אם יש משהו שאף אזרח בעולם לא מעוניין לשמוע, זה על משבר אמון בין ראש הממשלה לראשי הצבא והשירותים החשאיים. ההיסטוריה מלמדת אותנו, שסכסוכים כאלה בין הדרג הפוליטי לדרג הביטחוני, לא נגמרים יפה בדרך כלל.

כמובן שמתחים כאלה כבר קרו בהיסטוריה של ישראל, בדרך כלל כאשר ראש הממשלה היה חסר ניסיון צבאי (לוי אשכול ערב מלחמת ששת הימים, גולדה מאיר ערב מלחמת יום כיפור). אבל זה לא המקרה הנוכחי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך תרגיל "אגרוף המחץ" בקריה, 1 ביוני 2023 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה כל כך הרבה שנים, כך שכל ראשי מערכת הביטחון על זרועותיה השונות התקדמו והתמנו בתקופתו – והם רגילים לראות בו מי שעומד בראש מערכת קבלת ההחלטות, ובעל הסמכות הגדולה ביותר.

זעמו של ראש הממשלה התעורר בעקבות הפרסומים על הכשירות בחיל האוויר, אז הוא לבש את חליפת האיומים וזימן אליו את ראשי מערכת הביטחון, ובהם שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי.

"המחלוקת כעת אינה על מדיניות החוץ והביטחון", כותב הבוקר אלוף בן, עורך עיתון "הארץ", "אלא על השליטה הפוליטית בצבא ובקהילת המודיעין. נתניהו, ששאל בעבר מועמד לראשות המוסד 'האם תהיה נאמן לי' ובחר ביריבו – העלה את גובה ההימור.

"ממשלתו הנוכחית מתנגדת לעצם הרעיון של שירות ציבורי מקצועי שפועל בהתאם לאינטרסים מקצועיים או לשלטון החוק. מבחינת הממשלה, הרוב הקואליציוני בכנסת קובע לבדו, וכל השאר צריכים לציית – או לעוף".

על פי דיווח בחדשות 13 אמש, שיחה מוקדמת יותר, שנערכה כבר ביום שישי, עלתה לטונים גבוהים כשנתניהו צעק על הרמטכ"ל הלוי ועל מפקד חיל האוויר תומר בר שהצבא "משתלט על המדינה" ו"למה אתם מוציאים כותרות כאלה?" הרמטכ"ל השיב לו, על פי הפרסום, "אני לא יכול לעמוד מנגד כשכשירות המערכת נפגעת".

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 9 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)

נתניהו מבין היטב, שעל רקע המתיחות החמורה הזו עם ראשי הצבא, ועל רקע החשש מפגיעה חמורה בכשירות צה"ל, הדבר האחרון שהוא צריך זה הכרזה על פטור גורף לחרדים מגיוס לצה"ל וחקיקת פסקת התגברות, שתבצר את חוק הגיוס מפני התערבות עתידית של בג"ץ בטענה של פגיעה בשוויון.

מהלך כזה צפוי להבעיר את הרחובות הבוערים ממילא, ועלול להוביל גם לפרישת קצינים משירות קבע ואולי גם לפגיעה ביחידות הסדירות.

הבעיה היא שראש הממשלה התחייב בהסכמים הקואליציוניים לעשות בדיוק את שני הדברים הללו.

אתמול, על פי דיווח של מיכאל שמש ב"כאן 11" (שהוכחש על ידי הליכוד), נתניהו שוחח עם ראשי המפלגות החרדיות – אריה דרעי, יצחק גולדקנופף ומשה גפני – וביקש מהם כי בתמורה לחקיקת חוק הגיוס, הם יוותרו על פיסקת ההתגברות.

החרדים, על פי הדיווח, מסרבים בתוקף. מבחינתם, חוק הגיוס יהיה הדבר הראשון שהם מתכוונים לטפל בו במושב הבא של הכנסת.

כרגע המצב הוא שלתמידי ישיבות אין מעמד מיוחד, בשל פקיעת החוק הקודם בסוף חודש יוני. המשמעות היא שכל צעיר חרדי חייב בגיוס כמו כל בן 18 בישראל.

הממשלה הנחתה את צה"ל ואת שר הביטחון לא לאכוף בינתיים את שירות החובה על החרדים. עתירה נגד ההחלטה הזו תלויה ועומדת בבג"ץ, ומכאן הדחיפות של החרדים לטפל בסוגיות הנפיצות הללו דווקא עכשיו.

בנות 15 שנאלצו להתכסות ולשבת בחלק האחורי של אוטובוס מאשדוד לצפת (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

תומכי הרפורמה המשפטית לעגו למיצגי "סיפורה של שפחה" שבלטו בשבועות הראשונים של הפגנות המחאה, והגיעו לכותרות הראשיות של עיתוני העולם. הם טענו שמדובר בזריעת פאניקה מיותרת, כי מצב הנשים בישראל מצוין ואף אחד לא מתכוון לאיים על החופש שלהן.

אירועים שונים מהימים האחרונים מעידים שזה לא המצב. נשים רבות מדווחות על הטרדות והצקות במרחב הציבורי מצד גברים שטוענים כי הן אינן לבושות ב"צניעות" או דורשים מהן למלא הוראות שונות ומשונות.

כך נדרשה קבוצה של נערות בנות 15 לכסות את גופן בגלל נוכחות של חרדים באוטובוס שבו נסעו ולעבור לשבת בספסלים האחוריים. הנהג אמר להן, על פי עדותן, "אתן חיות במדינה יהודית ואתן צריכות לכבד את האנשים שחיים פה. זה שאתן חיות בקיבוץ וחינכו אתכן ככה – אני מצטער בשבילכן".

אליס גרייס מחיפה ושי כהן מרמת השרון דיווחו אתמול בנפרד על הטרדות שחוו אחרי שיצאו לבושות בבגדי אימון מחדר הכושר. כהן רצתה להיכנס לקניון "ארנה" והמאבטח במקום מנע זאת בטענה שהלבוש שלה לא צנוע מספיק. והילה כהן מאשדוד סיפרה אתמול שנהג אוטובוס בעיר מגוריה לא איפשר לה לעלות עליו בטענה שמדובר בקו "לגברים בלבד".

כל המקרים הללו נמצאים כעת בבירור. הם גונו בחריפות גם על ידי בכירים בקואליציה. שרת התחבורה מירי רגב פרסמה אתמול תגובה נחרצת לפיה "אין מקום להדרת נשים בישראל, לא בתחבורה הציבורית ולא באף מקום אחר. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שאינה מקבלת אפליה על רקע מגדרי".

אפשר להרים גבה לנוכח התגובה הזו, שמגיעה על רקע כוונתם של שותפיה של שרת התחבורה לקיים רחצה בהפרדה מגדרית באתרים שונים של רשות הטבע והגנים.

שר המשפטים יריב לוין בריאיון בערוץ 14, 13 באוגוסט 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

מאז הודיע ב-4 בינואר על הרפורמה המשפטית שהפכה להפיכה משטרית וקרעה את החברה הישראלית לגזרים, שר המשפטים יריב לוין נמנע מלהתראיין בעיתונות הישראלית (או העולמית, לצורך העניין).

הוא התראיין פעם אחת בסוף פברואר אצל שאול אמסטרדמסקי ב"כאן 11", ופעם נוספת בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 בסוף מרץ. מאז עברו כמעט חמישה חודשים, ואתמול לוין שבר צום בערוץ האהוב עליו מול פאנל עיתונאים מפרגן במיוחד.

שתי הכותרת המרכזיות שמשכו את תשומת לב התקשורת אחרי הריאיון היו סירובו של לוין להתחייב כי יכבד החלטת בג"ץ במקרה שחוק הסבירות ייפסל ("אני בכלל לא מוכן להתייחס לשאלה הזו"); וקריאתו לראשי האופוזיציה להגיע אליו להידברות על המשך החקיקה המשפטית ("גנץ מזמין אליו את אבו מאזן הביתה. איתי הוא לא מוכן לדבר").

אותנו תפסה דווקא אמירה אחרת של לוין, לקראת סוף הריאיון, כשנשאל על תפקודה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והאם בכוונתו לפטר אותה.

"אני לא נכנס לעולמות האלה", לוין השיב, אך מייד נכנס אליהם:

מפגינים הקוראים לשחרורו ממעצר של יחיאל אינדור מוחים בכניסה לירושלים, 13 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מרגע שבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מונו לתפקידים בכירים בממשלה הנוכחית, המתנחלים הקיצוניים בגדה הרגישו שיש להם גיבוי ותמיכה בממשלה, והחריפו מאוד את העימותים עם שכניהם הפלסטינים ועם חיילי צה"ל.

סמוטריץ' נכנס למשרד הביטחון, ולצה"ל ניתנה הנחייה להימנע מפינוי מאחזים בלתי חוקיים של יהודים, ואף לסייע להעביר – ללא היתרים נדרשים – מבנים מהישיבה בחומש לקרקע סמוכה של אדמות מדינה.

לפנות בוקר – בפעם הראשונה מאז הוקמה ממשלת הימין מלא-מלא – כוחות צה"ל הרסו מבנים במאחז בלתי חוקי המכונה "אעירה שחר", ליד היישוב כוכב השחר, שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית או על קרקע של המדינה אבל ללא היתר.

פעילי ימין ניסו למנוע את הפינוי בכוח, הבעירו צמיגים ופיזרו דוקרנים על ציר הגישה למקום ותקפו את הממשלה "שממשיכה את מסורת גנץ ולפיד לפגוע בהתיישבות היהודית". רב המאחז שהיה במקום בעת הפינוי, הרב אוהד קרקובר, אף אמר ל"קול היהודי":

מוקדם יותר בלילה, עשרות מפגיני ימין חסמו את כביש 1 בכניסה לירושלים במחאה על הארכת מעצרו של יחיאל אינדור, המתנחל החשוד ברצח קוסאי מעטאן בכפר בורקה.

מפעל של כיל רותם סמוך לדימונה ב-2015 (צילום: Talucho/Flash90)

מדי שנה מפרסם המשרד להגנת הסביבה את רשימת החברות הציבוריות והממשלתיות בעלות ההשפעה המזיקה ביותר לסביבה. המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה.

את מצעד המזהמות השנתי שפורסם הבוקר מובילה חברת "כיל רותם" שנשלטת על ידי עידן עופר – שהחברות שלו מככבות בראש רשימת המזהמים בכל שנה – ובתי הזיקוק בחיפה וכרמל אולפינים שהם חלק מקבוצת בזן.

החברות המזהמות מסרו בתגובה כי הן משקיעות בטכנולוגיות פורצות דרך, ונמצאות במגמת שיפור משמעותית. גם את זה כבר שמענו בשנים קודמות.

מויסס קאייסדו במדי ברייטון במשחק הפרמיירליג נגד ברנטפורד, 26 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Brynn Anderson)

ליברפול וצ'לסי נפרדו אתמול בתיקו 1:1 במחזור הפתיחה של הפרמיירליג באנגליה, אבל העימות המעניין בין שתי הקבוצות לא נערך בכלל על כר הדשא, אלא בין הסוכנים ועורכי הדין שנאבקו מאחורי הקלעים להעביר את הקשר המצטיין מויסס קאייסדו מברייטון.

קצת אחרי שריקת הסיום של המשחק, יצאה ההודעה: קאייסדו יעבור לצ'לסי, תמורת לא פחות מ-115 מיליון ליש"ט – ההעברה היקרה ביותר בתולדות הפרמיירליג.

זו מצטרפת לשורה של העברות יקרות אחרות שבוצעו בקיץ האחרון, כמו ההעברה של הארי קיין מטוטנהאם לבאיירן מינכן, והקנייה של ג'וד בלינגהם על ידי ריאל מדריד.

כוכבי-על אירופאים רבים – ובראשם רונאלדו – התפתו בקיץ לעבור לליגה הסעודית בעקבות הצעות כספיות שקשה לסרב להם. הכלכלה של הכדורגל העולמי הולכת ומתנתקת מכדור הארץ. אלה לא חדשות טובות לספורט שהקסם הגדול ביותר שלו בעבר היה החיבור שלו לקהילה ולאוהדים.