גל האלימות ברחוב הערבי הופך לעניין יום-יומי – שגרה בלתי נסבלת של מעשי רצח, ניסיונות התנקשות, ירי והטלת אימה.

לפנות בוקר נורה למוות בסכנין עלי חיראללה אבו סאלח בן ה-31, שהשתחרר ממאסר לפני כחודש אחרי שהורשע בעבירות נשק וגניבה. אבו סלאח הוא הקורבן ה-157 שנרצח בשנת 2023 בחברה הערבית. בתקופה המקבילה בשנה שעברה היו 71 קורבנות רצח בחברה הערבית.

המשטרה בזירת אירוע הירי בכפר כנא שבו נפצעו קשה שישה בני משפחה, 26 באוגוסט 2023 (צילום: פלאש90)

אתמול נורו שישה בני משפחה מכפר כנא בביתם. מצבם של שניים מהפצועים – גבר בן 55 ואישה בת 29 – מוגדר קשה. המשטרה מחפשת אחר החשוד בירי, שהוא ככל הנראה עבריין מוכר ביישוב שהסתכסך עם שכניו, בעלי עסק לשטיפת מכוניות.

אתמול בערב הגיעה האלימות הבלתי נסבלת הזו גם לבמת ההפגנה השבועית המרכזית נגד הממשלה. הנואם המרכזי בעצרת ברחוב קפלן בתל אביב היה ראש עיריית טירה מאמון עבד אלחי, שמנכ"ל העירייה שלו – עבד א-רחמן קשוע – נרצח בתחילת השבוע שעבר ליד תחנת המשטרה בעיר.

"מי ששם את בן-גביר לשמור עלינו, לא רוצה לשמור עלינו", אמר אלחי, "שר שלא רוצה אותנו במדינה ישמור עלינו? שר שונא ערבים יגן על ילדי הערבים? ברחובות שלנו זורם דם, ומה ממשלת ישראל עושה? מפרקת את המשטרה.

"הממשלה הזאת רוצה שנישאר שקועים בדם. הם רוצים שנעזוב את הארץ, אבל יש לי חדשות בשבילם: אין לנו מקום אחר. זאת גם ארץ האבות שלנו. אנחנו נישאר כאן".

גם בהפגנה שנערכה אתמול בחיפה הנושא המרכזי היה האלימות הגואה בחברה הערבית. הדובר המרכזי בחיפה היה עו"ד מחולי שחאדה, פעיל חברתי מכפר יאסיף, שקרא לציבור היהודי "להושיט יד לדור הצעיר של החברה הערבית שצמא לשפיות, צמא לשוויון וזכויות בסיס".

שחאדה פנה לאזרחים הערבים והפציר בהם להצטרף למחאה נגד ההפיכה המשטרית: "אם תימשך החקיקה לא יהיה בית משפט עליון שנוכל לפנות אליו שיגן עלינו".

אם לנסות לשמור על מעט אופטימיות בתחילתו של שבוע חדש: ייתכן שדווקא בחסותה של הממשלה הימנית והקיצונית ביותר שכיהנה כאן, אנו עדים עכשיו לניצנים ראשונים של סולידריות יהודית-ערבית, שלא נראתה כאן שנים.

מדד רמת המחירים ב-2022 במדינות ה-OECD. ישראל (באדום) במקום הראשון. ממוצע ה-OECD מסומן בשחור (צילום: OECD)

דוח חדש של ה-OECD – הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי – קובע כי ישראל עלתה בשנת 2022 למקום הראשון ביוקר המחיה בין מדינות הארגון. למעשה, יוקר המחיה בישראל גבוה ב-38% לעומת הממוצע במדינות הארגון.

הנתון הזה מסביר, למשל, למה בחצי השנה הראשונה של השנה נסעו לחו"ל 5.75 מיליון ישראלים והגיעו לישראל רק 2.24 מיליון תיירים. לישראלים זול יותר לבלות באירופה; תיירים מחפשים יעדים זולים יותר לחופשה.

את ה"הישג" המפוקפק הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לזקוף לעצמו. סמי פרץ מזכיר הבוקר ב"דה מארקר" כי "הזינוק ביוקר המחיה בישראל החל סביב 2009 – אז רמת המחירים במדינה הייתה זהה לממוצע במדינות OECD. באותה שנה נבחר נתניהו לקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה, לאחר קדנציה ראשונה בשנות ה-90.

