נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודיעה אתמול כי הדיון בעתירות לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות ייערך ב-12 בספטמבר, בהרכב מורחב של 15 שופטים – כל שופטי בית המשפט העליון.

כל המשפטנים הבכירים והפרשנים המשפטיים שמתייחסים הבוקר להחלטה, שותפים לדעה כי היא לא רומזת בהכרח על תוצאת ההליך, אלא נובעת מגודל המעמד, מהחשיבות ההיסטורית של האירוע, ומרצון של בית המשפט להבהיר לציבור כולו, כי את ההחלטה קיבל בית משפט ייצוגי ככל האפשר.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון על העתירות נגד "חוק טבריה", 30 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, מזכיר במאמרו הבוקר, כי רק פעם אחת בהיסטוריה המשפטית של ישראל ישבו בעתירה כלשהי כל השופטים בבית המשפט העליון. זה היה בבג"ץ שליט מ-1970, שעסק בסוגיה הנפיצה של "מיהו יהודי". אלא שאז כיהנו בבית המשפט העליון רק תשעה שופטים. 15 שופטים לא ישבו מעולם בשום תיק שנדון בישראל.

"מבחינה ציבורית, חיות מאותתת כי היא לוקחת בשיא הרצינות את העתירות המונחות על שולחן בית המשפט, ונכונה לדון בהן לעומקן, על אף שהסעד המבוקש הוא ביטול סעיף בחוק יסוד, סעד שבית המשפט העליון לא נתן מעולם", כותב יועז.

"בנוסף, הרכב רחב ככל הניתן נדרש על מנת להעניק לפסק הדין הצפוי לגיטימציה מלאה, אף שברור כי אם בית המשפט יחצה את המחסום בעתירות בעניין הסבירות ויורה לראשונה על ביטול סעיף בחוק יסוד, תתפרץ כלפיו מהומת אלוהים, הגם שהוא יושב בהרכב מלא".

רמז למהומת האלוהים הצפויה במקרה כזה ניתן כבר השבוע, בראיונות השונים שראש הממשלה בנימין נתניהו העניק לערוצי הטלוויזיה בארצות הברית, ומהם עולה כי הוא לא מתכוון "לציית" לפסיקת בג"ץ, אם זה יפסול את חוק הסבירות.

אתמול יצאה הבהרה מטעם הליכוד, שנראית כאילו נוסחה על ידי היועצים המשפטיים של משפחת סופרנו, לפיה נתניהו בהחלט מתכוון לציית לבג"ץ, אבל מצפה ששופטי בג"ץ יצייתו קודם בעצמם לחוקי היסוד של המדינה.

"הנה עוד משהו שצריך לדעת על חוקי יסוד", כתב אמש יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בפוסט תגובה להודעת הליכוד, "חוקי יסוד תמיד כובדו, בעיקר מפני שהכנסת חוקקה אותם ביראת כבוד, הדיון עליהם היה רציני, היה ברור לכולם שהם קודש הקודשים החוקתי שלנו".

אגב, קביעת הדיון ל-12 בספטמבר מאלצת את בית המשפט העליון לדחות דיון אחר שכבר נקבע למועד הזה: דיון בעתירה להוציא את נתניהו לנבצרות, בשל הפרת ההסדר למניעת ניגוד עניינים שהוא התחייב לו, בטרם "נכנס לאירוע".

שר המשפטים יריב לוין בישיבת הממשלה, 9 בינואר 2023 (צילום: Gil Cohen-Magen/Pool Photo via AP)

חודש ספטמבר יהיה חודש דרמטי מאין כמותו בבג"ץ. שבוע לפני הדיון ההיסטורי על עילת הסבירות, יידרשו שופטי בג"ץ לסוגיה נפיצה אחרת: העתירות הדורשות משר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.

שר המשפטים, שהוא גם יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מסרב לכנס אותה, מאחר שאינו מרוצה מההרכב שלה (אחרי ההפסד של הקואליציה בהצבעה החשאית, שבה נבחרה ח"כ קארין אלהרר לוועדה, למגינת ליבו של לוין). לוין מתעלם מהחובה המוטלת עליו לכנס את הוועדה, וממתין לחקיקת חוק שיקבע שינויים שונים בהליך בחירת השופטים.

