אישיות
דונלד טראמפ
נשות הכותל (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner
ישראל מאבדת את אמריקה

הברית בין ישראל ליהדות ארה״ב הגיעה לנקודת רתיחה

יהודי ארצות הברית הבינו שהכוח שלהם הוא בכמות ● התוצאה: כולם מתקבלים שם בבתי הכנסת - הומואים, לסביות, טרנסג'נגדרים, ילדים למשפחות מעורבות וגם רפורמים, רחמנא ליצלן ● עכשיו הם יוצאים נגד הממסד הדתי השמרני בישראל

שני המועמדים לראשות ממשלת ישראל – בנימין נתניהו ובני גנץ – המריאו בשיאה של מערכת הבחירות האחרונה לארצות הברית, כדי להופיע בכנס של השדולה היהודית החזקה ביותר בעולם, איפא"ק.

נתניהו אמנם ניצל את הביקור כדי להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואף לא נאם בסוף בפני באי הוועידה בשל ההסלמה שאירעה באותה עת בדרום. אולם, עצם ההחלטה של השניים לנטוש את מערכת הבחירות בישראל ליממה קריטית מעידה על חשיבותו של המוסד הזה.

בני גנץ נואם באיפאק, 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
בני גנץ נואם באיפאק, 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

עם זאת, השנה – בשונה משנים קודמות – נדמה כי גם נתניהו וגם גנץ ביקשו לפנות לקהל בישראל מעל ראשיהם של יהודי ארצות הברית, ולחזק (נתניהו) או ליצור יש מאין (גנץ) את תדמיתם כמנהיגים בינלאומיים, מבלי לתת מענה של ממש לנושאים שבאמת מעסיקים בימים אלה את יהודי ארצות הברית.

תפוח האדמה הלוהט הזה יהיה בין הסוגיות הראשונות שבהן יצטרך נתניהו לטפל, אם וכאשר יצליח להקים ממשלה חדשה, בצל החקירות נגדו.

"תפקידי הוא לפתוח דלתות ליהדות"

מי שרוצה להבין את הקרב המתנהל על אופיה של יהדות ארה״ב, ועל אופיו של הקשר הזה עם ישראל, מוזמן לבקר בבית הכנסת הרפורמי "רודף שלום", הממוקם לא רחוק ממטה ה-CIA, בפרבר של וושינגטון הבירה.

בקומפלקס המרשים, שקירותיו מעוטרים בצילומי ישראל, מתפללים 5,000 איש מ-1,700 משפחות, שב-700 מהן אחד מבני הזוג אינו יהודי.

"אני ציונית מהשמאל ומאוד חשוב לי לבנות קשרים עם ישראל. יש לנו דעות מגוונות על ישראל, ותפקידי הוא לפתוח אליה דלתות רבות ככל האפשר", מסבירה אמי שוורצמן, הרבה של בית הכנסת ב-18 השנים האחרונות. "למשפחות מעורבות, שמגדלות את ילדיהן כיהודים לכל דבר, אני אומרת: תודה רבה לכם.

"אני אומרת להם תודה, כי כל אלה שמגיעים לבית הכנסת, החליטו להיות יהודים ולגדל את ילדיהם כיהודים"

"אני אומרת להם תודה, כי כל אלה שמגיעים לבית הכנסת, החליטו להיות יהודים ולגדל את ילדיהם כיהודים. הבעיה היא עם אלה שמגדלים את ילדיהם מחוץ לבית הכנסת וללא הדת היהודית, כי אותם אנחנו מאבדים".

הדרך לגיבוש תפיסה יהודית פלורליסטית לא הייתה פשוטה גם עבור שוורצמן. "בשנת 1990, כשקיבלתי את ההסמכה, סירבתי לנהל טקסי נישואים מעורבים", היא אומרת. "רק ב-2008 שיניתי את דעתי, והגעתי למסקנה, שאם אנשים מחליטים לקיים בית יהודי, צריך לעמוד לצידם, ולחזק את הקשר שלהם ליהדות.

"היום אני מחתנת גם זוגות גאים. יש לנו בבית הכנסת משפחות עם שני אבות או שתי אמהות ותלמידים טרנסג'נדרים וגם תאי השירותים שלנו מותאמים אליהם. כולנו נבראנו בצלם אלוהים, ואנחנו חייבים לכבד את האנושיות. אני פועלת מתוך דאגה לעתיד העם היהודי, ולא אכפת לי מה חושבים האורתודוקסים".

אבל לצעירים שגדלו והתחנכו כיהודים רפורמים אצל הרבה שוורצמן, בהחלט אכפת מה חושבים. כשהם מגיעים לביקור בארץ, הם מגלים כי האורתודוקסים השולטים ברבנות בישראל, אינם מכירים ביהדותם.

כך קרה לדב כהן, בן 24, בוגר אוניברסיטת אוהיו ותושב העיירה וינה במדינת וירג'יניה, שהגיע לישראל עם "תגלית" – תכנית במימון משותף של ממשלת ישראל ותורמים אמריקאים, המביאה צעירים יהודים אמריקאים לביקור קצר בארץ.

"גיליתי שלמרות ששני הוריי יהודים, אני לא אוכל להתחתן בישראל, בגלל שאני רפורמי ולא מכירים ביהדות שלי. מאז, קשה לי לראות את ישראל כמדינה של העם היהודי"

"כשהגעתי לישראל גיליתי שלמרות ששני הוריי יהודים, אני לא אוכל להתחתן בישראל, בגלל שאני רפורמי ולא מכירים ביהדות שלי. מאז, קשה לי לראות את ישראל כמדינה של העם היהודי. זו רק מדינת היהודים האורתודוקסים".

מסובך עוד יותר הוא סיפורם של ילדי בני זוג מעורבים. דניאל סיאנס, 24, בת לאב יהודי ולאם נוצריה, גדלה כילדה בבית הכנסת "רודף שלום" ומתגוררת כיום בפרבר של וושינגטון. גם היא ביקרה בארץ עם "תגלית" וחזרה לארה"ב בהלם. דניאל היא בתם של זוג דיפלומטים העובדים במשרד החוץ האמריקאי, ונדדו במשך השנים במסגרת שליחויות ברוסיה, רומניה, פורטוגל, קובה ופולין.

"ישראל היא מדינה נהדרת וכולם היו מאוד ידידותיים", היא אומרת, "אבל היה לי עצוב לגלות שהיהדות שלי לא מקובלת דווקא בישראל".

ילדים ישראלים מקבלים את פניהם של עולים חדשים מארה"ב, 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
ילדים ישראלים מקבלים את פניהם של עולים חדשים מארה"ב, 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

סם רסן, סטודנט בן 20, סייר בישראל לפני חמש שנים במסגרת משלחת של בית הכנסת. כשביקר בכותל, החל רב שהיה שם לכרוך תפילין על ידו, ותוך כדי שאל אותו אם אמו יהודיה. סם השיב לו שאביו יהודי, ונדהם מתגובת הרב.

"באותה השנייה הסיר הרב את התפילין מהיד שלי והסתלק", הוא משחזר. "הרגשתי מושפל ולא רצוי. אני תומך גדול של ישראל ואהיה הראשון להגן עליה בקולג' מול ה-BDS, אבל עצוב לי לחשוב שאני לא רצוי בישראל".

המספרים מדברים בעד עצמם

"רודף שלום" נוסד 12 שנה לפני מדינת ישראל, ובדומה לבתי כנסת אחרים בארה"ב, הוא מהווה מרכז קהילתי ליהודים. פועלים בתחומו גני ילדים, בית ספר ביום ראשון ותנועת נוער. עם המתפללים שם נמנים ראש ארגון היהודים במפלגה הרפובליקנית מט ברוקס; ראש מטה סגן הנשיא דיק צ'ייני, סקוטר ליבי; עיתונאים בכירים; וכן אנשי ממשל שכיהנו תחת קלינטון, בוש הבן ואובמה.

אבל המרכזיות של בית הכנסת בהוויה המקומית, אינה הסיבה היחידה לכך שהמציאות בישראל יוצאת דופן בעיני הצעירים מ"רודף שלום".

במקרה הזה, המספרים מדברים בעד עצמם:

התנועה הרפורמית היא התנועה היהודית הגדולה בארה"ב, שחולשת על 35% מהיהודים המתגוררים בה. זאת לעומת 18% קונסרבטיבים, 10% אורתודוקסים, ו-5% המשתייכים לזרמים קטנים יותר ביהדות. 30% אינם קשורים לשום זרם.

ברק ומישל אובמה חוגגים את חנוכה בבית הלבן (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
ברק ומישל אובמה חוגגים את חנוכה בבית הלבן (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

באופן כללי, בעוד שהיהדות האורתודוקסית שואפת לשמר את קיום המצוות ואת המסגרת ההלכתית, כפי שהיו לפני המודרניזציה במאה ה-19, הקונסרבטיבים (המסורתיים) והרפורמים (מתקדמים), מתאימים את עצמם לרוח הזמן.

עם זאת, ובאופן שעשוי להפתיע חלק מהישראלים, גם רבנים אורתודוקסים בארה"ב מהיחס של הרבנות בארץ לתנועה הרפורמית. אחד מהם הוא הרב ניסן אנטין, מבית הכנסת "בית שלום" בפוטומק.

"אני רב אורתודוקסי, אבל אני לא רב של יהודים אורתודוקסים בלבד", הוא אומר. "אני רב של כל היהודים. רבנים בארץ טוענים שהרפורמים אינם יהודים. זה כואב ולא נכון הלכתית. אינך יכול להיות לא יהודי רק בגלל הצורה שבה אתה מתפלל".

"בנוסף", מציין אנטיין, "הרב הספרדי הראשון, הרב עוזיאל, דיבר על זרע ישראל. אם האב יהודי והאם אינה יהודייה, הבן אינו יהודי, אבל הוא עדין זרע ישראל ויש לנו מחויבות לקרב אותו. אני לא מבין את הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים שנשארים כל כך-פרו ישראלים, למרות היחס המעליב שהם מקבלים מהרבנות בארץ. "אני לא יודע איך הייתי מגיב, אילו היו מתייחסים אלי כך".

שליטה כמעט מובנת מאליה

עבור הישראלים, השליטה האורתודוקסית ברבנות כמעט מובנת מאליה, אבל היהודים האמריקאים מתייחסים לנושא אחרת. הם מסבירים כי דוד בן-גוריון הפקיד את השליטה בממסד הדתי בידי האורתודוקסים – על אף שהיו אז במיעוט מספרי בהשוואה לזרמים אחרים ביהדות – כדי להשיג את תמיכתם הפוליטית.