"הזינוק ביוקר המחיה הורגש כבר ב-2011, אז פרצה המחאה החברתית שהביאה להקמת ועדת טרכטנברג, שהמליצה על צעדים להורדת יוקר המחיה. חלקם אף יושמו… אך בשורה התחתונה, אף צעד לא הביא לשינוי משמעותי, וישראל המשיכה לטפס בדירוג המדינות היקרות".

מה הממשלה הנוכחית עושה בנידון? היא מחלקת פיצויים נכבדים למגזרים שמצביעים לה, במקום לטפל במשק באמצעות רפורמות עמוקות שחיוניות בתחומים רבים. "תלושי מזון, הגדלת קצבאות לחרדים וחלוקת כספים לשטחים לא יביאו את השינוי", מזכיר פרץ.

יו"ר ארגון המורים רן ארז בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת על מצב מערכת החינוך, 15 באוגוסט 2023 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

השבוע אמור היה להיות השבוע האחרון של החופש הגדול. זה השבוע שבו תלמידי התיכונים – שהתרגלו בחודשיים האחרונים לישון עד הצהריים, אחרי שבילו כל הלילה מול המחשב או הטלוויזיה – נדרשים להתחיל להתאים את השעון הפנימי שלהם לשעון החיצוני של מערכת החינוך, ולסיים את סוף סוף את מטלות הקיץ שדחו לרגע האחרון, כמקובל.

כמו שזה נראה כרגע, יכול מאוד להיות שהם יכולים להמשיך לישון. יו"ר ארגון המורים רן ארז ייפגש היום עם נציגי השלטון המקומי ומשרדי האוצר והחינוך, בניסיון להגיע להבנות שיאפשרו את פתיחת שנת הלימודים. לפי שעה מדווחים כל הצדדים על פערים גדולים שיהיה קשה לגשר עליהם.

ארז התראיין אתמול בערב לחדשות 13 ואמר:

המורים דורשים תוספת שכר של 3,000 שקל בממוצע למורה. הצעת האוצר עומדת כרגע על תוספת של 1,100 שקל בממוצע – מהלך שעלותו למשק כמיליארד שקלים. במשרד האוצר חוששים כי היענות לדרישות המורים, תערער את יחסי העבודה בתחומים נוספים רבים במשק.

מחלוקות עקרוניות אחרות בין הצדדים נוגעות לאופן החלוקה של התוספת בין מורים חדשים למורים וותיקים, וכן למשך הזמן שבו ארגון המורים יתחייב ל"שקט תעשייתי".

פעילי ימין ותומכי הליכוד בהפגנה בכיכר הבימה בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הריגול המשטרתי, 17 בפברואר 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

הממשלה תצביע היום על הצעתו של שר המשפטים יריב לוין להקים ועדת בדיקה ממשלתית בפרשת השימוש ברוגלות במשטרת ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייקח חלק בהצבעה מחשש למראית עין של ניגוד עניינים, בשל הטענה כי המשטרה עשתה שימוש ברוגלות ללא אישור גם במסגרת החקירה בתיקי האלפים בהם הוא עומד לדין.

החלטת לוין להקים ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה מעוררת תגובות קשות במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט. בדיווח הבוקר בכאן רשת ב' מצוטטים גורמים עלומי שם במשטרה המזהירים מפני גל התפטרויות נרחב אם הוועדה תאושר היום. לפי הדיווח, עשרות שוטרים בחטיבת הסייבר (סיגינט) כבר הודיעו כי יתפטרו אם הוועדה תוקם.

בנוסף, מדווח "ישראל היום" כי חברת הסייבר "פאראגון" – שראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הוא בין המשקיעים בה – הודיעה כי לא תספק שירותים למשטרה כל עוד מתנהלת ועדת בדיקה מעל ראשה.

בשבוע שעבר הבהירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לשר המשפטים לוין כי לוועדת הבדיקה שהוא מבקש להקים אין סמכות להתערב בדרך כלשהי בהליכים פליליים המתנהלים כעת – ובכלל זה משפטו של נתניהו – מחשש לשיבוש הליכי משפט.

בתגובה השיב לוין ליועמ"שית כי עצם התערבותה "בנושא שאמור, בין היתר, לבדוק את אופן התנהלות הגוף שהיא עומדת בראשו מעלה פליאה רבה, וכי ניגוד העניינים בו מצוי הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא זה זועק לשמיים".

הסופר יואל הופמן בביתו בצפת ב-2019 (צילום: תמר מור סלע)

הסופר יואל הופמן שמת שלשום בגיל 86, ברח כל חייו מפרסום. ספריו – הבולטים בהם "ברנהרט" מ-1989, "כריסטוס של הדגים" מ-1991, "מה שלומך דולורס" מ-1995 ותרגומי שירת הזן היפנית – זכו לשבחים מקיר לקיר, בארץ ובעולם. הופמן סירב תמיד להתראיין, מיעט מאוד להשתתף באירועים פומביים ובעשור האחרון גם הפסיק לכתוב.

נהוג להתייחס אליו כאל "סופר של סופרים", ואכן – סופרים רבים כתבו בסוף השבוע עליו ועל ספריו. אבל יותר משהיה סופר של סופרים – הופמן היה סופר של קוראים. מעטים אך משתאים. קוראים שהיו מוכנים להתמסר לחידות הזן הלשוניות המרהיבות ומלאות ההשראה שלו, שאומרות הכל בלי לנסות להגיד דבר.

"הכתיבה ההופמנית היא שתיקה מפעימה", כתב איל מגד במאמר שפרסם לכבוד יום הולדתו השמונים, "ספריו נקראים ונמחקים, כמו עקבות הגלים על שפת הים. כי זה באמת מה שהם – תופעת טבע".

תמר מור סלע, שהייתה ידידה קרובה של הופמן, כתבה עליו בסוף השבוע שהוא לא פחד מפני המוות המתקרב:

נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית עם מדליית הזהב בקרב-רב באליפות העולם בוולנסיה, 25 באוגוסט 2023 (צילום: איגוד ההתעמלות הישראלי)

ישראל אלופת העולם

הישג עצום לנבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל, שהוכתרה שלשום בפעם הראשונה בתולדותיה כאלופת העולם בקרב רב.

הנבחרת של המאמנת איילת זוסמן – שהובילה את לינוי אשרם לזהב באולימפיאדת טוקיו לפני שנתיים – כבשה את התחרות בוולנסיה בערב שישי. הזכייה סוללת את דרכה של הנבחרת לאולימפיאדת פריז בעוד שנה.

ליגת העל בכדורגל חזרה

הפועל באר שבע פתחה את העונה החדשה בניצחון מוחץ 3:0 על הפועל חדרה. כל המשחקים האחרים שנערכו אתמול (נתניה-בני רנייה, הפועל ת"א-סכנין, מכבי פ"ת-הפועל י"ם) הסתיימו בתיקו 1:1.

היום יפגשו בבלומפילד מכבי תל אביב ומ"ס אשדוד ומעניין יהיה לראות כמה אוהדים יבחרו להגיע לאצטדיון ברכבת הקלה. המחזור הראשון יושלם מחר במשחק של הפועל חיפה ובית"ר ירושלים.

פרשת הנשיקה לא נרגעת

ספרד לא נרגעת מפרשת הנשיקה שנשיא ההתאחדות הכדורגל הספרדית, לואיס רוביאלס כפה על השחקנית ג'ני הרמוסו בטקס הענקת הגביע לנבחרת הנשים של ספרד בכדורגל, אשר זכתה באליפות העולם.

פיפ"א הודיעה אתמול כי היא משעה את רוביאלס לתשעים יום, במקביל לפתיחת חקירה נגדו על האירוע. במקביל, כל צוות האימון של מאמן הנבחרת חורחה וילדה התפטר – מה שמשאיר את וילדה ורוביאלס לבדם בניהול הקבוצה.

בספרד דורשים מרוביאלס להתפטר אך הוא מסרב. ארגוני נשים בספרד מפגינים נגדו ואפילו ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס נדרש לגנות. זה לא ייגמר עד שרוביאלס יתפטר.