שר הביטחון יואב גלנט נפגש אתמול בניו יורק עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ובין היתר אמר לו שגדל הסיכוי כי ישראל וחזבאללה יגלשו בקרוב לעימות שעלול להסלים למלחמה, למרות שכל גורמי הביטחון מעריכים ששני הצדדים לא מעוניינים בעימות כזה.

גלנט גם אמר כי להערכת ישראל, איראן דוחפת את חזבאללה לעימות כזה, והפציר בגוטרש להפעיל את כוחות האו"ם באזור כדי להוריד את המתיחות לאורך הגבול.

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בתום פגישה עם שר הביטחון יואב גלנט בניו יורק, 29 באוגוסט 2023 (צילום: לירי אגמי, משרד הביטחון)

בישראל חוששים כי מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה מפרש את המשבר הפנימי החמור בישראל באופן שגוי, ומזהה חולשה שמזמינה פרובוקציות ואף עימות מזויין.

בסוף השבוע האחרון השמיע סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אל-עארורי איומים כלפי ישראל והזהיר כי היא דוחפת את האזור ל"מלחמה רב זירתית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב באיומים משלו ואמר כי אל-עארורי וחבריו יודעים היטב למה הם חייבים להסתתר במקומות מחבוא. הוא הוסיף:

בתגובה לדברים אלה אמר אתמול נסראללה בנאום בלבנון:

בשכונה ויכוחים מהסוג הזה נגמרים בקרב כיסאות כתר פלסטיק. במזרח התיכון זה עלול להיגמר במרחץ דמים.

הפגנה מ־2019 נגד האלימות בחברה הערבית (צילום: דוד כהן, פלאש90)

גבר בן 40 נורה למוות הבוקר בלוד. המשטרה פתחה בחקירה ומנסה לאתר את היורה.

הרצח בלוד מגיע אחרי לילה סוער בישובים ערבים נוספים. באום אל-פחם נפצע קשה גבר בן 56 כתוצאה מירי לעבר ביתו. הוא פונה לבית החולים העמק בעפולה. בתקרית אחרת באום אל-פחם נפצע תושב העיר מירי לעברו בזמן שישב במכוניתו.

זמן קצר קודם לכן ירו אלמונים לעבר ביתו של ראש עיריית טמרה, ד"ר סוהיל דיאב. לא היו נפגעים. היריות לעבר ביתו של ראש עיריית טמרה הגיעו יממה לאחר שמוסעב דוכאן, מועמד לראשות עיריית נצרת, נפצע באורח בינוני מירי יחד עם שני בני משפחה שהיו לצידו בזמן שהיו בסוכת אבלים בעיר.

נראה כי האירועים האלימים מתרבים ככל שאנחנו מתקרבים לבחירות לרשויות המקומיות, שעומדות השנה בצל ניסיונות אלימים של ארגוני פשיעה להשתלט על משאבי ציבור.

כיתה ריקה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היום צפויה ליפול ההחלטה הכמעט סופית האם לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, או להשבית את הלימודים בבתי הספר התיכוניים. בניסיון להשפיע על ההחלטה מתוכננת היום הפגנת תלמידים גדולה מול משרד החינוך בתל אביב.

ספיר מוספי, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, אמרה אתמול:

זה לא פאתוס מוגזם, במקרה הזה. הדור הנוכחי של תלמידי התיכון הוא דור שנפגע קשות ממשבר הקורונה. חודשי הסגר והלמידה בזום תפסו את תלמידי התיכון של היום בשלבים הרגישים של חטיבת הביניים, השנים הראשונות של גיל ההתבגרות.

רבים מתלמידי התיכון של היום סובלים ממצוקות פסיכולוגיות שונות, תוצאה של חודשי הבידוד שנכפו עליהם. החשש מ"דור אבוד" אינו מופרז בכלל. המחיר המלא של השנים הללו עוד יתברר בעתיד.

מגפת הקורונה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם כבר נזכרנו בנזקי הסיבוב הקודם של הקורונה: בבתי החולים מדווחים לאחרונה על עלייה במספר חולי הקורונה המאושפזים. לפי אתר משרד הבריאות, יש היום 48 חולי קורונה המאושפזים במצב קשה, מתוכם 14 חולים במצב קריטי ו-16 מונשמים.

מספר החולים המאומתים המופיעים בנתוני משרד הבריאות נמוך למדי, ונע בין כמה עשרות לכמה מאות ביום, אבל לכולם ברור שהמספרים הללו נמוכים בצורה משמעותית מהמספר האמיתי בשל ביטול חובת הבידוד וסגירת מתחמי הבדיקות. למעשה, אין כיום בידי המערכת נתונים על הדבקת הקורונה בישראל.

בשבוע שעבר התפרסם כי התגלה זן חדש של הנגיף, העשוי להיות עמיד לחיסונים והטיפולים הקיימים עד כה. נכון לעכשיו דווח על 16 מקרים בעולם, כשהאחרון התגלה הלילה בקנדה.

בארגון הבריאות העולמי עוקבים אחר התפשטות הזן החדש, "פירולה" שמו, ומגלים אופטימיות זהירה בעקבות מיעוט המקרים שנחשפו בעשרה הימים האחרונים. "אם זה היה מדבק כמו האומיקרון, כבר היינו רואים את זה", מצטט "האטלנטיק" את אחד הרופאים.

חקלאית קוצרת בשדה אורז בכפר המפפוראם בדרום הודו, 15 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)

אני מתנצל על כך שהניוזלטר היום אינו מעודד במיוחד (בניגוד לימים הקודמים שבהם המצב היה עולץ ומשעשע): חוץ מהמתיחות הגואה בצפון, האלימות ברחוב הערבי, שביתת המורים המסתמנת והקורונה שמרימה ראש, צפויים בקרוב גם עליות מחירים רבות, ערב חגי תשרי.

השיטפונות העזים בהודו הובילו את ממשלת ניו דלהי להורות על הגבלות ייצוא חמורות של אורז, שיובילו בוודאות למחסור עולמי ולעליות מחירים משמעותיות. הודו היא יצואנית האורז הגדולה בעולם ושולטת בכ-40% מהשוק העולמי.

אלא שפגעי האקלים היכו לא רק בהודו, אלא במקומות נוספים בעולם – והאורז הוא לא המוצר היחיד שצפוי להתייקר בקרוב.

בספרד, שאחראית לכחצי מתוצרת שמן הזית העולמי, חוו עונת מסיק גרועה במיוחד, המיוחסת להתחממות הגלובלית. גם השוק הזה חווה טלטלת מחירים דרמטית.

לכל אלה נוסף הזינוק החד בשער הדולר והאירו שמכביד על היבוא, וצפוי להכות בסל הקניות הישראלי. על פי ההערכות שונות, מחירי הסוכר והטונה צפויים להתייקר בקרוב ב-30%. גם מחיר הביצים והפסטה צפוי לעלות.

עוד לפני עליית המחירים הזו, ישראל כבר נמצאת במקום הראשון המפוקפק ברשימת המדינות עם יוקר המחיה הגבוה ביותר.

ולדימיר פוטין ובנימין נתניהו בקרמלין, 30 בינואר 2020 (צילום: Maxim Shemetov/Pool Photo via AP)

פרקליט המדינה עמית איסמן החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו בעניין היעלמותן של מתנות שקיבל בעת כהונתיו הקודמות כראש הממשלה.

מדובר במתנות שנתניהו קיבל בין השנים 2021-2009 אשר על פי חוק שייכות למדינה. בין המתנות שנעלמו: ספר התנ"ך הראשון עם פירוש רש"י שנתניהו קיבל מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין; קופסת זכוכית מעוטרת עלי זהב של האמן סטפן שלנסר ופסל נשר מזהב שנתניהו קיבל מנשיאי ארצות הברית ברק אובמה ודונלד טראמפ; קופסה שבה מטבע זהב שניתנה לו על ידי האפיפיור; וכד פורצלן וסט ספלי תה וקומקום שניתנו לראש הממשלה על ידי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.

"העובדה שלא אותרו מתנות אין בה כשלעצמה כדי ללמד בהכרח על חשד לכך שנעברה עבירה פלילית, וממילא התשתית הראייתית הקיימת נכון לעת הזו אינה מקימה חשד סביר המצדיק פתיחה בבדיקה או בחקירה פלילית, ותוחלת החקירה נמוכה", קבע איסמן.

"ישנה סבירות לא מבוטלת – ובוודאי שלא ניתן יהיה לשלול אפשרות – כי מתנות שלא הוחזרו נשברו או אבדו", הוסיף הפרקליט.

ישיבת הממשלה בראשות ראש הממשלה יצחק רבין ב-30 באוגוסט 1993, שבה הוצגה לראשונה טיוטת הסכמי אוסלו (צילום: צביקה ישראלי/לע"מ)

בדיוק היום לפני 30 שנה, ב-30 באוגוסט 1993, נערכה ישיבת הממשלה ההיסטורית שבה הציג ראש הממשלה יצחק רבין את הסכם אוסלו המתגבש. בסופה של הישיבה אישרו חברי הממשלה "טיוטת הצהרת עקרונות משותפת עם הפלסטינים" לקראת החתימה על ההסכם, שנקבעה ל-13 בספטמבר באותה שנה.

על פי החוק, במלאת 30 שנה לדיונים, פורסם פרוטוקול הישיבה (שחלקים ממנו נותרו מצונזרים, מטעמי ביטחון). פרסום הפרוטוקול כבר מעורר ויכוחים, שיתפשטו בימים הקרובים ברחבי הרשתות החברתיות, בין מי שמסתובבים מאז בתחושה של החמצה היסטורית לבין מי שלא יחמיצו הזדמנות לנגח את "פושעי אוסלו".

תחזית: אף אחד לא ישנה את דעתו בעקבות הוויכוחים הללו, כל אחד ימצא בפרוטוקולים חיזוק לדעה שהוא החזיק בה גם קודם לכן, וכל מה שנאמר שם יעורר געגוע או סלידה – שבאופן מפתיע, אינן מנותקות גם מהתחושות ביחס לוויכוחים שקורעים את החברה הישראלית היום.

כך, לדוגמה, נשמע אז הדיון שהתנהל סביב שולחן הממשלה ביחס להפגנות נגד ההסכם המתגבש.

חיים רמון, שהיה אז שר הבריאות, העלה את הנושא לדיון וביקש "להקפיד על כך שלא זו בלבד שזכותם (של המתנגדים להסכם) להפגין וזכותם לנקוט בכל האמצעים הלגיטימיים, אלא שהממשלה תבטיח את זכות זו".

ראש הממשלה רבין היה מסויג יותר ואמר "לא צריך להגזים" ורמון השיב לו "אני מציע להגזים, מכיוון שזה קרב על הדמוקרטיה – ובדמוקרטיה צריך לאפשר לאזרח להפגין באמצעים לגיטימיים והשלטון צריך לאפשר לו לעשות זאת".

רבין התעקש: "אבל לא הטרדות בלתי פוסקות. הבעיה היא מה זה אמצעים לגיטימיים".

התשובה על השאלה מהם אמצעים בלתי לגיטימיים התקבלה בארבעה בנובמבר 1995.