המשרד לשירותי דת מגבש בימים אלה מדיניות חדשה בנוגע לקבורה במדינת ישראל. לצורך העניין הוקמה, בהוראת השר מתן כהנא, ועדה בין-משרדית, הכוללת נציגים מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים (פנים, שיכון, אוצר, בריאות), שבראשה עומד המשנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת, גל שם-טוב. הוועדה הבין-משרדית בודקת – לראשונה – אפשרויות שונות לרפורמה מקיפה בתחום הקבורה בישראל.

הנושא עדיין לא נמצא גבוה על סדר היום הלאומי, מן הסתם בגלל הנטייה האנושית המובנת להדחיק את המוות ולהתעלם מהשלכותיו הבלתי נמנעות על החיים. הדחקה שכמובן מחוזקת באחיזה ההדוקה של גורמים דתיים שמרניים במערך הקבורה, שהוא גם עסק משגשג, שיש לו – בין היתר – השפעות לא מבוטלות על מחירי הנדל"ן הגואים בישראל.

דו"ח מבקר המדינה מ-2020 ממחיש עד כמה אין אפשרות לנתק את קבורת המתים בישראל מאיכות החיים של הדורות הבאים. בישראל נפטרים מדי שנה כ-40 אלף איש. הם נקברים בכ-940 בתי עלמין פעילים, על ידי לא פחות מ-577 גופי קבורה שונים, שהיקף הפעילות השנתית שלהם כחצי מיליארד שקל. מדי שנה מוקצים בין 150-170 דונמים לקבורה.

בישראל נפטרים מדי שנה כ-40 אלף איש. הם נקברים בכ-940 בתי עלמין פעילים, על ידי לא פחות מ-577 גופי קבורה שונים, שהיקף הפעילות השנתית שלהם כחצי מיליארד שקל

אין מחלוקת שבישראל, שהיא כבר עכשיו אחת המדינות הצפופות בעולם, אי אפשר להמשיך ולקבור כך לאורך זמן. בסופו של דבר המתים ידחקו את החיים.

בית קברות פונוביץ' בבני ברק ב-2017 (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

שם-טוב, סמנכ"ל המשרד לשירותי דת שמרכז את עבודת הוועדה החדשה (שהתכנסה עד כה לישיבת התנעה ראשונה), לא מסתיר את עמדתו בסוגיות שעל הפרק.

"אנחנו מבינים שבאזורי הביקוש, בין חדרה לגדרה, לצורך העניין, אין לנו עתודות קרקע להשקיע בקבורה", הוא אומר לזמן ישראל. "ברור לנו שאנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים, להגדיל את הצפיפות ולא לבזבז שטחים בשיטת הקבורה המסורתית של קבורת שדה, עם אדם אחד לכל קבר.

"הלכה למעשה זה כבר קורה בבית העלמין ירקון, בירושלים, בראשון לציון, בחיפה. אנחנו מתקדמים עם הקמת בית עלמין גדול בברקת. אבל אנחנו מנסים להסתכל על כל ההיבטים. גם נושא הקרקע והצפיפות, גם נושא המודל הכלכלי, שזה משהו שכאילו לא נעים לגעת בו אבל צריך לגעת בו.

"המדינה החליטה בהחלטה מודעת להעביר את הקבורה לחברות הקבורה. ובכל פעם שחברות קדישא מותקפות, המדינה אומרת 'זה לא אני. זה חברות קדישא. תשברו את הראש איתן'. זו פוזיציה מאוד מורכבת.

"המדינה החליטה בהחלטה מודעת להעביר את הקבורה לחברות הקבורה. ובכל פעם שחברות קדישא מותקפות, המדינה אומרת 'זה לא אני. זה חברות קדישא. תשברו את הראש איתן'. זו פוזיציה מאוד מורכבת"

"גם המודל המימוני של מבני הקבורה הגדולים הופך אותם למאוד יקרים. אם לפתח קבר בקבורת שדה עולה כ-3,000 שקל, לפתח קבר במבנה בקומות עולה 13-15 אלף שקל. ובסוף מישהו צריך לשלם את זה.

בית העלמין ירקון (צילום: מיכאל יעקובסון)

"אנחנו עוד מחפשים פתרונות. ואנחנו גם צריכים למצוא פתרונות לציבור המסורתי-חרדי. אנשים שהאמונה שלהם מחייבת אותם להיקבר באדמה, בקבר שדה. גם להם אנחנו צריכים למצוא פתרון. כמובן, רק לא באזורי הביקוש.

"יש חשש גדול של חלק מהציבור, שיאנסו אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות. או שיכפו עליו לשלם סכומי עתק, כדי לקבל את המענה שמתאים לו. האתגר שלנו הוא לייצר סל פתרונות מלא, הוליסטי, שלם, לכלל החלקים של החברה.

"להגיד לחרדי שרוצה להיקבר בקבורת שדה: אין בעיה. זו האמונה שלך? אנחנו מכבדים אותה. סע בבקשה לקבור את המנוח בדרום הרחוק או בצפון הרחוק. באזורים שהם לא אזורים מבוקשים. שם יחכה לך קבר בקבורת שדה. תיקבר שם, והכל על הכיפאק. אם זו האמונה שלו והוא מוכן להשקיע, תפאדל. מי שזה לא מעניין אותו וזה לא בהוויה שלו ובאמונה שלו, ילך לקבורה הרוויה או לקבורת ארץ ישראל, או לרעיונות אחרים שאנחנו בודקים עכשיו".

"חרדי רוצה להיקבר בקבורת שדה? אין בעיה. זו האמונה שלך? אנחנו מכבדים אותה. סע בבקשה לקבור את המנוח בדרום הרחוק או בצפון הרחוק. באזורים שהם לא אזורים מבוקשים. שם יחכה לך קבר בקבורת שדה"

רעיון פורץ דרך וחדשני

קבורת ארץ ישראל היא היוזמה המהפכנית של הרב רפי אוסטרוף, יו"ר המועצה הדתית של גוש עציון, שהוצגה בזמן ישראל בהרחבה. היוזמה מבוססת על עקרונות קבורה מתקופת המשנה, לפיהם קוברים את המתים באדמה אך מוציאים את עצמותיהם כעבור כשנה ומעבירים אותן לקבורה בגלוסקמאות, שתופסות שטח מצומצם בהרבה.

גל שם-טוב, המשנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת

שם-טוב מפתיע ולא מסתיר את תמיכתו ביוזמה: "אנחנו נרצה לקדם את הנושא של קבורת ארץ ישראל. הדבר הזה טעון כמובן אישור של הרבנות. זה משהו ראשוני. זה רעיון מאוד פורץ דרך וחדשני. ולכן זה ייקח זמן. כרגע אנחנו עוד בפער (מול הרבנות) בנושא הזה.

"יכול להיות שכשנתניע את התהליך, הוא ייכנס בכלל תחת ההגדרה של קבורה אזרחית וזה יאפשר לפיילוט הזה לרוץ. אני יכול להגיד לך שאני עצמי אקבר בקבורת ארץ ישראל ביום מן הימים, בסדר? אבל אני גם יודע שהחרדי, שהאמונה שלו היא להיקבר בקבורת שדה, חייב גם הוא לקבל את המענה שלו".

אבל המשרד לשירותי דת תומך ביוזמה?
"בוודאי שאנחנו תומכים בזה. אנחנו תומכים בכל דבר שיאפשר לנו לקדם שיטות קבורה שמותרות לפי ההלכה. בהנחה שנרצה ללכת לקבורה יהודית. ואם לא נצטרך קבורה יהודית, אז קבורה אזרחית היא פלטפורמה מצוינת לנושא הזה".

"אנחנו תומכים בכל דבר שיאפשר לנו לקדם שיטות קבורה שמותרות לפי ההלכה. בהנחה שנרצה ללכת לקבורה יהודית. ואם לא נצטרך קבורה יהודית, אז קבורה אזרחית היא פלטפורמה מצוינת לנושא הזה"

למיטב הבנתי, הפתרון של קבורת ארץ ישראל לא סותר את ההלכה היהודית. עובדה שמי שמקדם אותו הוא לא רק רב אלא גם ראש מועצה דתית.
"הכול תלוי איך מסתכלים על זה. אתה יודע איך זה: שני יהודים מתיישבים במקום חדש וישר מקימים ארבעה בתי כנסת".

או ארבעה בתי קברות.
"בדיוק ככה. מבחינה הלכתית, אין ספק שהעניין של קבורת ארץ ישראל הוא רלוונטי. הרי כך קברו כאן לפני אלפיים שנה".

אז איפה הבעיה?
"קודם כל יש את האס שתמיד שולפים אותו, שנקרא 'שינוי מנהג'. ברגע שאתה משנה מנהג, זה לא משנה מה הפתרון ההלכתי שהבאת. אם התקיים מנהג ואתה משנה אותו – הפתרון לא יתקבל. זה משהו שעוד נצטרך להתמודד איתו. גם הכנסת הקבורה הרוויה, בבניינים, הייתה מאוד קשה. והיום אנחנו כבר נמצאים במקום טוב יותר.

בית הקברות החדש שנבנה עם קומות בהר המנוחות בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"וכמובן שגם עכשיו יש ציבור גדול שלא יגיע לקבורה בבניינים. לא משנה בכלל מה יקרה שם. אין לו מה לאכול, והוא ימצא את הכסף לקנות חלקת קבר ולהיקבר בקבורת שדה".

אנחנו מדברים על חרדים, מן הסתם.
"נכון. בעיקר. יש גם אתיופים ועוד בני עדות שיש להם קושי מאוד גדול להיקבר בקבורה שהיא לא קבורת שדה. אני חושב שהאחריות שלנו היא למצוא תמהיל שיכלול את כל הפתרונות. מי שיציג איזשהו רעיון כ'פתרון לכל בעיית הקבורה' ייטעה טעות מרה בעיניי. המטרה שלנו היא למצוא פתרונות לצרכים של כל האוכלוסיות".

"האחריות שלנו היא למצוא תמהיל שיכלול את כל הפתרונות. מי שיציג איזשהו רעיון כ'פתרון לכל בעיית הקבורה' ייטעה טעות מרה בעיניי. המטרה שלנו היא למצוא פתרונות לצרכים של כל האוכלוסיות"

זה ברור. ובכל מקרה הרי אי אפשר יהיה לפתוח קבר וללקט את העצמות בלי הסכמה מראש של המנוח.
"נכון. אבל האם אתה יודע שגם בקבורה רוויה (במבני הקבורה הגדולים), היה פסק הלכה של הרבנות שהתיר אותה, והיה כתוב שם, שצריך לקבל את הסכמת משפחת הנפטר לקבור ככה? אף אחד לא עושה את זה היום. בתל אביב אין בכלל אופציה אחרת להיקבר. אתה מגיע ומקבל קבורה בבניין. אלא אם כן אתה הולך למסלול של חלקה חריגה, ואז אתה משלם עליה הון עתק.

"סוגייה נוספת היא מתי אפשר לעשות את ליקוט העצמות. זה משהו שאנחנו בדיוק בפיילוט שלו. יש ניסיונות שהרב אוסטרוף עושה. יש מקומות שאנשים נתנו את הסכמתם להיקבר בקבורת ארץ ישראל, כלומר מסכימים מראש שיום אחד יפנו את חלקת הקבר שלהם.

הרב רפי אוסטרוף (צילום: אמיר בן-דוד)

"אבל כדי שהדבר הזה יהיה אפקטיבי ורלוונטי, באופן שנוכל להתחיל לדבר על 'הספקי קבורה', אם להשתמש במונחים מהצבא, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי אפשר יהיה לפתוח את הקבר.

"כי בסוף – אתה צריך לפתוח את הקבר כשכל הרקמות לא קיימות יותר ונשארו רק העצמות. זה עניין שאנחנו צריכים עוד לדייק אותו. הרב אוסטרוף בוחן כל מיני שיטות עם כל מיני חברות, לראות איך אפשר לעשות את זה כך שזה גם ייראה טוב. שהציבור יוכל לקבל את זה. ושזה גם יעלה בקנה אחד עם ההלכה. אמרתי לרב אוסטרוף: השלב הראשון לקדם את היוזמה הזו הוא לצאת בקמפיין המונים. כמו, להבדיל, הקמפיין שנעשה בזמנו לכרטיס אד"י.

"באו ואמרו לאנשים: יש כאן בעיה. יש אנשים שזקוקים לתרומת איברים. יש אנשים שנפטרים ויש להם יכולת לתרום את האיברים שלהם. בואו נחבר ביניהם ונפתור את הבעיה. בהתחלה היו מעט מאוד אנשים שחתמו וגם הרבנים היו נגד. לאט-לאט רתמו את הרבנים. הם ראו שהציבור תומך. ראו שאנשים מכלל העדות וכלל הקהילות וכלל המגזרים לוקחים חלק בדבר הזה. והוא הפך להיות משהו שהיום הוא טריוויאלי לגמרי".

היום אתה ממש צריך להתנצל אם אין לך כרטיס אד"י. אתה חושב שנגיע למצב כזה גם עם הקבורה? כשאנשים יבינו איזו קטסטרופה צפויה לנו אם נמשיך לקבור כמו היום?
"אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף להגיע למקום הזה. לצאת בקמפיין גדול ולהסביר לציבור את הבעיה".

צאו בקמפיין. אתם המשרד לשירותי דת.
"לא נכון שהמשרד יעשה את זה. נכון שעמותה פרטית כזאת או אחרת, או מוביל המיזם רפי אוסטרוף, יצא בקמפיין שיסביר לאנשים: זה הפתרון. מבחינה הלכתית זה על הכיפאק. אני מזמין את כולכם להירשם באתר זה או אחר, ולהסכים שכשתלכו לעולמכם ביום מן הימים, המשפחה תדע שזה מה שאתם רוצים והם יכבדו את הבקשה שלכם.

"נכון שעמותה פרטית כזאת או אחרת, או מוביל המיזם רפי אוסטרוף, יצא בקמפיין שיסביר לאנשים: זה הפתרון. מבחינה הלכתית זה על הכיפאק. אני מזמין את כולכם להירשם באתר זה או אחר"

הדמייה לפתרון של "קבורת ארץ ישראל" – היכלים משפחתיים ובהם ארונות הגלוסקמאות (צילום: אלישע מור אדריכלים)

"אם אנחנו נראה שנרשמו 50 או 100 אלף איש למיזם הזה, נבין שזה לא משהו ביזארי ולא רלוונטי, אלא פתרון של ממש. אם יירשמו אלפים בודדים, נבין שזה משהו שהציבור עדיין לא יכול לעכל אותו".

בכל מקרה, אתם, כמשרד שאחראי על שירותי דת, לא תתנגדו בשום צורה למיזם כזה.
"אנחנו לא נגד שום פתרון שמבחינת הרבנות אפשר לאשר אותו".

חלון הזדמנויות פוליטי

העובדה שמשרדי הממשלה יצאו מידי המפלגות החרדיות יצרה חלון הזדמנויות פוליטי, המאפשר לקדם את הרפורמה ההכרחית בתחום הקבורה. הפיילוט של קבורת ארץ ישראל ששם-טוב הזכיר, נתקע עד עתה בין היתר בגלל הצורך לשנות תקנה ב"תקנות בריאות העם" של משרד הבריאות, שלא מאפשרת פתיחת קבר והוצאת העצמות מתוכו.

הפיילוט של קבורת ארץ ישראל נתקע עד עתה בין היתר בגלל הצורך לשנות את "תקנות בריאות העם" של משרד הבריאות, שלא מאפשרות פתיחת קבר והוצאת העצמות

כשמשרד הבריאות נשלט על ידי המפלגות החרדיות, שמטבע הדברים מתנגדות לכל שינוי בנושא הקבורה, היה קשה מאוד לקדם את הנושא. העברת המשרד לידי ניצן הורוביץ ממרצ, אמורה הייתה לאפשר שינוי. אולם לא זה מה שקרה. בקשות של יוזמי רעיון קבורת ארץ ישראל למשרד הבריאות לשנות את התקנה האמורה לא נענו עד כה.

מבט אוויר על הר המנוחות בגבעת שאול, ירושלים, ב-2015 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

זמן ישראל ביקש ממשרד הבריאות תשובות על השאלות הבאות:

1. מהי עמדת שר הבריאות הנוכחי ביחס לקבורת ארץ ישראל? האם הוא ישקול לתמוך ולקדם אותה לאור העובדה שליוזמה זו יש צדדים ירוקים מובהקים, ואפשרות ממשית לצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים, עליית מחירי הנדל"ן ועוד?
2. מאחר שקידום היוזמה כרגע תלוי בשינוי תקנות של משרד הבריאות (שאינן שינוי חקיקה), האם משרד הבריאות ישקול לשנות את תקנות הקבורה מחדש, כך שתתאפשר קבורה מחדש בבתי קברות בקנה מידה נרחב?
3. אם התשובה היא שלילית – מה הנימוקים.
4. אם התשובה היא חיובית (תמיכה עקרונית ברעיונות היוזמה) – מה משרד הבריאות מתכוון לעשות בנידון?

התשובה – הסתומה למדי – של משרד הבריאות מחזירה את הכדור לוועדה הבין-משרדית שהוקמה במשרד לשירותי דת:

"בפנייה אל משרד הבריאות התבקש משרד הבריאות למנות נציג מטעמו לוועדת היגוי בין משרדית וציבורית שתקדם את הרעיון של קבורת ארץ ישראל. מאחר שהאחריות הכוללת של כל נושא הקבורה במדינת ישראל היא של המשרד לשירותי דת, ככל שהמשרד לשירותי דת תומך ברעיון לא תהיה כל מניעה של שותפות משרד הבריאות במהלך. במקביל, הנושא יובא לבחינה והמלצתה של ועדת מייעצת למשנה למנכ"ל בנושא קבורה שמונתה לאחרונה".