היועצת המשפטית לממשלה גבי בהרב-מיארה, תסרב ככל הנראה לייצג את עמדתו של לוין בעתירות בעניין הוועדה למינוי שופטים. אם זה אכן יקרה, כותבת הבוקר הפרשנית המשפטית של "ידיעות אחרונות" טובה צימוקי, "לוין שוקל לקחת ייצוג נפרד בבג"ץ".

כדאי ליריב לוין להקשיב לריאיון עם פרופ' אלן דרשוביץ שפורסם הבוקר ב-Ynet. דרשוביץ, שנחשב בעבר לתומך מובהק של נתניהו ויצא להגנתו במספר הזדמנויות, קורא בריאיון לעצירה מיידית של החקיקה למשך שנה לפחות, שבמהלכה ישראל צריכה – לדעתו – לכתוב לעצמה חוקה.

דרשוביץ יאכזב את ראש הממשלה ותומכיו, כי הוא אומר, בין היתר, "אני מעריץ את המפגינים, זו המהות של הדמוקרטיה" וכן "אסור לגעת בוועדה לבחירת שופטים. זה יהפוך אותה לדומה לארצות הברית, שם זה פשוט נוראי כי השופטים פוליטיים. ישראל לא צריכה להעתיק את הכשלים בשיטה האמריקאית".

ועדת חוץ וביטחון בדיון על כשירות צה"ל בעקבות המחאות נגד ההפיכה המשטרית, 31 ביולי 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

לא רק מערכת המשפט, גם מערכת הביטחון מתמודדת עכשיו עם ההשלכות מרחיקות הלכת של ההפיכה המשטרית.

אתמול התכנסו חברי ועדת חוץ וביטחון לדיון מיוחד בקריה בתל אביב, ושמעו הערכת מצב מפי בכירי המטכ"ל.

"המשבר בישראל נתפס כחולשה וכסימן להתפוררות פנימית של החברה בקרב מדינות האויב", אמר ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק, "הן אף חשות שניתן לאתגר את ישראל באופן חריג ביחס לשנים קודמות". בסיוק גם הזהיר שהסיכוי להסלמה בצפון עולה מיום ליום, וכי המלחמה הבאה באזור צפויה להיות רב-זירתית.

במהלך הדיון התפתח עימות בין שר הביטחון יואב גלנט לח"כ והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, סביב שאלת היחס הראוי לאנשי מילואים שמגלים סרבנות (על פי גלנט) או "מפסיקים להתנדב" (על פי איזנקוט).

בעניין הזה עולה הבוקר גם השאלה האם הנתונים על חיילי מילואים שמסרבים/מפסיקים להתנדב הם נתוני אמת, או שאולי מערכת הביטחון מייפה אותם.

על פי נתונים שמפרסם הבוקר יניב קובוביץ ב"הארץ", לוחמים במילואים שהודיעו ליחידותיהם כי הם מתכוונים לא להתייצב לשירות כמחאה על ההפיכה המשטרית, קיבלו הודעות על ביטול צווי ההתייצבות שלהם, אף שהאימון שלשמו זומנו התקיים כמתוכנן.

בהתייחסו למקרים שונים המפורטים הבוקר בכתבה ב"הארץ" אומר דובר צה"ל כי מדובר ב"שגיאה שהתקיימה על רקע ביטול מספר צווי מילואים מסיבות שונות, ללא תיאום עם הדרג הפיקודי".

חוקרי משטרה בזירת רצח בשפרעם, 3 במאי 2023 (צילום: פלאש90)

בכפר קרע נרצח לפנות בוקר ליית ערביד, בן 18, שנורה למוות עם שני צעירים נוספים שנפצעו באורח בינוני והועברו לטיפול בבית החולים הלל יפה בחדרה. ערביד הוא הנרצח ה-137 השנה בחברה הערבית. כמה שעות קודם לכן נורה תושב שפרעם בן 43, שפונה במצב קשה לבית החולים רמב"ם.

כך הסתיים אתמול חודש יולי, שבו נרשם שיא הרציחות אי פעם גם בחברה הערבית וגם בתולדות המדינה בכלל.

