אישיות
ברק אובמה

חיסול אל-בגדאדי הרווח של טראמפ והמחיר שישלם העולם

המסר של טראמפ לרוסיה, טורקיה ואיראן ברור: גם אם ארה"ב לא נוכחת בכל מקום במזרח התיכון, היא עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה ● אלא שהשמחה עלולה להיות קצרת מועד ● פרשנות

על עובדה אחת אין עוררין בין מטיבי הלכת ויודעי הדבר במדיניות האמריקאית: הדוד סם לעולם לא שוכח כשזה מגיע לפגיעה באינטרסים ביטחוניים אמריקאים, כל שכן כשזה עולה בחייהם של אזרחים אמריקאים. עיינו ערך ג'ונתן פולארד, אוסמה בין לאדן, ונכון להבוקר – אבו-בכר אל-בגדאדי.

אין ספק שתזמון החיסול של אל-בגדאדי משרת היטב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכמה טעמים. "ללא 'רגליים אמריקאיות על הקרקע' (Boots on the ground, מושג שמעורר פלצות אצל האמריקאי הממוצע) האינטרס האמריקני עדיין נשמר", הוא יאמר למקטרגים הרבים והמגוונים.

מבחינתו, מדובר בהישג היסטורי חשוב. גם הוא, כמו קודמו (השנוא עליו) ברק אובמה, חיסל ארכי מחבל שפתח חשבון עם ארצות הברית.

מעבר לכך, טראמפ משדר מסר לרוסיה, טורקיה ואיראן, שעיקרו: גם אם ארצות הברית לא בהכרח נוכחת פיזית במזרח התיכון, וושינגטון עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה.

בל נשכח שחלק גדול מהביקורת שהופנתה כלפי הנשיא טראמפ מבית ומחוץ (כולל מישראל, במרומז) הייתה כי בהסגת הכוחות מסוריה הוא מניח למעשה את היסודות למדינה האסלאמית החדשה.

הלילה טראמפ השיב ולא התאפק (כצפוי) לספר לכל העולם על ההישג הצבאי, בהודעה ששיגר דרך חשבון הטוויטר הנשיאותי.

בהיבט הצבאי, אין ספק שארצות הברית הוכיחה יכולת חדירה מודיעינית מרשימה לארגון צללים ורמת מבצעיות גבוהה. לגבי החלק הראשון התעוררו לאחרונה לא מעט סימני שאלה, לגבי החלק השני תמיד היו סימני קריאה.

אגב, לא מן הנמנע שלחלק המודיעיני של המבצע הזה היו שותפים גם ארגוני ביון אחרים, כאלה שמעורבים ועוקבים באופן יומיומי אחר הנעשה בסוריה.

אלא שיכול להיות שהשמחה מוקדמת מדי, או לחלופין שתהיה קצרת מועד. חיסולו של אל-בגדאדי הוא ללא ספק מכה קשה לארגון שהוקם על ידו בתחילת העשור הנוכחי. כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך.

בשלב הראשון ינסה הארגון לסתום את הפרצות בשורותיו, אלה שאפשרו את המודיעין המדויק על מקום הימצאו של אל-בגדאדי. בשלב הבא הוא ינסה לשקם את היכולות המבצעיות, במזרח התיכון ובאירופה.

לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר, בעיקר לפעיליו, עסקים כרגיל.

כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך. לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר עסקים כרגיל

אלא שבשונה מארגון אל קאעידה, שנמצא בטריטוריה מבודדת (רכס הרי טורה בורה באפגניסטן – אזור מבודד מאד הררי ומחורץ), למדינה האסלאמית אין כיום שטח פיזי להתבסס בו (למעט חצי האי סיני).

עובדה זו מציבה לפתחו של הארגון אתגר לא פשוט. עם זאת, דאע"ש מחזיקה בנכס גדול ומשמעותי שאסור לזלזל בו, והוא לבבות של מיליוני סונים.

די במבט חטוף בנסיבות הקמתה של המדינה האסלאמית, כדי להבין שהנסיבות התעדכנו ולאו דווקא השתנו. חשרת העבים שהתקדרה מעל ראשם של הסונים ב-2011, עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמלכת השיעים, רק הפכה מאיימת יותר. לוואקום שנוצר נכנסה בדהירה איראן, שבימים אלה מתמודדת עם המחאה הקשה ביותר לנוכחותה במדינה השכנה.

