פרסום ראשון: בכירים ביש עתיד רקמו מהלך דרמטי בחודש שעבר, לפרוש מרשימת כחול-לבן ולרוץ במשותף עם אביגדור ליברמן וישראל ביתנו תחת הדגל של הרשימה החילונית.

לפי הסקרים שהזמינו הבכירים ביש עתיד, רשימה משותפת של יש עתיד וישראל ביתנו היתה עשויה לזכות בקלפי ב-26-27 מנדטים – יותר מאשר כל מפלגה לחוד. ליברמן, טוענים אותם מקורות, היה בסוד העניין ולא דחה את הרעיון על הסף.

המהלך, שנרקם ימים ספורים לפני תאריך הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, ב-31 ביולי, אמור היה לזעזע את כל מערכת הבחירות ויכול היה לשנות את מפת המפלגות בישראל.

אלא שהתוכנית טורפדה על ידי יאיר לפיד עצמו, שאמר לחבריו במפלגה: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור".

יאיר לפיד: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור"

מקורות המקורבים לראשי יש עתיד סיפרו לזמן ישראל כי את המהלך כולו בישל הלל קוברינסקי, האיש המקורב ביותר ליאיר לפיד.

הלל קוברינסקי (צילום: Drivenets)

קוברינסקי, תא"ל במילואים ויזם הייטק, הוא האיש שהביא את לפיד לפוליטיקה בתחילת 2012 והוא זה שעומד מאחורי ההישג הגדול של יש עתיד בבחירות 2013, אז זכתה מפלגתו של לפיד ב-19 מנדטים. קוברינסקי שימש במשך השנים ראש המטה של יש עתיד ויועצו של לפיד כאשר כיהן כשר האוצר, והוא עדיין המוציא והמביא ביש עתיד.

המהלך של קוברינסקי נולד וצבר תאוצה על רקע הקרע בין השותפים בתוך כחול-לבן, אשר לפי  המקורבים הינו עמוק ורציני הרבה יותר ממה שנראה בעין ובשטח. החשדות בין הגורמים השונים עצומים, למרות חיבוקי האחווה על הבמות, ההצהרות בגבול עם עזה והארוחות המשותפות בכל פעם בבית אחר. גם פרשיות ח"כ עומר ינקלביץ, ההדלפות והחפרפרות השונות לא מוסיפות לאמון בין הצדדים.

לפי המקורבים, לפיד ואנשיו יודעים שאין להם סיכוי להקים ממשלה אחרי הבחירות עם הקואליציה במרכז ובשמאל, שנשענת על המפלגות הערביות. הם גם מניחים שבני גנץ יפצל את כחול-לבן וירוץ עם נתניהו אחרי הבחירות. המהלך נועד לטרוף את הקלפים ולהפוך את הפירמידה.

"גנץ לא הולך לשום אופוזיציה", אומר מקור ביש עתיד. "זה ברור לכולם. הוד בצר (ראש המטה של בני גנץ, ש"י) מדבר כמעט בגלוי על האפשרות הזו. אתה שומע איך גנץ מתבטא כלפי נתניהו. אין לו שום חשבונות קודמים אתו. להיפך, נתניהו מינה אותו לתפקיד הרמטכ"ל ונתן לו את השנה הרביעית, והוא יהיה אצלו שר הביטחון".

"התנאי של גנץ יהיה שהוא לא יתמוך בשום חוקי חסינות. זה יהיה מבחינתו מרחיק לכת. חוץ מזה לא תהיה לו שום בעיה", מסכם מקור נוסף בשיחה עם זמן ישראל.

בינתיים, אנשיהם של גנץ ומשה (בוגי) יעלון בכחול-לבן ממשיכים לטעון כי לפיד הורס להם את כל הסיכויים, בגלל ההתעקשות שלו על הסכם הרוטציה לראשות הממשלה, שחתם עם גנץ.

לפני שבועיים דיווחנו כאן על הבכירים שטוענים כי "לפיד עומד בינינו ובין הניצחון בבחירות". אתמול טענו גורמים בכחול-לבן שאיתם שוחחנו כי לפי הסקרים שיש בידיהם, כחול-לבן תקבל עוד שישה מנדטים אם לפיד יוותר על הרוטציה, וכי הלחצים על לפיד ממשיכים ויימשכו עד יום הבחירות עצמו.

יאיר לפיד מסר בתגובה לזמן ישראל: "היו אלף איש שדיברו והעלו אלף רעיונות, יש בלי סוף שמועות, אבל אני בחיים לא הייתי שובר מילה או הסכם, בטח לא עם בני גנץ שאני מאמין לו וחבר שלו".

