1
הפנטזיה החורפית הזו מתרחשת בשנים האחרונות ביותר ויותר סלונים משפחתיים בישראל. אנשים חוזרים מעוד יום קפוא בערבות השלג של מזכרת בתיה ומסתופפים מול האח המבוערת. קמיני עצים הם הלהיט החם, בכל מובן, של התקופה, אז מה אם בחוץ אין באמת חורף והופה, פה זה לא אירופה.
הטרנד של הבערת העצים נראה לחלוטין לא מזיק עד שהתברר שבתהליך נוצר זיהום אוויר קטלני. ראשונים חשו בכך אנשים שהעשן מהארובה של השכן נפלט הישר לחדר השינה או הסלון שלהם. כשהם מבקשים מהשכן להפסיק את הבעירה, הוא משיב שזכותו לחמם את הבית. אבל האם הזכות לחמם דווקא באמצעות שריפת עצים גוברת על זכותם של השכנים לנשום?
קמיני עצים הם הלהיט החם, בכל מובן, של התקופה, אז מה אם בחוץ אין באמת חורף. הטרנד נראה לחלוטין לא מזיק עד שהתברר שבתהליך נוצר זיהום אוויר קטלני
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכ-5% מהבתים בישראל יש קמיני עץ, כלומר רבבות ואפילו מאות אלפים חשופים לעשן הזה. 5% מהבתים שבמהלך החורף אחראים, על פי המשרד, לפליטת 40% מהחלקיקים הנשימים שנפלטים בישראל, פי 9 יותר מכל תחנות הכוח של חברת החשמל.
תוצרי השריפה כוללים קוקטייל של רעלים, וביישובים במרחב הכפרי זה הפך למוקד כאוב של סכסוכי שכנים. יש יישובים שכדי להשיב את שלום הבית הלכו לגישור קהילתי וניסחו אמנה שמגדירה מה מותר ומה אסור. "ישבנו עד שיצא עשן לבן במקום העשן השחור", אמר פעם מישהו שהשתתף בתהליך כזה.
קמיני עצים, אם כך, מייצרים אווירה אבל גם אוויר מזוהם. מאוד. אם הנתונים על זיהום האוויר כל כך חד משמעיים, ואם המשרד להגנת הסביבה עצמו מודע לכך ומתריע מפני השימוש בקמיני עצים, מה הוא עושה בשבתו כרגולטור?
השאלה הזו עמדה בשנים האחרונות במרכז מחלוקת עזה בין הרשויות המקומיות, ובעיקר המועצות האזוריות שמתמודדות עם בעיית הקמינים, לבין המשרד להגנת הסביבה.
המועצות טענו שעל המשרד לקדם חוק שיאסור לחלוטין על השימוש בקמיני עץ בישראל ויאפשר לבצע אכיפה אפקטיבית. המשרד להגנת הסביבה טען שמגבלות משפטיות ואחרות כובלות את ידיו ושהרשויות יכולות לבצע אכיפה במסגרת חוק אוויר נקי. בשורה התחתונה הכל נתקע במקום – חוץ מהעשן הרעיל.
בשנים האחרונות ישנה מחלוקת עזה בין הרשויות המקומיות שמתמודדות עם בעיית הקמינים לבין המשרד להגנת הסביבה, שטוען שמגבלות "משפטיות ואחרות" כובלות את ידיו
ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), הגיעה לכנסת אחרי כהונה כראשת המועצה האזורית יואב והיא מכירה היטב את הנושא. היא ביקשה לנסות לקדם הצעת חוק פרטית בתקווה לקבל את תמיכת המשרד להגנת הסביבה והממשלה.
בתחילה חשבה על הצעה מרחיבה ושאפתנית, אבל אחרי דין ודברים עם המשרד שארך יותר משנה הגיעה למסקנה שמוטב להתפשר וללכת על גירסה מצומצמת, לפיה מעתה והלאה תיאסר רכישת והתקנת קמיני עצים בישראל. באשר לקיימים – החוק לא יחול עליהם. בינתיים.