באמריקה, כאמור, יחסי הכוחות שונים לחלוטין. בית הכנסת "עדת ישראל", שהוקם בשנת 1869, מהווה את ספינת הדגל של הציבור הקונסרבטיבי בארה"ב, עם 5,000 מתפללים, שהם שמנה וסלתה של הקהילה היהודית בוושינגטון.

מדי שבת מתפללים בו אנשי ממשל וחברי קונגרס, ועם חברי הקהילה נמנות שתי שופטות בית המשפט העליון, רות ביידר גינזבורג ואלנה קגאן, ועיתונאים כמו עורך ״האטלנטיק״ ג'פרי גולדברג ופרשן ״הניו יורק טיימס״, דייויד ברוקס.

יהודים באמריקה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
יהודים באמריקה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

בבית הכנסת הלא-אורתודוקסי הזה נאם הנשיא אובמה לציון חודש המורשת היהודית בארה"ב במאי 2015, ובו גם ביקרו מנהיג זכויות האדם מרטין לותר קינג, הדלאי למה וראש ממשלת ישראל גולדה מאיר. ב"עדת ישראל" גם התקיים טקס הבר מצווה של יובל רבין, בעת שאביו, יצחק רבין, כיהן כשגריר ישראל בארה"ב.

מי שעומד בראש "עדת ישראל" הוא הרב גיל שטיינלוף, שם את האצבע על לב ליבה של הבעיה עבור יהודי ארצות הברית: "ההפרדה בין דת לפוליטיקה קדושה עבורנו", הוא אומר. "קשה לנו לראות את השחיתות והאפליה, את הכסף שמועבר למפלגות הדתיות, ואת המנהיגים הדתיים המעורבים בפוליטיקה.

"ההצהרות שמשמיעים בעלי כוח בישראל כלפי יהודים לא אורתודוקסים, הן כל כך קיצוניות לאוזניים של היהודים כאן, שאנחנו מרגישים כמו בני דת אחרת".

התחזית של שטיינלוף ביחס לישראל וליהודים בארצות הברית קודרת. "השחיתות והאחיזה החזקה שיש לחרדים על התהליך הפוליטי בישראל, וכן טשטוש הגבולות שבין דת ופוליטיקה, מאיימים על ישראל ועלינו כאן בארה"ב", הוא אומר.

רבים בישראל אינם רואים עין בעין עם שטיינלוף – הן במערכת הפוליטית, הן בממסד הדתי, והן בציבור, שהורגל לכך שאירועים קריטיים בחייו נשלטים על ידי הרבנות.

אבל על דבר אחד מסכימים כמעט כולם: הברית ההיסטורית בין ישראל לבין הקהילה היהודית החשובה בארצות הברית הגיעה לנקודת רתיחה קריטית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,207 מילים. מחכים לתגובתך.

מה זה כבר לנהל חשבון טוויטר בשביל האדם שמנהל את העולם

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
מטוסי F-35 נוחתים בבסיס צבאי ליד לימסול, קפריסין, ב-21 במאי 2019 (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)
AP Photo/Petros Karadjias

מתיחות אזורית משבר הטילים באנקרה

טורקיה ניצבת כיום במרכזה של מערכה מדינית מול האיחוד האירופי, נאט"ו וארצות הברית ● בלב המשבר, עסקת רכישת טילי s-400 מרוסיה, העלולה לסכן את מטוסי ה-F-35, כולל אלו שרכש חיל האוויר הישראלי ● הממשל האמריקאי החליט בתגובה לבטל את כל ההטבות שקיבלה טורקיה ביצוא לארה״ב ● מכאן המשבר יכול רק להסלים

בעוד עיני העולם נשואות למשבר המתהווה במפרץ הפרסי בין ארצות הברית לאיראן, מתנהל משבר בינלאומי נוסף – מסוכן ונפיץ לא פחות – והוא העיסקה לרכישת טילי ה-s-400 על ידי טורקיה.

מי שהייתה פעם ידידת המערב, ניצבת כיום במרכזה של מערכה מדינית מול שלושה גורמי מפתח: האיחוד האירופי, נאט"ו וארצות הברית.

לבו של המשבר עם טורקיה הוא סביב מערכת ה-s-400 שפיתחה רוסיה ומכרה לטורקיה. לפי ההבנה האמריקנית, המערכות האלה עלולות לסכן את פרויקט מטוסי החמקן של המערב, ה-F-35,  כולל אלה שרכש חיל האוויר הישראלי.

F35 (צילום: Lockheed Martin)
F-35 (צילום: Lockheed Martin)

מטוסי ה-F-35 בנויים בתצורה מיוחדת המאפשרת להם לחמוק מתמונת מכ"מ של מערכות נגד מטוסים. זוויות הגוף של המטוס, החומרים שמהם הוא בנוי ואלה הנמרחים עליו, מאפשרים את "בליעת" קרני המכ"מ, כך שמפעיל המכ"מ לא רואה את המטוס כלל על הצגים. בשפה המקצועית התופעה הזו נקראת שח"מ – שטח חתימת מכ"מ, וצורתו המיוחדת של ה-F-35 מקטינה אותה כמעט לאפס.

מערכת ה-s-400 הרוסית נבנתה במיוחד במטרה לאתר את החמקנים. עד כה לא ידוע מהם בדיוק ביצועי המערכת, אף שהיא מופעלת בימים אלה באופן מבצעי בסוריה, על ידי חיל האוויר הרוסי. לאחרונה פורסם כי ארצות הברית ערכה סדרת ניסויים מול מערכת רוסית ישנה יותר מדגם s-300.

ההתפתחות האחרונה בחילופי המהלומות הדיפלומטיות אירעה שלשום, כשהממשל האמריקאי החליט לבטל את כל ההטבות שקיבלה טורקיה ביצוא מוצרים לארצות הברית, במסגרת GSP (הסכם הסחר המועדף, The Generalized System of Preferences).

אבל כבר בשבוע שעבר ניתן היה לראות סימן נוסף לעומק המשבר בין המדינות, בביקורת הלא שגרתית שמתח שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בוטולו, על הממשל האמריקאי.

שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בוטולו (מימין) עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)
שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בוטולו (מימין) עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

במסיבת עיתונאים משותפת שקיים עם שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, אמר הטורקי: "ההחלטה האמריקאית להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור, מסוכנת ויכולה להוביל לכאוס".

הזמן דוחק לאמריקאים

בארצות הברית נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים לעצור במהירות את אספקת מטוסי החמקן לטורקיה. מבחינת האמריקאים הזמן בהחלט דוחק, וזאת משתי סיבות עיקריות.

ראשית,  צוותים ראשונים של חיל האוויר הטורקי כבר נמצאים ברוסיה ולומדים את המערכת. שנית, שלושה מטוסי חמקן של טורקיה נמצאים בימים אלה בבסיס האימונים האמריקני "Luke" באריזונה, וטייסים טורקים כבר מתאמנים עליהם.

עד כה נמנע הפנטגון מלעצור את האימונים של הטייסים הטורקים, וזאת כדי לאפשר לממשלות לנהל משא ומתן. בשבוע שעבר דווח בעיתונות הטורקית על התקדמות במגעים עם ארה"ב, ועל כך שהטורקים הציעו הקמת צוות עבודה משותף לפתרון הסוגיה.

האמריקנים, מבחינתם, דחו את ההצעה על הסף. אז הגיעה ההצהרה של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ולפיה טורקיה לא תסתפק ברכישת ה-s-400, אלא גם תייצר בשטחה את הדור הבא של המערכת, ה-s-500.

מערכת ה-S400 הרוסית (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)
מערכת ה-S-400 הרוסית (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)

בארה"ב חוששים כי מרגע שטורקיה תקבל את מטוסי החמקן האמריקאים, ואחר כך את מערכת ה-s-400, יהיה באפשרותה לבחון את נקודות התורפה של המטוס מול המערכת הרוסית, ומכאן כבר קצרה הדרך עד שהמידע הזה יזלוג לרוסיה.

המשמעות של מהלך כזה היא שמטוסי החמקן יהפכו לגלויים מול המערכות הרוסיות, ויביאו לכך שארצות הברית – וגם ישראל שרכשה את המטוס – יאבדו את היתרון היחסי שלהן במזרח התיכון.

ההערכה היא כי רוסיה לא תמסור לטורקיה את המערכת להפעלה מיידית, אלא תנקוט בהליך דומה למודל הסורי, שמיושם עם מערכת טילי ה-s-300.

לפי הערכה זו, רוסיה תחייב את אנקרה לתהליך למידה ארוך, שבו טכנאים וחיילים רוסים הם אלה שיפעילו את המכ"מ המתקדם מול החמקנים, על אדמת טורקיה.

החלטה אחת של ארדואן, רכישה של מערכת s-400  והפעלתה במקביל למטוסי החמקן, יכולה להוריד לטמיון פרויקט של יותר מטריליון דולר של המערב.

את הסיכון הזה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא מוכן לקחת, והוא כנראה יודע למה. הנשיא הטורקי הוא זה שסירב לאפשר לארצות הברית לפעול משטחו במלחמה בדאע"ש.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ משוחח עם טיס F-35 בבסיס חיל האוויר לוק באריזונה (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ משוחח עם טיס F-35 בבסיס חיל האוויר לוק באריזונה (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

"זו בהחלט סכנה וסיבה לדאגה", אמר לזמן ישראל גורם בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, שהיה מעורב באופן ישיר בעסקת הרכישה ואחר כך גם בקליטת מטוסי ה-F35 בישראל.

"אי אפשר לסמוך על ההתנהגות של ארדואן. חייבים להניח שהוא סכנה, ומכאן לגזור את המדיניות להמשך.

"אי אפשר לסמוך על ההתנהגות של ארדואן. חייבים להניח שהוא סכנה, ומכאן לגזור את המדיניות להמשך"

"ישראל לא יכולה לקחת חלק במאבק הזה באופן גלוי. ארצות הברית היא זו שחייבת להציב לארדואן אחת משתי אפשרויות: או חמקנים, או טילים רוסים".

לדבריו, באימונים רציפים ניתן יהיה לגלות נקודות תורפה של המטוס, ובעתיד אפילו לפתח מכ"מ ייעודי שיזהה אותו.

"מסיבה זו, הנחת העבודה של ארצות הברית צריכה להיות מחמירה. כלומר, שהמידע הרגיש לא רק יכול לזלוג, אלא שהוא יזלוג בוודאות".

