אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום חמישי, 10 אוגוסט 2023

 
 
הקרב על התקציבים לערבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם הכריז בתחילת הקדנציה שלו, כמקובל וכראוי, שהוא יהיה שר אוצר של כל אזרחי ישראל – אבל הוא לא באמת התכוון לזה. לסמוטריץ' יש השקפת עולם ידועה, יש לו בייס שתולה בו ציפיות, והוא לא אוהב ערבים. הוא מעולם אפילו לא ניסה להסתיר זאת.

מנקודת מבטו של סמוטריץ', ההחלטה שלו להקפיא העברה של כחצי מיליארד שקלים שמיועדים לרשויות הערביות בישראל, היא מימוש האידיאולוגיה שבשמה הוא נבחר לכנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים על החלטתו למנוע העברת תקציבים לרשויות המקומיות בחברה הערבית, 9 באוגוסט 2023 הממשלה בצלאל סמוטריץ תקציבים חברה ערבית (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים על החלטתו למנוע העברת תקציבים לרשויות המקומיות בחברה הערבית, 9 באוגוסט 2023 הממשלה בצלאל סמוטריץ תקציבים חברה ערבית (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ולכן, למרות הביקורת החריגה שנתמתחה עליו בימים האחרונים מכל עבר, כולל מתוך הקואליציה, הוא התעקש גם אתמול, שלא לחזור בו מההחלטה הקיצונית.

במסיבת עיתונאים חפוזה שכינס אתמול בערב אמר סמוטריץ':

"אלה החלטות שלי ולכן אני עומד כאן. אני יודע שאתם קצת שכחתם מה זו דמוקרטיה, אבל אני נבחר ציבור, קיבלתי מנדט".

בתשובה לשאלה על ההרעה בגירעון ענה שר האוצר ביהירות:

"אני כבר די התייאשתי מלהפוך אתכם לתקשורת כלכלית אמיתית. מצבנו הכלכלי מצוין. הוא תואם את התחזיות שלנו בחודשים האחרונים. אבל אתם (העיתונאים) ועובדות לא הולכים יחד".

סמוטריץ' גם הכריז אתמול על הקמת "צוות משימה מיוחד", שיבחן כיצד למנוע מהכספים שיועברו לרשויות הערביות "לזלוג לארגוני הפשיעה" – הצהרה שבעקבותיה מיהרה לשכת ראש הממשלה לפרסם הודעה לפיה "הכספים לרשויות הערביות יועברו לאחר בדיקה ופיקוח שיועברו ליעדם הראוי".

ההצהרות של סמוטריץ' הן כמובן מילים ריקות מתוכן – לא יותר ממס שפתיים לבייס בימין הקיצוני. "תחת מסווה מקצועי ומלחמה בארגוני הפשע לכאורה, סמוטריץ' מקפיא תקציבים לציבור הערבי", כותבת מירב ארלוזורוב ב"דה מרקר", "הוא מפלה את האזרחים הערבים רק בגלל היותם ערבים, ומונע מהם לקבל תקציבים שהמדינה התחייבה להם.

"סמוטריץ' מפלה את האזרחים הערבים רק בגלל היותם ערבים, ומונע מהם לקבל תקציבים שהמדינה התחייבה להם"

"את זה מבין גם ראש הממשלה, שהגיש לסמוטריץ' את הסולם לרדת מהעץ הגזעני שהוא טיפס עליו. הכסף לרשויות יעבור, כנראה תחת בקרה הדוקה יותר, בדיוק כפי ששר הפנים משה ארבל הציע לעשות מלכתחילה".

 
התפתחות בחקירת האירוע בבורקה
אלישע ירד, החשוד במעורבות בהריגתו של קוסאי מעטאן בכפר בורקה, בדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 9 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
אלישע ירד, החשוד במעורבות בהריגתו של קוסאי מעטאן בכפר בורקה, בדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 9 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

קשה היה לעקוב אתמול אחר הפינג-פונג המשפטי סביב בקשת המשטרה להאריך את מעצרם של שני החשודים המרכזיים ברצח הפלסטיני קוסאי מעטאן בליל שישי בכפר בורקה שבגדה המערבית.