אחרי הסיכומים עם המשרד להגנת הסביבה נראה שדרכו של החוק לאישור סוף סוף נסללה. החוק עלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, ושם הגיע וטו מכיוון לא צפוי: משרד הכלכלה. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", דקלמו נציגי המשרד את המנטרה הקדושה של השר ברקת, ואם באירופה מותר להבעיר קמינים – אז גם בישראל יהיה מותר.
כל ההסברים וניסיונות השכנוע של אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה, של ח"כ צרפתי-הרכבי ושל פעילי עמותת 'נושמים נקי' שהוקמה כדי להיאבק במפגע הקמינים, לא עזרו.
"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", דיקלמו במשרד הכלכלה את המנטרה הקדושה של ברקת, ואם באירופה מותר להבעיר קמינים – אז גם בישראל יהיה מותר. כל ההסברים וניסיונות השכנוע של אנשי המקצוע לא עזרו
הם אמרו שמזג האוויר באירופה לא דומה למזג האוויר בישראל; שבאזורים כפריים באירופה המרחק בין הבתים גדול בהרבה מבארץ ולכן העשן ברוב המקרים לא תוקף ישירות את מערכת הנשימה של השכנים; שבאזורים מרוחקים באירופה לא תמיד יש נגישות לחשמל ולגז, ולכן הסקה בעצים היא הפתרון הזמין הכמעט יחיד; שדווקא יש מקומות באירופה, לונדון למשל, שבהם השימוש בקמיני עצים אסור; ושלפי ארגון הבריאות העולמי, כ-60 אלף בני אדם באירופה מתים מדי שנה בשל זיהום הקמינים.
רעות רבי, מנהלת אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה, אומרת בפשטות ש"זו הדרך הנחותה ביותר והמזהמת ביותר לחמם". ונניח שהאירופים נוהגים בתחום מסוים בטיפשות ומוכנים להרעיל את עצמם – האם זה אומר שאנחנו מוכרחים לחקות אותם?
מתברר שההתנהלות המקוממת הזו לא בלעדית לסוגיית הקמינים. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל נשמע מאוד משכנע", אומר גורם בכיר בתחום הבריאות והסביבה, "הבעיה היא שהם מחילים את הכלל הזה רק כשמדובר בהורדת הסטנדרטים בישראל והשוואה לאירופה. כשאנחנו באים ודורשים בשם הבריאות והסביבה להשוות תקנים לאירופה, כי הרי מה שטוב לאירופה טוב לישראל, פתאום מתברר שיש התנגדויות, שבישראל יש תנאים אחרים ושצריך כל מיני הקלות. זו רפורמה שהולכת רק לכיוון אחד".
"מה שטוב לאירופה טוב לישראל נשמע מאוד משכנע, הבעיה שמחילים את הכלל רק לכיוון אחד – הורדת הסטנדרטים. כשאנחנו באים ודורשים בשם הבריאות והסביבה להשוות תקנים לאירופה, פתאום יש התנגדויות"
תחום כזה, שבו אין דין ישראל כדין אירופה, הם חומרי ההדברה המותרים לשימוש. בשנים האחרונות אמנם נאסרו לשימוש בישראל חומרי הדברה רעילים רבים שבעבר היו מותרים, אבל עדיין יש פער בין מה שמותר באירופה למה שמותר בישראל.
הטיעון, שאינו מנותק מהמציאות: האקלים בישראל הרבה יותר חם, גן עדן למזיקים, יש חומרים רבים שהשימוש בהם כלל לא נחוץ באירופה או נחוץ במינונים זעירים ואילו בישראל הם קריטיים ליכולת להיאבק במזיקים.
לכן בוועדה הבינמשרדית שקובעת את רשימת חומרי ההדברה המותרים לשימוש דנים בכל חומר ובכל מקרה לגופו, כשהסיסמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' אינה השיקול המכריע, באופן עקרוני בצדק. מה לעשות – אירופה וישראל אינן זהות.
מקרה אחר שבו אנשי הסביבה והבריאות, במאמץ רב אמנם, הצליחו לשכנע שישראל ואירופה אינן אותו מקום, הוא של היסוד בורון שמצוי בדטרגנטים רבים. בורון הוא מינרל חיוני, אבל במינון עודף הוא גורם נזק רב לגידולים חקלאיים. מאחר ובישראל 85% מהשפכים עוברים טיהור ומוזרמים לחקלאות, ריכוז גבוה של בורון בדרטגנטים – שמגיעים עם מי הכביסה למערכת הביוב, משם למכון טיהור השפכים ומשם לחקלאות – הוא קטסטרופלי.