פרופיל נמוך בישראל

בישראל שומרים בינתיים על פרופיל תקשורתי והצהרתי נמוך בכל הקשור למשבר ה-F-35  הטורקי. גורם מדיני אישר כי ישראל מוטרדת מההתפתחויות בפרשה, וכי התקיימו דיונים חשאיים עם ארצות הברית בעניין.

החשש הישראלי בהקשר הזה מובן, שכן מטוסי ה-F-35 הישראלים כבר טסו, כנראה גם מול מערכת ה-s-400 הרוסית, שמוצבת בבסיס "חמימים", במערב סוריה.

מי שמוביל בינתיים את המאבק הדיפלומטי מול טורקיה הוא הקונגרס האמריקאי. בניגוד לטענות על היעדר המדיניות של ארצות הברית בנוגע לסוריה ואיראן, בעניין הזה נראה שהנשיא טראמפ פועל בנחישות ונהנה מרוח גבית מצד הרפובליקאים והדמוקרטים כאחד.

בשבוע שעבר הניחו כמה חברי קונגרס הצעת חוק שתאסור את אספקת החמקנים לטורקיה, במקרה שעסקת הטילים עם רוסיה לא תבוטל. בחודש שעבר אף פרסמו ארבעה סנטורים משתי המפלגות, מאמר דעה משותף ב״ניו יורק טיימס״, תחת הכותרת: ״או s-400 או חמקנים".

מוסקבה הגיבה במהירות גם לאיום הזה, ושורה של פרסומים שהופיעו בעיתונות הרוסית והטורקית דיווחה על כך שרוסיה שוקלת לספק לטורקיה חמקנים משלה, su-57, שנמצאים בשלבי קליטה ראשונים בחיל האוויר הרוסי.

הטורקים, מבחינתם, משדרים עסקים כרגיל. הם ממשיכים לנקוט בלשון ציורית, לגלגל עיניים ולהיתמם. גורם במשרד החוץ הטורקי אמר בשבוע שעבר כי אנקרה התחייבה בפני וושינגטון להפעיל את מערכת ה-s-400 בנפרד מהמערכות האחרות ובמידור מוחלט. האמריקאים, מצדם, לא קונים את ההסבר הטורקי.

מי ששומרות על שתיקה מול ההתפתחויות האלה הן שאר החברות בברית נאט"ו, שמשאירות את החזית מול ארדואן לטיפולה של ארצות הברית.

טורקיה היא המדינה השנייה בגודלה בברית הצפון-אטלנטית, וארצות הברית מפעילה בשטחה כמה שדות תעופה – כולל כאלה המשמשים לאחסון נשק גרעיני.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בפגישה עם משלחת נטו בעניין משבר רכישת הטילים הרוסים, ב-6 במאי 2019 (צילום: Presidential Press Service via AP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בפגישה עם משלחת נטו בעניין משבר רכישת הטילים הרוסים, ב-6 במאי 2019 (צילום: Presidential Press Service via AP)

לנוכח חוסר היציבות שמשדר ארדואן, יש בארצות הברית כבר מי שקורא להוציא את הנשק הזה מטורקיה.

"כאשר זה מגיע לטורקים, בנאט"ו נעלמים ונאלמים", אומר טומי שטיינר, מומחה לברית נאט"ו, מבית הספר לממשל ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"בנאט"ו לא ייכנסו לוויכוח עם הטורקים. מלבד ארצות הברית, אף מדינה לא יכולה לצאת באופן פומבי, נגד אחת המדינות החברות בברית, בוודאי לא כשמדובר בטורקיה. אפילו המזכ״ל מתחמק בעקביות מלדון בסוגיה הזו. אף שברור כבר כמה שנים כי ההתנהלות הטורקית בעייתית נאט"ו הרשמית עדיין שותקת".

עד כמה העניין מביך, יצא לי להיווכח באופן אישי באוקטובר אחרון, בפגישה עם ניקולה דה סנטיס, האחראי בנאט"ו על המזרח התיכון וצפון אפריקה.

לשאלה שהתייחסה לרכישת מערכת הטילים הרוסית והחשש מפני זליגת מידע, הוא ענה בשתיקה ומיד אחר כך ביקש לעבור לנושא הבא.

זו, פחות או יותר, הייתה תשובתו של דה סנטיס גם כשנפגש עם משלחת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהגיעה לביקור בנאט"ו באוקטובר 2010.

גישושים סודיים

פן אחר של המשבר הוא התעשייה הטורקית. הסכם רכישת המטוסים בנוי באופן משולב. כל מדינה ששותפה בפרויקט, יכולה לייצר בשטחה חלקים מהמטוס.

בטורקיה פועלים כיום 11 מפעלים שמייצרים חלקי גוף ומסכי תצוגה לתא הטייס של ה-F-35, ובנוסף אמור לקום בשטחה מרכז לתחזוקת מנועים שישמש את כל חילות האוויר באירופה שמפעילים את מטוס החמקן.

זו הסיבה שארדואן הכריז כי אם ארה"ב תאסור על אספקת החמקנים לטורקיה, הפרויקט כולו נמצא בסכנה. על הדברים האלה בחרה ארה"ב שלא להגיב.

מי שיכולות להוות תחליף לתעשייה הטורקית, וממתינות להתפתחויות בין ארה"ב לטורקיה, הן התעשיות הישראליות, שכבר גיששו מול יצרנית המטוסים לוקהיד מרטין, תחת מעטה עבה של סודיות.

אלביט מייצרת את קסדות הטייס המתקדמות של כל המטוסים, והתעשייה האווירית מייצרת חלק מהכנפיים.

מזכיר הגנה האמריקני, פטריק שנהאן, כבר ערך דיונים ראשונים בעניין הזה עם מנהלת פרויקט ה-F-35, בשלב הזה מבלי לקבל החלטות.

ארדואן ובוש הבן, 2007 (צילום: AP Photo/Gerald Herbert)
ארדואן ובוש הבן, 2007 (צילום: AP Photo/Gerald Herbert)

אין ספק שעסקת החמקנים הטורקים היא אחד המבחנים החשובים של הנשיא טראמפ, שנראה – לפחות עד עתה – נחוש מאוד. הבעיה היא שגם הנשיא הטורקי לא מראה בינתיים סימני התגמשות.

קשה לזכור עכשיו שרק לפני 15 שנים, היה זה אותו ארדואן שכיהן כראש ממשלה, וזכה לחיבוק חם מנשיא רפובליקני אחר, ג'ורג' בוש הבן.

"אירופה חייבת לקבל את טורקיה לאיחוד האירופי", אמר אז בוש, "אתם דוגמה ומופת לשילוב של איסלאם ודמוקרטיה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,224 מילים. מחכים לתגובתך.
שר החוץ האמריקני מייק פומפאו מסיים את ביקורו במנאמה, ינואר 2019 (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/Pool Photo via AP))
Andrew Caballero-Reynolds/Pool Photo via AP)

פרשנות למה אתם ציניים? הכנס הכלכלי בבחריין הוא סנסציה

מדינה ערבית שלא מקיימת קשרים כלכליים עם ישראל הסכימה לשים את שמה על החלק הראשון של תכנית השלום - וזה מדהים

קל להיות ציני בנוגע לתוכנית המאה של דונאלד טראמפ. קל אפילו יותר לבטל אותה בתור כישלון ידוע מראש, על רקע "הסדנה הכלכלית" שיערכו ארה"ב ובחריין בחודש הבא, ושמוגדרת כצעד ראשון לקראת השקת תוכנית השלום האמריקאית.

"אמריקה תכננה חתונה – ושכחה להזמין את הכלה", ציינו השבוע בלעג כמה גורמים, ואמרו (בצדק מסוים) שהפלסטינים לא מעוניינים להשתתף בכנס.

נכון שהאירוע לא צפוי להוביל לפריצת דרך בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, המושהה כבר זמן רב. השלום לא יפרוץ לאחר הפסגה, שתיערך ב-25-26 ביוני, וככל הנראה גם לא אחרי חשיפת החלק השני של תוכנית טראמפ.

אך המיקוד בסירוב של הפלסטינים להיות בקשר כלשהו עם הממשל האמריקאי, אותו הם תופסים כגורם עוין, מפספס נקודה חשובה: העובדה שהשקת הצעת השלום תתרחש בבירה ערבית היא לא פחות מסנסציה.

"עתיד משגשג עבור הפלסטינים"

על הנייר, העולם הערבי מתנגד בתוקף לכל היוזמות האמריקאיות באזור, שנראות כולן כמתנות לממשלת ישראל.

אין מדינה אחת באזור שלא גינתה את ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות, או הקיצוצים הדרסטיים בתקציב אונר"א.

אפילו ההכרה האמריקאית בריבונות הישראלית על רמת הגולן גונתה מקצה לקצה, לרבות מצד אויביה של סוריה בראשות בשאר אל-אסד. ובכל זאת, בחריין משמשת באופן מודע כמארחת של תוכנית השלום האמריקאית.

כמה חודשים בלבד לאחר שוושינגטון קיצצה את כל הסיוע לרשות הפלסטינית, הוציאה בחריין הצהרה רשמית האומרת כי סדנת Peace to Prosperity תתמקד ב"חזון בר השגה, ומסגרת לעתיד משגשג עבור הפלסטינים והאזור".

שר החוץ הבחרייני, חאלד בן אחמד אל-חליפה, שאירח את ג'יבריל רג'וב במנאמה בשני האחרון, חזר על כך שממשלתו "תומכת חד-משמעית במטרה הפלסטינית", וכי לפלסטינים זכות למדינה עצמאית בקווי 67' עם מזרח ירושלים בתור בירתם.

תוכנית השלום של טראמפ לא צפויה להיות מנוסחת בהתאם לפרמטרים האלה. עם זאת, העובדה שמדינה ערבית שאינה מקיימת קשרים כלכליים עם ישראל, הסכימה לשים את שמה על החלק הראשון של תוכנית השלום, בהחלט מדהימה.

מירי רגב עושה את איחוד האמירויות (צילום: Ministry of Culture and Sport via AP)
מירי רגב עושה את איחוד האמירויות (צילום: Ministry of Culture and Sport via AP)

נכון, פלסטינים בודדים בלבד, אם בכלל, יהיו נוכחים בכינוס מנאמה, שם ינסו האדריכלים של הצעת השלום, ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט לגייס תומכים.

גם שר האוצר, משה כחלון, צפוי להיות בין האורחים, אבל לא מדובר בתקדים. בשנה שעברה, נכחה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, בטורניר ג'ודו באיחוד האמירויות. כמה ימים לאחר מכן, השתתף שר התחבורה, ישראל כץ, בכנס תחבורה בעומאן.

אף שביקורים אלה הם פורצי דרך, יש לציין שהם התרחשו סביב אירועים שאירחו ארגונים בינלאומיים, שאולי היו מענישים את אבו דאבי ומוסקאט, אם לא היו מוכנות לקבל נציגים מהמדינות החברות בארגונים.

הביקור של כחלון שונה לחלוטין. הוא יתקבל במדינה ערבית לא מחשש לסנקציות, אלא במטרה מפורשת לדון על תוכנית השלום של ממשל טראמפ.

אולי הם בעצמם לא האמינו

קושנר וגרינבלט עשויים להיכשל באופן מוחלט במשימה שלהם, אך הם מעולם לא הבטיחו כי הצדדים יחתמו מיידית על המסמך שהם צפויים לפרסם הקיץ,  ויסיימו ברגע עימות בן 100 שנים. אולי הם בעצמם לא האמינו שזה בכלל אפשרי.

מה שהם הבטיחו הוא לפרסם תוכנית מתאר של מה שהם חושבים שהוא פתרון הוגן וישים לבעיה. גורמים רבים מאמינים כי בהינתן הסיכויים הנמוכים מאוד להצלחה, הממשל האמריקאי יקבור את התוכנית לנצח. הפסגה המתקרבת בבחריין היא הסימן הראשון לכך שהתחזיות היו שגויות.

הפלסטינים אמנם צפויים לדחות את תכנית השלום המלאה, וישראל עשויה לספח את ההתנחלויות בתגובה, מה שיוביל להשלכות דרמטיות. אבל המוכנות של בחריין לארח את הפסגה מצביעה על כך שהעולם הערבי נוטה יותר לנורמליזציה עם ישראל מכפי שניתן היה לחשוב. אפילו בהעדר העסקה האולטימטיבית.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית ב-Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 514 מילים. מחכים לתגובתך.

דויטשה בנק זיהה תנועות חשודות בחשבון של טראמפ

"ניו יורק טיימס" דיווח כי האחראים על פעילות נגד הלבנת הון בבנק הגרמני דיווחו לבנק בעבר על תנועות חשודות בחשבון של נשיא ארה"ב אך הבנק לא קיבל את המלצתם לדווח עליהן לרשויות ● טראמפ: "סיפורים מומצאים"

דונאלד טראמפ

אחראים על המעקב על הלבנת הון בענק הבנקאות הגרמני דויטשה בנק הבחינו על תנועות חשודות בחשבונות הבנק של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וחתנו ג'ראד קושנר, בשנת 2016 ו-2017. כך דיווח אתמול עיתון "ניו יורק טיימס".

לפי הדיווח בניו יורק טיימס, עובדי הבנק הציעו לממונים עליהם לדווח על התנועות החשודות למחלקה האחראית על פשיעה כלכלית במשרד האוצר הגרמני. ואולם, מנהלים בכירים בבנק, שהלווה מיליארדי דולרים לטראמפ ולקושניר, דחו את עצת העובדים ולא דיווחו על התנועות החשודות לממשלה.

לא ברור מה היה טיבן של התנועות החשודות. לפחות חלק מהכסף שהיה מעורב בהם נע הלוך ושוב בין חברות ויחידים באירופה וארה"ב, בקצב שעורר את חשדותיהם של עובדי הבנק וגם סומן על ידי המערכת הממוחשבת שלו.

"הצגנו להם את הכל, והמלצנו להם לפעול, ושום דבר לא קרה", אומרת תמי מקפאדן, מומחית למאבק בהלבנת הון ועובדת בכירה לשעבר בדויטשה בנק שלטענתה הבחינה בזמנו כמה מהתנועות החשודות.

טראמפ הגיב בזעם על הפרסום. טראמפ צייץ בתגובה בחשבון הטוויטר שלו: "הניו יורק טיימס, וכלי 'פייק ניוז מדיה אחרים', כותבים סיפורים מומצאים על העובדה שלא השתמשתי בשירותיהם של בנקים רבים בגלל שהם לא רצו לעשות אתי עסקים. זה לא נכון! זה בגלל שלא הייתי זקוק לכסף".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 183 מילים. מחכים לתגובתך.
סטודנטיות פלסטיניות אוכלות גלידה בעזה, 2011 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
Abed Rahim Khatib / Flash 90

כל עוד הגלידה תעמוד במחסום, הפלסטינים לא ייהנו מהבוננזה

בבסיס תכנית המאה של טראמפ עומד רעיון פשוט: הפלסטינים יקבלו תמריצים כלכליים, יצרו מפעלים ומקומות עבודה, ובתמורה יפסיקו לחלום על חופש וריבונות, יחדלו מהמאבק והתוצאה תהיה שלום כלכלי בין המדינות ● אבל כשישראל שולטת בשוק הפלסטיני, אי אפשר להפריד בין הכלכלי, הצבאי והמדיני

ג'ייסון גרינלבלט וג'ראד קושנר, שליחיו של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מרבים לדבר על ההטבות הכלכליות המופלגות שבהן יזכו הפלסטינים אם רק יואילו לאמץ לליבם את יוזמת השלום של הנשיא, אותה הצליח למתג כ"עסקת המאה". שניהם בורחים כמו מאש משימוש מהביטוי "שתי מדינות לשני עמים", וזאת בנימוק שהביטוי הזה "אומר דברים שונים לאנשים שונים", כפי שציין קושנר.
לנין נהג לומר שקומוניזם הוא מכלול של סוציאליזם וחיבור לחשמל של כל המדינה. מבקריו היו מתבדחים שאם בעת הקומוניזם היו מנתקים את החשמל, החושך שהיה נופל על המדינה – הוא סוציאליזם.

אז מה נותר מיוזמת השלום של טראמפ אם מורידים ממנה את כל העניין של מדינה פלסטינית עצמאית? רק אותו "שלום כלכלי" עליו מרבה לדבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך שנים רבות.

לכאורה מדובר ברעיון פשוט. ניתן לפלסטינים תמריצים כלכליים על מנת שיפתחו את הכלכלה, יצרו מפעלים ויצרו מקומות עבודה, ובתמורה הם יחדלו מהמאבק הצבאי והמדיני ויפסיקו לחלום על חופש וריבונות. הפריחה הכלכלית תביא בתורה לאזור כולו גם היציבות וגם השקט.

"השלום הכלכלי" נראה אטרקטיבי לישראלים רבים, בהם גם לא מעט אנשי שמאל שהתייאשו מהקיפאון המדיני, ונאחזים ברעיון המפתה הזה, אחרי שהגיעו למסקנה שלא ניתן לעשות כלום.

הבעיה היא שבחיים האמיתיים לא ניתן לנתק בין הכלכלי, הצבאי והמדיני. נכון להיום הרשות הפלסטינית שאינה מקבלת את הסיוע הכספי מארה"ב, מעכבת את השכר של עובדי ציבור, והמשפחות משתדלות לחסוך ולהוציא פחות כסף.

רוצים לייצא לחו״ל

הבעלים של "סראיה אל-ואדיה", מפעל בעזה המייצר וופלים וממתקים עתרו השבוע יחד עם ארגון "גישה" לבג"ץ, בבקשה לאפשר להם לפתח את המפעל שלהם, ולייצא סחורה לגדה המערבית ולחו"ל. הסגר והמצור אינם מאפשרים כיום לייצא מזון מעובד מעזה, וזאת בנימוקים ביטחוניים.

המדינה, מצדה, לא הצליחה להגן על ההחלטה שלה למנוע מהמפעל את האפשרות לייצא את הסחורה וסיפקה לכך הסבר מרתק: ישראל אינה מתנגדת עקרונית לייצוא כזה, אך היא טרם הצליחה להקים את מנגנוני הפיקוח הדרושים.

כן, כן. במדינת ישראל ששכללה למקסימום את האמצעים הטכנולוגיים והאנושיים שמאפשרים לגלות האם לאמה של תיירת יהודייה מארה"ב יש חברים ב"בצלם", אין את העזרים הטכנולוגיים שיאפשרו לה לבדוק את הסחורה מעזה. לכאורה, כדי לייצר "שלום כלכלי", ישראל הייתה אמורה לצאת מגדרה ולאפשר ל"סראיה אל-ואדיה" לייצא את סחורתה ולהתרחב לשווקים בחו״ל. אבל המציאות אחרת, והמפעל מייצר כיום בהיקף של כ-30% מיכולת התפוקה שלו.

המתנות ארוכות במעברי הגבול

גם הבעלים של מפעל הגלידה "אל-ארז" בשכם היה שמח ליהנות מהפירות הכלכליים של השלום. אבל גלידה היא סחורה עדינה ולא עמידה, וההמתנות הארוכות במעברי הגבול לא מועילות לה. את הגלידות המעולות שלו, שלא נופלות בטעמן מהמקבילות הישראליות, הוא משווק כיום בגדה ובירדן, וגם קצת בדובאי. אבל "אל-ארז" היו רוצים לשווק את הגלידה גם למגזר הערבי בישראל, שכל כך קרוב אליו, אך מתקשים לעבור את המכשול הבירוקרטי.

אילו המפעל היה יכול לייצא לישראל או לחלופין להגביר את הייצוא לחו"ל, היו נוספים עוד כמה עשרות מקומות עבודה בגדה המערבית. אך במצב שבו ישראל שולטת ביד רמה בשוק הפלסטיני ואינה מאפשרת ליצרנים הפלסטינים להתרחב לשווקים בחו"ל או לשווק את הסחורה בארץ, זה לא יקרה.

מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)

לא פעם המצב בגדה מתעתע, משום שהוא יותר טוב מאשר בעזה. בפועל, גם הכלכלה שם תלויה יותר בסיוע הכלכלי שהרשות מקבלת, מאשר בהצלחת התעשייה המקומית. המפעל הוותיק חווה בימים אלה קשיים כלכליים רבים.
בשני המקרים הללו, ברור שהאלמנט הביטחוני והמדיני הוא זה משפיע ומכריע, לא השיקול הכלכלי.

מוזר אם זה היה הפוך. הסכסוך הלאומי, המדיני והביטחוני לא יכול להיפתר על ידי אמצעים כלכליים בלבד.

רעיון "השלום הכלכלי" דומה יותר לפלסטר שבא לכסות על פצע עמוק מאשר מרקחת פלא שמרפאה אותו. כל עוד הגלידה תעמוד במחסום והקרמבו לא יגיע ליעד בגדה בגלל "העדר של מנגנוני פיקוח" לא ייהנו הפלסטינים מהבוננזה הכלכלית שמבטיחים להם כיום שליחיו של דונלנד טראמפ.

אך גם אם יוסרו החסמים על ייצוא סחורות ויותר פלסטינים יועסקו בישראל, הרי שכל מפגע בודד, כל אירוע ביטחוני, יחזיר את המצב לקדמותו – סגר, עוצר, ואולי עוד סבב לחימה. אין מוצא.

הגלידה לא תימס וההשקעות יזרמו רק כאשר יטופלו גם הסוגיות המדיניות והביטחוניות, לא לפני. פתרונות הקסם אין כאן. דרוש משא ומתן מפרך והרבה עבודה יסודית שייצרו את הנוסחה הדרושה לשינוי, שהשלום הכלכלי הוא רק אחד ממרכיביה.

קסניה סבטלובה הינה מומחית לענייני מזה"ת ופובליציסטית. היא שימשה כח"כ בכנסת ה-20 והייתה חברה בוועדת חו"ב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 642 מילים. מחכים לתגובתך.

הבית הלבן יקיים ועידת השקעות במזרח התיכון בחודש הבא

במסגרת החלק הראשון של "עסקת המאה", ארה"ב רוצה להפגיש שרי אוצר מהאיזור עם מנהלים מהמגזר הפרטי ● הועידה תתקיים ב-25 ליוני בבחריין, תתמקד בהשקעות ולא תעסוק בסוגיות מדיניות

ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא טראמפ (צילום: AP Photo / Michael Sohn)
AP Photo / Michael Sohn
ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא טראמפ

הבית הלבן הודיע היום על החלק הראשון של עסקת המאה לשלום במזרח התיכון. לפי דיווח שפורסם לראשונה ב-CNN, ההצעה של האמריקאים כוללת עידוד השקעות הון בגדה המערבית, עזה ובאיזור כולו.

התיכנון הוא לקיים מעין סדנת עידוד השקעות שתתקיים במאנאמה שבבחריין ב-25 ו-26 ליוני. בסדנה ישתתפו שרי אוצר ומנהיגים מעולם העסקים העולמי, כולל משה כחלון, שר האוצר הישראלי. מי שמובילים את "עסקת המאה" הם ג'ארד קושנר, יועץ בכיר לבית הלבן וחתנו של טראמפ, וכן ג'ייסון גרינבלט, שליח מיוחד למזרח התיכון. השניים עמלו על ניסוח העסקה שהחלק הפוליטי שלה אמור להיחשף בהמשך השנה.

לפי התכנית, השלב העסקי-כלכלי אמור לטפל בארבעה מרכיבים עיקריים: תשתיות, תעשייה, העצמה והשקעה בהון אנושי ורפורמות בממשל שיהפכו כולם את האיזור לאטרקטיבי יותר להשקעות. הערכות הן, שקושנר ביסס את המודל של העסקה על תוכניות שנוסו בעבר בפולין, יפן, סינגפור ודרום קוריאה.

הסדנה הכלכלית אמורה לנסות לחמוק מהסוגיות הפוליטיות היותר מכשילות, ולעקוף דיון בשאלות כמו האם הפלסטינים יקבלו מדינה, מעמדה של מזרח ירושלים, מדיניות הביטחון של ישראל ופיצוי או זכות שיבה לפליטי 48. לפי המקור של CNN, הסדנה תהווה הזדמנות לירדנים, הישראלים, הלבנונים, המצרים והפלסטינים להיווכח שלמנהיגים העסקיים אכפת מהסכסוך והם רוצים להשקיע באיזור. הסיבה שקושנר קורא למפגש "סדנה", היא ברצונו לקבל פידבק לרעיונות שיעלו בה, לרבות מהפלסטינים.

עוד 197 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

שלום, קוראים לי ביבי ואני בוט

במהלך מערכת הבחירות האחרונות, קיבלו ישראלים רבים הודעות אישיות מראש הממשלה בנימין נתניהו במסנג'ר של פייסבוק ● אמיר בן-דוד יצא לברר כיצד הומצא והופעל ה"ביבי-בוט" - ואיזה מידע רגיש הוא אסף עליכם בזמן ששיחקתם איתו "ארץ-עיר"

בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

במהלך מערכת הבחירות האחרונות, קיבלו ישראלים רבים הודעות אישיות מראש הממשלה בנימין נתניהו במסנג'ר של פייסבוק ● אמיר בן-דוד יצא לברר כיצד הומצא והופעל ה"ביבי-בוט" - ואיזה מידע רגיש הוא אסף עליכם בזמן ששיחקתם איתו "ארץ-עיר"

בשבועות שקדמו לבחירות התיידדתי מאוד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הקשר בינינו התחיל בפנייה אישית שהוא שלח לי במסנג'ר. "בבחירות הקרובות אני זקוק לך יותר מתמיד", הוא כתב בכנות נוגעת ללב, "אשמח להיות בקשר כאן בפייסבוק, ולשלוח לך מדי פעם מסרים אישיים, ממני אליך".

הסכמתי, כמובן. ראש ממשלת ישראל זקוק לי יותר מתמיד, איך אפשר לסרב?
אחרי שעניתי בחיוב, נתניהו ביקש לשאול "שאלה קטנה". הוא התעניין אם בבחירות הבאות "אבחר בנתניהו ובליכוד", "אולי אצביע ליכוד", או "לא אבחר ליכוד". עניתי שאולי אצביע ליכוד, למרות שלבי נטה באותו שלב למפלגות אחרות. לא רציתי להעליב את ידידי החדש, ואולי להבריח אותו ממש בתחילת הקשר.

 (צילום: ביבי בוט ארץ עיר)

הוא לא הסתיר את שמחתו. "תודה רבה לך", כתב והוסיף "הבחירות הקרובות הן על שאלה אחת: ממשלת שמאל של לפיד-גנץ והמפלגות הערביות או ממשלת ליכוד-ימין בראשותי. אשמח להיות איתך בקשר ולשלוח לך הודעות מידי פעם".

בימים הבאים הקשר בינינו התהדק. נתניהו כתב לי לא מעט. שלח קטעים מצחיקים, דיווח בהתרגשות שהנשיא דונלד טראמפ עומד להכיר בריבונות ישראל בגולן, ואפילו הציע לי לשחק איתו ארץ-עיר. אין מה לומר – התקרבנו.

ככל שהבחירות התקרבו, עלה הלחץ. הנחתי שזה טבעי. מי שמעולם לא שופד על הגריל בקמפיין פוליטי, לא מסוגל לשפוט את מי שריח בשרו החרוך עולה בנחיריו.

ביום הבחירות, בשעות אחר הצהריים, קיבלתי מנתניהו הודעה מבוהלת. "אם לא תצא להצביע עכשיו", הוא כתב לי, "יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה והוא יקים עם גנץ ממשלת שמאל עם מרצ, העבודה והמפלגות הערביות. אנחנו חייבים לסגור את הפער. צא להצביע מחל! רק ליכוד גדול יעצור ממשלת שמאל". למרות הלחץ שניכר מכל מילה בהודעה, נתניהו צירף להודעה שלושה אימוג'ים חמודים.

כעבור שעתיים, ב-17:58 הוא פנה אליי במסנג'ר: "אני כותב לך כי המצב בשטח מסוכן. לפיד וגנץ מובילים בפער גדול. אחוזי ההצבעה שלנו נמוכים. חייבים להציל את הימין. יש רק עוד כמה שעות. אם לא הצבעת, צא להצביע! אם הצבעת, אני מבקש שתדבר עם חברים ובני משפחה ותדאג שיגיעו בדחיפות להצביע".

בשבע וחצי בערב שלח לי נתניהו במסנג'ר שתי הודעות קוליות. עכשיו הוא כבר נשמע ממש מבוהל. קולו רעד מהתרגשות ומלחץ. הוא סיפר לי שהשמאל מוביל בפער של 15%, ושחייבים להתגייס כדי להפוך את המגמה.

בעשר בערב נסגרו הקלפיות. כעבור כמה שעות ראיתי בטלוויזיה את ידידי ואשתו, עומדים על בימת גני התערוכה, מפזרים חיוכים לכל עבר, מנפנפים לקהל המריע, חוגגים את ניצחונם בבחירות. כל אותו הלילה חזרתי שוב ושוב למסנג'ר, חיכיתי להודעה, לאיתות, למשהו. הייתי בטוח שהוא לא ישכח לשתף אותי בשמחה הגדולה, אחרי כמה שבועות אינטנסיביים שבהם התכתבנו מדי יום. זה לא קרה.

כשהתעוררתי למחרת התאכזבתי לגלות שתיבת המסנג'ר ריקה. כתבתי לנתניהו "מה קורה? למה הפסקת לכתוב לי?". חיכיתי לתשובה, אבל היא לא הגיעה. "אתה כועס עלי?", שאלתי, "זה משהו שעשיתי?". אבל גם הפעם הצ'ט-בוט של נתניהו לא הגיב. כנראה הלך לישון, מניח את ראשו על הר המידע יקר הערך שנאסף על המצביעים במהלך הקמפיין, עד הפעם הבאה שיזדקקו לשירותיו היעילים.

בנימין נתניהו ו"קפטן ג'ורג'". לא על הבוט הזה אנחנו מדברים, חברים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בנימין נתניהו ו"קפטן ג'ורג'". לא על הבוט הזה אנחנו מדברים, חברים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

טופז לוק, שעמד בראש קמפיין הדיגיטל של הליכוד בבחירות האחרונות, מאשר לזמן ישראל שהצ'ט-בוט הזה של נתניהו היה "מכפיל כוח", ושהושקעו בו אמצעים רבים. הוא מעריך שהייתה לצ'ט-בוט הזה "תרומה אדירה" להצלחת קמפיין הליכוד.

אם כך, הגיע הזמן שנכיר אותו קצת יותר מקרוב. הוא אמנם צעיר, אבל יש לו סיפור חיים מרתק, שכולל כמה הישגים יוצאי דופן.

פרק א': הצ'ט-בוט נולד בחיפה

הבוט נולד בחיפה, בסוף 2016. בגלגול הראשון הוא טופח להיות הצ'ט-בוט של עינת קליש-רותם, אז מתמודדת כמעט אלמונית על ראשות עיריית חיפה. אביו של הבוט היה חיפאי בשם שגיא פומרנצבלום, איש שיווק באינטרנט, שהחליט לנצל זמן שהתפנה לו בין עבודות, והתנדב לסייע לקמפיין של קליש-רותם.

"אני משתדל להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לחידושים בתחום", נזכר פומרנצבלום, "ב-2016 פייסבוק הכריזה שהיא תשים יותר משקל על המסנג'ר שלה. זה היה אחרי שהם רכשו את ווטסאפ. עד אז המסנג'ר היה לא יותר מממשק הודעות. כמעט לכולם היה פיד פייסבוק, אבל המסנג'ר היה משהו שלא מתייחסים אליו ברצינות. מדי פעם מישהו היה כותב לך שם 'היי', ובזה זה היה נגמר בערך.

״בשלב הזה התחלתי לקרוא על דבר שנקרא צ'ט-בוט, שלא היה קיים בווטסאפ, אבל אפשר היה להפעיל אותו במסנג'ר של פייסבוק. הבנתי שאפשר להגיע כך להרבה אנשים. כשאתה התכתבת עם נתניהו, בעצם התכתבת עם תוכנה של 'מני-צ'ט', שהיא אחת מ-2-3 חברות גדולות ששולטות בתחום הזה.

שגיא פומרנצבלום
שגיא פומרנצבלום

"אני עוקב אחרי קליש-רותם מאז הבחירות הקודמות, כשהצביעו לה רק 14%. קראתי פוסט שלה בפייסבוק, ומישהו הגיב לה 'הרעיונות שלך יפים, אבל אם לא תפיצי אותם, הם יישארו במעגל האוהדים שלך'. החלטתי להתערב וכתבתי לעינת הודעה, שהיום אני יודע שמי שקרא אותה, זה מי שניהל לה אז את דף הפייסבוק, בחור בשם נאור מנינגר – שלימים ינהל לביבי את הצ'ט-בוט בבחירות 2019.

"ביולי, לפני הבחירות, הציעו לי לנהל את הקמפיין שלה בדיגיטל ברבע משרה. התחלתי לעבוד, בהתחלה על הדברים הכי בסיסיים. למשל, שמי שמחפש בגוגל 'ארנונה חיפה' ייחשף למודעה שלה. שכל מי שיכתוב 'יונה יהב' בגוגל או 'איכות חיים בחיפה' יראה מודעה של קליש-רותם. דברים כאלה. הכי בסיסי.

"בשלב הזה הבנתי שאין טעם לשלוח לאנשים ניוזלטרים פוליטיים במייל. זה אמנם כלי יעיל להעברת רעיונות, אבל אנשים הפסיקו להתייחס אליו. אם בהתחלה 50%-60% מהם היו פותחים מיילים כאלה, היום זה ירד ל-10% בקושי.

"אז התחלתי לחפש עוד דרכים וככה הגעתי לצ'ט-בוט. אמרתי לעצמי 'בואנ'ה, זה מתאים בול לקמפיין פוליטי'. חשבתי שזו דרך מעניינת לשלוח ניוזלטר, אבל דרך המסנג'ר ולא דרך המייל. סיפרתי על זה לקליש-רותם ובהתחלה היא דווקא התנגדה. צ'ט-בוט זה משהו שמזוהה עם שירות לקוחות של חברות מסחריות, ולא עם קמפיין פוליטי רציני. אבל הצלחתי לשכנע את אנשי הקמפיין שזה כדאי.

״בהתחלה זה היה במספרים קטנים. הצ'ט-בוט שלח הודעה אוטומטית לכל מי שאי פעם כתב לה. אנשים שהביעו תמיכה או אנשים שהתלוננו על דברים. כתבנו להם 'היי, הבחירות מתקרבות, האם תרצה לקבל ממני מסרים במסנג'ר?'

פומרנצבלום שואל אותי אם הצלחתי לבטל את הרישום לצ׳ט של ביבי. אני נזכר שלא ניסיתי. ״אם היית מנסה היית מגלה שאין בכלל אפשרות כזו״, הוא אומר

"מה שעשיתי בעצם, זה לחבר למסנג'ר של קליש-רותם תוכנה שקיבלתי כמעט בחינם מהמפתחים שלה, תוכנה שעוד הייתה במצב בטא, שנקראת 'בוט-לטר', שרכשתי ב-49 דולר. זו תוכנה שבעצם רק שולחת לך הודעה, היא אפילו לא מספיק מפותחת ומתוחכמת כדי להתכתב איתך, כמו הצ'ט של ביבי.

"כדי שהתוכנה תוכל להתממשק למסנג'ר של פייסבוק, חייבים לבקש מהאנשים רשות לפנות אליהם וגם לאפשר להם לבטל את הרישום ולצאת מהרשימה״.

פומרנצבלום שואל אותי אם הצלחתי לבטל את הרישום לצ׳ט של ביבי. אני נזכר שלא ניסיתי. ״אם היית מנסה היית מגלה שאין בכלל אפשרות כזו״, הוא אומר.

"אני יכול לספר לך שאם אתה כותב בצ'ט באנגלית unsubscribe אתה נמחק מהרשימה, אבל הם לא סיפרו על זה למי שהצטרף אליהם".

עינת קליש-רותם (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
עינת קליש-רותם (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

פומרנצבלום גילה להפתעתו שהתגובות לצ'ט-בוט במסנג'ר מרקיעות שחקים, ולא דומות לשום נתון שהכיר קודם. 97% מהאנשים שקיבלו את הניוזלטר הראשון ששלח באמצעות הצ'ט-בוט פתחו אותו, "ואחוזי ההקלקה היו מטורפים".

לדבריו, "התוכנה של הצ'ט מאפשרת לך לנהל את כל ההתקשרויות עם האנשים. הדאטה לא מנוהלת בפייסבוק או במסנג'ר. רק בתוך תוכנת הצ'ט, שאיתה עובדים. בתוכנה משוכללת כמו מני-צ'ט, שזו התוכנה שביבי השתמש בה,  אפשר לקבל הרבה יותר נתונים על המשתמשים. אפשר לדעת במה אנשים מתעניינים ויש שם יכולות ניתוח מטורפות, שאיש אנליטי וחכם מספיק יכול להוציא מהם זהב".

פרק ב': הצ'ט-בוט מצטרף לליכוד

הקמפיין של קליש-רותם הסתיים בהצלחה מסחררת. היא גברה על ראש העיר המכהן, יהב, וכל מי שנטל חלק בקמפיין שלה נהנה מאבק התהילה: היועץ האסטרטגי עופר גולן גויס כיועץ לקמפיין המתקרב של נתניהו, וצירף אליו את נאור מנינגר, צלם וידיאו, שעבד לצידו בקמפיין החיפאי.

"נגמר הקמפיין. היינו באופוריה, הרגשנו שעשינו דבר גדול", אומר פומרנצבלום, "אני מודה שבאותו שלב לא השקעתי יותר מדי מחשבה בצ'ט-בוט הזה,  אבל נאור מאוד התלהב ממנו. הוא כל הזמן אמר 'זה מגניב,: יש לזה אחלה פוטנציאל'".

ב-23 בינואר כתב מנינגר לפומרנצבלום בווטסאפ: "איך עשיתם בזמנו את הקמפיין של קליש-רותם?' שגיא ענה: "באמצעות תוכנה שנקראת 'בוט-לטר'. זו תוכנה קקמאייקה, היא לא מספיק טובה. יש יותר טובות. כדאי לך לבדוק את 'מני-צ'ט'".

"הוא שאל אותי 'מה זה בדיוק? איך מתחברים?' לא היה לו מושג. אמרתי לו, שכל מה שהוא צריך לעשות זה לשחק עם זה כמה ימים, זה פשוט. הוא הודה לי, ואחרי כמה זמן שלח לי הודעה שהזמינה אותי להגיב לעמוד של ביבי. אני עוד לא קלטתי ועניתי לו 'כן כן, עד לשם זה הגיע'. לא הבנתי – שזה הוא שהביא את זה לשם".

דובר הליכוד יונתן אוריך בדיון על הבוטים בכנסת (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דובר הליכוד יונתן אוריך בדיון על הבוטים בכנסת (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כמו שפומרנצבלום הבטיח, מנינגר אכן השתלט על העסק במהירות. "כשאתה עושה צ'ט-בוט אתה בעצם עובד בגן הסגור של פייסבוק", הוא מסביר, "אתה חייב לעבוד לפי כללי המשחק שהם מגדירים, כמו כל דבר בפייסבוק. אין לך שום אופציה לעשות משהו שפייסבוק לא מרשים לך מראש לעשות אותו.

"כשהגעתי לקמפיין של נתניהו, צורפתי לצוות של טופז לוק, ראש הדיגיטל של הליכוד. חיפשתי איך לתרום לניצחון. ואז נזכרתי בבוט של שגיא, שהיה די ניסיוני.

"לא עשינו איתו דברים מטורפים בחיפה. זה היה דבר קטן וחמוד על הדרך. חקרתי את זה, קראתי, עשיתי סקר שוק ובחרתי כלי שנראה לי הכי נוח וידידותי, של חברה בשם מני-צ'ט. הם בנו ממשק משתמש, שמנגיש את הכלי הזה להמונים. הראיתי את זה לטופז, והוא התלהב ואמר לי 'יאללה, בוא ננסה'".

להבדיל מהקמפיין של קליש-רותם, לכם היה מאגר של 2.4 מיליון אנשים שעשו קודם לייק לעמוד הפייסבוק הפופולארי של נתניהו.

"זה לא עובד ככה. חיפוש פשוט בפייסבוק ילמד גם אותך איך אוספים אנשים אל הבוט שלך, הכל במסגרת הכללים שפייסבוק מכתיבה, להפוך אותם ל'מנויים' שלך. ואנחנו השתמשנו בכל הטכניקות שפייסבוק מאפשרת".

בנימין נתניהו מגיע למסיבת עיתונאים במהלך הבחירות. מוביל בראש: טופז לוק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו מגיע למסיבת עיתונאים במהלך הבחירות. מוביל בראש: טופז לוק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

איך היתה ההיענות לפניות הראשונות של הבוט?

"ראינו שזה אפקטיבי, שזה תופס. זה הפך להיות דבר מאוד חשוב בקמפיין".

איזה מידע הבוט אסף ומה למדתם ממנו?

"אני לא רוצה לרדת לרזולוציות האלה".

עד כמה זה היה כלי חשוב בבחירות?

"זו כבר שאלה לטופז. זו שאלה לקודקודים".

פרק ג': הבוט הופך לשחקן מרכזי בבחירות

"הצ'ט-בוט היה כלי ששמעתי עליו בעבר מחברים אמריקאים", אומר לוק. "אז ברגע שנאור הציע אותו, זה נשמע לי מגניב. זה היה נראה לי דבר מבריק שכדאי לבדוק. הקצנו לזה תקציב, מתוך התקציב לקידום ממומן שעמד לרשותנו".

כמה השקעתם בזה?

"אני לא רוצה לומר. נתנו לזה ביטוי לא רע בכלל. לא החסרנו השקעה בכלי הזה".

מה קיווית שהבוט יתרום לקמפיין?

"ברגע שאתה לומד על הכלים האלה, כלים שהם 'משלימי שירות', אתה רואה איך חברות מסחריות משתמשות בהם. אלה כלים ש'נותנים יחס אישי'.

"הקהל שמקדיש את הזמן וכותב לך, זה בדרך כלל הקהל שהכי תומך בך, הקהל שאתה הכי רוצה לתת לו תשומת לב. אבל אתה לא יכול לענות לאלפי הודעות ביום. אין לך את כוח האדם לעשות את זה. עוד לפני שאתה מתחיל להעביר מסרים, אתה קודם כל רוצה לתת לקהל הזה איזשהו מענה, לתת יחס.

״מעבר לזה – השימוש הייחודי בכלי הוא זה שיכולנו לקחת את כל המסרים של הקמפיין, לארוז אותם בגוף ראשון, ולתקשר עם האנשים בהודעה אישית, אינטימית, כך שראש הממשלה עצמו הוא בעצם זה שמתכתב איתם.

הראשון לזהות! בנימין נתניהו מתדרך עיתונאים על הצבעה ממוחשבת בפריימריז בליכוד, 1996 (צילום: AP Photo/Brian Hendler)
הראשון לזהות! בנימין נתניהו מתדרך עיתונאים על הצבעה ממוחשבת בפריימריז בליכוד, 1996 (צילום: AP Photo/Brian Hendler)

"זה עזר לנו למפות את האנשים שהתכתבנו איתם. אפשרויות המיפוי מעולות. לוקחים את הפרימיטיביות של הודעות סמס שכולם משתמשים בהן, והופכים לכלי שהוא הרבה יותר חכם. מטורגט. התוצאות שהוא הביא היו מדהימות".

דוגמא?

"למשל המשחק ארץ-עיר שעשינו. יכולת לשחק עם הצ'ט-בוט משחק, לזרוק אות והצ'ט-בוט היה נותן לך תשובה. כשראינו את מספר הסיבובים שאנשים שיחקו עם הצ'ט-בוט, הבנו שיש פה אינטרקציה מעניינת עם המצביעים.

"וזה איפשר לנו לבנות מיפוי: אפשר לדעת בעזרת השאלות ששואלים מי בוודאות הולך להצביע לך, מי נמצא מימינך ולא בטוח שיצביע לך, ומי אין סיכוי שיצביע לך. זה כמו מערכת סקרים, רק יותר מתוחכמת".

אז הצ'ט-בוט הלך לישון, אבל המידע שאספתם נשמר ושמיש לעת הצורך.

"כן. שמע, הכל לפי החוקים של פייסבוק, כמובן".

עד כמה נתניהו היה מעורב בעצמו בהפעלה של הצ'ט-בוט?

"הוא הכיר את הכלי ובחשיבות שלו. אני עדכנתי אותו על כל הכלים שאנחנו משתמשים בהם, בכל פלטפורמה. בוא נגיד שהוא לא אישר בעצמו כל הודעה".

לא מעט אנשים שהתכתבו עם הצ'ט-בוט היו משוכנעים שהם מתכתבים איתו.

"נכון. יש לי דודים בבית שאן שעד היום בטוחים שבפייסבוק ובטלגרם זה ראש הממשלה שכותב להם באופן אישי. התחושה של יחס אישי היא עניין מאוד חשוב.

"מדובר במכפיל כוח, למרות שאין פה משהו טכנולוגי מיוחד. לרוב, האפשרות למפות עוקבים ברשתות חברתיות היא מוגבלת. היכולת לראות מי העוקבים שלך בצורה בהירה , ולדעת מה מעניין אותם ומה גורם להם להגיב, מאפשרת לבודד את הגרעין הקשה של התומכים שגם פעילים ברשתות החברתיות, ולהפעיל אותם: להעביר להם מסרים, לתת להם כלים, להפוך אותם למפיצים של המסר.

"לפני שהיה לנו את הצ'ט-בוט, היינו צריכים להפעיל מחלקה שלמה של עובדים כדי לתקשר עם האנשים האלו . אלדד יניב הרי היה בטוח שיש לנו מחלקה של יוצאי 8200 שעובדת בשבילנו ממצודת זאב".

בנימין נתניהו עונה לשאלות בטוויטר (צילום: עמוס בן-גרשום/לע״מ)
בנימין נתניהו עונה לשאלות בטוויטר (צילום: עמוס בן-גרשום/לע״מ)

עד כמה הצ'ט-בוט היה כלי חשוב בקמפיין שלכם?

"הייתה לו חשיבות אדירה. בקמפיינים דינמיים של היום, כשאתה צריך לקבל כל הזמן החלטות תוך כדי תנועה, זה כלי שעוזר לפעול במהירות וביעילות.

"כמו שהחלטנו לקראת סוף הקמפיין שאנחנו רוצים שתומכי הליכוד יתקשרו לחברים ולמשפחה ויעודדו אותם להצביע. אם רוצים לעשות דבר כזה בקמפיין, צריך להיערך לכך מראש, לאגור מספרי טלפונים, להושיב צבא טלפנים ומתנדבים, לעשות רשימות אקסל. הצ'ט-בוט חסך לנו את כל הדבר הזה. הוא פנה ישירות לאנשים ואמר להם 'אתם רוצים להתנדב? זה מה שאנחנו רוצים שתעשו'".

פרק ד': לאן הולכים מכאן?

השאלות הכי מעניינות שנוגעות לצ'ט-בוט של נתניהו הן בדיוק השאלות שטופז לוק לא מעוניין להשיב עליהן. הן נוגעות לטיבו ולאיכותו של המידע שנאסף על ידי הבוט, לכפתורי ההפעלה של המצביע הישראלי, לפרופיל של תומך הליכוד, למה מבדיל מצביע מהשורה ממצביע שמוכן להתגייס ולסייע לקמפיין.

מבחינת הליכוד, מדובר בנכס אסטרטגי, שנשמר ליום פקודה.

באקדמיה עוקבים מקרוב, עם הרבה פחות התלהבות והרבה יותר דאגה, אחרי ההתפתחויות בתחום. לפני הבחירות התגייסו כמה גופים אקדמיים לתמוך בתחקיר "פרויקט הבוטים הגדול" של חוקרי הרשת נועם רותם ויובל אדם.

תחקיר שפורסם בקול תרועה ב"ידיעות אחרונות" והסתיים בפיאסקו מביך, שכל המעורבים בו עדיין מנסים להתאושש ממנו. המהומה ההיא יצרה בלבול, אצל כל מי שעוד לא הסתגל לקצב השינויים המסחרר בחזית הטכנולוגית.

ה"בוטים" שתוארו בתחקיר הבוטים (ושנתניהו מעך בהנאה בלתי מוסתרת במסיבת העיתונאים שכינס באחד באפריל) הם לא הבוט שמדובר עליו כאן.

בתחקיר הבוטים עסקו בחשבונות פיקטיביים, שמשמשים בעיקר ככלי ניגוח, ספין והסתה. הצ'ט-בוט של נתניהו הוא בוט מזן שונה, שגם מעורר שאלות אחרות.

ד"ר ענת בן-דוד, המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה
ד"ר ענת בן-דוד, המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה

"תאורטית מה יכולה להיות הבעיה?", אומרת ד"ר ענת בן-דוד מהמעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה, "שברגע שאתה מסכים לאינטרקציה עם בוט כזה, אתה בעצם מתמסר לאפליקציה חיצונית. "התקשרות עם אפליקציה חיצונית היא כמו התקשרות עם קיימברידג'-אנליטיקה. ברגע שאתה מסכים להיכנס לשיחה הממוכנת הזו, אתה מסכים שיאספו עליך מידע.

"התקשרות עם אפליקציה חיצונית היא כמו התקשרות עם קיימברידג'-אנליטיקה. ברגע שאתה מסכים להיכנס לשיחה הממוכנת הזו, אתה מסכים שיאספו עליך מידע"

"אנחנו לא יודעים מה האפליקציה אספה ומה ההרשאות שניתנו לה. אבל אנחנו יודעים כמה דברים מסביב: שהפנייה במסנג'ר נעשתה מתוך מודעה ממומנת, שפנתה לקהל מאוד מסוים, שידעו עליו משהו מראש. ואחרי שידעו על הקהל הזה משהו , דרך פייסבוק, שאלו אותו בתוך המסנג'ר שאלות נוספות, מאוד ישירות".

אני התחלתי להתכתב עם הצ'ט-בוט של נתניהו מיוזמתי. אחרי שלחצתי לייק בעמוד של ראש הממשלה בפייסבוק, הצ'ט-בוט פנה אלי. למי את מתכוונת כשאת אומרת "קהל מאוד מסוים שידעו עליו משהו מראש"?

"למשל, הפנייה לאנשים להתכתב עם נתניהו במסנג'ר ולהגיד לו מה הם חושבים עליו, טורגטה לאנשים שמתעניינים בעיתון ״הארץ״. כלומר, אתה מגיע ככה לפלח אוכלוסיה שיודעים עליו משהו מראש, דרך אינפורמציה שפייסבוק מספקת.

"לאנשים האלה, שמתעניינים ב'הארץ' והסכימו לנהל שיחה עם האפליקציה של הצ'ט-בוט, ברגע שהם באפליקציה, אני יכולה לאסוף עליהם יותר מידע, כמו האי-מייל שלהם, שאותו אפשר להצליב עם מספר הטלפון שלהם, ואחר כך מתחילים לאסוף עליהם מידע דרך השאלות ששואלים אותם.

"ביום הבחירות עצמו – הבוט כאילו מימש את הייעוד שלו. הוא פנה לאנשים שכבר ידע שהם תומכי ליכוד והפעיל אותם".

לרוב האנשים זה ייראה לגיטימי. משתמשים בכלים חדשים ולא מרמים אותך. אתה יודע שמי שפונה אליך זה נתניהו. אתה מסכים להשתתף במשחק ומוסר מידע מרצונך. מה הטענה, שנתניהו יותר משוכלל ומעודכן מהמתחרים שלו?

"מה שצריך להדאיג אותך זה שיש כאן כלי חדש, שבאמצעותו משפיעים על התודעה שלך. יכול להיות שבלי שנתת את ההסכמה שלך, מבצעים עליך מניפולציה באמצעות מידע שנאסף עליך, באופן ישיר או עקיף.

