אחד השינויים החקיקתיים שהקואליציה הנכנסת מבקשת להעביר הוא שינוי סעיף הנכד בחוק השבות.

במהלך קמפיין הבחירות, במפלגת ישראל ביתנו ניסו לטעון, פעם אחר פעם, שהנושא הזה נמצא על סדר היום וכי הסכנה בהתעסקות בחוק הרגיש הזה גדולה. אולם בליכוד נפנפו את הטענות והנושא לא עלה לסדר היום החדשותי באופן משמעותי. באוגוסט עסקו הקמפיינים ביוקר המחיה ובמשבר פתיחת שנת הלימודים. בספטמבר ואוקטובר, אירועי טרור והסכם הגז עם לבנון שלטו בסדר היום הפוליטי.

חוק השבות ויחסה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות ממילא אינו נושא עיקרי עבור מרבית הישראלים. אולם בשבועות האחרונים, מרגע שהחלו המגעים הקואליציוניים, התחוור כי ביטול סעיף החוק המקנה זכות שיבה לנכדיהם של יהודים, נמצא גם נמצא על הפרק.

עד כמה ניסו בליכוד להוריד את הנושא מסדר היום במהלך הבחירות? הנה סטטוס שפרסם יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו, בשפה הרוסית בלבד. הוא לא פרסם זאת בעברית, כפי הנראה כיוון שלא היה מעוניין "להדליק" את התקשורת הכללית בנושא. וברוסית, הוא הכחיש כי הנושא נמצא על הפרק.

פוסט מה-3 באוקטובר 2022 של בנימין נתניהו, ברוסית, המכחיש כי שינוי חוק השבות עומד על הפרק (צילום: צילום מסך)

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו התריעה בריאיון שערכתי עמה במהלך מערכת הבחירות ל"שישי-תרבות" של דמוקרטTV, כי שינוי חוק השבות הוא נושא מהותי ויורד לשורש הגדרת המדינה היהודית, וכי הדרישה לביטול סעיף הנכד צפויה לעלות אחרי הבחירות. כמראיינת, לא חשבתי אז שזה עניין עיקרי עבור הממשלה שתיבחר, אך כאמור, מאז שהחלו המגעים הקואליציוניים נוכחתי כי טעיתי.

אתמול פנה זמן ישראל לדובריהם של בנימין נתניהו, איתמר בן-גביר, בצלאל סמוטריץ', יצחק גולדקנופף, משה גפני ואריה דרעי כדי להבין האם השותפים הקואליציונים של הליכוד ממשיכים לדרוש זאת, בהקמת הממשלה הבאה.

מטעמו של ח"כ בן-גביר אישרו לנו שהנושא הועלה מצידם. דובריו של ח"כ גולדקנופף הפנו אותנו לריאיון שהעניק בעלון כפר חב"ד (האמור להתפרסם היום) ושם הוא מציין: "אנחנו שמים על זה דגש מיוחד ואנחנו מדברים על זה במו"מ. אין לנו עדיין תשובות בנושא כי אנחנו עובדים על טיוטות, אבל בוודאי שצריך לתקן את זה".

"אנחנו שמים על זה דגש מיוחד ואנחנו מדברים על זה במו"מ. אין לנו עדיין תשובות בנושא כי אנחנו עובדים על טיוטות, אבל בוודאי שצריך לתקן את זה"

מטעמו של גולדקנופף אף הפנו אותנו לאמירה של ח"כ אורי מקלב (מסיעת דגל התורה, הסיעה האחרת בתוך יהדות התורה) תוך שהם מציינים: "אנחנו חותמים על כל מילה של מקלב".

ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מקלב מצוטט כאומר: "אנחנו חושבים שלקחת משפחה שחיה כמו נוצרייה באופן מובהק וגם דור קודם, ולבוא ולהגיד שבגלל שהיה לו סבא יהודי במרחק של שלושה דורות – הוא נחשב יהודי? זה דבר שצריך לתקן אותו".

"אנחנו חושבים שלקחת משפחה שחיה כמו נוצרייה באופן מובהק וגם דור קודם, ולבוא ולהגיד שבגלל שהיה לו סבא יהודי במרחק של שלושה דורות – הוא נחשב יהודי? זה דבר שצריך לתקן אותו"

נושא חוק השבות מעסיק את יהדות התפוצות. ראשיה פנו לנשיא יצחק הרצוג ולנתניהו והביעו הסתייגות מהכוונות לשנות את החוק, אך לא בטוח שבממשלה הבאה יש מי שיקשיב להם.