באירופה לא משתמשים בשפכים להשקיה ולכן אין חשיבות לריכוז הבורון. לכן, באירופה לא קיים וגם לא נדרש תקן שמגביל את ריכוז הבורון בדטרגנטים. בישראל זה חיוני, ולמרבה המזל העמדה הזו התקבלה.
באירופה לא משתמשים בשפכים להשקיית חקלאות ולכן אין חשיבות לריכוז הבורון במים ואין תקן בהתאם, אבל בישראל, ריכוז גבוה של בורון יגרום נזק קטסטרופלי
כשח"כ צרפתי-הרכבי תפסה את השר ניר ברקת לשיחת מסדרון על הקמינים הוא הודה שאין לו מושג במה מדובר, הבטיח לבדוק ולחזור. זה לא קרה. שר הכלכלה התאהב בסיסמה הקליטה, אבל כשפורטים אותה לפרוטות מגלים שהחיים קצת יותר מורכבים. שלפעמים מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ולפעמים ישראל זקוקה לדברים אחרים, לתקנים שונים, מקלים יותר או מחמירים יותר.
כשהשיקול הכלכלי, המסחרי ובעיקר הפופוליסטי מכתיבים מדיניות בנושאים שמשפיעים ישירות על בריאות הציבור והסביבה, דבר אחד בטוח: זה לא טוב לישראל.
2
אחרי שמסעו של הכריש-לוויתן שהפציע כאן במפתיע הגיע לסיומו העצוב בעזה, בתחילת השבוע הבליח פרט נוסף מהמין הזה ונצפה באזור חיפה.
ד"ר אביעד שיינין העלה השערה שהזליגה של כרישי הלוויתן לאזורנו קשורה להתחממות המים. "זה נהיה ים טרופי", כדבריו. אבל בסך הכל החוקרים מסכימים שבינתיים ידוע מעט מאוד על נסיבות הביקורים הללו ושמוקדם לקבוע אם מדובר בפריסה גיאוגרפית חדשה של המין או בצירוף מקרים.
בקרוב תתחיל עונת הכרישים בשפך נחל חדרה, אך המקום לא ערוך לקלוט אותם, ובעיקר לא את המוני הסקרנים והצוללים החובבים שירצו לצפות בהם מקרוב
מה שכן ידוע, זה שבקרוב תתחיל עונת הכרישים בשפך נחל חדרה, למרגלות תחנת אורות רבין. הסנפירתן והעפרורי, שני המינים שמחבבים את המקום, יחזרו להשתכשך במים החמימים שמוזרמים מהטורבינות של תחנת הכוח.
ומה שעוד ידוע בוודאות זה שהמקום לא ערוך לקלוט אותם, ובעיקר לא את המוני הסקרנים והצוללים החובבים שירצו לצפות בהם מקרוב.
קלישאה ישראלית אומרת שאחרי שמתרחש אסון סוף סוף מסיקים מסקנות ומתחילים לפעול. זה היה נכון פעם. רק לפני 7 חודשים התרחש אסון נוראי – ברק צח הותקף למוות על ידי כריש בחדרה, אבל שום לקח לא הוסק, שום תיקון לא נעשה. הכרישים תיכף חוזרים, והאסון כתוב על הגלים.
רק לפני 7 חודשים התרחש אסון – ברק צח הותקף למוות על ידי כריש בחדרה, אבל שום לקח לא הוסק, שום תיקון לא בוצע. הכרישים תיכף חוזרים, והאסון הבא כתוב על הגלים
ארגוני שמירת הטבע והסביבה, חוקרי הים ומומחי הכרישים מתחננים ומתריעים כבר שנים: את האתר בחדרה, בסך הכל כמה מאות מטרים רבועים, צריך להסדיר. לאסור דיג במקום על מנת להגן על הכרישים (רק בשבועיים האחרונים נרשמו בחופי ישראל שלושה מקרים בהם כרישים נלכדו בציוד דיג).
יש לפנות את המים מפסולת הדיג המסוכנת, למנוע כניסת סירות, לקבוע מכסות של צוללים בזמן נתון, להסדיר עמדות תצפית ראויות, לנקות את הגדה. לנהל את הממשק עם הכרישים באופן מושכל ולהפוך את המקום ראוי לתופעת הטבע הייחודית שמתקיימת בו. והכי חשוב – שהמקום יהיה בטיחותי. בטוח לאדם, בטוח לכרישים.
עתידות: הכרישים יגיעו. אם הם יזלגו גם לחופים הסמוכים, כמו בשנה שעברה בבית ינאי, הם יתקבלו בשילוב של תבהלה וסקרנות. מישהו בוודאי ירצה להצטלם איתם, להאכיל אותם, לגעת. זה עלול, שוב, להיגמר באסון.
דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, פנה השבוע לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן במכתב דחוף תחת הכותרת "אסדרת הכאוס באתר התקבצות הכרישים בחדרה – בקשה להתערבותך הדחופה".
"מדובר על ריכוז יוצא דופן של חיות מוגנות גדולות ומרתקות בצורה נגישה מאוד לציבור", כותב אלון, "באופן אבסורדי, דווקא באתר בו מתקבצים עשרות ערכי טבע מוגנים מתקיים כאוס המסכן את החי ואת האדם גם יחד".
מנכ"ל החברה להגנת הטבע פנה השבוע לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בבקשה דחופה ל"אסדרת הכאוס באתר התקבצות הכרישים בחדרה". בינתיים השרה והמשרד מתעלמים
בחברה להגנת הטבע ניתחו את החלופות האפשריות להסדרת המקום, והגיעו למסקנה שהדרך הטובה ביותר היא אכרזה עונתית – מנובמבר עד אפריל – על שטח האתר כעל ערך טבע מוגן, על פי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע. זה נמצא בסמכות השרה והמשרד להגנת הסביבה, אבל המשרד לא מתכוון להפעיל אותה.
זכותם של השרה והמשרד לסבור שיש אפיקי פעולה מתאימים יותר, אבל בינתיים הם בוחרים באפיק הכי קל, זה שבו לא עושים דבר כדי למנוע את האסון שכבר קרה ושאין שום סיבה לחשוב שלא יקרה שוב.
![ח"כ עידית סילמן (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/08/F220607OF21-1024x640.jpg "ח"כ עידית סילמן (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)")
3
הדיבור החם בתחום האנרגיה הסולארית הוא על דו-שימוש – גם פאנלים סולאריים וגם חניון, למשל. במאגר בורגתה זה כבר תלת שימוש: הפאנלים הסולאריים גם צפים על המים (ומפחיתים התאיידות) וגם מכסים את דפנות המאגר.
הדיבור החם בתחום האנרגיה הסולארית הוא על דו-שימוש – גם פאנלים סולאריים וגם חניון, למשל. במאגר בורגתה זה כבר תלת שימוש: הפאנלים הסולאריים גם צפים על המים וגם מכסים את דפנות המאגר
השדה הסולארי הגדול מסוגו בארץ, סה"כ 26 מגה-וואט, הוקם בשותפות של EDF (שלוחה של חברת החשמל הצרפתית) ו'חפר אנרגיות', שנמצאת בבעלות 26 מושבים וקיבוצים בעמק חפר. כשההווה נראה כמו ד"ש מהעתיד, זה מעורר אופטימיות.
4
הגליל הארוך שסתם את צנרת הביוב באזור הטיילת בתל אביב – במשקל יותר מטון – נוצר באדיבות התושבים שמתעקשים להמשיך ולהשליך מגבונים לאסלה. אנשי המים והתשתיות קוראים לזה 'שווארמה'. שיהיה בתיאבון.
@user96205879237316
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"ידידינו" בני דודינו שורפים זבל כל יום בקיץ ובחורף ומזהמים אויר ואין פוצה פה ומצפצף משל היה זה רק מזג האויר…
וכולנו נושמים רעלים הרבה יותר חמורים משל קמין עצים.
אה, ותכף תאשימו את עידית סילמן שהיא לא שולטת בהתפרצויות מזג האויר הנ"ל