זו פחות או יותר תמונת המצב בסוריה. מיליוני סונים חוששים לגורלם עם תחייתו מחדש של שלטון אסאד, המגובה בתמיכה צבאית חסרת מעצורים של פוטין.

מבחינת סונים רבים, האיום רק התגבר. לכן, חיסולו של אל-בגדאדי הוא בבחינת הישג זמני מהסיבה הפשוטה, שאפשר לחסל אישים, לכבוש שטחים ולפרק ארגונים, אבל קשה ואולי בלתי אפשרי להרוג רעיון.

עוד 506 מילים

בלי סודות "בגיל 18 גיליתי שאבי הביולוגי הוא אפרו-אמריקאי"

לייסי שוורץ דלגאדו תמיד נראתה שונה, ובבית הכנסת שאלו אותה אם היא ממוצא אתיופי ● אבל רק בגיל 18 גילתה שאמה ניהלה רומן עם גבר אפרו-אמריקאי ● היום היא מסתובבת בארה"ב עם הסרט התיעודי שעשתה על סיפור חייה ● ובחתונה שלה השמיעו מוזיקת סול והורה

עוד 641 מילים

ראיון דני דנון מסכם ארבע שנים באו"ם ופוזל לכיוון בלפור

אחרי ארבע שנים כשגריר ישראל באו"ם, דני דנון מתחיל לחשוב קדימה, לתחנה הבאה ● "אני חושב שאחרי ארבע שנים הגיע הזמן לחשוב על הצעד הבא", הוא אומר בראיון לזמן ישראל, ורומז לאן מועדות פניו: "תראה את רשימת השגרירים הקודמים: אחד מהם הפך לנשיא, אחד הפך לשר חוץ, וביבי הפך לראש הממשלה"

עוד 1,592 מילים

נאום חייה כותבת הנאומים של אובמה מתחברת מחדש עם יהדותה

שרה הורביץ נחשבת אחת מכותבות הנאומים הטובות בזירה הפוליטית בארצות הברית בשנים האחרונות ● כל כך טובה - ששורות מנאום שכתבה למישל אובמה הופיעו בנאום של מלאניה טראמפ שנים אחר כך ● אחרי שהסתיימה עבודתה בבית הלבן, הורביץ התפנתה למסע כתיבה עבור עצמה ● בספר שיצא לאור החודש היא מתחברת לשורשיה היהודיים, ומתחברת שוב אל הדת - בדרכה שלה

עוד 1,402 מילים

פרשנות הבלוגרים לא לבד: סעודיה מעודדת תמיכה בישראל

על רקע ההסלמה בעימות מול איראן, שכנתה מעבר למפרץ דווקא מחממת את היחסים הלא-רשמיים עם ישראל: טרנד הבלוגרים הסעודים שכותבים בעד ישראל מקבל רוח גבית מבית המלוכה, בהובלת הנסיך מוחמד בין סלמאן ● מומחים בארץ מעריכים: "מלבד האיום האיראני, וההבנה כי הצדדים צריכים לשתף פעולה, מתרחש שם שינוי אמיתי"

עוד 1,469 מילים

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

עוד 2,000 מילים

פרשנות סטירת לחי לאמריקה

למרות הזלזול המופגן של נתניהו, רבים מחברי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב תמכו בעקביות בישראל ● ואז הגיעה פרשת עומאר-טליב ● הרבה אחרי עידן טראמפ ונתניהו, המחוקקים בארה"ב לא יסלחו לישראל על מניעת הביקור ● וההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת

עוד 790 מילים

ניצחון המתנחלים  להתראות נסיגה, שלום ריבונות

אפילו הממשלות הימניות ביותר התייחסו להתנחלויות ביהודה ושומרון כאל זמניות, אומרים מנהיגי המתנחלים ● עכשיו, הם טוענים, כל זה השתנה ● דבריו של נתניהו על סיפוח הדרגתי של ההתנחלויות כבר לא מספקים אותם ● החזון של מועצת יש"ע, מכריז המנכ״ל יגאל דילמוני, "הוא ריבונות" ● והוא שב ומדגיש: "לא סיפוח, ריבונות"