השבוע פורסם ב"טיימס אוף ישראל" כי ויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים (אחד הגופים היהודיים החזקים ביותר בארה"ב השואף להיות א-מפלגתי, אם כי ברוב שנותיו עמדו בראשו אישי ציבור הנוטים ימינה), אמר בפומבי כי הוא מאוד מוטרד מהשינוי המוצע, בחוק שנחשב כ"אבן היסוד של הציונות".

ויליאם דארוף (צילום: ויקיפדיה)

אני מכירה את דארוף כ-20 שנה, עוד מהימים בהם כיהן בתפקידים זוטרים ואף היה מעורב בפוליטיקה של המפלגה הרפובליקאית. ילדיו וילדיי הלכו לאותו מוסד חינוכי אורתודוקסי במדינת מרילנד.

הוא אינו רפורמי (לא שזה רע), ולא קונסרבטיבי (כנ"ל), מחויב לישראל ברמות הגבוהות ביותר שיש. אחת מבנותיו שירתה בצבא והוא נמצא בישראל פעם בחודשיים, לפחות. במשך כל שנות ההיכרות שלי עמו, ובכל תפקידיו זוטרים ובכירים, דארוף סירב להתייחס לנושאים פנים-ישראליים. זו פעם ראשונה ששמעתי אותו מתבטא באופן פומבי בנושא הקשור למגעים פוליטיים פנים-ישראליים.

רק 28% יהודים

חוק השבות נחקק ב-1950. את החוק הממשלתי הציג במליאה ח"כ יוסף מיכאל לם מטעם סיעת מפא"י, והכנסת הראשונה הצביעה על החוק ואישרה אותו ביום הולדתו של בנימין זאב הרצל. ב-1970, בעקבות עתירות לבג"ץ, הותאם החוק לשינויים בפסיקה ונקבע שגם נכדיהם של יהודים – ובני זוגם של אותם נכדים – יזכו לאזרחות בישראל מכוח חוק השבות וחוק האזרחות.

אמנון רובינשטיין, שטרם היה ח"כ באותה העת, הציע בשם קבוצת משפטנים את ההצעה לאמץ בחקיקה את הקריטריונים ששימשו את הנאצים בחוקי נירנברג, בדרכם להשמדת יהודים. החוק המתוקן ביקש להיות תשובה היסטורית להשמדת העם היהודי.

אמנון רובינשטיין, שטרם היה ח"כ באותה העת, הציע לאמץ בחקיקה את הקריטריונים ששימשו את הנאצים בחוקי נירנברג, בדרכם להשמדת יהודים. החוק ביקש להיות תשובה היסטורית להשמדת העם היהודי

וכך, בהסכמת מפלגת המפד"ל, נקבעה זכות עלייה ואזרחות לצאצאי הדור השלישי של יהודים, אך הקביעה מיהו יהודי נותרה כפי שהייתה קודם לכן – רק מי שנולד לאם יהודייה או מי שעבר גיור כהלכה. זה הוא המצב הקיים עד היום: לנכדים יש אפשרות לעלות לישראל ולקבל אזרחות, ואין זה אומר שהם מוגדרים כיהודים.

משפחת עולים ב"מחנה עלייה" בחיפה, 1950 (צילום: בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית)

במהלך הכנסת ה-24, העלו סמוטריץ' (הציונות הדתית) ואחריו ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) את הצעת החוק לתקן את חוק השבות, תוך הוצאת סעיף הנכד מהחוק. בדיון במליאת הכנסת אמר קרעי:

"הרסתם את המדינה היהודית. עם ישראל רואה את הגורמים שמנסים למחוק את ה'יהודית' – גורמים כמו ליברמן, שבאמצעות הסעיף הזה רוצה לגייס לעצמו צבא של גויים שהקשר בינם לבין היהודים והיהדות מקרי בהחלט. החוק הזה הוא חלק חשוב בשמירה על היהדות של המדינה, על צביונה, על הרוב היהודי בה".

כמה ח"כים – בהם אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו) ולדימיר בליאק (יש עתיד) – התפרצו לעברו של קרעי במהלך דבריו בקריאות "תתבייש, תתבייש. אתה משקר".

הצעת החוק נפלה, אך מעניין לראות מי היו תומכיה: כל חברי סיעות הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. מהליכוד התייצבו להצבעה בחוק הזה רק שלושה: ח"כ שלמה קרעי, ח"כ מאי גולן וח"כ אבי דיכטר. אגב, ח"כ עידית סילמן שהיתה אז יו"ר הקואליציה, הצביעה נגד החוק.

אתמול התפרסמו נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיהם, במהלך השנים, יש שימוש הולך וגובר בחוק השבות בידי נכדים של יהודים. לפי הנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מקרב העולים לישראל במהלך שנת 2020, רק 28% הם יהודים וכל שאר – 72% – עלו ארצה כצאצאי יהודים והם אינם יהודים בעצמם לפי הגדרת החוק.

לפי הנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מקרב העולים לישראל במהלך שנת 2020, רק 28% הם יהודים וכל שאר – 72% – עלו ארצה כצאצאי יהודים והם אינם יהודים בעצמם לפי הגדרת החוק

הפרסום הזה תמרץ את חברי הקואליציה לדחוף עוד יותר לעבר שינוי של חוק השבות. יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז אמר אתמול: "שוב הוכח כי חוק השבות שמטרתו להנציח את האחריות שיש למדינת ישראל כלפי יהודי העולם, משמש באופן אבסורדי להכנסת גויים למדינת ישראל, והורדה שיטתית של אחוזי היהודים במדינת ישראל. הגיע הזמן לתקן את הדבר הזה, וזה מה שנעשה".

ח"כ מלינובסקי מתנגדת בתוקף. לדבריה, אם יפתחו את חוק השבות זה פתח לצרות, גם כלפי כל מי שהגיע לישראל בעשרות השנים האחרונות. לדבריה, חוק השבות הוא מעין מגילת יסוד של המדינה.

"יש דברים שלא נוגעים בהם", היא אומר לזמן ישראל. "זו התעסקות אובססיבית לא בריאה עם השאלה מיהו יהודי. זה עשוי להוביל לבדיקות גנטיות לשאלה מיהו יהודי וזו תיבת פנדורה שלא כדאי לפתוח אותה, כי אם הולכים אחורה לגלי עלייה מקום המדינה, היו דיבורים על עליות גם מכל מדינות המגרב, שלא בדיוק כל מי שהגיע היו יהודים, ואין לאנשים מסמכים שיכולים להוכיח את שורשיהם.

יוליה מלינובסקי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"יש דברים שלא נוגעים בהם, כי אם נפתח את זה אחורה, ויתחילו לחפש בהגדרות, זה יכול לגרום נזק וקרע גדול בעם. ומה נעשה עם מי שמגיעים, והגיעו כבר? יתייחסו אליהם כסוג ב'? יתחילו לגרש אותם? העיסוק האובססיבי מזיק. הם מחפשים להגיע להגדרות דתיות שמכוננות מדינת הלכה."

"יש דברים שלא נוגעים בהם, כי אם נפתח את זה אחורה, ויתחילו לחפש בהגדרות, זה יכול לגרום נזק וקרע גדול בעם. ומה נעשה עם מי שמגיעים, והגיעו כבר? יתייחסו אליהם כסוג ב'? יתחילו לגרש אותם?"

חוק השבות אינו חוק יסוד. הוא אינו מעוגן או שמור וניתן לשנות אותו ברוב רגיל במליאה. אולם אחת הסוגיות שעשויה לעלות במהלך החקיקה, היא הסתירה בין התיקונים שמבקשת הקואליציה החדשה להכניס לבין חוק יסוד הלאום, שהוא פרי יצירה של הליכוד בכנסת ה-20.

למשל, סעיף 1 בחוק יסוד הלאום קובע:

"ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי."

מי יקבע מהו אותו "העם היהודי"? האם כנסת ישראל, באמצעות חוק ברוב רגיל, יכולה לצמצם את ההגדרה המושרשת במשך עשרות שנים? האם הכנסת יכולה לקבוע שנכדים של יהודים אינם חלק מן העם?

הפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב, 14 ביולי 2018 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

גם עם סעיפים 5 ו-6 בחוק הלאום עשויה לחול התנגשות.

סעיף 5 קובע כי "המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". מטרתו של סעיף זה הוצגה בדברי ההסבר להצעת החוק:

"מוצע לעגן באופן הצהרתי בחוק היסוד את המחויבות של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, כפי שהיא מוזכרת בהכרזה על הקמת המדינה".

סעיף 6 קובע:

"המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם. המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".

על פניו, שינויים משמעותיים בחוק השבות עשויים לסתור את רוח חוק היסוד, וככל שלבג"ץ מסורה הזכות לדון בסתירה בין חוק רגיל לחוק יסוד, שופטי העליון עשויים לראות בחקיקה החדשה סתירה מוחלטת לחוק היסוד.