זהו האירוע המרכזי שעומד להתרחש בישראל הבוקר: התנגשות חזיתית בין היועצת המשפטית של הרשות המחוקקת ליועצת המשפטית של הרשות המבצעת, שתוכרע על ידי הרשות השופטת.

היום ידונו שופטי בג"ץ בעתירות שדורשות לפסול את התיקון לחוק היסוד המונע את הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מתייצבת במקרה הזה לצד הממשלה, ונגד היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והיועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, מונטז')

אפיק ביקשה שלשום באופן חריג למסור תגובה בכתב על חוות הדעת שהגישה היועמ"שית לבג"ץ במענה לעתירות לפסילת חוק הנבצרות, מהן עולה כי היא תומכת בעמדה שיש לפסול את החוק. על פי בהרב-מיארה, החקיקה החדשה של הקואליציה, שהופכת את הוצאתו של נתניהו לנבצרות לכמעט בלתי אפשרית, היא חקיקה פרסונלית, שנתפרה למידותיו, ומשפרת את מצבו המשפטי.

לעומתה טוענת היועצת המשפטית של הכנסת כי "מידת הפרסונליות של החוק מוגבלת, לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועמ"שית".

רקע הכרחי: ב-13 במרץ העבירה הקואליציה את "תיקון מס' 12" שצמצם את עילת הנבצרות בחוק, וקבע סיבות לנבצרות ראש ממשלה: אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד.

נקבעה, בין היתר, דרישת רוב חריגה ביותר, בממשלה ובכנסת, לשם הוצאה לנבצרות: שני שלישים מהשרים בממשלה, אם ראש הממשלה יודיע בעצמו שהוא אינו מסוגל לכהן; ושלושה רבעים מחברי הממשלה, במקרים שנבצר ממנו למלא את תפקידו – ואז נדרש גם רוב של 80 חברי כנסת.

עד שהחוק תוקן, הוא התייחס רק למצב שבו ראש הממשלה "נבצר" מלמלא את תפקידו אבל הותיר למערכת המשפט את הפרשנות – מתי עשויה להיות נבצרות ומי מוסמך להכריז עליה.

שופטי בג"ץ יידרשו להכריע, בין היתר, האם עשתה הכנסת שימוש לרעה בסמכותה כרשות המכוננת, כשחוקקה חוק יסוד אשר למעשה מותאם לצרכיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי.

וזוהי רק ההתחלה. חוקי ההפיכה המשטרית יגיעו בשבועות הקרובים בזה אחרי זה אל שולחנם של שופטי בג"ץ, לדיונים שמטבע הדברים יהיו מהרגישים בתולדות המשפט הישראלי: על שולחנם של השופטים יונחו עתירות הנוגעות הן לעתידו של ראש ממשלת ישראל, הן למבנה המשטר בישראל והן בנוגע לסמכויות השופטים עצמם.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, בדיון על חוק האימוץ, 2 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלה בהחלט ימים עמוסים וסוערים בבית המשפט העליון. תקופה שעוד ייכתבו עליה ספרי היסטוריה, ואולי גם סדרות טלוויזיה וסרטים. אם חופש הביטוי במדינה יישמר.

אתמול נערך בבג"ץ דיון טעון בשאלה האם חוק האימוץ, שכולל מגבלה המתייחסת ל"איש ואשתו", חל גם על משפחות עם הורים מאותו מגדר.

את העתירה הגישו עידו זיו וצפריר גדרון, זוג הומואים שהחליטו לפני שש שנים לאמץ ילד אבל טרם הצליחו לממש את חלומם, למרום שעל פי כשירותם הפסיכולוגית, הזוגית והכלכלית, הם יכולים להיות הורים נפלאים.

הסיבה: החוק שקובע כי אימוץ יתאפשר רק לגבר ואישה נשואים. בעבר ניתנה פרשנות המאפשרת ללהט"ב לאמץ ילדים כיחידים, אבל האפליה בפועל נמשכת.

בדיון שנערך אתמול אמר ראש ההרכב, המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן, כי בית המשפט נוטה לאפשר אימוץ על ידי בני זוג חד-מיניים באמצעות פרשנות משפטית יצירתית.

הדיון נערך אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה לבית המשפט כי על פי שר המשפטים, יריב לוין, "אין היתכנות פוליטית" לשינוי בחוק האימוץ, ולפיכך היא מציעה להעניק לחוק הקיים פרשנות שוויונית – גם ללא חקיקה. פוגלמן רמז אתמול כי האפשרות הזו עשויה להתקבל.

העותר עידו זיו מצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות":

השאלה האם ישראל היא מדינה מתוקנת, נותרת לעת עתה פתוחה.

מאחז חומש החדש בבנייה, 29 במאי 2023 (צילום: פלאש90)

הסוגיות הנפיצות בבית המשפט העליון ממשיכות להיערם זו על זו.

אתמול הכריעו שופטי בג"ץ כי היישוב חומש, שהפך בשנים האחרונות לסמל במאבק של המתנחלים על שליטה בגדה המערבית, לא יפונה.

את העתירה הדורשת לפנות את המאחז הגיש ארגון "יש דין", בטענה שהקמת המאחז כרוכה בגזלת קרקעות של פלסטינים. בפסק הדין של השופטת יעל וילנר נכתב כי ליבת העתירה נסובה סביב העובדה שמבני הישיבה בחומש נבנו על קרקע פרטית פלסטינית, אך לאחר שבחודש מאי האחרון הועברו המבנים לאדמות מדינה סמוכות – הוסרה למעשה מרבית הבנייה הלא חוקית, ובג"ץ אינו נוהג להתערב בסוגיות של בנייה בלתי חוקית על אדמות מדינה.

וילנר הוסיפה כי נכון שדרך הגישה למאחז עוברת על קרקע פרטית ועדיין יש נוכחות צבאית הכרחית על קרקע פרטית – אך לגישתה, אלו אינן הסוגיות העיקריות שעסקה בהן העתירה, ולכן דינה להידחות.

ארגון "יש דין" שהגיש את העתירה מסר בתגובה: "בעוד שברחבי ישראל נלחמים להגן על בג"ץ כסמל הדמוקרטיה, הוכיחו השופטים כי עבור הפלסטינים בגדה אין מגן ואין חוק".

יואב קיש בכנסת, 12 ביולי 2018 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

משרד החינוך הודיע אתמול כי הוא אוסר על פורום המשפחות השכולות לפעול בבתי הספר התיכוניים. שר החינוך יואב קיש אימץ את טענות ארגוני הימין נגד הפעילות של פורום המשפחות השכולות, המפגיש בין תלמידים לנציגי משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות.

הממונה על תוכניות ההעשרה החיצוניות במשרד החינוך, לילך אפלטון, הבהירה כי בתי הספר לא יורשו להבא להזמין את פורום המשפחות גם באפיקים אחרים:

האירוניה היא שאפלטון וקיש לא מבחינים – או בוחרים להתעלם בכוונה – מכך שההחלטה הזו למעשה מונעת מבני משפחות שכולות של חללי צה"ל, להחליט בעצמם כיצד הם רוצים להתמודד עם השכול.

מפורום המשפחות השכולות נמסר:

שני מנהלי בתי ספר בתל אביב – גימנסה הרצליה ותיכון עירוני א' – כבר הודיעו כי הם מתכוונים להתעלם מהוראת משרד החינוך ויאפשרו לתלמידיהם להיפגש עם נציגי הארגון.

90 מנהלים נוספים חתמו על מכתב שבו הביעו התנגדות מוחלטת להחלטה, וקוראים לבטלה, מאחר ש"אינה הולמת ערכים של מדינה דמוקרטית".

"כמי שמכירים את הפורום ומביאים אותם לבתי הספר שלנו לאורך שנים, אנו יודעים עד כמה מפגשים אלה משמעותיים ותואמים אחד לאחד את מטרותיו של חוק החינוך הממלכתי לחינוך לשלום, להומניזם ולהכרת האחר".

פלסטין מטר, בן 46, נורה למוות לפנות בוקר ביישוב נחף שבגליל. בזאת הפך לקורבן ה-138 בחברה הערבית, בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה.

מטר נפגע באורח אנוש מירי חולף לעבר רכבו ומותו נקבע בדרך לבית חולים. המשטרה פתחה בחקירת האירוע והחלה בסריקות אחר היורים.

ברבים מכלי התקשורת היום מדווחים על מטר כקורבן ה-140 בחברה הערבית, ובכמה מקרים אף הקורבן ה-141. עמותת "יוזמות אברהם", העוקבת אחר כל אירוע אלימות בחברה הערבית, מדווחת על 138 נרצחים מתחילת השנה – ההבדל בפער נובע מכך ש"יוזמות אברהם" סופרת רק ערבים שהם אזרחי המדינה או תושביה.

בשבועיים האחרונים נהרגו בישראל שלושה פלסטינים מהשטחים – ואלו אינם נכללים בספירת "יוזמות אברהם". זמן ישראל מדווח על פי נתוני העמותה בלבד.

כך או אחרת, עדיין מדובר במספרי שיא בתולדות ישראל, ולא רק ספציפית לחברה הערבית: מעולם לא היו בישראל כל כך הרבה רציחות כמו ב-2023.

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ורעייתו סופי באירוע בלוס אנג'לס, 9 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Jae C. Hong)

נשים בכל העולם אורזות היום מזוודה קטנה ויוצאות לעבר קנדה: ראש ממשלה ג'סטין טרודו ואישתו סופי הודיעו אתמול במפתיע כי החליטו להיפרד, אחרי 18 שנות נישואים. בני הזוג נישאו ב-2005 ויש להם שלושה ילדים, המבוגר מביניהם בן 15.

"אחרי הרבה שיחות מעמיקות וקשות, הגענו להחלטה להיפרד", כתבו השניים בחשבונות האינסטגרם שלהם אתמול. "אנחנו נשארים משפחה קרובה עם אהבה עמוקה וכבוד אחד כלפי השנייה – וכלפי כל מה שבנינו יחדיו ונמשיך לבנות".

ההודעה הסתיימה בבקשתם לכבד את פרטיות בני הזוג – אחד מהם ראש ממשלה של מדינה חשובה שלא יזכה לפרטיות לרגע, ומכאן ואילך כל תמונה שלו עם אישה חדשה לצידו תזכה לכותרות בכל צהובון מסביב לגלובוס.

קנדריק למאר בהופעה בפסטיבל גלסטונברי באנגליה, 26 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Scott Garfitt)

הנה המלצת תרבות למי שמתכוון להסתגר בסוף השבוע במזגן ולהקשיב למוזיקה.

החודש יציינו בעולם 50 שנה להולדת ההיפ הופ. הזרם המוזיקלי שהחל במסיבות רחוב בשולי השוליים של הגטאות השחורים באמריקה, הוא היום הזרם המוזיקלי הדומיננטי בעולם.

סידרת ההופעות המפוצצות של הראפרים טונה ורביד פלוטניק שמשכה עשרות אלפי ישראלים הקיץ, הוכיחה שהמהפכה הזו הושלמה גם בישראל.

למי שפספס את הפרקים הקודמים ורוצה לצלול אל ההיסטוריה של ההיפ הופ ולהכיר אותה, הנה נקודת התחלה נוחה: אתר המוזיקה המצוין COS בחר את 50 אלבומי ההיפ הופ החשובים של 50 השנים האחרונות.

דרך יעילה (וכיפית) לסגור חורים בהשכלה המוזיקלית (ספוילר: קנדריק למאר במקום הראשון).