לא בכדי הפכו העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לקהל הכי מחוזר במערכת הבחירות הנוכחית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), 12% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.

מדובר בכ-770 אלף קולות, מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה בישראל, ששווים 15-16 למנדטים. נתונים בלעדיים שהגיעו לידי "זמן ישראל" חושפים את דפוסי ההצבעה של ציבור העולים בבחירות שהתקיימו באפריל השנה.

פרופ׳ זאב חנין, מצא בסדרת מחקרים שערך כי בבחירות האחרונות הלכו 40.2% מהקולות של עולי מדינות ברית המועצות לשעבר – שהם קרוב לשישה מנדטים –  למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כלומר, מהנתונים עולה שכל חמשת המנדטים שקיבל ליברמן בסופו של דבר, הגיעו מציבור העולים, והוא לא זכה לכל תמיכה אלקטורלית מישראלים ותיקים.

על פי חנין, 26.7% מקולות העולים, שהם כארבעה מנדטים, הלכו לליכוד; 15.1% למפלגת כחול לבן – כ-2.5 מנדטים; ו-5.8% למפלגת כולנו, קצת פחות ממנדט.

יתר הקולות התחלקו בין מפלגת העבודה (2.3%); הימין החדש (3.2%); ש"ס, שקיבלה תמיכה מיוצאי מדינות הקווקז ואסיה המרכזית (1.5%); ומפלגת זהות (4%), שקיבלה מהעולים הרבה יותר תמיכה מאשר מהציבור הכללי.

קמפיין ברוסית של המחנה הציוני, 2015 (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

חנין, פרופ' מהמחלקה ללימודי ישראל במזה"ת ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון, ששימש בעבר פרשן פוליטי בתקשורת הישראלית ברוסית, עסק בעשור האחרון במחקר אקדמי של דפוסי ההתנהגות הפוליטיים של ציבור העולים.

הסקרים שערך התבססו על מדגמים גדולים של 1,000 איש, והם נערכו בשיטת התשאול פנים מול פנים. מהנתונים עולה עוד כי אין הבדל גדול בין דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי בבחירות 2015 לעומת בחירות אפריל 2019.

חלוקת קולות העולים בין ישראל ביתנו לליכוד בבחירות 2015 הייתה דומה – 42% הצביעו לישראל ביתנו, ו-29% לליכוד.

מי שאיבדה קולות רוסים רבים בשנים האחרונות היא מפלגת העבודה, שבבחירות 2015 השיגה מהעולים 6.3% מהקולות (כמנדט) ובבחירות באפריל זכתה לתמיכה בשיעור של 2.3% בלבד.

העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה, כמו העולים הוותיקים

מחקריו של חנין מגלים עוד כי למרות נטייתם ימינה, דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי דומים יחסית לדפוסי ההצבעה של המגזר היהודי בכללותו.

יבני סובה

לפי הממצאים שאסף, 8% מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מצביעים לשמאל, בהשוואה ל-14% מהישראלים היהודים הוותיקים (הפרש של 6%); 29% מגדירים עצמם כמצביעי מרכז, בהשוואה ל-26% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה; ואילו 54% מהעולים הם מצביעי ימין, בהשוואה ל-55% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה.

המחקר של חנין, שהוצג לאחרונה בכנס האגודה לחקר ישראל במכללת כנרת, מצא עוד כי שנת העלייה אינה משפיעה משמעותית על דפוסי ההצבעה.

כפי שהסביר חנין בכנס בכנרת, העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה.

כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

על פי חנין, שמשמש גם כמדען הראשי של משרד הקליטה, דפוסי ההצבעה והעמדה האידאולוגית של העולים הם דווקא תוצאה של ניסיון ישראלי – ולא תוצאה של ניסיון סובייטי.

בסקרים נמצא כי רובם המכריע של העולים מצפה מהמנהיגים להתרכז בנושאים של ביטחון לאומי, אך הנושאים שמעניינים את דוברי הרוסית הם רווחה וכלכלה, פתרונות דיור ומחירי שכירות, וכן שיפור רמת החינוך וההשכלה בישראל.

על פניו מדובר בנושאים שמעניינים את כלל החברה הישראלית, אך על פי ההסבר של חנין, עבור העולים מדובר בבעיות חמורות ואקוטיות הרבה יותר.

הדעות הפוליטיות של הצעירים שונות

מחקרים אחרים שנערכו לאחרונה מצאו הבדל משמעותי בין דור ההורים והסבים, לבין הדור הצעיר של דוברי הרוסית, שהגיעו לכאן בגילאי בית ספר בשנות ה-90.

הדור הצעיר אמנם החל את תהליך החינוך בברית המועצות, אך גיבש את הזהות שלו בארץ. דור זה מכונה על ידי החוקרים "דור ביניים", דור 1.5.

בסקר שערכה פרופ' לריסה רמניק, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על ההבדל הבין דורי בציבור העולים,  נמצא כי בעוד דור ההורים היה מלוכד מהמרכז ימינה, הדור הצעיר יותר אמביוולנטי.

הפגנה נגד שר הפנים אריה דרעי, 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

לפי הממצאים של רמניק, שליש מהצעירים ציינו כי דעותיהם הפוליטיות שונות מהדעות של הוריהם, ודפוסי ההצבעה שלהם מפוזרים יותר.

בעוד 80% מהדור הוותיק סימן את עצמו מהמרכז ימינה במפה הפוליטית, ורואה את ליברמן כ"ימין מתון ושפוי", 25% מהצעירים מגדירים את עצמם כבעלי דעות שמאלניות, ו-8% מגדירים עצמם כימניים קיצוניים יותר מההורים.

"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי. הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90 הייתה תוהו ובוהו. לא היה חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול"

בזמן שחנין מסביר את הנטייה של מצביעים דוברי רוסית ימינה על ידי ניסיון ישראלי, רמניק מקשרת את דפוס ההצבעה לתרבות הפוליטית שממנה הם מגיעים.

"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי", אומרת רמניק. ״הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90, מיד לאחר פירוק בריה"מ, היתה תוהו ובוהו אחד שלם. לא היה שם חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול. זו הסיבה שולדימיר פוטין הגיע לשלטון ונמצא שם כבר 20 שנה. אנשים נאחזים בסדר וביציבות שמנהיג חזק יכול לספק להם".

נובי גוד בישראל, ינואר 2016 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

למרות שמדובר בציבור מאובחן ומאופיין עם כוח פוליטי רב, נראה כי מרבית הפוליטיקאים והמפלגות לא השכילו לפנות אליו בשנים האחרונות.

"כשמדברים על הקול הרוסי אני רואה הרבה שטחיות והיעדר עניין אמיתי", אומרת לנה רוסובסקי, עיתונאית ומגישה ברדיו כאן רקע וכאן תרבות, פעילה חברתית ומייסדת קבוצת "רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן".

רוסובסקי, שמשתייכת ל'דור 1.5' של העולים, נחשבת למובילת דעת קהל בכל הקשור לתפיסות בחברה הישראלית לגבי ציבור העולים, ונשים עולות בפרט.

"הפוליטיקאים נזכרו להתייחס למיליון הזה, שנמצא כאן 30 שנה, אז מדברים אליהם ברוסית ונותנים ברכה לנובי גוד״, אומרת רוסובסקי. ״יש בעיות אקוטיות שמלוות את הציבור גם בדורות ההמשך שנולדים כאן, וצריך להכיר בבעיות האלה ולטפל בהן.

לנה רוסובסקי

"אצל דוברי רוסית לא נהוג ולא נעים לדבר על הקושי הכלכלי, אבל החברות שלי שמגדלות כאן ילדים ועובדות קשה, צריכות לעזור כלכלית גם להורים שלהן. מה לעשות שזו אוכלוסיה עם הכי פחות בעלות על דירות בישראל.

"הם מגיעים לגיל 75  ומשלמים שכר דירה או משכנתה, ואין להם חסכונות פנסיוניים. אז האם זו בעיה רק של הדור הוותיק? ממש לא. זו בעיה של הדור הצעיר וגם של הדור הבא שנולד כאן, כי הוא לא מקבל את המשאבים האלה".

זה נראה שאת משווה את העולים רק לאוכלוסיה הוותיקה בישראל, לבעלי דירות ממעמד סוציו אקונומי גבוה. מכיוון שעולים הם מהגרים ומשתייכים לקבוצות מיעוטים, האם לא נכון להשוות אותם למיעוטים אחרים בחברה?

"אם לא מדברים על תהליכי קליטה, אלא על מעמד סוציו-אקונומי, אז ברור שמשווים למצב אופטימלי שבו האוכלוסייה נמצאת במקום יציב וממצה את הפוטנציאל – לאוכלוסיה הוותיקה.

"כי אם לא, למי אז להשוות? לעולים הצרפתים? ליוצאי אתיופיה? לכל גל הגירה יש מאפיינים משלו, רקע שונה וכישורים רלוונטיים שונים וכן תקופות הגעה שונות".

ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)

יאיר לפיד מנסה להפיק לקחים

אחת המפלגות שמנסה להפיק לקחים מהבחירות באפריל היא כחול לבן. מספר 2 ברשימה, יאיר לפיד, כבר שחרר לרשת סרטונים שבהם הוא פונה לעולים בשפתם.