בסופו של יום, אחרי דיונים שונים בשלוש ערכאות שונות, שוחרר אלישע ירד למעצר בית – ואילו מעצרו של יחיאל אינדור – אשר על פי החשד ירה למוות במעטן – הוארך עד מחר (שישי).

בסופו של יום, אחרי דיונים שונים בשלוש ערכאות שונות, שוחרר אלישע ירד למעצר בית – ואילו מעצרו יחיאל אינדור הוארך עד מחר

אולם עד להחלטה הסופית, עברה פרקליטות המדינה מערעור לערעור, ובכל אולם נאלצו נציגי המשטרה לשמוע שוב ביקורת נוקבת, על שהגיעו לא מוכנים (דוח הנתיחה שקיבלו מהרשות הפלסטינית הוגש לבית המשפט בערבית, בלי שמישהו טרח לתרגם אותו), על העדר ראיות מינימליות (אין ראיות פורנזיות שיכולות לבאר מה היו נסיבות הירי) ועוד.

ואז, אחרי 24 שעות של דיונים בבתי המשפט, נחשף (בטעות, יש לומר!) כי בידי שב"כ ראיית זהב: תיעוד של האירוע.

מנין צץ התיעוד הזה? בהינתן היכולות הטכנולוגיות של שירותי הביטחון בישראל, וממה שלמדנו על השימוש בהן בשלוש השנים האחרונות, אפשר רק לנחש כיצד לשב"כ יש תיעוד של אירוע שכנראה איש מאלו שנכחו בו לא צילם. וזה ניחוש מבהיל למדי.

 
האפילוג של חיות
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון על העתירות נגד "חוק טבריה", 30 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון על העתירות נגד "חוק טבריה", 30 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בצעד יוצא דופן, הודיע אתמול בג"ץ לצדדים בעתירה לביטול חוק הסבירות כי הוא מוציא צו על-תנאי – מטעמים פרוצדורליים בלבד.

בית המשפט מוציא צו על-תנאי כאשר הוא מתרשם כי ישנו יסוד ממשי לעתירה, ועל כן הוא מאפשר למשיבים להגיש את תשובתם ולהשמיע אותה בפני בית המשפט. לכן, על פי רוב, הצו מוצא אחרי שנשמעו טענות העותרים.

אלא שהפעם, בעתירה לביטול הסעיף שנחקק המצמצם את השימוש בעילת הסבירות בביקורת שיפוטית, טרם התקיים דיון וטרם נשמעו טענות העותרים – ובג"ץ כבר הוציא צו.

באופן חריג ואולי חסר תקדים, בית המשפט יצא מגדרו להבהיר כי מטרת הצו היא פרוצדורלית בלבד ואין בו כדי להעיד שאכן נקבע כבר כי יש יסוד לעתירה.

באופן חריג ואולי חסר תקדים, בית המשפט יצא מגדרו להבהיר כי מטרת הצו היא פרוצדורלית בלבד

"בטרם תוגשנה התגובות המקדמיות, מטעמים של יעילות הטיפול בעתירות ומטעמים אלה בלבד, בלא שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, החלטנו להורות על מתן צו על תנאי כמבוקש בעתירות", נכתב בהחלטת הרכב 15 שופטי העליון אשר ידון בעתירות בעוד חודש.

החריגות נובעת, בין השאר, מהעובדה שחלק משופטי ההרכב השמרנים, המתנגדים בתוקף להתערבות בית המשפט העליון בחקיקה – לא כל שכן בחקיקת חוקי יסוד – עשויים היו לדחות את העתירה מטעמי חוסר סמכות של בג"ץ. הוצאת צו על-תנאי לכאורה "כופה" עליהם להכיר בסמכותו של בג"ץ לדון באפשרות לפסול חוק יסוד.

אלא שהסיבה לקיצור ההליכים היא כי אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון וראש ההרכב בתיק זה, פורשת מבית המשפט ב-26 באוקטובר, ובמקביל לה פורשת גם שופטת העליון ענת ברון – אף היא חברה בהרכב הסבירות.

משמעות לוחות הזמנים היא כי כמעט בלתי אפשרי לקיים שני דיונים, כמצופה בעתירות מסוג זה, עם הפרש זמן נאות ביניהם. אי לכך, חיות מעדיפה לצמצם את הדיון בעתירה לדיון אחד שלמעשה עובר היישר ללב העניין: תשובת הממשלה והכנסת מדוע שבג"ץ לא יפסול את הסעיף לחוק היסוד, שהוא בליבת ההפיכה המשטרית של הקואליציה.

