חשבתם שמקרה נתניהו מסובך ומאיים על שלטון החוק? קבלו את הגרסה ההוליוודית הבומבסטית של עלילת "מערכת המשפט נגד פוליטיקאי פופולרי".

כתב האישום שהוגש הלילה בג'ורג'יה נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ונגד 18 ממקורביו הוא מכה קשה לקמפיין הבחירות שלו, ואולי גם לסיכויים שלו להיבחר לנשיא בשנה הבאה, למרות שהוא מוביל כרגע בבטחה בסקרים במרוץ של המפלגה הרפובליקאית.

מפגין מחזיק בשלט המציג את הילארי קלינטון עם המסר "הכניסו אותו לכלא" נגד דונלד טראמפ מול בית המשפט במחוז פולטון באטלנטה, שם הוגש נגד טראמפ כתב אישום חמור, 15 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Alex Slitz)

כתב האישום בג'ורג'יה הוא כתב האישום הרביעי שהוגש נגד טראמפ, והוא כולל 13 סעיפי אישום, בהם סעיף על "קנוניה פלילית להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות", שהתפרסה על כמה מדינות בארה"ב.

זהו סעיף אישום הנכלל תחת חוק RICO, שמשמש תובעים באמריקה להעמיד לדין ראשי ארגוני פשיעה. הגרסה של החוק הזה בג'ורג'יה נחשבת רחבה יותר מזו המשמשת בתיקים פדרליים.

ובשונה מכתב האישום הפדרלי – האישום בג'ורג'יה נמצא מחוץ לסמכות נשיא ארה"ב, כך שגם אם טראמפ ייבחר לנשיאות בנובמבר הבא, הוא לא יוכל להפעיל את השפעת הממשל הפדרלי לבטל את כתבי האישום, וגם לא לחון את עצמו במקרה שיורשע.

כתב האישום בג'ורג'יה הוגש אחרי חקירה מקיפה, שנמשכה שנתיים וחצי והתמקדה בחמש פעולות שביצעו טראמפ ומקורביו סביב הבחירות של 2020, בניסיון להטות את תוצאותיהן.

פעולות אלו כללו הטרדת עובדי בחירות על ידי תומכי טראמפ, איומים על פקידים, ניסיונות של מקורבי טראמפ ליצור אלקטורים מזויפים הנאמנים לטראמפ ועוד.

חוק RICO שמוזכר הבוקר בקשר לכתבי האישום החדשים נגד טראמפ ומקורביו, הוא חוק של הממשל הפדרלי באמריקה שנועד להילחם במאפיה האמריקאית על ידי החמרת הענישה האישית נגד ראשי ארגוני הפשע המאורגן.

השימוש המפורסם ביותר בחוק היה ב"משפט חמש המשפחות" שהתקיים בשנות השמונים ונחשב למשפט המאפיה הגדול ביותר שנוהל בארה"ב, ובו הועמדו לדין ראשי חמש משפחות הפשע ששלטו בחוף המזרחי של אמריקה. הם הורשעו ונדונו לעונשי מאסר של עד מאה שנים.

התובע הראשי באותו משפט מפורסם היה רודי ג'וליאני, לימים ראש עיריית ניו יורק. ג'וליאני מואשם היום יחד עם טראמפ ובכירים נוספים על פי חוק RICO. הנאשמים נדרשים להסגיר את עצמם לידי רשויות החוק בג'ורג'יה עד ליום שישי הבא.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1. 28 ביוני 2023 (צילום: דובר צה"ל)

שיחת הצעקות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בכירי צה"ל הייתה רק הפרומו למה שנראה כמו מתקפה מאורגנת של תומכי ראש הממשלה על הצבא.

מותר ואף חשוב למתוח ביקורת על אלופי צה"ל ועל הרמטכ"ל. אין דמוקרטיה בלי חופש לבקר את ראשי הצבא וזרועות הביטחון. אבל מה שקורה ביממה האחרונה חורג בהרבה מגבולות "דיון ציבורי ביקורתי".

"במבחן ההיסטוריה תיזכר כרמטכ"ל הכושל וההרסני בתולדות ישראל", כתב אתמול ארז תדמור, מתומכיו הקרובים של ראש הממשלה. יאיר נתניהו הזדרז לשתף את הדברים, ומאוחר יותר מחק את השיתוף, אחרי שכבר זכה לתהודה רבה ברשת. היחיד שגינה את הדברים היה שר הביטחון יואב גלנט. נתניהו האב שתק.

במקביל יצאה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך למתקפה בוטה על אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס, אשר לדבריה "מנהל מדיניות פרו ערבית בגיבוי שר הביטחון יואב גלנט".

"בכיר בשירות הציבורי" שמצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" ומתואר כ"נמנה על הסגל הבכיר של שירות המדינה" וביקש להישאר בעילום שם, אומר הבוקר את הדברים החמורים הבאים:

אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

197 אלף תלמידים יפתחו את שנת הלימודים כשהם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור – כלומר, מחסור במזון. כך עולה מנתונים שמפרסם היום ארגון "לתת", ארגון הגג של עמותות הסיוע במזון. מדובר בכ-10% מתלמידי בתי הספר.

עוד עולה מנתוני "לתת" כי מספר הילדים העניים שיפתחו את שנת הלימודים עומד על 545 אלף – 28% מכלל התלמידים. מספר ילדי כיתה א' העניים עומד על 51 אלף.

לפי נתוני "לתת", לילדיהם של 78% מההורים הנתמכים בידי עמותות הרווחה אין את כל הציוד הדרוש לבית הספר. 85% מאותם ילדים ויתרו השנה על חוגים, פעילויות העשרה בבית הספר, טיולים ותנועות נוער לילדיהם, מאחר שלא יכלו לשלם עבורם. מדובר בעלייה של 6% במספר הילדים הללו ביחס לשנה שעברה.

53% מהנתמכים נמנעו מהכנסת אחד או יותר מילדיהם בגילאי 3-0 למעון יום, כי לא יכלו לשלם עבורם. 69% מהנתמכים דיווחו כי לא קיים מחשב זמין עבור ילדיהם ללמידה.

מנכ"ל "לתת" ערן ויינטרוב מזהיר:

יואב קיש בכנסת, 12 ביולי 2018 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ואפרופו פתיחת שנת הלימודים (שכרגע בכלל לא בטוח שתקרה), זו תתנהל תחת הצל המאיים של המשבר החברתי-פוליטי שקורע עכשיו את ישראל. מה אמורים המורים לעשות?

חוזר מנכ"ל החינוך מ-2016 דורש ממורים לעודד בכיתות שיח על עניינים ציבוריים ומחלוקות פוליטיות, וגם להביע את עמדותיהם האישיות בסוגיות שבמחלוקת. על פי החוזר, "במסגרת הבעת עמדות פוליטיות בכיתה יוכל המורה להביע עמדה ואף לבקר באופן מאוזן את הכנסת ואת ועדותיה וכן את הממשלה ומשרדיה, בתנאי שיקפיד כי דברי הביקורת שלו לא ייאמרו באופן מעליב או פוגע".

הגיוני, נכון?

לא על פי ההיגיון של שר החינוך יואב קיש. הוא מבין, כמובן, שזה בלתי סביר לצפות מהמורים בישראל לא להתייחס כלל למה שקורה במדינה בכיתותיהם. ברור לכולם שגם התלמידים מודאגים ממה שהתחולל במדינה בחודשי החופש הגדול.

אי לכך, משרד החינוך צפוי להנחות את מנהלי בתי הספר והמורים לייחד את פתיחת שנת הלימודים לשיח על המשבר החברתי שנוצר, כשעל פי הנחייתו המפורשת של קיש ייאסר על המורים להביע את עמדתם האישית והם יידרשו רק לתווך בין עמדות התלמידים השונות.

איך בדיוק מנהלים שיח כזה על דמוקרטיה, מחאה ציבורית, סרבנות, חוקה וכן הלאה בלי להביע כל עמדה? תשאלו את שר החינוך.

שלט של סוכנות הדירוג פיץ' בניו יורק (צילום: AP Photo/Henny Ray Abrams)

אנחת רווחה התגלגלה אתמול ברחובות ירושלים, בין הכנסת, משרדי הממשלה ובנק ישראל: חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה כי היא משאירה את דירוג האשראי של ישראל בדרגת A+ ואת תחזית הדירוג שלה כיציבה.

מיד אחרי שהתפרסמה הידיעה הזדרז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפיץ סרטון שבוא נראה עליז וחוגג את "הודעת הדירוג שמוכיחה שהכלכלה הישראלית איתנה וחזקה, ומי שמשקיע כאן מרוויח". בהודעה של משרד האוצר נכתב: "אל מול קמפייני התבהלה השקריים ניצבים נתונים מצוינים ואנחנו נעשה הכול שכך זה יישאר".

"השארת הדירוג על כנו היא בשורה טובה לכלכלה, אך אין לראותה כציון לשבח לממשלה", כותב הבוקר סמי פרץ ב"דה מרקר", "היא משקפת את העובדה שמצב הכלכלה תקין ושהשלכות המהפכה המשטרית עדיין אינן ברורות. היא בוודאות משקפת את העובדה שהלהט הממשלתי להחליש את מערכת המשפט נתקל בהתנגדות חזקה של החברה האזרחית".

ההרס בעיר לבוב אחרי מתקפה של רוסיה ב-6 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Mykola Tys)

בזמן שמדינות העולם חזרו לעסוק בענייניהן הפנימיים ולקטר על הקיץ הקטלני, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת וממשיכה לגבות קורבנות ביומה ה-538.

רוסיה פתחה לפנות בוקר במתקפה רחבת היקף על העיר לבוב. לפחות שלושה אנשים נהרגו במתקפה על העיר ווהלין. על פי הדיווחים הראשונים שמתפרסמים הבוקר, בניינים רבים נפגעו בלבוב בהתקפה שכללה שיגור של טילים רבים, הם בוערים משעות הבוקר, ומספר הנפגעים המדויק עדיין אינו ידוע.

על פי הדיווחים באוקראינה, המתקפה על לבוב היא הגדולה ביותר שהאזור ספג מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022.

עם ריבוי המקרים בשבועות האחרונים בהם נשים אולצו לשבת בסוף האוטובוס, לכסות את עצמן מפאת לבוש לא מספיק "צנוע", סורבו לעלות על אוטובוס ציבורי כי הוא מיועד לגברים בלבד, חטפו הצקות מנוסעים בשל לבושן – ועוד כהנה וכהנה גילוי אפליה על רקע מגדרי – חשוב להזכיר כי כל המקרים הללו מנוגדים לחוק וכי יש מה לעשות בנידון.

המלצה: שמרי את המדריך הזה בספריית התמונות של הטלפון – ושנני את הנאמר בכל מצב שבו מישהו זקוק לתזכורת לגבי זכויותייך.