ניתן לקוות שיפחת?
מלחמת נצח עוקדת ועם בממד ישכון בלי שינה.
קידוש כיבוש כתישת המונים פוגרומים דיכוי.
פשיזם תיאוקרטי רומס רשויות סוגד לעגל כככ.
עושק שעבוד ליוקר מחיה ושחיתות וגזל מגזרי.
השמדת ערך במאות מיליארדים והרס רבתי.
שיתוק תפקודי חינוך בריאות תחבורה ורווחה.
מכונת שיסוי פילוג שקר וכתות אקס טריטוריאליות
פשע מאורגן רצח ברחובות פרוטקשן תפוצת נשק.
שעבוד להינדוס תודעה בורות הדתה וכפיית דת.
הסתבכות אסטרטגית בידוד בלי רדיפת שלום.
דמוגרפיה פנימית ללא עתיד ואין פתרון באזור.
מדינה עם פוטנציאל אדיר ותהליכים.

פשט:
1. הסתבכות אסטרטגית רב זירתית ובידוד בינ"ל,
התשה, קושי לעצור דימום ולייצב מצב תוצאתי.
2. תהליכים תיאוקרטיים אוטוקרטיים פשיסטיים קלפטוקרטיים מיליטריסטיים ורמיסת סדרי משטר מפרקים ממסד ומרסקים יתרון איכותי עד קריסות.
3. מעל אלפיים הרוגים ואלפי פצועים, רבבות עקורים התרוששות בהשמדת ערך במאות מיליארדים, התרוששות; חבלי ארץ הרוסים, שחיתות ופשע מאורגן, עושק יוקר מחיה, מנהל לא תקין, בידוד כלכלי מדעי תרבותי תיירותי פיזי ועוד.
4. תרבות שקר, אי מיצוי חקירות; מנהל לא תקין, חדירה זרה; פוגרומים בלי עצורים, צוללות, הר מירון, כרמל, חתרנות בממסד, מכונת השפעה, הסתת המונים וכתות השתמטות, וכו.
ואחראי משמרת.
אבל תיכף בחירות אמת, וכיבוי פירומניה,
ואכיפה שיוויונית וצדק וערבות הדדית,
אז אין קונספציה ואין מה לדאוג.

ומה הצעד המעשי?
איכפת סדרי משטר דמוקרטי?
אכיפת חוק שיוויונית?
אכיפת מסקנות וועדות חקירה?
אכיפת מיצוי חקירות ומשפטים?
בלימת אלימות מסוגים שונים ואובדן ריבונות?
אכיפה מול חדירה זרה? מכונת השפעה?
פשע מאורגן שחדר לממסד?
או אכיפה נגד שחיתות גדולה ומנהל לא תקין?
אכיפה שתעצור הסתה להשתמטות המונים?
אחר?…

איום על דמוקרטיה?
כלומר אהרון ברק סתם אמר?
יש ישות עם הפרדת רשויות, הפרדת דת מדינה, שיוויון בין דם לדם, כפיפות שלטון לאכיפה מלאה, אחריות ומנהל תקין תחת בקרה, קבלת החלטות רציונלית ולא אינטרסים צרים ופנטזיות, אכיפת סדרי משטר וסדר על מלא, מונופול מדינה על שימו בכוח ונשק ופירוק מיליציות חמושות, שימו במשאבי מדינה עבור כלל האזרחים ועתידם, ציות למשפט בינל וקוד מוסרי, תקשורת חופשית ביקורתית, תרבות אמת, חיזוק חינוך ומדע של יתרון איכותי, לכידות של עם וערבות הדדית או כתות ומגזרים?
ואם אין? איך קוראים להדחקה ועיוורון שבפועל כבר גורמים קריסות, פירוק, התרדדות תפקודית, בידוד, התרוששות, חזיתות פתוחות ועוד?

ההנחה
שאנשים שהיו יודעים כטובים וערכיים התקלקלו רק בגלל "פוליטיקה"
היא הנחה,
כמו שההשערה
שבתאוקרטיה אוטוקרטית פשיסטית
קלפטוקרטית קקיסטוקרטית
יתכנו קבלת החלטות רציונלית
ולא של אינטרסים צרים ופנטזיות כוח מקודשות,
היא רק השערה.
כמו ששאלה
לאנשים עם עם עבר מקצועי או בטחוני
בקבוצה של בורים ביריונים
וסתם משתמטים ומושחתים
ומידת מה של אחריות ותרבות אמת ומוסריות
היא סתם שאלה.
כמובן, ישראל דמוקרטיה איתנה
עם הנהגת מופת ושומרי סף אפקטיביים
ואין מה לדאוג מקונספציות.

יודעים חוטאים גמורים
שקידוש הכיבוש, אבנים וחול ונדל"ן,
ומלחמות נצח עוקדות במקום קדושת חיים,
ופוגרומים וטרנספר וכתישת המונים של שנאת הגר במקום רדיפת שלום,
ורדיפת שלמנים ועושק אביון בעבור כסא,
והדתה שלא בדרכי נועם
וחיבוק משתמטים שלא כדין ריבונות
וחיבוק סוגדי עגל כככ
והטיית משפט והכרת שופטים
ואיפשור מכונת שנאת חינם ודבר שקר
יסודם בהתנשאות בשם ריבונות אל ופרשניו
ופנטזיות משיחיות שהכל מותר בשם פנטזיות גאולה משיחית משחיתה כוחנית כתתית מפוררת.
מזל,
שישראל דמוקרטיה איתנה ולא תיאוקרטיה פשיסטית קלפטוקרטית קקיסטוקרטית,
וכאן אין דברים כאלו שדין שמים להם-
חורבן.

רק ביחס לכתוב בכתבה
יש סממני קונספציה:
1. המשך שלטון שבעה מיליון יהודים על שבעה מיליון פלסטינים בין נהר לים באזור מוסלמי,
זה מתכון לאי-יציבות ומעגל דמים והמשך תהליכים שמובלים על ידי קיצונים מכל הצדדים. זה מצב שמצמיח עוינות, בידוד וערעור מוסר, משפט ולכידות.
2. האם יש הנחה סמויה שתיתכן מדינה ריבונית דמוקרטית שיוויונית אבל גם יהודית לא שיוויונית? האם מאחורי זה יש שאיפה להומוגניות ועליונות?
במציאות של גבולות מטושטשים וחדירים, מיעוטים גדולים, אוכלוסיות שזורות, ושחקנים לא־מדינתיים, השאיפה ליציבות הומוגנית הגמונית היא חסרת תוקף ותתנגש במציאות= תיצור מתח ואי ביטחון.
3. יש איזכור הבדל בין כישלון יישום לכישלון תפיסה. אבל, נחדד –
אם תפיסה אינה ניתנת למימוש לאורך זמן,
התפיסה עצמה היא הבעיה.
4.. אם עסוקים בתהליכים לשינוי משטר לכיוון פשיסטי מיליטריסטי תיאוקרטי של קידוש כיבוש ונדלן ואיפשור פירומניה ומלחמות נצח –
אין רלוונטיות לנייר ותפיסה שמכוונת לרציונליות ולא אינטרסים צרים ופנטזיות כככ .
5. ההמשגה לא מעודכנת: הרתעה, התרעה והכרעה אינם מושגים תקפים בעידן של לוחמה היברידית רציפה, רב מימדית (כולל השפעה וחדירה זרה, סייבר, טילים ומל"טים, פיננסים והשמדת ערך, ועוד).
למשל, פרוקסי שלא חס על אוכלוסיה אזרחית ולא מתחשב בכמות ההרס על אדמתו לא נתין של כתישה או נצחון מוחלט או שיקולי הרתעה לאורך קו או נורמה מוסרית, והשפעתו אזורית וגלובלית ומערערת משטרים בראיה לעשורים.
6. ביטחון,
ללא אמון אזרחי בדמוקרטיה וצבא עם והנהגת מופת שומרת חוק וטוהר מידות וממוקדת בחיי אדם וטובת האזרחים ומוסר ואחדות ותחושת משמעות –
הוא חלול מבפנים.
7. כעומק תהליכים והגעה למגבלות הכוח והסתבכות אסטרטגית והמנעות מהסדרה והגיג שאפשר להמשיך לדחות אותה,
ככה גדל הלחץ הבינלאומי והתלות בהכתבה האמריקאית והזרה, כולל גורמים מורכבים.
מדינה קטנה צריכה תפיסת ביטחון של מדינה קטנה, גם אם היא משתעבדת לכיבוש ומלחמות ושירות נצחי ומשאבים לספרטה. אחרת יש קריסות מהתשה ואובדן תפקוד וחוסר לגיטימציה.
8. תפיסת ביטחון שאינה כוללת קיימות תקציבית ויעילות משאבית לא ריאלית, מביאה להתרוששות, פירוק כוח העבודה, התדרדרות היתרון האיכותי, בידוד כלכלי מדעי ועוד. ביטחון זה לא רק צבא ולא רק מדינאות…
9. השפה שמפרידה ביטחון, מדיניות ותודעה מתהליכים פנימיים ותהליכים אצל השכנים ויריבים וגלובלית (משטר פטרודולר וסבך חובות, שינויי עומק בארה"ב ואירופה), אינה מקדימה בעשיה של שינוי מהותי את השינויים המהותיים שכבר מתרחשים.
10. איך מגיעים לשינוי ויישום יעיל אם יש פנימית שיתוק של הקיטוב, ההקצנה והמשטר בשטחים? תפיסת הביטחון מחייבת יציבות חברתית מוסדית משפטית תפקודית פנימית ואכיפת סדרי משטר דמוקרטי.
ומי ישנה, איך, בזמן?

מוזר:
1. אף איזכור של שאלות ששאלו אותי לא פעם:
מי אחראי משמרת דמים?
ואיזו אחריות נלקחה מתוך מנהיגות
ותחושת אשם, או נאכפה?
מי אפשר פרוטקשן לחמאס הוא נכס?
(והאם זה קשור לקטר שחדר למבצר? (ונעצר?))
מי התעלם מהתרעות רבות ממלחמה רב זירתית?
מי נמנע מחיסולים כשהמליצו לו?
מי הסתמך על קו (דמוי מז'ינו/בר לב) להגנה?
מי דרשו ריתוק מעל עשרים גדודים לצבא האבטחה לגדה (וסוכה), והשאירו בקושי גדודים בודדים בדרום ובצפון בצבא ההגנה לישראל?
מי רמס דרג מקצועי בכיר בפומבי?
מי איפר השתמטות המונים?
מי חשקו בטרנספר מלחמת נצח עוקדת
והצהירו על כוונה לכתישת המונים?
מי מאפשר פוגרומים ללא עצורים?
ומי היה עסוק בתהליכים והליכים?
2. כדי להביא לאכיפת אחריות ומסקנות אמת
אולי צריך וועדת חקירה ממלכתית
עם סמכויות זימון וחקירה והמלצות לכל המעורבים בלי לבודד אחד מאחרים?
ולמה הפתרון שקבוע בחוק לא מוזכר בטקסט באופן ברור כחיוני לחשיפת העובדות לגבי כולםן,
ללמידה ביקורתית כדי לשנות ולשפר, וכדי לאכוף?
3. למרות הסיפור החביב לגבי העבר,
לפי המקורות אונליין, וועדה שהוקמה בהקשר של המטוסים בשנות ה50 לגבי "רק" כחמישים הרוגים, קבעה באופן נוח שהבעיה היתה סיסטמית.
לא היתה העמדה לדין על פשעים,
ויו"ר החברה התפטר בלי לשאת בפיצויים או אחריות משפטית של ממש, וגופים אחרים מעורבים אפילו לא טרחו לעשות משהו דומה.
לעומת זאת, האחריות של הנהגת מדינה למחדל דמים והמלחמה ממושכת, עם מעל 2000 ואלפי פצועים ואלפי נפגעי נפש ורבבות עקורים וחבלי ארץ הרוסים והשמדת ערך במאות מיליארדים והסתבכות אסטרטגית ובידוד ופילוג והשתמטות ועוד, צריכה להיבדק לעומק, ביקורתית על ידי לא מקורבים לנחקרים, כולל אכיפה ושינויים, כדי למנוע קונספציות נוספות.
מה למדנו? מממ

אם אנלוגיה, אז מוטב לבחון גם את השונה:
1. ארה"ב נלחמה במעצמות רחוקות גיאוגרפית. לעומת זאת, שבעה מיליון יהודים לא יכולים לשלוט בלי שיוויון וצדק בשבעה מיליון ערבים בין הנהר לים, באזור מוסלמי, ולחלום על שקט.
וטרנספר לא מוסרי יביא לערעור האזור,
עד כדי מלחמת שמד ופירוק הסכמים ובריתות,
ודה לגיטימציה ובידוד מוחלט ופילוג והתרוששות. קידוש הכיבוש ודיכוי וקידוש אבנים ונדלן
על פני קדושת חיים ורדיפת שלום ואהבת הגר
מרתקים אוגדות שלמות לצבא האבטחה ליהודה וגרילה מדממת.
ומלחמת נצח והשמדת ערך במאות מיליארדים ועוד מאות מיליארדים תוספת תקציב לזרועות הבטחון משעבדים למיליטריזם
ושוחקים דמוקרטיה וחברה אזרחית
ויתרון כלכלי ושגשוג.
2. בראיה גיאופוליטית ואסטרטגית אזורית,
טבעת השמד האירנית, וגרורותיה החמושות אסטרטגית ופזורות באזור, לא ניתנת להשמדה בכוח בלבד.
אתגרים בסדר גודל זה מחייבים ריכוז מאמצים ולא התפשטות של עוד ק"מ אדמה ועוד מחוסל.
התמודדות מול מעצמת נפט סף גרעינית
עם טילים מלטים סייבר, ידע רכיבים ועתודה מדעית טכנולוגית גדולה,
עם עומק אסטרטגי כולל סיוע סיני רוסי קוראני,
וצבא של מיליון פלוס פרוקסים,
ויכולות טרור והשפעה ופיננסים,
בשטח פי 75 מישראל ואוכלוסיה גדולה פי כמה,
ונחישות ונכונות הקרבה,
מחייבת בריתות אזוריות ובינלאומיות והסדרה.
(ולהבדיל מארה"ב אז,
אין שום תסריט או מוסר שמאפשר לישראל לעסוק בהשמדה המונית ולהמשיך להתקיים בין האומות).
3. למלחמה הנוכחית יש מאפיינים של מלחמות ארה"ב בעירק אפגניסטן ויאטנם –
בהסתבכות האסטרטגית, בגרילה מדממת לשמחת מעצמות אויבות, בהתפשטות יתר ומעבר אחרי נקודת השיא של נצחונות טקטיים, והסתמכות יתר על צבא, והתרוששות ומשבר במעמד בינ"ל.
בעימות א-סימטרי אין ניצחון מוחלט צבאי.
כוח ועוד כוח לא מבטל קשר של אף עם לאדמתו,
לא מרסק כוחות נטמעים באוכלוסיה ומנהרות, ורמיסת הרשות והשתלטות על אדמות לא מביאים למצב תוצאתי של יציבות ובטחון.
4. כמו כן, גיוסי מילואים אגב השתמטות והסדר שירות חלקי ושחיתות לא מייצרים חברה מלוכדת,
ושוחקים את מעמד העובדים והמשכילים המשרתים עד קצה.
לביסוס הסכמות רחבות נחוצות בחירות אמת, לאחר חקירת אמת ואכיפת אחריות למחדלים וחדירה זרה, כמו גם שיוויון מלא בין אזרחים, וכיוב.
4. למדינה קטנה יש מגבלות כוח משאבים ולגיטימציה, בפרט אם החלטות מתקבלות בניגוד להיגיון דמוקרטי ושל צבא העם והגנה.
אמירות לגבי הקרבה ואחדות וצדק
עומדות ביחס לעובדות בנקודות הנ"ל,
ולא יתכנו לעת כפייה דתית,
מכונת השפעה שנאת חינם,
רמיסת אנשי מקצוע ישרים,
וכתישת המונים והרס רבתי והזזת אוכלוסיה ומניעת סיוע.
5. להבדיל מארהב הדמוקרטית,
שם יש הפרדת רשויות וכפיפות שלטון לחוק וחוקה והפרדת דת ממדינה,
ניסיונות לכפות פרקטיקות פשיסטיות תיאוקרטיות קלפטוקרטיות קקיסטוקרטיות ואוטוקרטיות מיליטריסטיות, והמנעות מהסדרה, הן קונספציה.

הסוף של תהליכים בלי מעצורים הוא חורבן.
הקונספציה מדחיקה
לא "רק" סימפטומים יומיומיים
אלא העדר איזונים ובלמים
מול קריסות אוטואימוניות
ושיתוק לגבי סוגיות אסטרטגיות קיומיות,
כמו חוסר יכולת שבעה מיליון יהודים לשלוט בשבעה מיליון ערבים בין הנהר לים באזור מוסלמי, או חוסר תוחלת עידוד ילודה ובטלנות והשתמטות של קבוצות ללא לימודי ליבה שלא משתתפות על מלא במשק יצרני, ועוד.
כלומר, ישות קטנה מבודדת סף דיקטטורית
אוטוקרטית פשיסטית פלגנית מושחתת
תיאוקרטית פירומנית משתמטת עם הדתה וכתות
קלפטוקרטית עושקת משעבדת מרוששת
קקיסטוקרטית בורה ביריונית לא מתפקדת
לא תשרוד.
ואיזה מנהיגים ושומרי סף ובכירי מוסדות ותקשורת וראשי משק ומנהיגי דעה וציבור
דורשים שינוי, בזמן,
לעצור תהליכים מאיצים?