 
המחאה מצילה את תדמית ישראל
המחאה נגד המהפכה המשפטית מול הכנסת, 24 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
המחאה נגד המהפכה המשפטית מול הכנסת, 24 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

ראש הממשלה ושריו תוקפים את תנועת המחאה ומאשימים את ראשיה שהם מפרקים את ישראל מבפנים. נתניהו אפילו האשים את תנועת המחאה שהיא גורמת לישראל נזק תדמיתי חמור יותר מתנועת ה-BDS.

אבל במקביל, במשרד החוץ הנחו בשבועות האחרונים את הדיפלומטים הישראלים בעולם להשתמש במחאה דווקא כהוכחה לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.

"אנשי המשרד מיטיבים לקרוא את השטח", כותבים הבוקר אמיר תיבון ודנאל לושי ב"הארץ", "תחושותיהם זוכות לאישור מדיפלומטים ומעיתונאים שקובעים: המחאה היא נכס תדמיתי לישראל".

תיבון ולושי ראיינו דיפלומטים רבים ועיתונאים בכירים ממדינות שונות בעולם, ושמעו מפיהם תיאורים על כך שתנועת המחאה בישראל זוכה לסיקור יוצא דופן בהיקפו בכל רחבי העולם, מעוררת תקווה במקומות שונים, ומאירה את ישראל באור חיובי מאי פעם.

"אינני זוכר שהיה פעם משהו בישראל שהצליח להשיג לכם סיקור חיובי בתקשורת שלנו למשך פרק זמן כה ארוך", אומר דיפלומט בכיר מאחת מארצות סקנדינביה. עדויות דומות מגיעות מפי דיפלומטים ועיתונאים בכירים בגרמניה, ספרד, הונגריה ובריטניה.

"אינני זוכר שהיה פעם משהו בישראל שהצליח להשיג לכם סיקור חיובי בתקשורת שלנו למשך פרק זמן כה ארוך"

גם הקהילות היהודיות באירופה עוקבות אחר המחאה בתקווה. בכיר באחד הארגונים היהודיים בצרפת מצוטט הבוקר:

"הממשלה הזאת גורמת לנו בושה גדולה ופוגעת בתדמית של ישראל בעיני הציבור הצרפתי. המפגינים עושים את ההפך. הם גורמים לציבור בצרפת להעריך את הציבור הישראלי".

 
מותם של שתי אגדות
רובי רוברטסון (מימין) ב-2007, סיקסטו רודריגז ב-2013 (צילום: AP Photo, מונטז')
רובי רוברטסון (מימין) ב-2007, סיקסטו רודריגז ב-2013 (צילום: AP Photo, מונטז')

בעשור הקרוב ניפרד בזה אחר זה כמעט מכל גיבורי הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז שעוד איתנו. המורדים הגדולים שהיו אז בתחילת שנות העשרים של חייהם, והצליחו לצאת בשלום ממועדון ה-27 וממכוני הגמילה, נכנסים עכשיו אל העשור התשיעי של חייהם. עד שלא תימצא תרופה להזדקנות ולמוות – זו דרכו של עולם.

אתמול עזבו אותנו שתי אגדות מוזיקה אמריקאיות. רובי רוברטסון, שמת בגיל 80, וסיקסטו רודריגז שמת בגיל 81. שניהם היו גיטריסטים, זמרים וכותבי שירים.

אתמול עזבו אותנו שתי אגדות מוזיקה אמריקאיות. רובי רוברטסון, שמת בגיל 80, וסיקסטו רודריגז שמת בגיל 81

שניהם כיכבו בשני סרטי תעודה בלתי נשכחים – "הוואלס האחרון" של מרטין סקורסזה מ-1978 שתיעד את מופע הפרידה של להקתו של רוברטסון, "הלהקה"; ו"מחפשים את שוגרמן" של מאליק בנג'לול, שזכה באוסקר ב-2012, וחשף את העולם לסיפור חייו יוצא הדופן ולמוזיקה הנפלאה של רודריגז.

שני הסיפורים האלה, שהסתיימו אתמול במקרה באותו יום, היו שני סיפורים שונים עד מאוד זה מזה. רוברטסון הקנדי הוביל עם חבריו ל"להקה" את מה שכונה לימים זרם ה"אמריקנה" במוזיקה האמריקאית, וגם זכה לתהילה ולכבוד בגיל צעיר.

רודריגז הקליט בתחילת שנות השבעים אלבום נפלא, שלא מימש את הציפיות שתלו בו, ושקע למשך עשורים באלמוניות גמורה ובעוני בדטרויט, בלי לדעת שהרחק-הרחק משם, בדרום אפריקה, הוא הופך לדמות נערצת, סמל של ההתנגדות לאפרטהייד.

היריעה כאן קצרה מכדי לספר את סיפור חייהם של השניים. הנה המלצה חמה לסוף השבוע החם במיוחד שצפוי לנו: חפשו בערוצי השידור הקרובים לביתכם את "הוואלס האחרון" ואת "פעם היינו אחים – רובי רוברטסון והבנד" שני סרטי תעודה מעולים שמוקדשים ללהקתו של רוברטסון; ואת "מחפשים את שוגרמן", שמספר את סיפורו של רודריגז. ותקשיבו למוזיקה שלהם.

 
מבזק חדשות חוץ
כוחות משטרה מחוץ למרפאה בה טופל פרננדו ויאוויסנסיו, מועמד לנשיאות אקוואדור שנורה למוות. 10 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Juan Diego Montenegro)
כוחות משטרה מחוץ למרפאה בה טופל פרננדו ויאוויסנסיו, מועמד לנשיאות אקוואדור שנורה למוות. 10 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Juan Diego Montenegro)
  • שבועיים לפני הבחירות באקוודור, המועמד המוביל בסקרים פרננדו ויאווינסנסיו נורה למוות בעצרת בחירות בעיר הבירה קיטו. ויאווינסנסיו רץ על מצע מלחמה בשחיתות ובפשע – וההערכה היא כי ארגוני פשע עומדים מאחורי ההתנקשות בחייו.
  • קים ג'ונג און הודיע הלילה כי הדיח את רמטכ"ל צבא קוריאה הצפונית, רק שבעה חודשים אחרי שמונה לתפקיד. נסיבות ההדחה לא ברורות, אך בעולם עוקבים בדאגה אחר הסיפור, במיוחד בשל העובדה שג'ונג און הודיע גם כי "יש להיערך לאפשרות של מלחמה".
  • סוכני האף-בי-איי ירו הלילה למוות באזרח אמריקאי שאיים על חייו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. נגד האזרח, תושב יוטה, הוגש כתב אישום על סדרת איומים שפרסם נגד ביידן וסגניתו קמלה האריס. אתמול, שעות ספורות לפני שביידן עצמו ביקר ביוטה, הגיעו סוכני אף-בי-איי לביתו של החשוד במטרה לעצור אותו, אך במקום התפתח קרב ירי שבסופו הוא נורה למוות.
 
גל חום קיצוני מתקרב
מטח מטאורים בנחל פראן בנגב באוגוסט 2021 (צילום: אדי ישראל/פלאש90)
מטח מטאורים בנחל פראן בנגב באוגוסט 2021 (צילום: אדי ישראל/פלאש90)

הכינו את המזגנים. היום צפוי להיות היום האחרון בשבוע הקרוב שמזג האוויר בו עדיין נסבל, יחסית.

ממחר תחול עלייה מהירה בטמפרטורות, והחל משבת ישרור בארץ גל חום כבד במיוחד. הוא צפוי לכלול, בין היתר, לחות כבדה במישור החוף ועומסי חום של 40 מעלות ומעלה. בעמקי הצפון וסביב הכינרת הטמפרטורות צפויות להגיע ל-44-45 מעלות. ברשות הטבע והגנים נערכים לשריפות חורש.

ומהלילה ועד שבת אפשר יהיה לראות בשמיים מטחי מטאורים, שיגיעו בשיאם ל-80 עד מאה מטאורים בשעה. המקום הכי טוב לראות אותם יהיה כמובן במדבר, שם זיהום האור נמוך יחסית והראות טובה. אבל, כאמור, הולך להיות שם חם מאוד.

 
למקרה שפספסת
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה