"אתמול, 7 בדצמבר 1941 – תאריך שייזכר לקלון – הותקפה ארצות הברית של אמריקה בפתאומיות ובמכוון על ידי כוחות הים ואוויר של הקיסרות היפנית".

ציטוט זה מנאום הקלון המפורסם אמר נשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט לאחר מתקפת פרל הארבור היפנית, אשר בשבוע הבא (7 בדצמבר) ימלאו לה 84 שנה. מתקפה אשר הכניסה את ארה"ב למלחמת העולם השנייה ושינתה את פני ההיסטוריה. אך מה הוביל למתקפה זו? כיצד בוצעה אותה מתקפה? מה היו תוצאותיה של המתקפה? והאם תקיפה זו הייתה הצלחה כבירה או דווקא כישלון מחפיר?

על מנת להבין את נסיבות ההתקפה יש לצלול ליחסים והאינטרסים בין שתי המדינות לפני המלחמה.

מה הוביל למתקפה ששינתה את פני ההיסטוריה? כיצד היא בוצעה ומה היו תוצאותיה? על מנת להבין את נסיבות ההתקפה יש לצלול ליחסים והאינטרסים בין שתי המדינות לפני המלחמה

מצבן הגיאופוליטי של שתי המדינות לפני ההתקפה

בשלהי המאה ה־19 עד לאמצע המאה ה־20, יפן הייתה ישות סגורה ומסורתית ללא צבא מודרני. בהדרגה היא הפכה להיות מדינה אימפריאליסטית ומודרנית עם צבא חזק ומפותח, ששאפה להגדיל את השפעתה וכוחה ברחבי מזרח אסיה. לשם כך השתלטה יפן על אזורים כגון: טייוואן, קוריאה ומנצ'וריה, וב־1937 יצאה למלחמה שנייה בסין, בה היפנים שאפו להרחיב את שליטתם וכוחם בסין.

במלחמה זו הפגינו היפנים אכזריות בלתי נתפסת כלפי הסינים (באירועים כמו הטבח בנאנג'ינג). בתחילת מלחמת העולם השנייה ניצלה יפן את ההזדמנות כדי להשתלט על שטחים בהודו-סין, שהיו עד לא מזמן בבעלות צרפת, עד שזו נחלה תבוסה מידי גרמניה הנאצית, והשטחים נחשפו להשתלטות יפנית. 

בעקבות שני מקרים אלו, ארצות הברית, שחששה מההתפשטות היפנית במזרח, הטילה על המדינה אמברגו כלכלי אשר כלל הקפאת נכסים ואיסור סחר בנפט גומי ופלדה, ודרשה פרישה מלאה מהשטחים שיפן כבשה. אמברגו זה העמיד את יפן, מדינה דלת משאבים, במשבר כלכלי עמוק.

המדינה עמדה בפני שתי אפשרויות: כניעה לדרישות האמריקאיות ונסיגה מהשטחים הכבושים. או תקיפה עוצמתית ויציאה למסע כיבושים בדרום מזרח אסיה. אזורים אלו היו שייכים למדינות מערביות והיו עשירים במשאבי טבע.
היפנים בחרו באפשרות השנייה.

יפן ניצבה בפני בחירה בין נסיגה לבין הסלמה – ובחרה בהסלמה.

יפן עמדה בפני שתי אפשרויות: כניעה לדרישות האמריקאיות ונסיגה מהשטחים שכבשה. או תקיפה עוצמתית ומסע כיבושים בדרום מזרח אסיה, באזורים שהשתייכו למדינות מערביות והיו עשירים במשאבי טבע

מתקפת הפתע היפנית

יפן ידעה שמהלך כזה יוביל למלחמה ישירה עם ארצות הברית, מדינה שיש לה עדיפות צבאית תעשייתית וכלכלית, ולפיכך ידעה שאין לה את היכולת להביס את ארצות הברית במלחמה ממושכת. לכן תכננה יפן בחשאי מתקפת פתע קטלנית ומהירה, אשר נועדה לגרש את האמריקאים מאזור דרום מזרח אסיה וממערב האוקיינוס השקט, להשמיד את כוחה ובכך להרתיע ולדכא את האמריקאים מלהתערב במלחמה ולהילחם ביפן. מהלך זה הזכיר את הצלחתם במלחמת רוסיה-יפן. 

בסוף נובמבר, בדממת אלחוט, הפליג כוח משימה יפני המונה כשש נושאות מטוסים לצפון האוקיינוס השקט. בעת פקודה הכוח פנה דרומה לכיוון הוואי, ובשעות הבוקר המוקדמות החלה המתקפה האווירית על נמל פרל הארבור. האמריקאים נתפסו בהפתעה מוחלטת:

• מערכת המודיעין נכשלה בזיהוי מטוסי האויב.
• החיילים ישנו באין מפריע.
• המטוסים חנו על הקרקע ללא הגנה.
• רוב אוניות המלחמה עגנו בצפיפות והיו כצאן לטבח לטייסים היפנים המנוסים.

תוצאותיה הצבאיות והביטחוניות של המתקפה

התוצאות היו הרסניות והמיטו נזק כבד על צי ארה"ב באוקיינוס השקט – בתוך שעתיים נגדע כוח רב מהזרוע הימית של ארצות הברית באוקיינוס השקט. הושמדו קרוב לכ־230 מטוסים על הקרקע, כ־18 ספינות נפגעו, וכ־2,280 חיילים אמריקאים נהרגו. המתקפה הייתה השפלה עצומה לאמריקה, ונתנה יכולת ליפנים להשתלט באין מפריע על אזורים רחבים בדרום מזרח אסיה, כולל על הפיליפינים שהייתה שייכת לארה"ב. 

האמריקאים נתפסו בהפתעה מוחלטת: מערכת המודיעין נכשלה בזיהוי מטוסי האויב, החיילים ישנו באין מפריע, המטוסים חנו על הקרקע ללא הגנה, ורוב אוניות המלחמה עגנו בצפיפות והיו כצאן לטבח לטייסים היפנים

נשמע כמו ניצחון מדהים לא? האומנם?

תוצאותיה הטקטיות של המתקפה היפנית

על אף שההתוצאות היו הרסניות לצי האמריקאי, כשלה יפן לפגוע בשתי מטרות טקטיות חשובות, שאיפשרו לאמריקאים טווח נשימה, ויכולת תגובה מיידית על פרל הארבור:

• היפנים לא הצליחו לפגוע בשלוש נושאות המטוסים האמריקאיות, שבמזל עיוור היו במשימות סיור ולא בנמל.
• מטרות אזרחיות כמו מצבורי דלק ומתקני נמל לא נפגעו במתקפה.

השלכותיה התעשייתיות של המתקפה

כאמור, ארצות הברית היא מדינת ענק עם שפע של משאבי טבע, ותעשיית ענק היכולה להפיק כמות גדולה ואיכותית של מגוון אמצעי לחימה, יכולות שלא היו בידי יפן. כל מה שארה"ב הייתה צריכה לעשות זה להחזיק מעמד עד אשר הייצור התעשייתי שלה יצמצם את הפער וייתן לאמריקה יתרון באיכות הטכנולוגיה ובכמותה על פני יריבה.

השלכותיה המדיניות והציבוריות של המתקפה

"זכור את פרל הארבור"

הוא משפט שהפך לסיסמה לאומית, המבטאת בצורה הכי ישירה את דעת הקהל האמריקאי.

כאמור, יפן ביקשה במתקפתה להרתיע את האמריקאים מלהשיב מלחמה, אך בפעולתה השיגה בדיוק את ההיפך. בשונה ממתקפת הפתע של יפן על הרוסים בפורט ארתור, מתקפה זו עוררה בקרב האמריקאים גל פטריוטי ואחדות לאומית גורפת, שנולדה מתוך תחושות זעם ונקמה עזות נגד האויב היפני.

יפן ביקשה במתקפתה להרתיע את האמריקאים מלהשיב מלחמה, אך השיגה את ההיפך. המתקפה עוררה בקרב האמריקאים גל פטריוטי ואחדות לאומית גורפת, שנולדה מתוך תחושות זעם ונקמה עזות נגד האויב היפני

עתה האומה כולה התגייסה מאחורי ההנהגה בעקבות הזעם על המתקפה, ולמען השגת ניצחון המלחמה.

• בתי הנבחרים תמכו בהכרזת המלחמה של הנשיא על יפן ברוב מוחץ
• התגייסות המונית של מיליוני מתנדבים ליחידות קרביות.
•  מיליוני אזרחים, כולל נשים ובני מיעוטים, מילאו את מקומות העבודה במפעלים שעברו לייצור מלחמתי.

בסופו של דבר המתקפה נכשלה בפגיעה בנכסים האסטרטגיים המרכזיים של הצי האמריקאי, ובפועל איחדה את הציבור האמריקאי ותעשייתו בתחושות זעם ונקמה על פרל הארבור נגד היפנים.

לפיכך, אשיב לשאלה בכותרת המאמר: התקפת פרל הארבור לא הייתה הצלחה כבירה, אלא רק נקודת פתיחה גבוהה במה שהתברר כמדרון חד לעבר מפלה עבור יפן – מתקפה זו לא השיגה הרתעה כלפי יפן, אלא רק פתחה את שערי הגיהינום עליהם.

לקחים מהמתקפה ההיסטורית

אוסיף ואומר, שעל פי מקרה היסטורי זה, אפשר להסיק שהגורמים החשובים ביותר לניצחון במלחמות הוא מורל העם, אחדותו, חוזקתו, אמונתו במנהיגיו ונכונותו להתגייס לצו השעה.

ואם לגזור תובנות אקטואליות – חרף תוצאות מחדל השבעה באוקטובר, מתקפה ברברית ונבזית שביצע ארגון הטרור חמאס ביישובי עוטף עזה – מתקפה זו, הרסנית וטרגית ככל שהייתה, לאו דווקא תקבע את תוצאות המלחמה או את המנצחים והמפסידים בה. את תוצאותיה של מלחמה זו ומלחמות עתידיות יקבעו בעיקר הגורמים הבאים:

• עצמאות התעשייה המקומית של ישראל, והבטחה שגם כאשר עומדים אנו בסכנת קיום או בידוד – התעשייה המקומית תוכל לתמוך בצרכי העם והצבא בשעת מלחמה.
• היכולת שלנו כעם למנות מנהיגים ראויים ונחושים, אשר רואים את טובת עמם מעל הכול; ולהישמע להם – כמובן, לא בצורה עיוורת.
• הכי חשוב: היכולת של העם להתעלות מעל אתגרים, קשיים ואסונות בשעות הקשות של ישראל. ודווקא בשעות אלו נדרש לגלות אחדות, נחישות וחוסן, מתוך אמונה בצדקת דרכנו.

לעמית האוזרמן יש אהבה ללא גבולות לנושאי היסטוריה ואקטואליה והוא רוצה להשפיע, ללמד וליצור שיח.