מחצית מהציבור תומך בשלילת זכות הבחירה ממשתמטים

כמחצית מהציבור תומך בהצעה לפסול את זכות הבחירה ממלש"בים המסרבים להתצייב לגיוס, כך עולה מסקר חדש שנערך על ידי יוסי טאטיקה, יועץ פוליטי ובעלי "טאטיקה מחקרים ומדיה", בשיתוף פאנל Adgenda בהנהלת רועי שינדלר.

מי שהעלה את ההצעה במקור הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שהגיש הצעת חוק פרטית שנפלה אחרי שהקואליציה התגייסה להצביע נגדה.

השבוע הצטרף אל ליברמן בקידום היוזמה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. "בממשלה הבאה יהיה חוק פשוט: מי שלא מגיע לבקו"ם, לא יגיע לקלפי. מי שלא מתגייס, לא יצביע בבחירות", הצהיר לפיד ביום שני השבוע.

באשר למצב המנדטים השבועי, הסקר – שהתקיים אתמול והיום והשיבו בו 500 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה – הליכוד וכל גוש הימין ממשיכים להיחלש משבוע לשבוע, ככל הנראה שיקוף של העובדה שכל השבוע הזה עמד בסימן המחלוקת סביב חוק הגיוס והאי-שוויון בנטל.

אולם המצב בין הגושים ממשיך להיות ללא פריצת דרך של אף צד – הקואליציה אמנם נחלשה ביחס לסקר בשבוע שעבר בשלושה מנדטים, אבל אף צד לא קרוב לאפשרות להקמת ממשלה.

בדקנו השבוע את תוצאות הסקר גם מול האפשרות שהכנסת תעביר חוק להורדת אחוז החסימה – יוזמה שהחל לגלגל בשבועיים האחרונים ח"כ שמחה רוטמן, ויש לה לא מעט תמיכה בשני צדי המתרס הפוליטי. בחנו מה הייתה חלוקת המנדטים לו אחוז החסימה היה יורד ב-1.25% לרף של 2%.

מעבר למפלגות הקטנות שנמצאות מתחת לאחוז החסימה או סביבו בסקרים כגון הציונות הדתית וכחול-לבן, המרוויחים העיקריים הם המצביעים בחברה הערבית, מאחר שבל"ד עוברת במצב זה את אחוז החסימה – ובסך הכול יש למפלגות הערביות 12 מנדטים.

לא בטוח, עם זאת, שאיחוד בין שלושת המפלגות הערביות לא יניב אף יותר מדנטים – כפי שהיה בכנסת ה-23, כשהרשימה המשותפת קיבלה 15 מנדטים.

בכל מקרה, הורדת אחוז החסימה לא משנה את המצב בין הגושים – הקואליציה יורדת ל-52 מנדטים (לעומת 54 כשאחוז החסימה הוא 3.25%) בעוד שהאופוזיציה ללא המפלגות הערביות נשארת על 56 מנדטים.

הסקר התקיים בימים 29 ו-30 באוקטובר 2025 והשתתפו בו 500 משיבים ומשיבות יהודים וערבים. סטיית התקן היא של 4.4%. הסקר פולח לפי גילאים, דת, מגדר ואזור מגורים בישראל.

תנודתיות, הקשרים ומציאות משתנה:
כך נכון לקרוא את הסקרים הפוליטיים

מאת יוסי טאטיקה ורועי שינדלר

הסקרים הפוליטיים בישראל ממשיכים לתפוס מקום מרכזי בשיח הציבורי, אך חשוב לזכור – סקר הוא בראש ובראשונה צילום מצב, לא תחזית. הוא בוחן את עמדות הציבור ברגע נתון, תחת השפעתם של רגשות, אירועים אקטואליים וסנטימנט ציבורי שנמדד בזמן אמת.