בכל אחד משלושת החודשים האחרונים נרשם בחברה הערבית מספר הרציחות הגבוה ביותר עד כה. והשיא העצוב הזה נשבר בכל חודש מחדש. 28 נרצחים בחודש יולי. 25 נרצחים ביוני. 24 במאי. 137 נרצחים בסך הכול, לעומת 66 נרצחים בתקופה המקבילה אשתקד.

בהקשר הזה, כדאי להתעכב על דבריו המחפירים של מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, לפיהם "נכנסנו למציאות שבה בכל שני, חמישי ושבת, כל משטרת ישראל יורדת לרחובות כדי לאפשר את המחאה. והשמיכה קצרה".

תרגום לעברית: אם תפסיקו עם המחאה המעצבנת שלכם שסוחטת את כוחותינו, נוכל להפנות אותם לטיפול באלימות בחברה הערבית. אם תמשיכו להפגין, דם הנרצחים גם על ידיכם.

זה עלול להישמע סביר, עד שנזכרים שרוב הרציחות מבוצעות במחוז הצפון, שם ממדי המחאה אינם משמעותיים כמו בתל אביב, וכי למרות המצב החמור, המשטרה לא גיבשה עד היום כל תוכנית ייעודית להתמודדות עם עליית האלימות בחברה הערבית.

הפגנה בכניסה לתחנת גל"צ ביפו, 2 ביוני 2023 (צילום: עומר פיכמן/פלאש90)

תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל תמשיך להתקיים בחוסר ודאות לפחות עד אוקטובר, כך עולה מתשובת המדינה לבג"ץ, בתגובה לעתירות שהוגשו נגד החלטת שר הביטחון יואב גלנט שלא למנות לתחנה מפקד קבוע.

גלנט מינה באפריל השנה את העיתונאי דני זקן כממלא-מקום מפקד התחנה, אחרי שאת התפקיד מילאה במשך שנה וחצי גלית אלטשטיין, גם כן כממלאת-מקום. למעשה, לתחנה לא מונה מפקד קבוע מאז ששמעון אלקבץ סיים את כהונתו באוגוסט 2021.

גלנט מינה באפריל ועדה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון איל זמיר שתבחן את עתידה של התחנה. לפי התגובה לבג"ץ, הוועדה סיימה את עבודתה והגישה את המלצותיה לגלנט. לא נמסר מה היו ההמלצות אלא רק כי גלנט "ילמד את הפרטים, וייפגש בקרוב עם הרמטכ"ל כדי לדון בסוגיה".

המדינה מסרה כי תעדכן את בית המשפט ב-9 באוקטובר את בית המשפט בהתקדמות ההליך ובהחלטות השר גלנט. עד אז, יכול זקן להמשיך בתוכניותיו: לפי הדיווחים, בכוונתו להחזיר לתחנה את העסקן הפוליטי יעקב ברדוגו.

מעיין חניה בהרי ירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החל משבוע הבא, תתאפשר רחצה לגברים ולנשים בנפרד בשני מעיינות תחת השגחת רשות הטבע והגנים, עין חניה ועיינות צוקים. המדובר בפיילוט לתוכנית של המשרד להגנת הסביבה המיועד להרחיב את המקומות אליהם יכול הציבור החרדי לצאת לטייל.

שעות הרחצה בנפרד יתקיימו מעבר לשעות הפעילות הרגילות של המעיינות, הפתוחים בין שמונה בבוקר לחמש אחר הצהריים, כדי שלא לפגוע בכלל ציבור המבקרים, וכן תוך התחשבות בפעילות של בעלי החיים באזור.

האפשרות לרחוץ בהפרדה תתקיים כרגע רק בחודש אוגוסט ורק בחלק מימות השבוע: בעין חניה בראשון ורביעי בין 17:00 ל-20:00, ובעיינות צוקים בין השעות 6:30 ל- 8:00 בבוקר.

היום ערב ט"ו באב, חג האהבה העברי, או כמו שעידן אלתרמן קורא לו – בשיר קצר וחמוד שפרסם בפייסבוק לרגל המאורע  – "ולנטיין של היהודים".

אלתרמן גם מציע פתרון מקורי למלחמת האחים שמרחפת ברקע, אבל לא נחשוף אותו כדי לא להרוס את הפואנטה.