ביממות הסוערות האחרונות אנחנו עדים לרצף ניצחונות מזהירים וסוחפים של הצבא האוקראיני בצפון מזרח אוקראינה, שהדהימו את העולם. כשאוקראינה דימתה מתקפת-נגד על חרסון הדרומית, וצבא רוסיה נערך אליה וריכז שם את כוחותיו – תקף אותו צבא אוקראינה בכל הכוח באזור חרקיב.

כך התהפכו היוצרות, וכעת אוקראינה מצאה עצמה דנה באפשרות לספק מסדרון הומניטרי לחיילים הרוסים שנלכדו בעיר איזיום, אקט מוסרי שלא נעשה בדרך כלל כשזה היה תלוי בצד השני – המצור ולכידת לוחמי אזובסטל במריופול הם רק אחת הדוגמאות. ושוב, הנשיא הרוקסטאר ולודימיר זלנסקי טבע שלשום משפט שלא יישכח: "הצבא הרוסי הראה בימים האחרונים את מיטבו – את הגב שלו".

*  *  *

כשוולדימיר פוטין פלש לאוקראינה הוא היה אחד המנהיגים החזקים בעולם. רודן ותיק ומנוסה, שהפך את רוסיה למעצמת-על יציבה במשך שנים רבות, אורח רצוי ומכובד בכל בירות העולם, כינוסי הפסגה המעצמתיים ובפורומים הבינלאומיים.

כשפוטין פלש לאוקראינה הוא היה מהמנהיגים החזקים בעולם. רודן ותיק ומנוסה, שהפך את רוסיה למעצמת-על יציבה, אורח רצוי ומכובד בבירות העולם, בכינוסי הפסגה של המעצמות ובפורומים בינלאומיים

פוטין כבר הספיק לעבור, במשך שנים רבות, נרמול שקדני והדרגתי בקרב מנהיגי העולם המערבי, תוך הפרת האיזון הבין-מעצמתי המסורתי של מזרח ומערב. נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ (שאולי גם נבחר בסיועו) וראש ממשלת מדינת ישראל בנימין נתניהו, יחד עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ומנהיגים רבים אחרים בעולם החופשי העניקו לו גיבוי ותמיכה בלתי מסוייגים, על סף הערצה.

לא רק שהוא לא הוקע על ידי מנהיגי העולם המערבי לנוכח הדיקטטורה חסרת העכבות שלו, חיסול האופוזיציה, הרס מערכת המשפט והתקשורת, כליאת המפגינים, סתימת הפיות, ההרעלות והרציחות – אלא שהמערב הכיל את פשעיו כמעט ללא ציוץ ואף ניהל אתו עסקים חובקי עולם. ולא סתם עסקים, אלא שהמערב הרשה לעצמו לפתח תלות מוחלטת במשק האנרגיה שלו – ובכך לאפשר לו לאיים על העולם עם אקדח אנרגטי לרקה.

המערב גם איפשר לו לטפח את מעצמת הגרעין שלו על חשבון מדינות כמו אוקראינה, שנדרשה להתפרק מנשקה הגרעיני ולמסור אותו לידיו תמורת "הבטחה" להגנה, שכמובן לא סופקה מעולם, ובכך הוסיף לו ארסנל איומים מאפיונרי נוסף וחד צדדי נגד אוקראינה והעולם.

לפני שפוטין פלש לאוקראינה הוא חלש על הצבא השני בעוצמתו בעולם שנתפס כבלתי מנוצח. הוא כבש ארצות כמו פיצוחים – גיאורגיה, צ'צניה, קרים, ובחש במדינות כמו בלארוס וסוריה – שם עזר באופן פעיל לשמר דיקטטורות רצחניות וטבח-עם סיטוני באמצעים קונוונציונליים וגם לא קונוונציונליים. את החיילים שלו הקריב בלי למצמץ, כמו בשר תותחים זול שהושמד במאסות על אדמות אויב.