לפיד מבטיח בסרטונים אלה לעולים תחבורה ציבורית ופתיחת חנויות בשבת, אך לא נוגע בבעיות של פנסיה, תעסוקה ודיור, שמעסיקות את הציבור הזה.

חבר מפלגתו של לפיד, ח"כ יואל רזבוזוב, דווקא גאה בבוס: "אני חושב שהסרטונים מעולים", הוא אומר. ״אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית. היום כולם מדברים על דת ומדינה, אבל הסרטונים מזכירים שאנחנו המפלגה היחידה שהביאה להישגים בתחומים האלה".

חגיגות השנה האזרחית החדשה באווירה רוסית בתל אביב, במעבר בין 2013 ל-2014 (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)

אבל גם רזבוזוב יודע שמה שמעניין את העולים באמת, אלה החיים עצמם.

"הדור הצעיר של דוברי רוסית מתחיל את החיים מנקודת מוצא יותר נמוכה מהצברים", הוא אומר, "אין סבתא שתוריש לו דירה, אין דוד שהיה בצבא ויעזור לו להתקבל לעבודה", אומר יואל רזבוזוב, ח"כ מטעם יש עתיד ומספר 18 ברשימת כחול לבן לכנסת, שמשתייך לדור הביניים של דוברי הרוסית. "הדור הזה גם נאלץ לסייע לדור ההורים, כי אין להם חסכונות פנסיוניים או רכוש בארץ".

רזבוזוב אומר כי הוא מכיר את הבעיות האלה מקרוב. "אבא שלי הוא דוגמה קלאסית", אומר חבר הכנסת. "הוא בן 63 והוא עדיין עובד כפועל בניין, למרות שהגיע לפה כמהנדס עם שני תארים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל אלה הם החיים. הקצבה שצפויה לו מהביטוח הלאומי היא כ-700 שקל בחודש. יש מאות אלפי אנשים כמוהו, שאין להם פנסיה ואין להם דירה בבעלותם. זוג שחי מקצבה וצריך לשלם שכירות, מה יישאר לו למחיה?"

אז מה עשיתם ב"יש עתיד" כדי לקדם את הנושא?
"בשבע השנים שאני בכנסת ומשמש כיו"ר ועדת העלייה והקליטה הצלחנו לקדם מעמד של 'פליטי שואה', שאלה הם יהודים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, ששרדו את מלחמת העולם השנייה, ויקבלו קצבה מיוחדת מהמדינה. שוחחתי עם ההנהגה הבכירה של כחול לבן, בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי והסברתי להם את החשיבות של קידום חוקים שיתמכו באוכלוסיה הרוסית המבוגרת".

ח"כ יואל רזבוזוב: "אני חושב שהסרטונים של לפיד ברוסית מעולים. אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית"

גם בישראל ביתנו מבטיחים להיאבק בכנסת הבאה על הפנסיות לעולים.

"כשאנחנו באים לעזור לדור ההורים שלנו, אנחנו בעצם מחזקים את מעמד הביניים, שכל הכובד הכלכלי של תשלומי המסים מוטל עליו", אומר יבגני סובה, הח"כ החדש מטעם ישראל ביתנו. "ההורים שלנו עבדו 11-12 שעות ביום, ויתרו על נסיעות לחו"ל ועל כל המותרות, כדי שלנו, הילדים, לא יחסר דבר. היום להורים האלה אין שום דבר מהמדינה, והם זקוקים לעזרה של הילדים, בעוד יש מגזרים שלמים שלא משלמים מסים ומקבלים עוד ועוד תקציבים והנחות".

אבל חוק הפנסיות היה לכם ביד במו"מ הקואליציוני, ובחרתם לפוצץ אותו על חוק הגיוס. לא היה עדיף להעביר את חוק הפנסיות ולהשלים עם חוק הגיוס?

"אנחנו ממש לא בגדנו בחוק הפנסיות ואנחנו המפלגה היחידה שתעמיד את נושא הפנסיה כתנאי בהסכמים הקואליציוניים. נכון שזה יהיה קשה יותר כי הגירעון התקציבי גדל, אבל אנחנו באים להגן כאן על דור מתוסכל, שמהווה קטר של הכלכלה הישראלית, שמשרת בצבא, עובד קשה, משלם מסים והוא סוס שסוחב על עצמו את כל המגזרים שלא עובדים. חשוב לעצור את אלה שרוצים להעמיס עוד – לקצץ בתקציבים שחשובים לו ולעלות עוד ועוד את המסים. שייקחו ממקומות אחרים הפעם".