מניסיונם של אנשי מקצוע בתחום המחקר הפוליטי, ידוע שהשאלה האמיתית היא לא מה קרה השבוע – אלא האם ההתלהבות הרגעית תתורגם למגמה יציבה לאורך זמן. לעיתים קרובות, כאשר הרגש הציבורי שוכך, מתרחשת חזרה מהירה לאיזון.

השאלה האמיתית היא לא מה קרה השבוע – אלא האם ההתלהבות הרגעית תתורגם למגמה יציבה לאורך זמן. לעיתים קרובות, כאשר הרגש הציבורי שוכך, מתרחשת חזרה מהירה לאיזון

אתגר מתודולוגי: ריבוי מפלגות סביב אחוז החסימה

התקופה הנוכחית מציבה בפני מכוני המחקר את אחת המשימות המורכבות ביותר בשנים האחרונות. המערכת הפוליטית רוויה במספר גבוה במיוחד של מפלגות הנמצאות סמוך מאוד לאחוז החסימה – שלושת המפלגות הערביות, רשימת המילואימניקים של יועז הנדל, הציונית הדתית, כחול לבן, וגם מפלגתם של אייזנקוט ולפיד שאינן רחוקות מהאזור הרגיש.

כאשר חמישה או שישה גופים פוליטיים נעים על הגבול שבין ארבעה לחמישה מנדטים, כל שינוי קטן באחוזי התמיכה או בשיעורי ההצבעה משנה באופן דרמטי את מפת המנדטים. מפלגה אחת שחוצה את אחוז החסימה, או להפך – נופלת ממנו, עשויה לשנות את תוצאת הבחירות כולה ואת יחסי הכוחות בין הגושים.

לכן, סקר אחד שבו מפלגה מסוימת עוברת את החסימה ואחרת לא – אינו בהכרח עדות לשינוי פוליטי אמיתי, אלא לעיתים פשוט תוצאה של סטייה סטטיסטית בתוך טווח הטעות.

מקצועיות, זהירות ופרשנות

כדי להבין באמת את משמעות הסקרים, נדרש להסתכל עליהם ברצף, לא על נקודה אחת בזמן. רק מגמה עקבית לאורך כמה מדידות – שנעשו באותה מתודולוגיה, באותו מדגם ובאותם תנאי איסוף נתונים – יכולה להעיד על שינוי אמיתי בעמדות הציבור.

רק מגמה עקבית לאורך כמה מדידות – שנעשו באותה מתודולוגיה, באותו מדגם ובאותם תנאי איסוף נתונים – יכולה להעיד על שינוי אמיתי בעמדות הציבור

במילים אחרות, לא כל כותרת דרמטית משקפת מציאות פוליטית חדשה, ולעיתים מדובר בעיקר בהשתקפות של "מצב הרוח הלאומי".

הפקטור שאף סקר לא ינבא כרגע

מהבחירות לכנסת ה-19 ועד לכנסת הנוכחית, אחוזי ההצבעה נעו לסירוגין מעל ומתחת ל 70%. החל מ 67.77% (כנסת 19), 71.8% לכנסת ה-20 וכך לסירוגין עד לבחירות האחרונות. ההבדל בין צל"ש לטר"ש נמדד לפי שני פרמטרים:

1. חיבורים נכונים שמונעים נפילת מפלגות מתחת לאחוז החסימה;
2. מי מוציא יותר מצביעים לקלפי.

אפשר לבחון מגמות (לפי פרמטרים שונים שלא אלאה אתכם בפרטיהם), אך קשה מאוד לנבא מספר מדויק עד סמוך מאוד ליום הבוחר.

בעידן שבו כל סקר מתפרסם מיידית ברשתות החברתיות ומפורש בידי גורמים בעלי עניין, האחריות של גופי המחקר היא להמשיך ולספק לציבור נתונים מדויקים, שקופים ומבוססי מתודה.

מנגד, האחריות של הקוראים והפרשנים היא להבין שהמספרים לבדם אינם הסיפור.