עוד 1,848 מילים

יהודי ארצות הברית הבינו שהכוח שלהם הוא בכמות ● התוצאה: כולם מתקבלים שם בבתי הכנסת - הומואים, לסביות, טרנסג'נגדרים, ילדים למשפחות מעורבות וגם רפורמים, רחמנא ליצלן ● עכשיו הם יוצאים נגד הממסד הדתי השמרני בישראל

עוד 1,207 מילים

פרשנות למרות ההתרסה, איראן עדיין לא שוברת את הכלים

הודעתו של חסן רוחאני כי איראן תגביר את העשרת האורניום מעבר למקסימום המותר לה, היא בבחינת ״תחזיקו אותי״ ● למערב יש עכשיו חודשיים למצוא פתרון דיפלומטי ● והשאלה אינה האם איראן יכולה או לא לבנות פצצה, אלא תוך כמה זמן ● הפסימיים מדברים על חודשים ספורים, והם יושבים בירושלים

עדיין לא ברור מה גרם למתיחות הנוכחית בין איראן לארצות הברית. אף אחד מהגורמים האמריקאים לא סיפק עד כה הסבר, מעבר לאמירה כללית. מכאן, באופן לא מפתיע, החל גל ספקולציות, עד כדי כוונה איראנית לתקוף באופן גלוי כוחות אמריקאים במזרח התיכון.

הנחיתה המפתיעה של שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו בבגדד אמש, לאחר ביטול ביקור ופגישה עם קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, מעלה הרבה מאוד סימני שאלה. האם ארצות הברית יודעת משהו שאיראן מתכננת?

המדובר בתגובה מתריסה, ללא ספק, אך לא מדובר בצעד השובר את הכלים. המכתב של הנשיא האיראני הוא בבחינת "תחזיקו אותנו"

האמריקאים תגברו את כוחותיהם במפרץ הפרסי, ובתגובה נשיא איראן חסן רוחאני כתב לשגרירי רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה וצרפת כי הוא נותן למדינות 60 יום לבטל את כל הסנקציות שהוטלו על איראן, מאז שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין.

המדובר בתגובה מתריסה, ללא ספק, אך לא מדובר בצעד השובר את הכלים. המכתב של הנשיא האיראני הוא בבחינת "תחזיקו אותנו".

מייק פומפאו מבקר בעיראק, ינואר 2019 (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/Pool Photo via AP)
מייק פומפאו מבקר בעיראק, ינואר 2019 (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/Pool Photo via AP)

כל חמש המדינות החתומות על הסכם הגרעין עם איראן, מנסות לבנות מנגנון חדש, שיעקוף את הסנקציות האמריקאיות, עד כה ללא כל הצלחה. עם זאת, התגובה המיידית של שלוש מחמש הממוענות על המכתב של רוחאני בהחלט חריפה.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כינה את ההחלטה "בלתי מתקבלת על הדעת", בריטניה הגדירה אותה "מדאיגה מאוד". צרפת הלכה הכי רחוק שאפשר בנסיבות האלה ואיימה באופן מפורש "להצטרף לסנקציות האמריקאיות".

צרפת הייתה הסמן הימני

מסורתית, צרפת הייתה הסמן הימני מול איראן, ולא פעם ייצגה את האינטרס הישראלי בדיונים שקדמו להסכם הגרעין בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה. למרות שתיקתן של סין וגרמניה עד כה, ברור לכל המדינות החתומות על ההסכם, עד כמה איראן יכולה להיות קרובה לפצצה.

על עובדה אחת לצערה של ישראל אין כיום עוררין: המרחק בין איראן קונבנציונלית לאיראן גרעינית הוא לא עניין של יכולת, אלא עניין של החלטה בלבד.

הוויכוח בין המעצמות אינו סביב השאלה האם איראן יכולה או לא לבנות פצצה, אלא כמה זמן היא צריכה כדי להשלים את הפיתוח. הפסימיים מדברים על חודשים ספורים, האופטימיים על שנה ויותר. לנתון הזה יש משמעות קריטית, וכאן נכנסת ישראל לתמונה.

הפסימיים טוענים כי פרק זמן של חודשים ספורים עד השלמת הבנייה הוא בבחינת סכנה, שכן לא בטוח שהמודיעין יצליח להצביע במדויק על רגע קבלת ההחלטה והפריצה קדימה לפצצה. בשלב זה, בעיקר ארצות הברית קשובה לאינפורמציה הזו מירושלים, אך גם צרפת מטה אוזן למידע.

האופטימיים מעריכים כי פרק הזמן הדרוש להשלמת הפיתוח הוא שנה ויותר, וטוענים כי די בזמן זה כדי לחשוף את הכוונות האמיתיות של שלטון האייטולות. העובדה שישראל שומרת בינתיים על שתיקה, מחזקת את ההערכה כי וושינגטון וירושלים מתואמות בעניין המשבר הנוכחי.

אביב כוכבי ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
אביב כוכבי ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)

למהלך האיראני יכולות להיות משמעויות ארוכות טווח על צה"ל בעידן של הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי, אשר כיהן כראש אגף המודיעין בדיונים על הסכם הגרעין. מאז שנחתם ההסכם, הקפידה איראן לעמוד במגבלות ייצור האורניום.

עם הפיקוח ההדוק של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סאב״א), אפשר להפנות את  הזרקור המודיעיני הישראלי לזירות אחרות. בשפה הצבאית קוראים לזה צי״ח – ציון ידיעות חיוניות.

אם עד 2015 הצי״ח העיקרי היה מירוץ הגרעין של איראן, הרי שמאז הוא הופנה לזירות שסומנו כסכנה להתלקחות מיידית. לכן, פרישה איראנית מההסכם פירושה שינוי משמעותי בתכניות העבודה של צה"ל.

לשים לב לניואנסים

לצד הסימנים המדאיגים הללו, צריך לשים לב לניואנסים בהודעה האיראנית. ראשית, איראן לא נוקטת בצעדים שהצהירה עליהם באופן מיידי, אלא הגדירה אולטימטום של 60 יום – בשפה דיפלומטית, מדובר בפרק זמן שמאפשר לרדת מהעץ במקרה שהתגובה לצעד המתריס תהיה קשה.

כמו כן הצהירה איראן במפורש כי היא אינה עוזבת את ההסכם, אלא רק מגדירה מחדש את ההתנהלות שלה מול השותפות. "דיפלומטיה חדשה", לפי לשון ההודעה. יש שיראו בכך אינדיקציה שאיראן מבינה היטב כי פרישה מההסכם יכולה להיתקל בחזית אחידה של כל המעצמות, אולי אפילו אחידה יותר מזו שחתמה על ההסכם.

השאלה עתה היא מה יקרה בעוד 60 יום. הסכם הגרעין מתיר לאיראן להשאיר בשטחה אורניום מועשר לרמה של 3.67% בכמות מוגבלת, שאמורה להספיק להנעת הכורים הגרעיניים ליצור חשמל. כל כמות הגדולה מזו שמוגדרת בהסכם הגרעין, חייבת לצאת מהמדינה לגורם שלישי.

ההסכם גם מתיר לאיראן להחזיק כמות קטנות מאוד של  אורניום מועשר לרמה של 20%, למטרות מחקר. על פי ההודעה של רוחאני, איראן תפר את הסעיף הזה, ותשאיר את החומר העודף בשטחה. כאן יידרשו המעצמות לפיקוח הדוק, שכן מעבר לכמות האורניום יש את מימד האיכות. איראן יכולה להעשיר אורניום גם לרמה של 90%, ממנו ניתן להרכיב את הפצצה.

האם איראן תלך כל כך רחוק? ספק גדול. בפעם האחרונה שטהרן החזיקה כמות המספיקה לפצצה, ישראל, על פי פרסומים זרים, "דרכה" את חיל האוויר לקראת תקיפה. זה קרה כשבבית הלבן ישב הנשיא ברק אובמה, אדריכל ההסכם.

וושינגטון של 2019 היא לא וושינגטון של 2013 – ואת זה, טהרן מבינה היטב.

עוד 714 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה