"המבזק החברתי" הוא אתר חדשות אינטרנטי מצוין, עליו אני מנוי מזה זמן רב ועליו אני ממליץ מאוד לתאבי חדשות. יתרונו העיקרי בכך שהוא מביא כל יום בקיצור רב עשרות ידיעות, המלוקטות ממקורות רבים ומגוונים. בשבוע האחרון שמתי לב לכך, שאין כמעט יום שבו לא מתפרסמות ידיעות כמו אלה שאציג כאן כלשונן (יש, כמובן גם ידיעות מסוג אחר ובנימה אחרת):

"אדם נהרג בתאונת דרכים קשה". 

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

היו 300 תאונות דרכים מתחילת השנה עד עתה, לעומת 219 בתקופה המקבילה אשתקד. 

"שני פועלים נפלו מסל בגובה רב באתר בנייה בחדרה. בסך הכול נהרגו מתחילת השנה 36 פועלים ונפצעו 297 בתאונות עבודה שונות. השבוע פועל נפצע קשות ממסור דיסק באתר בנייה באשקלון".

חלק גדול מהפועלים שנפגעו הם עובדים זרים, אז למי אכפת?

"שני פועלים נפלו מסל בגובה רב באתר בנייה בחדרה. בסה"כ נהרגו מתחילת השנה 36 פועלים ונפצעו 297 בתאונות עבודה. השבוע פועל נפצע קשות ממסור דיסק באתר בנייה". חלקם הגדול עובדים זרים, אז למי אכפת?

"שמונה תושבי ישראל מהחברה הערבית נרצחו בסוף השבוע האחרון. באוקטובר היו בגדה המערבית 97 אירועי פשיעה לאומית, לעומת 60 באוקטובר 2024. בעוטף ירושלים נעשה אתמול ניסיון לשרוף בית שבו מתגוררים 20 איש כולל ילדים. הם הצליחו לברוח וניצלו". 

עד כה היו 223 נרצחים לעומת 204 בתקופה המקבילה אשתקד. ראה הערה למעלה לגבי תאונות עבודה.

"מעצרו של יו"ר ההסתדרות הוארך בשמונה ימים. נודע שרפי סוויסה, ראש עיריית קריית גת מטעם הליכוד מעורב בפרשה".

בשבוע שעבר דיווחה המשטרה, כי בפרשת השחיתות הענקית שבה מעורבים אנשי הליכוד בהסתדרות נפתחו לא פחות מ-300 תיקי חקירה והיד עוד נטויה.

"נער בן 13.5 דקר ופצע נהג מיניבוס בן 70 בנתניה. הנהג עדין מורדם ומונשם ונשקפת סכנה ממשית לחייו".

מספר המקרים של אלימות קשה כנגד נהגי אוטובוסים, כלפי נוסעים או דיילים במטוסים ישראליים נוסק, ו"טיסת השוקולד" נראית כבדיחה משעשעת לעומת מקרי אלימות קשים אלה. כזכור נוסעת נזעמה והשתוללה על כך שהדיילת לא הגישה לה שוקולד. 

"חקלאים ערבים, או יהודים שעוזרים להם במסיק זיתים, מוכים קשות בגדה המערבית על ידי מתנחלים, כשחיילי צה"ל, כולל לובשי מדים, מסייעים להם. בחודש אוקטובר השנה היו בגדה המערבית 264 אירועי אלימות חמורים של מתנחלים כלפי פלסטינים, שכללו פגיעות בנפש או פגיעות חמורות ברכוש, הצתת בתים, עקירת עצים וכו'. מדובר בממוצע של יותר משמונה תקריות אלימות מדי יום. אחד המתנדבים הישראלים שנפצעו באירוע הוא עודד ידעיה, מי שהיה בצעירותו חבר בצוות סיירת מטכ"ל יחד עם בנימין נתניהו. עצמות הלחי והלסת שלו נשברו, והוא הובל לבית החולים כשחולצתו ספוגת דם".

החבר שלו מהסיירת בא לבקר אותו?

"מדברי הנשיא הרצוג בטקס האזכרה הממלכתי לרבין: אנחנו שוב על סף תהום. והדרך צריכה להיות אחת: אפס סובלנות לאלימות".

על זה אומרים באידיש, נו שיין, הער האָט געזאָגט, סוף סוף, באיחור של יותר משנתיים, אזר עוז ואמר. ממש כל הכבוד, ויש הרבה כבוד.

"קצב מימוש המהפכה החוקתית נמשך במהירות. השר הממונה על השידורים שלמה קרעי העביר את החוק שיאפשר לפוליטיקאים לפקח ישירות על גופי השידור השונים".

שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך להעביר בצהלות תרועה הצעות חוק שאפילו ברומניה טיפלו בהן בהסתר מרוב בושה.

"השר הממונה על השידורים שלמה קרעי העביר את החוק שיאפשר לפוליטיקאים לפקח ישירות על גופי השידור השונים". קרעי ממשיך להעביר בצהלות תרועה הצעות חוק שאפילו ברומניה טיפלו בהן בהסתר מרוב בושה

"האלוף במיל ניצן אלון, קצין מוכשר ומוערך, הודיע כי יסיים את תפקידו".

הפסד של ממש לשירות הציבורי הישראלי.

"משרד הבריאות, שירות בתי הסוהר ומשרד המורשת לא הגישו אף דו"ח רבעוני על התקשרויותיהם הכספיות במהלך שנת 2024, למרות שהן מחויבות לכך". 

זאת על פי דו"ח של היחידה הממשלתית לחופש המידע.

"ועדת סל התרופות אינה מתכנסת, מכיוון שאין שר הממלא את תפקיד היו"ר שלה".

והחולים יכולים לגווע במהירות או אם יעדיפו – באיטיות.

"לישראל אין שר רווחה ומשפחות יתומים קורסות. כבר במרץ הוחלט על סיוע מיוחד ל-11 ילדים שאיבדו את שני הוריהם בטבח השבעה באוקטובר, אך ההחלטה עדיין תקועה".

מה כבר אפשר לומר על כך?

"הדו"ח על אלימות נגד נשים יפורסם בפעם האחרונה. מתוך עשרה משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות שאליהם פנה ארגון ויצו בבקשה לנתונים על אלימות במשפחה – רק שישה סיפקו מידע, וגם הוא היה לעיתים חסר ומעוכב. בעקבות הקשיים, בארגון הודיעו, כי לאחר יותר מעשור של פרסום שנתי – זה יהיה הדו"ח האחרון. 'המדינה לא סופרת את הנתונים, כי היא פשוט לא סופרת את הנשים'".

רק אותן היא לא סופרת?

"לישראל אין שר רווחה ומשפחות יתומים קורסות. כבר במרץ הוחלט על סיוע מיוחד ל-11 ילדים שאיבדו את שני הוריהם בטבח השבעה באוקטובר, אך ההחלטה עדיין תקועה". מה כבר אפשר לומר על כך?

כמה נמוך עוד אפשר לרדת? והאם לא יהיה לזה סוף?
נ.ב. מה שלא קראתי עדין ב"המבזק החברתי" הוא, שבנימין זאב הרצל, חיים וייצמן, דוד בן-גוריון, או ישעיהו ליבוביץ התהפכו השבוע בקברם. גם זה יגיע.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.