לפני שפלש לאוקראינה פוטין חלש על הצבא השני בעוצמתו בעולם שנתפס כבלתי מנוצח. הוא כבש ארצות כמו פיצוחים – גיאורגיה, צ'צניה, קרים, ובחש במדינות כמו בלארוס וסוריה – שם טיפח דיקטטורות רצחניות

אבל כל זה היה לפני הפלישה לאוקראינה.

מאז הפלישה לאוקראינה דברים השתנו. הביקורים הממלכתיים ההדדיים בבירות העולם המערבי התחלפו בנידוי ובמשטר סנקציות נגד רוסיה. פשעיו השלטוניים של פוטין הפכו מנושא מודחק ומוצנע – לעניין גלוי ומדובר.

גם אם כל זה לא מוטט את משטרו הדיקטטורי (בינתים לפחות), מבחינה מדינית – יש כאן אובדן ברור של לגיטימציה מערבית, שיש לה גם פירות מדיניים וכלכליים, אשר הושגה במאמץ רב, סבלני וארוך שנים.

מבחינה כלכלית – גם אם ערך הרובל נשמר (בינתיים) וכך גם התלות הגלובלית במשק האנרגיה שלו – רוב העולם המערבי הבין שנדרשת גמילה. ברור לכל שהגמילה תהיה תהליך ממושך ומייסר לשני הצדדים – אבל התהליך כבר החל, בלית ברירה, והנזקים הכלכליים העתידיים האדירים לרוסיה עוד יגיעו.

מבחינה צבאית – נחשפה ערוותה וחולשתה של מכונת המלחמה הרוסית. מה שאמור היה להיות כיבוש קל של 72 שעות והחלפת השלטון האוקראיני בשליט בובה פוטיניסטי מהנהן סטייל אלכסנדר לוקשנקו הבלארוסי – התגלה כסיוט מתמשך, מדשדש ומדמם של מעל חצי שנה בביצה האוקראינית.

מבחינה מדינית וגיאופוליטית – פוטין, שהביע חשש מהתבססות נאט"ו באוקראינה ועל הגבול שלו – קיבל הצטרפות של פינלנד ושוודיה לנאט"ו, ואחדות שורות יוצאת מן הכלל בחברה המדינות הבלטיות – שאולי ייגמר בנאט"ו אזורי משלהן. במילים אחרות – בריתות צבאיות חזקות הרבה יותר על גבולותיה של רוסיה מאשר מישהו חלם אי פעם בעבר.

הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, שנתפס על ידי פוטין כקומיקאי וליצן חסר ערך, כזה שראשו היה אמור להיערף על ידי שכירי החרב הרצחניים של פוטין כבר ביום הראשון למלחמה – התגלה במפתיע כמנהיג דגול, משכמו ומעלה, שלא רק נשאר בחזית האוקראינית והצליח לשרוד כנגד כל הסיכויים, אלא גם איחד את עמו סביב מלחמת הגנה טוטאלית. כל זאת במקביל לניהול מלחמה תקשורתית בינלאומית חסרת תקדים – עם נאומים יומיומיים בפני פרלמנטים ברחבי העולם ואינסוף שיחות טלפון וביקורים ממלכתיים של מנהיגים בקייב.

נחשפה ערוותה וחולשתה של מכונת המלחמה הרוסית. מה שאמור היה להיות כיבוש קל של 72 שעות והחלפת שלטון בשליט בובה פוטיניסטי כמו לוקשנקו – התגלה כדישדוש מסויט מתמשך ומדמם בביצה האוקראינית

זלנסקי, האנדרדוג הגמור, הנער דוד, שאיש לא הכיר לפני המלחמה – הצליח לגייס בנחישות ובכוח עולם אדיש, אטום ולמוד ג'נוסיידים וכיבושים טריטוריאליים – כדי לסייע לו במאבק נגד הגוליית פולש.

מה שהתחיל באוקראינה כגיוס גורף של גברים בכל הגילאים, מילוי שקי חול ובקבוקי מולוטוב – ונמשך בטבח עם אכזרי של אזרחים חפים מפשע בהפגזות, בירי, בשריפה, בידיים קשורות, באונס, בעינויים, בביזה, בחורבן בתיהם ויישוביהם, וברצח של שבויי מלחמה – נגמר בתמרונים אסטרטגיים מופתיים ותחבולות צבאיות מתוחכמות, עם כלי נשק ותחמושת מערביים – שמצליחים להביס שוב ושוב את הצבא הרוסי.

גם האזורים שנכבשו במחיר דמים כבד של הצבא הרוסי – לא הצליחו לשמר את הכיבוש בהיעדר תמיכה עממית ולנוכח עיקשותו וגבורתו של הצבא האוקראיני ומורל הלוחמים והעם – חרף האבדות והאסונות.

גם את האזורים שכבר נכבשו בעבר על ידי רוסיה והפכו לחלק מהטריטוריה הרוסית – כמו קרים, דונייצק ולוהנסק – פוטין עלול לאבד במלחמה הזו. לפני המלחמה איש לא העלה בדעתו לכבוש אותם מחדש ולהחזירם לידיים אוקראיניות, אבל כעת זלנסקי כבר הבהיר שמבחינתו הם שטחים אוקראינים לכל דבר, וכי הצבא האוקראיני לא ישקוט עד שיכבוש אותם בחזרה.

Unbelievable! Armed Forces of Ukraine ???????? pic.twitter.com/FPD1i8me7j

— Anastasia Rodi (Magazova) ???? (@a_magazova) September 10, 2022

כשפוטין מנסה לגייס עוד ועוד בשר תותחים טרי ובלתי מנוסה, גם מאזורים נידחים ברוסיה ותמורת הבטחות מהבטחות שונות – מאמציו לא תמיד נושאים פרי. יתכן שכמות האבדות והפצועים המסחררת תתחיל בשלב מסוים ליצור תסיסה מתחת לפני השטח גם אצל משפחות הנפגעים.

מבחינה פוליטית – השלטון בקרמלין, שהיה קודם שלטון אוטוקרטי יציב למדי, עם שכבת אוליגרכים מרופדת שיש לה אינטרס לשמרו – מראה סימני התערערות. קולות האופוזיציה והביקורת מבית נגד פוטין אולי הושתקו ביעילות כל השנים בהן הצליח לבסס את משטרו – אבל כששליט חסר מעצורים נתפס כמי שנחלש – הקולות הללו עלולים להתחזק.

רק לפני ימים ספורים נקנסו כמה בכירי ממשל במועצת סנט פטרבורג אחרי שטענו כי יש להדיחו בעוון "פשעי בגידה", וכעת אני קוראת שבערוצי הפרופוגנדה שלו כבר יש מי שקורא לו "אידיוט", ולמלחמה שלו "קטסטרופה". כנראה שגילויי מחאה אלה יושתקו כמו קודמותיהן – אבל כשמחאה מתחילה להישמע בקול – כנראה שהיא קצה קרחון שתחתיו רוחשת התמרמרות גדולה ורחבה יותר שעלולה לערער את יסודות השליטה האבסולוטית.

רק לפני ימים ספורים נקנסו כמה בכירי ממשל מסנט פטרבורג אחרי שטענו כי יש להדיחו בעוון "פשעי בגידה", וכעת אני קוראת שבערוצי הפרופוגנדה שלו כבר יש מי שקורא לו "אידיוט", ולמלחמה שלו "קטסטרופה"

ומי יודע, אולי הפרנויה הפוטינית (אם לשפוט, למשל, מהשולחן הארוך כאורך הגלות במפגשיו עם אנשיו) התעצמה, ו"נפילת" אנשים שסר חינם בעיני פוטין מחלונות גבוהים אל מותם תימשך – עד שהוא עצמו אולי ייזרק בעצמו מאחד החלונות הגבוהים בבוא העת.

This week, a group of council deputies in Petersburg called to impeach Putin for "high treason" amid the war. Of course it is a naive step, but a year ago it was unthinkable. This shows how weak is Russia. When it collapses – it will come as a surprise and take weeks like 1917/91 pic.twitter.com/qfvUry2mXD

— Sergej Sumlenny, LL.M (@sumlenny) September 10, 2022

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה