלמה גרוניך היו ההשראה לכל זה

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות

מאיר פרוש בראיון ראשון אחרי התקיפה: "אני מפחד"

בלעדי שבוע אחרי שאלמוני ניסה לחתוך את זקנו של סגן השר לשעבר, למשטרה אין קצה חוט בחקירה ● "זה היה נורא. הוא לא אמר כלום, רק ניסה להגיע אליי", פרוש משחזר את הארוע בראיון לזמן ישראל ● וגם לו אין מושג מי עומד מאחורי התקיפה: "אין איזה סיפור במחלוקת שעומד על הפרק. אני באמת לא יודע למה התנפלו עליי ככה"

עוד 917 מילים

זה לא אותו העמק

תחקיר זמן ישראל סיתות באבן, שזירת שיבולים ודריכה על ענבים ● הצגה הומוריסטית על ימי התנ"ך ● צילום בלבוש תנ"כי על רקע נופי העיר העתיקה ● מתחת לרדאר של הציבור הישראלי, מפתחות עמותת אלע"ד ורשות הטבע והגנים את גיא בן הינום בירושלים בדגש מובהק על תכנים יהודיים, תוך דחיקת התושבים המקומיים ● עמותות ובעלי הקרקעות מנהלים מאבקים משפטיים מתמשכים, אבל בינתיים נקבעות העובדות בשטח

עוד 3,922 מילים

תחבורה ציבורית בשבת: הבטחת הבחירות שמחכה למרב מיכאלי

שרת התחבורה יכולה להפעיל אוטובוסים בימי מנוחה וחגים על בסיס החוק הקיים ● אישור קווים לבתי חולים והגדרת יעדים כחיוניים יביאו את בשורת התחבורה הציבורית בשבת גם לפריפריה, אחרי שבמרכז הארץ עיריות התחילו להפעיל את השירות בעצמן בחינם ● פניה ברוח זו נעשתה לשרה על ידי הפורום החילוני, אך דווקא המייסד של "נוע תנוע" מסתייג מהעיתוי: "אם יהיה סגר, הכל ירד לטימיון"

עוד 1,360 מילים

בנט: "אני רוצה שההורים יריבו אחד עם השני; שאלה שחיסנו ילדיהם יפעילו לחץ על מי שלא"

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לפרסום הדברים, שנאמרו בחודש שעבר: "בנט חותר לסיים את הבידודים ההמוניים ולאפשר חיים נורמליים ככל האפשר לתלמידי ישראל" ● אחרי שהכחישה שתתמודד על ראשות ההסתדרות, התפקדה מירי רגב לארגון ● "שמט את ראשו בהסכמה": נתניהו לעג לנשיא ארצות הברית; הליכוד: "נתניהו לא מתח ביקורת על הנשיא ביידן"

עוד 50 עדכונים

הרב הראשי לשעבר אליהו בקשי דורון נפטר בשנה שעברה במהלך ערעור על הרשעתו לבית המשפט העליון ● בסופו, קיבלו השופטים החלטה תקדימית לזכות את הרב לאחר שסנגורו הצליח לעורר ספק סביר בשאלת כשירותו לעמוד לדין ● הפרקליטות לא ויתרה וביקשה דיון נוסף ● אולי ברוח ימי הסליחות, החליטת הנשיאה אסתר חיות לדחות את הבקשה והרב הלך לעולמו חף מביצוע עבירה ● פרשנות

עוד 843 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה