הדיונים האינטנסיביים המתקיימים בימים אלה בוועדת החוקה של הכנסת בהצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מהווים בשלב הנוכחי את הסכנה הגדולה ביותר לשלטון החוק וליציבות הדמוקרטית, הנשקפת מכיוונן של הממשלה והקואליציה.
השבוע תמשיך הוועדה לדון בהצעות החוק, במגמה לאשרן לקראת קריאה ראשונה. אלה הן הצעות חוק מסוכנות ביותר, והדיון הציבורי והפוליטי המתקיים בהן לוקה בעיוורון, מניפולטיביות ובזדון
עיוורון, מאחר שגם אם כל הצדדים מצוידים אך ורק ברצון טוב – והם לא – אף אחד מהם לא טורח להסתכל קדימה, מעבר לקצה האף.
איש אינו מגלגל את הסרט קדימה, ובוחן ברצינות כיצד תפעל מערכת אכיפת החוק הפלילי, כיצד יפעל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כיצד תפעל הרשות המבצעת עצמה על שלל משרדיה ורשויותיה, במצב מפוצל, ולאחר שהמערכת הפוליטית תשתלט על כל אחד מהתפקידים שפוצלו.
איש אינו מגלגל את הסרט קדימה, ובוחן ברצינות כיצד תפעל מערכת אכיפת החוק הפלילי, כיצד יפעל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כיצד תפעל הרשות המבצעת עצמה על שלל משרדיה ורשויותיה, במצב מפוצל
שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז, ששימש כידוע גם בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מכנה זאת "מבחן היום שאחרי הפיצול". הניתוח שלו, שהוגש לוועדת החוקה, מלמד על פגיעה ונזק משמעותיים בכל אחד מהתחומים שעליהם אחראית כיום היועצת המשפטית לממשלה.
לדעת מזוז, ההשלכות המרכזיות של הפיצול הן פוליטיזציה של תפקיד היועץ ושל כל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה; פגיעה בתפקוד היועץ המשפטי כגורם המרסן ומבקר את התביעה הכללית; פגיעה במשילות ובתפקוד הממשלה; ופגיעה ביעילות האכיפה הפלילית בישראל.
טיעוניו של מזוז מצוינים והוא בוודאי מכיר את הסוגיות הללו מקרוב, הבעיה היא שחלק מהפגמים האלה הם לא באג בעיני הקואליציה, אלא פיצ'ר. ולכן הנקודה המרכזית שעליהם לקחת לתשומת ליבם היא דווקא של הפגיעה במשילות.
"אם היום יכולים הממשלה והשרים לסמוך על כך שאם היועץ המשפטי אישר הצעת החלטה או הצעת חוק או יוזמה אחרת, כחוקיות, הסיכוי שאלה יבוטלו על ידי בית המשפט הוא נמוך מאוד", טוען מזוז, "במצב של ייעוץ משפטי חלש ופוליטי, לא יהיה כמעט שום משקל וערך לחוות דעת היועץ המשפטי, לא ציבורית ולא משפטית. מהלכים ויוזמות ייתקעו חודשים ושנים בבתי המשפט".
ובקצרה, החלשת המשפטנים תביא להחלשת המשילות, לא לחיזוקה.
הוויכוח הציבורי, האקדמי והמקצועי על שאלת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא ויכוח ארוך שנים חוצה מחנות פוליטיים. זהו ויכוח אידיאולוגי, המתמקד בשאלה מה היינו עושים אם היינו מקימים מדינה חדשה
מניפולטיביות, מכיוון שהוויכוח הציבורי, האקדמי והמקצועי על שאלת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא ויכוח ארוך שנים חוצה מחנות פוליטיים. זהו ויכוח אידיאולוגי, המתמקד בשאלה אם היינו מקימים היום מדינה חדשה, האם היינו מרכזים כוח ועוצמה כה גדולים בידיו של נושא משרה אחד.
כשהשאלה מנוסחת בצורה כזו, אכן מפתה להגיע למסקנה כי מדובר בריכוז מסוכן של כוח, שאותו יש לבזר. זו עמדה שהביעו לאורך השנים הביעו משפטנים רציניים מאוד.
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, המקדם בדורסנות ובבוטות את הצעת החוק הזו, יחד עם עוד הצעות חוק במסגרת הפאזה הנוכחית של ההפיכה המשטרית, משתמש בוויכוח האידיאולוגי הזה כדי לשוות למהלך שלו חזות לגיטימית. כאילו מדובר בשתי תפיסות עולם לגיטימיות, שהקואליציה הנוכחית מבקשת – באופן לגיטימי – לקדם אחת מהן.
רוטמן, המקדם בדורסנות ובבוטות את הצעת החוק הזו, יחד עם עוד הצעות חוק במסגרת הפאזה הנוכחית של ההפיכה המשטרית, משתמש בוויכוח האידיאולוגי הזה כדי לשוות למהלך שלו חזות לגיטימית
אבל זו בדיוק המניפולציה. ישראל אינה מצויה ערב הקמת מדינה חדשה, המדינה כבר קיימת. השאלה העומדת על הפרק איננה כיצד לעצב את התפקיד השלטוני הזה, אלא האם לשנות את המבנה הקיים, מה תכליותיו של השינוי המבוקש ומה הסיבות שבעטיין דחוף לקואליציה לפרק את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
התשובות לשאלות הללו ברורות כשמש: רוטמן אינו מונע מרצון לתקן עולם, אלא לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו לחמוק ממשפטו הפלילי ולסייע לשר המשפטים יריב לוין להטמיע תפיסה משטרית סמכותנית, שבה לממשלה יש כוח בלתי מוגבל ובלתי מבוקר, נטול איזונים ובלמים.
השיח על הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה טבול גם בזדון, מאחר שהוא ממוסגר כמלחמה של הממשלה הנוכחית נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
במערכת הפוליטית מעריכים כי אם הצעות החוק הללו יאושרו והתפקיד יפוצל בהוראת המחוקק, בהרב-מיארה תפרוש מתפקידה, אף שנותרו לה עוד כשנתיים בתפקיד. אם זה יקרה, ממשלת נתניהו תרים כוסית ותכריז על יום חג לאומי: כל היוזמות שהיועצת חסמה עד עתה, ייכנסו למסלול מואץ.
אך השטנה האישית שחשים שרי הממשלה כלפי היועצת המשפטית, מסיטה את תשומת הלב מהמשמעות האמיתית של המהלך.
לא מדובר במריבה בין לוין לבין בהרב-מיארה; מדובר במהלך בעל משמעויות מרחיקות לכת, שיהדהד וישפיע על מראה פניה של המדינה כולה לדורות קדימה. הקרב המתנהל כאן הוא נגד הציבור הישראלי, המאבד את שומרי הסף שלו, המנהלים מלחמת מאסף נגד שוחרי הכוח המוחלט.
מבט על הנוסח המתגלגל של הצעת החוק הנדונה בוועדת החוקה, מלמד ששיכרון הכוח הולך ומשתלט על חברי הוועדה מהקואליציה, הנהנים מרוב אוטומטי. ככל שהדיונים מתקדמים, המגבלות הצנועות שהיו מעוגנות בנוסחים המוקדמים של תשע הצעות החוק הולכות ומוסרות.
מדובר במהלך בעל משמעויות מרחיקות לכת, שישפיע על מראה פניה של המדינה כולה לדורות קדימה. הקרב המתנהל כאן הוא נגד הציבור הישראלי, המאבד את שומרי הסף שלו
היועץ המשפטי יכהן קדנציה של שש שנים? מה פתאום, למחוק מייד. כהונתו תסיים 100 ימים אחרי תום תקופת כהונתה של הממשלה שמינתה אותו.
כהונת היועץ תסתיים בתום הקדנציה? למחוק! במקום זאת, הממשלה תוכל פשוט להחליט על מינוי יועץ חדש, בלי צורך אפילו לנמק את הדחתו של היועץ הקודם.
הוראה האוסרת על היועץ המשפטי לממשלה להיות חבר במפלגה כלשהי במהלך תקופת כהונתו? בשום אופן. הקואליציה רוצה אפשרות למנות יועץ פוליטי על מלא.
העכבות של הקואליציה הוסרו לחלוטין. אין עוד צורך לייצר אפילו מראית עין של מהוגנות. מרוץ האמוק החקיקתי של ההפיכה המשטרית הוא כעת קרב חשוף לאגירת כוח
אם זה לא היה מסוכן כל כך, זה היה קומי. העכבות של הקואליציה הוסרו לחלוטין. אין עוד צורך לייצר אפילו מראית עין של מהוגנות. מרוץ האמוק החקיקתי של ההפיכה המשטרית הוא כעת קרב חשוף לאגירת כוח, כל עוד הכנסת רשאית לחוקק עד תחילת תקופת הבחירות הרשמית.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואחת הבעיות היא שהשינוי במעמד היועץ הממשלתי עלול למצוא חן גם בעיני חברי הקואליציה הבאה שתקום, והם לא יבטלו את החוק הרע הזה. בבחינת – 'שטח משוחרר לא יוחזר'. סמכות שניתנה לבעל תפקיד לא במהרה הוא יסכים לוותר עליה – ראו מקרה חוקי החרום מתקופת הקורונה. זאת מעבר למה שהחוק יעשה לפרסונות הנוכחיות.
איום על דמוקרטיה?
כלומר אהרון ברק סתם אמר?
יש ישות עם הפרדת רשויות, הפרדת דת מדינה, שיוויון בין דם לדם, כפיפות שלטון לאכיפה מלאה, אחריות ומנהל תקין תחת בקרה, קבלת החלטות רציונלית ולא אינטרסים צרים ופנטזיות, אכיפת סדרי משטר וסדר על מלא, מונופול מדינה על שימו בכוח ונשק ופירוק מיליציות חמושות, שימו במשאבי מדינה עבור כלל האזרחים ועתידם, ציות למשפט בינל וקוד מוסרי, תקשורת חופשית ביקורתית, תרבות אמת, חיזוק חינוך ומדע של יתרון איכותי, לכידות של עם וערבות הדדית או כתות ומגזרים?
ואם אין? איך קוראים להדחקה ועיוורון שבפועל כבר גורמים קריסות, פירוק, התרדדות תפקודית, בידוד, התרוששות, חזיתות פתוחות ועוד?