"הדברים האלה צריכים להיות לפחות שקופים. אנחנו עוד לא יודעים עליהם מספיק, כי רוב המידע שקשור להפעלת הכלים האלה נמצא בידיים של המפעילים, או של פייסבוק. והם לא ממהרים לשתף אותו".

שירה דביר-גבירצמן, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת ת"א, יזמה במהלך הבחירות מחקר, שבודק האם העובדה שכיום האזרחים יכולים להיות בקשר ישיר ויומיומי עם פוליטיקאים, משנה את האופן שבו מתנהלת המערכת הפוליטית.

"הצ'ט-בוט של נתניהו זו הדוגמה אולי הכי קיצונית לקשר ישיר כזה בין אזרח לפוליטיקאי, אבל גם בפייסבוק או בטוויטר נוצרים קשרים כאלה, שלא ראינו בעבר״, היא אומרת. ״אנו מנסים להבין איך זה משפיע על ההחלטות של האנשים ועל ההתנהגות שלהם במהלך הבחירות. הצ'ט-בוט של נתניהו מעניין אותי, כי הוא דוגמה מאוד חזקה, וחדשה לגמרי, לאפשרויות שיש לקשר ישיר כזה כיום".

כל קמפיין פוליטי הוא מניפולטיבי. יכול להיות שהדאגה מוגזמת ושהכלים החדשים האלה רק מציעים גרסה משוכללת ויעילה יותר לנהל קמפיין?

"ברור שזה רק מתחיל. וברור שמה שאנחנו רואים עכשיו זה מכשיר חדש ואדיר לאיסוף נתונים. מכאן אנחנו צריכים להתחיל לנסות ולהבין – מה היכולות של כלי כזה ועד כמה הוא מסוכן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,621 מילים. מחכים לתגובתך.

טראמפ העניק חנינה לקונראד בלאק, בעלי הג'רוזלם פוסט לשעבר

איל התקשורת לשעבר נידון לשש שנים וחצי בכלא על עבירות הונאה וריצה שלוש וחצי מהן ● בלאק הוא תומך מוצהר של טראמפ ופרסם ביוגרפיה מחמיאה של הנשיא

קונראד בלאק. צילום AP

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם אתמול (ד') על חנינה מלאה לאיל התקשורת לשעבר קונראד בלאק, שהורשע ב-2007 בהונאה ושיבוש הליכי משפט. על בלאק בן ה-74 נגזרו שש וחצי שנות מאסר והוא ריצה שלוש וחצי מהן.

בין נכסיו של בלאק בעבר נמנו, בין השאר, העיתון הישראלי באנגלית "ג'רוזלם פוסט", וכן העיתון האמריקני שיקגו סאן-טיימס והעיתון הבריטי "דיילי טלגראף".

בהצהרה שפרסם הבית הלבן נכתב כי "בלאק זכה לתמיכה רחבה מאישים חשובים רבים שהעידו בתוקף על אישיותו היוצאת מן הכלל. בלאק תרם תרומה אדירה לעסקים. לאור זאת, בלאק לגמרי זכאי לחנינה".

לפי ציטוטים של בלאק שפורסמו בתקשורת העולמית, טראמפ התקשר לבלאק ואמר לו שמאסרו היה "בלתי צודק" וש"עדיף שלא היה נשפט".

בלאק הוא תומך מוצהר של טראמפ וכינה את טראמפ בעבר "חבר". בלאק פרסם בשנה שעברה ספר תחת הכותרת: "דונאלד טראמפ: נשיא שאין כמוהו".

בלאק הורשע בשימוש בלתי חוקי בכספי חברת הולינג'ר אינטרנשיונל שנמנה על בעליה, בהונאה ובנסיון לשימוש הליכי משפט. העונש המקסימלי הכולל על העבירות הללו הוא מאסר של 35 שנה וקנס כספי של מיליון דולר אך בלאק נידון לשש וחצי שנים בלבד וכן נדרש להחזיר לחברה כארבעה מיליון דולר .

כתב האישום נגדו כלל גם גניבה, הלבנת הון, עבירות מס ועוד, אך חבר המושבעים לא הרשיע אותו בהן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 191 מילים. מחכים לתגובתך.
הישגים דיפלומטיים

גם אוסטרליה צפויה לבטל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל

אחרי גואטמלה, גם באוסטרליה השלטון המתחלף בבחירות הקרובות עומד לחזור בו מההכרה הדיפולמטית בעיר הבירה ● יחד עם זאת, מפלגה הלייבור, שצפויה לזכות בבחירות בשבת הקרובה, נמנעה מלהכריז על כוונה להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית

ביל שורטן (צילום: AP Photo/Rob Griffith)
AP Photo/Rob Griffith
ביל שורטן

לקראת הבחירות לפרלמנט האוסטרלי בשבת, יצאה מפלגת הלייבור המקומית בהבטחה להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. עם זאת, היא נמנעה מלהכריז על כוונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, אף שוועידת המפלגה הכריעה על כך לפני חמישה חודשים.

"אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון כחלק מהמשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".

הסקרים באוסטרליה מנבאים מרוץ צמוד, אבל ההערכה היא כי מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשבת הקרובה, וכי ראש המפלגה, ביל שורטן, צפוי לכהן כראש הממשלה הבא.

סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)
סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)

ב-15 בדצמבר הכיר ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, באופן רשמי הן במערב ירושלים כבירת ישראל, והן "בשאיפתו של העם הפלסטיני למדינה עתידית שבירתה במזרח ירושלים". המהלך הזה התקבל באכזבה ואף במרירות מצד ממשלת ישראל, שמתייחסת לירושלים כולה כאל בירתה.

ב-6 בדצמבר 2017 הכיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, ללא הבחנה גאוגרפית או נקיטת עמדה ביחס לגבולות העיר. ב-14 במאי 2018 העבירה שגרירות ארצות הברית את משכנה מתל אביב לירושלים.

ואולם, מוריסון, שאמר בעבר כי הוא "פתוח לאפשרות" של העברת שגרירות אוסטרליה לירושלים, הודיע בדצמבר על הקמת "משרד לענייני הגנה ומסחר" בעיר. המשרד נפתח בשקט בחודש מרץ, ללא נוכחות של נציגים בכירים מאף אחד משני הצדדים.

משרד החוץ הישראלי סירב להגיב להכרזתה של מפלגת הלייבור על כוונתה להפוך את ההחלטה בנוגע לירושלים. "לא נתייחס לדברים היפותטיים או לספקולציות", נמסר.

טקטיקה פוליטית נואשת

תשובתה של מפלגת הלייבור לשאלת הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה באשר למעמדה של ירושלים, לא מתייחסת להבחנה שעשה ראש הממשלה מוריסון בין מזרח העיר לבין מערבה.

בלייבור תיארו את המהלך של מוריסון כ"טקטיקה פוליטית נואשת" שמטרתה לחזר אחר קולות היהודים, וטענו כי החלטתו התקבלה ללא התייעצות עם הקבינט, ובניגוד לעצתם של מומחים למדיניות חוץ ובעלות בריתה של אוסטרליה.

"למרבה הפלא, ההחלטה התקבלה מבלי להתייעץ עם אף אחד מהצדדים, הישראלים או הפלסטינים, שהסכמתם חייבת להיות הבסיס לכל שלום בר קיימא".

"לכאוס ולבלבול שזרעה ההחלטה של מוריסון יש השלכות ברורות. היא פגעה בכמה משכנינו הקרובים ביותר וגרמה נזק למוניטין הבינלאומי של אוסטרליה ולאינטרסים שלה. החלטתם הסופית של הליברלים להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל להשאיר את השגרירות בתל אביב, היא בבחינת הבעת התנגדות משפילה כלפי מר מוריסון".

בהצהרה נטען עוד כי מפלגת הלייבור הייתה "תומכת חזקה" של ישראל עוד לפני קום המדינה. "התמיכה הזאת לא תשתנה לעולם. אנחנו רוצים לראות את העם הישראלי חי בשלום, בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ונמשיך להיות איתנים בתמיכתנו בישראל בקידום השלום".

בדצמבר 2018 הוועידה הלאומית של מפלגת הלייבור קראה ל"ממשלת הלייבור הבאה להכיר בפלסטין כמדינה", ותיארה את המהלך כ"בעל עדיפות חשובה".

הכרזה זו "הבהירה את רצונה של הוועידה להכיר בפלסטין כמדינה, יחד עם הכרה בכך שעניין זה יעמוד בסופו של דבר להכרעתה של ממשלת הלייבור העתידית", מסרה השבוע המפלגה לוועד היהודי – אולי כאיתות לכך ששורטן יתמוך בסטטוס קוו, ולא יצהיר על הכרה במדינה פלסטינית, ללא הסכם שלום עם ישראל.

בניגוד לכך, מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות מבקרה הנצחי של ישראל ג'רמי קורבין, חזרה והודיעה כי תכריז על הכרה במדינה פלסטינית מיד לאחר שתעלה לשלטון.

"ממשלת לייבור בראשות שורטן תבטיח שכל החלטה שתתקבל תתרום לסיום הסכסוך בדרכי שלום ולקידום פתרון שתי המדינות", נמסר מטעם מפלגת הלייבור האוסטרלית לוועד היהודי.

באשר למדינה הפלסטינית נמסר ממפלגתו של מוריסון לוועד היהודי כי אוסטרליה מאמינה זה מכבר ששאיפות כאלה "יכולות להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל".

ממשלתו הבאה, כך נאמר, תמשיך "לעודד הן את הישראלים והן את הפלסטינים לעשות את הצעדים הדרושים להחייאת תהליך השלום, ולחדש את המשא ומתן על סוגיות כגון מעמדה של ירושלים, זכות השיבה, מעמד ההתנחלויות, הסדרי הביטחון וגבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית".

מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בפברואר 2017 קיים שורטן בסידני פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "חבר הפרלמנט שורטן הדגיש את אופייה הדו-מפלגתי של ההערכה שרוחשת אוסטרליה לישראל", נאמר בתצהיר של משרד ראש הממשלה בסיכום הפגישה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בתום הפגישה אמר שורטן לכתבים כי דן עם נתניהו בסוגיית ההתנחלויות. לדבריו, הוא גינה את "ההתנחלויות והרחבתן", הגדיר אותן כ"מחסום בפני השלום", ואמר שמפלגתו תומכת "בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 653 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה