האלימות בערים הערביות לא נעצרת לרגע. לפנות בוקר נדקר למוות פלסטיני תושב השטחים (ולכן אינו מתווסף למניין הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה) בעיירה לקייה בדרום. אביו של הנדקר הביא אותו פצוע לתחנת משטרת עיירות בבאר שבע. צוות של מד"א פינה אותו לבית החולים סורוקה, שם נקבע מותו.

הרצח הזה התרחש שעות אחדות אחרי שבישוב אבו סנאן נרצחו ארבעה אזרחי ישראל. אחד מהם, גאזי סעב, מועמד לראשות המועצה המקומית. יממה קודם נרצח מנכ"ל עיריית טירה עבד אל רחמן קשוע, ורימון הונח ליד ביתו של ראש עיריית רהט.

זירת הרצח באבו סנאן שבה נורו למוות ארבעה בני אדם, 22 באוגוסט 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש 90)

האלימות הרצחנית הזו המופנית כעת כלפי נבחרי ציבור, מועמדים בבחירות או נושאי תפקידים ציבוריים, היא עדות מדממת ומבהילה לכך שארגוני הפשיעה הפועלים בחברה הערבית כבר לא חוששים יותר מהמשטרה או מהממשלה, ויוצאים לזרוע אימה ופחד במטרה להשתלט על עמדות כוח. הם מאותתים לנבחרי הציבור: מי שלא ישתף פעולה ויעז להתנגד – דינו מוות.

25 עובדי ציבור בחברה הערבית מוגדרים כעת על ידי המשטרה כמאוימים הנמצאים בסכנת חיים, וזכאים לאבטחה בדרגות שונות. ראש מועצה מקומית בצפון הארץ אומר הבוקר ל"ידיעות אחרונות": "החלטתי לא להתמודד בבחירות כדי לשמור על חיי".

ראש עיריית טירה מאמון עבד אל-חי, שמנכ"ל העירייה שלו נרצח שלשום, ושביתו שלו נורה בכמה הזדמנויות, אומר: "אני ממשיך לשרת את התושבים, למדתי לחיות עם הפחדים".

חיי האזרחים הערבים בישראל הפכו הפקר. ומי שהפקיר אותם אלה ממשלות ישראל לדורותיהן. ממשלת בנט-לפיד ניסתה לתקן את העיוות הזה בזמן הקצר שהיא כיהנה, ואכן הצליחה להוריד בצורה ניכרת את רמת האלימות – תוך שהיא נתונה להתקפות ארסיות מצד אנשי הימין על "שיתוף פעולה עם הערבים".

צריך לומר את הדברים בצורה הפשוטה ביותר: כשמשרד האוצר מונהג על ידי בצלאל סמוטריץ' שעושה כל שביכולתו לקצץ בתקציבי החברה הערבית, וכשהמשרד לביטחון לאומי מונהג על ידי איתמר בן-גביר שלא מסתיר את התיעוב שהוא חש כלפי ערבים, וכשהממשלה מונהגת על ידי בנימין נתניהו שמינה אותם לתפקיד ושהכאוס בישראל משרת את מטרות העל שלו – בארגוני הפשיעה הערבים מזהים הזדמנות. בעולם האלים של ארגוני פשיעה באשר הם, אין ואקום.

את מחיר ההפקרות הזו משלמים כעת האזרחים הערבים שיוצאים בכל בוקר בפחד מבתיהם. שני הסיפורים הבאים קשורים – במידה לא מבוטלת – לתחושת בהפקרות הזו.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה; שר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, מונטז')

בחודש שעבר הודיע שר המשפטים יריב לוין על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית למה שידוע כ"פרשת פגסוס", בעקבות התחקיר השנוי במחלוקת שפורסם בסדרת כתבות ב"כלכליסט" לפני שנה וחצי, שבה נטען כי המשטרה נהגה להשתמש ברוגלה של חברת NSO בלי אישור של בית המשפט, כדי לפרוץ לטלפונים של אזרחים שאינם עבריינים ואינם חשודים בפלילים.

תומכיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו טענו כי המשטרה עשתה שימוש ביכולות הטכנולוגיות האלה כדי להשיג מידע הנוגע לתיקי האלפים בהם מואשם ראש הממשלה, אבל ועדת בדיקה של הפרקליטות קבעה שזה לא קרה.

אתמול הודיעה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לשר המשפטים יריב לוין כי לוועדת הבדיקה שהוא מבקש להקים אין סמכות להתערב בדרך כלשהי בהליכים פליליים המתנהלים כעת, מחשש לשיבוש הליכי משפט.

היועמ"שית אף הזהירה את השר כי אם הצעתו תתקבל, קיים חשש "לניגוד עניינים של ראש הממשלה בשל השפעתה האפשרית של עבודת הוועדה על התיק הפלילי שמתנהל נגדו".

לוין השיב ליועמ"שית כי עצם התערבותה "בנושא שאמור, בין היתר, לבדוק את אופן התנהלות הגוף שהיא עומדת בראשו מעלה פליאה רבה, וכי ניגוד העניינים בו מצוי הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא זה זועק לשמיים".

ח"כ שמחה רוטמן מנהל את הישיבה בוועדת החוקה של הכנסת על החוק לביטול עילת הסבירות, 4 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

גם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן כועס. שופטי בג"ץ דחו אתמול את בקשת הממשלה לדחות את הדיון בעתירות על ביטול עילת הסבירות כי "בהינתן ההרכב המורחב שנקבע ונוכח אילוצי היומן לא ניתן להיעתר לבקשה לדחיית הדיון הקבוע ל-12 בספטמבר".

רוטמן טען אתמול כי ההחלטה הזו מוכיחה כי "לבג"ץ אין גבולות" והוסיף: "בכל מאודי רציתי להאמין שבג"ץ לא חותר למשבר חוקתי באופן מכוון כחלק מהמלחמה על שימור כוחו המופרז. המציאות מוכיחה כי זו מחשבה נאיבית לגמרי".

במקביל, רוטמן הגיש הבוקר לבית משפט השלום בירושלים בקשה לצו הרחקה נגד 400 פעילי מחאה בטענה כי אלו "החלו לרדוף אחרי רוטמן ורעייתו תוך פגיעה בפרטיות, ביצעו פעולות בילוש ופרסמו מידע אישי בדבר מיקומם, במטרה לחבל בחופשתם הפרטית תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות".

רוטמן גם מבקש מבית המשפט להורות על סגירת קבוצת הווטסאפ שמפעילים אנשי המחאה, אשר לטענתו "נועדה לרמוס את פרטיותי".

בתגובה לדרישת רוטמן נמסר מ"כוח קפלן":

שרפת ענק משתוללת ביער ליד העיר אלכסנדרופוליס ביוון, במקום שבו נמצאו גופות של 18 מהגרים לא חוקיים, 22 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Achilleas Chiras)

נדמה שלא עובר יום בקיץ הזה בלי דיווחים על סופות, שרפות, גלי חום קיצוניים או רוחות עזות ברחבי העולם – ואסונות האקלים ביוון קשים במיוחד.

בנוסף לזה, החודשים האחרונים התרחשו ביוון אסונות מסוג אחר: תלאותיהם של פליטים ומהגרים לא חוקיים שביקשו להגיע לחוף מבטחים וטבעו למוות או נהרגו כשהגיעו ליוון.

אתמול כל האסונות הללו חברו לאירוע שובר לב.

כוחות כיבוי האש של יוון מצאו 18 גופות שרופות כליל ליד בקתה ביער דדיה, בקרבת העיר אלכסנדרופוליס, באזור הקרוב לגבול עם טורקיה. מאחר שלא התקבלו דיווחים על נעדרים באזור, ובשל השכיחות שבה מהגרים לא חוקיים מגיעים ליוון בנקודה זו, שלטונות יוון פסקו כי מדובר במהגרים שנקלעו לשרפת הענק – ומבלי לדעת לאן לברוח, נלכדו בלהבות.

"למדנו בצער רב על מותם של לפחות 18 מהגרים בשרפה ביער דדיה", אמר שר ההגירה דימיטריס קאירידיס בהודעה שהוציא אתמול. "הטרגדיה הזו מוכיחה שוב את הסכנות הגלומות בהגירה לא מסודרת".

מתמודדי המפלגה הרפובליקאית שישתתפו בעימות הראשון שייערך במילוואקי ב-23 באוגוסט 2023. בשורה העליונה: ויוק רמסוואמי, ניקי היילי, רון דה-סנטיס וטים סקוט. בשורה התחתונה: אסא הצ'ינסון, דאג בורגום, מייק פנס וכריס כריסטי (צילום: AP Photo)

שמונה מועמדים למרוץ לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקאית יעלו הלילה לעימות רשמי ראשון – ולאף אחד מהם לא קוראים דונלד טראמפ.

מרכז המפלגה הרפובליקאית הודיע רשמית כי המשתתפים בעימות, אשר יתקיים במילווקי בשעה 03:30 שעון ישראל, יהיו מושל פלורידה רון דה-סנטיס, סגן נשיא ארה"ב לשעבר מייק פנס, מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי, שגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי, מושל ארקנסו לשעבר אסא האצ'ינסון, הסנטור טים סקוט, מושל דקוטה הצפונית דאג בורגום והטירון הפוליטי המסקרן ויוק רמסוואמי.

טראמפ בחר שלא להשתתף בעימות בעצת עורכי דינו, החוששים שהנשיא לשעבר יפלוט אמירות בשידור חי אשר יסבכו אותו בשלל המשפטים הפליליים בהם הוא מואשם. במקום זאת, טראמפ בחר להתראיין בריאיון מוקלט מראש אצל חברו משכבר הימים טאקר קרלסון, שפוטר בתחילת השנה מ"פוקס ניוז" ומשדר כעת תוכנית אינטרנטית בטוויטר.

מרבית המועמדים שיופיעו בעימות במילווקי הערב היו בני בריתו של טראמפ בעת שהיה נשיא ונחשבו מקורבים אליו – ואילו עתה הם רצים על הטיקט של "רק לא טראמפ".

הסקרים בינתיים לא מראים שהטקטיקה הזו עובדת: טראמפ הוא עדיין המועמד המוביל בקרב המצביעים הרפובליקאים, גם אם יש סיכוי שישב בכלא – ולמרות שיש מצב שכלל לא יורשה לרוץ לנשיאות, אם יורשע בחתירה תחת החוקה האמריקאית.

למתעניינים בפוליטיקה האמריקאית ולאלו המתכננים לצפות בעימות הלילה, מומלץ להצטרף לקבוצת הווטסאפ "המרוץ לבית גיל הזהב" של כתבת זמן ישראל, טל שניידר.

סוויטה במלון וולדורף אסטוריה בירושלים (צילום: מלון וולדורף אסטוריה)

למשפחת נתניהו יש בית גדול ומאובטח בקיסריה ובית נאה ברחוב עזה בירושלים, אבל בימים הקרובים יעברו בני הזוג נתניהו להתגורר בסוויטה במלון וולדורף אסטוריה, מהמלונות היקרים בישראל.

הסיבה, על פי משרד ראש הממשלה, היא כדי לאפשר את הידוק סידורי הביטחון סביב בית המשפחה ברחוב עזה בירושלים.

הנתניהוז מתגוררים בביתם הפרטי עד שיושלם השיפוץ במעון ראש הממשלה הרשמי ברחוב בלפור. השיפוץ שנערך שם יסודי ומקיף, וצפוי להסתיים באוקטובר 2024. עלות השיפוצים במעון בבלפור מוערכת בלא פחות מחמישים מיליון שקלים.

מי אמר שלא מטפלים ביסודיות בבעיות שמעיקות על ישראלים?

שוער מכבי תל אביב דניאל פרץ במשחק מול הולנד ב-17 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

אחת העסקאות המפתיעות והמרשימות בתולדות הכדורגל הישראלי נסגרה הלילה: שוער מכבי תל אביב דניאל פרץ יעבור בימים הקרובים לגרמניה ויצטרף למועדון הפאר באיירן מינכן.

באיירן מינכן תשלם למכבי תל אביב 5 מיליון אירו, ופרץ צפוי לחתום במועדון הפאר הגרמני – ואחד ממועדוני הכדורגל המפוארים בעולם – על חוזה עד שנת 2028. הוא לא ילבש את אפודת השוער הראשון, ויהיה שוער שני כגיבוי לסוון אולריך.

באיירן מינכן עוקבת אחרי פרץ מאז שהצטיין במדי הנבחרת הצעירה במשחק נגד הנבחרת המקבילה של גרמניה באליפות אירופה. באותו משחק, פרץ בלם שוב ושוב את החלוצים הגרמנים, הדף שני פנדלים ונבחר לשחקן המצטיין.