בעקבות ההשתתפות של אראל סגל בתעמולת הבחירות של נתניהו והליכוד, כתב דרוקר מאמר בהארץ. כותרתו: "לא סתם 'תומכים' יש עיתונאים שחייבים לנתניהו את פרנסתם".

כותרת המאמר הזה היתה צריכה להיות משפט אחר, שכתב דרוקר בסופו, בו הוא מודה: "מי שזילזל (כמוני) באובססיה התקשורתית של ראש הממשלה, נאלץ כיום להודות שהיא מכשיר קריטי לשרידותו בשלטון."

כותרת המאמר היתה צריכה להיות משפט אחר, שכתב דרוקר בסופו, בו הוא מודה: "מי שזילזל (כמוני) באובססיה התקשורתית של ראש הממשלה, נאלץ כיום להודות שהיא מכשיר קריטי לשרידותו בשלטון"

התובנה הזו, שמחברת בפשטות כמו קו ישר שתי נקודות, בין התשתית התקשורתית לזירה הפוליטית בישראל, היא הבסיס לשיעורי האזרחות שצריכים לעבור מחדש כל אזרחי ישראל.

מאז נכנס לפוליטיקה, ועל ניטריק-אוקסיד מאז הפסיד בבחירות לאהוד ברק, נתניהו עבד בדבר אחד – לדאוג שלשמאל – מרעיונותיו עד אנשיו – לא תהיינה פלטפורמות הוגנות באמצעותן יתאפשר לו להגיע לציבור, כלומר להעביר מסרים קוהרנטיים מעוררי השראה, שתתבטא בהצבעה.

אנחנו ב2020, וסוף סוף נשמע עיתונאי בישראל מודה שהתשתית התקשורתית שנתניהו החדיר אליה את אנשיו, היא הסיבה שהימין בשלטון. ככה פשוט.
הזלזול באובססיה של נתניהו לכבוש את התשתית התקשורתית שדרוקר מודה שהיה טעות, הפכה ברורה כשמש מאז 2015, אבל התהליך החל הרבה לפני.

התובנה הזו, שמחברת בפשטות כמו קו ישר שתי נקודות, בין התשתית התקשורתית לזירה הפוליטית בישראל, היא הבסיס לשיעורי האזרחות שצריכים לעבור מחדש כל אזרחי ישראל

הזלזול בשנים האחרונות הוא אותו זלזול שהיה כלפי השלכות החדרת לישראל "ישראל-היום" ב-2006. הקמתו בישראל של גוף תקשורת פרטי, בשירות מפלגתי, שלא רק מוצע בחינם, אף מעסיק קשי-יום שידחפו אותו בכוח לידיים במדרכות ובכבישים זו נקודה שמנמנה ובולטת שעוברת בתוך הקו הישר שמתחנו בין התקשורת לפוליטיקה.

"ישראל היום" לא היה האקדח שמביאים לקרב סכינים בקלישאה החבוטה, אלא יותר כמו לטמון חומר-נפץ בעמודים התומכים של האיצטדיון כולו, עם טיימר שסופר לאחור.

"ישראל היום" לא היה האקדח שמביאים לקרב סכינים בקלישאה החבוטה, אלא יותר כמו לטמון חומר-נפץ בעמודים התומכים של האיצטדיון כולו, עם טיימר שסופר לאחור

לא עברו ארבע שנים מהקמת "ישראל היום" והליכוד זכה בבחירות, אבל מה שמעניין יותר הוא מה שקרה ליריבה דאז "קדימה" שנכחדה. איך מפלגה של 30 מנדטים נכחדת? באותו אופן בו חיות נכחדות כשסביבות המחיה שלהן נהרסות, ו"ישראל-היום" הוא שהדליק את השריפה ששינתה לבלי הכר את היער.

למי שטלטלות היום יום מונעות מהם את הבקיאות החיונית להבין מדוע גוף תקשורת אחד שהתווסף היה יום הדין עבור השמאל, צריך לזכור שעד "ישראל-היום" עיתונים ישראלים היו עצמאיים, עם מודל כלכלי רווחי, על בסיס שני מקורות הכנסה:

1. עיתון עלה לצרכן כסף.
   כש"ישראל היום" מוצע בחינם הוא מעביר אליו אחוזים מהקוראים הקונים של שאר העיתונים, אבל כשהוא שולח צי עובדים, דבר ראשון בבוקר, לדחוף אותו לידיים של העוברים ושבים, הוא מנסה לגנוב מהאזרחים את שיקול הדעת וחופש הבחירה, כי כמה עיתונים אנשים קוראים ביום? מרגע שקיבלו אחד השאר מיותרים.
2. פרסומות.
   בהקמתו לא רק נגס "ישראל-היום" בעוגת הפרסום הקבועה, גם חתך את מחירי הפרסומות, דבר שאילץ שאר העיתונים להוריד מחירי הפרסום בהם. פחות פרסומות ובמחיר נמוך = מודל כלכלי מפסיד.

לא עברו 4 שנים מהקמת "ישראל היום" והליכוד זכה בבחירות, אבל מה שמעניין יותר הוא מה שקרה ליריבה דאז "קדימה" שנכחדה. איך מפלגת 30 מנדטים נכחדת? כפי שחיות נכחדות כשסביבת המחיה שלהן נהרסת

אבל לאדלסון הכנסות של מיליארדים מהקזינואים בארה"ב. הוא לחלוטין אינו תלוי לא בעיתון, ולא במצב של כלכלת ישראל (אותה הוא הורס עבור מעמד הביניים). מאה מיליון ש"ח מפסיד אדלסון בשנה על "ישראל היום". כל שנה.

אלו מאה מיליון ש"ח שנלקחו בכל שנה משאר המערכות. כך הורידו אדלסון ונתניהו את המו"לים על הברכיים, וזה היה מספיק כדי שפוליטיקאי חבוט כמוהו בשעתו (הליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד) יגיע שוב לסמכויות המדינה כראש ממשלה, ויישם את שלב ב' – עיצוב תשתיות תקשורתיות אחרות.

את התשתית הטלויזיונית – הוכיח נתניהו – המחזיק בסמכויות המדינה יכול לעצב כרצונו. ברצונו יסגור את "רשות השידור", וברצונו ישלול מ"ערוץ 10" זכיונו החוקי. ברצונו יקח מעיתונאי הגון ברשת ב' זמן אויר ויפתח בו מיקרופון לחבר רשימה ממפלגתו וכו'. נתניהו גם השקיע אנרגיה רבה בהעברת השליטה על הערוצים המסחריים לידי שליטי הון מקורבים אליו, כפי שפירט דרוקר במאמר שלו.

את התשתית הטלויזיונית – הוכיח נתניהו -המחזיק בסמכויות יכול לעצב כרצונו. ברצונו יסגור את רשות השידור, וברצונו ישלול מערוץ-10 את זכיונו החוקי. ברצונו יקח מעיתונאי הגון ברשת ב' זמן אויר ויפתח בו מיקרופון לחבר רשימה ממפלגתו

אז כבר עשור שכל הפלטפורמות התקשורתיות בישראל מקדמות את האינטרסים של הימין. אבל מה הם?

לאינטרסים של הימין מכנה משותף אנטי-שוויוני ושאיפה לחלוקת החברה למעמדות:

1. התפיסה הקפיטליסטית תחלק את החברה למעמדות כלכליים, היררכיה שתאפשר לעשירים ומקורביהם החזקים לנצל את מעמד העובדים.
2. התפיסה הלאומנית תחלק את העם על בסיס אתני. חיזוק של הדת ע"ח החילוניות תביא לחלוקה מגדרית ברורה הן בבית והן ברחוב. לחלק לחלק לחלק, זה מה שימין באשר הוא מבקש.

מנגד, אלו תפיסות העולם עליהן לא נשמע בתקשורת, ואם נשמע זה לא יהיה עם חיבור למפלגות השמאל של היום כדי שלא תתפסנה כחלופה:

1. סוציאליזם – שואף לשוויון הזדמנויות בין כולם, בניגוד לממסד קפיטליסטי שמעודד יתרונות אינהרנטים לעשירים.
2. מדינה חילונית – מעניקה יחס שוויוני לדתות וזרמים שונים, בניגוד לחוק הלאום שמתיר יחס סוג ב' לקבוצות שאינן הקבוצה השלטת.
   היחס העוין של התקשורת כלפי ערכי שמאל בסיסיים משתקף בכנסת, כשהמפלגות השמאל שהקימו, בנו והובילו את המדינה, לא מצליחות לגרד את פוטנציאל ההשראה שבהן, והאחרונות שנותרו היום הן שביעית(!) מגודלן בעבר.

היחס העוין של התקשורת כלפי ערכי שמאל בסיסיים משתקף בכנסת, כשהמפלגות השמאל שהקימו, בנו והובילו את המדינה, לא מצליחות לגרד את פוטנציאל ההשראה בהן, והאחרונות שנותרו היום הן שביעית(!) מגודלן בעבר

שליטת הימין בתקשורת מאפשרת לימין להכחיד יריבויות אידאולוגיות – כך עשה עם "קדימה" וכך עודו מנסה לעשות עם "העבודה" (קדימה הקפיטליסטית שונה מהימין רק מדינית, העבודה גם מדינית וגם חברתית-כלכלית) – ולעצב מחדש את זהותה של מדינת ישראל בעיני הדורות הצעירים. אלו שלא ידעו אחרת וחושבים שאי-שוויון זה נורמלי. כך הפכה ישראל ממדינה סוציאליסטית שוויונית חילונית שוחרת שלום, למדינה קפיטליסטית מעמדית, דתית, מחרחרת מלחמות.

נשים לב שאת "כחול לבן" הליכוד לא מצליח "למחוק", מדוע? כי זו מפלגה שמתאמצת לא להיות שונה אידאולוגית בשום אספקט. ההבדל היחיד בין "כחול-לבן" לליכוד הוא היחס לשחיתות. כחול לבן מציעים ימין שאיננו מושחת (עדין).

כל זה מקופל בתוך ההודאה הזו של דרוקר. לתנועת השמאל בכללותה אין תשתית תקשורתית ממנה מנהיגיו יכולים לקבל יחס הראוי לחלופה השלטונית היחידה הקיימת (אם לא מספיק בשביל יחס מכבד להחזיק במגילת העצמאות שלנו כדגל וגם להיות ממשיכיהם הרעיוניים של מייסדי ובוני המדינה), ואין תשתית תקשורתית להעביר מסרים קוהרנטיים ולעורר השראה.

נשים לב שאת כחול לבן הליכוד לא מצליח למחוק, מדוע? כי זו מפלגה שמתאמצת לא להיות שונה אידאולוגית בשום אספקט. ההבדל היחיד בינה לליכוד הוא היחס לשחיתות. כחול לבן מציעים ימין שאיננו מושחת (עדיין)

הודאה של עיתונאי בכך שבגלל התקשורת הימין בשלטון מתמשך, לא תעזור לשנות את המצב העגום הזה, כי היא רק מאמר אחד בעיתון "הארץ", ובלוג אחד ב"זמן ישראל".

הדבר היחיד שיכול להביא בישראל מנהיג/ה שמאל אמיתי/ת הוא אם יקרה פה מה שקורה בארה"ב – התארגנות עממית שתקים חלופה תקשורתית-אזרחית לתשתית הממסדית השבויה בידי האוטוריטרים מקבוצת ההון-שלטון.

(כל עוד העינים הרואות והאזניים השומעות של אזרחים רבים תקועות עם עורכי חדשות שעובדים עבור שליטי הון בתקשורת המסחרית (עם דירקטוריון שיושבים בו טייקונים), ועבור פוליטיקאים בחורבות-רשות-השידור-המכונה-"תאגיד" (מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? שאלה מירי רגב), השמאל הפוליטי לא יגיע לרוב בכנסת.

הדבר היחיד שיכול להביא בישראל מנהיג/ה שמאל אמיתי/ת הוא אם יקרה פה מה שקורה בארה"ב – התארגנות עממית שתקים חלופה תקשורתית-אזרחית לתשתית הממסדית השבויה בידי האוטוריטרים מקבוצת ההון-שלטון

מנהיגי שמאל יכולים לנסות לומר את הדברים הכי מעוררי השראה בעולם – וגם אם באורח פלא יצא להם להשתתף באולפן נדיר שמאפשר להם להשלים משפט – בסוף הווליום שיזכו לו מוקיונים כאורן חזנים והמירי רגבים יבלע את החזון המכונן לעתיד טוב יותר.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

נגיף הקורונה עוד לא יודע אבל אנחנו יודעים. המקום שהכי קל להדביק בו אוכלוסייה שלמה בלי שום בעיות הוא בארץ הקודש. ישראל.

זה לא עניין של מזג אוויר ולא קרבה גיאוגרפית לסין. נגיף הקורונה הזריז יתפשט בישראל בקלות בגלל הטבע הישראלי. בגלל שיטת הסמוך. בגלל תרבות החפיף. בגלל שבישראל אין אפילו שר בריאות במשרה מלאה, סגנו מאמין בבורא עולם ובפדופילית אוסטרלית, ורבניו מאמינים במנטוס כמרפא סרטן ולא בתרופות או הליכים רפואיים סדורים.

נגיף הקורונה עוד לא יודע אבל המקום שהכי קל להדביק בו אוכלוסייה שלמה הוא בישראל. לא בגלל מזג אוויר או קרבה גיאוגרפית לסין. הוא יתפשט בישראל בקלות בגלל הטבע הישראלי. שיטת הסמוך. תרבות החפיף

בישראל איש לא יעמוד בתור לבדיקות. כולם ינסו לעקוף, לקצר, לצפור, להידחף ולצעוק יאללה תעופו לי מהעיניים עם המסיכות והחלוקים שלכם כי על ה_ין של פפו קורונה שמורונה.

בישראל אין מצב להכריח אוכלוסיה שלמה להיכנס להסגר. מאז מלחמת המפרץ איש לא ילבש שוב מסיכות על הפנים ומכסימום אם יבקשו ממנו להסתגר בבית ולאטום את הדלת עם סמרטוט הוא יפרוץ בצחוק לעגני וימרח כף יד פתוחה על פרצופו של מנכ"ל משרד הבריאות.

בישראל אין נגיף בעולם שימנע מהבוחרים לצאת לקלפי בעוד שבועיים. לנהור, לדהור, לזייף, לחפף ולהביך את מינה צמח עד שתשתעל ותקיא את נשמתה על קלפיות המדגם.

בישראל אין מצב להכריח אוכלוסיה שלמה להיכנס להסגר. מאז מלחמת המפרץ איש לא ילבש מסיכות על הפנים, ואם יבקשו ממנו להסתגר בבית ולאטום את הדלת עם סמרטוט הוא יפרוץ בצחוק וימרח כף יד פתוחה על פרצופו של מנכ"ל משרד הבריאות

בישראל הרי אין בתי חולים סטריליים ואלה שפועלים כבר הורגים אלפי חולים כל שנה בלי עזרת הנגיף החדש.

הקורונה יכול לרקוד הורה במחלקות טיפול נמרץ והנהלות בתי החולים יסלקו משם את החולים. לא אותו.

בישראל אי אפשר להכניס צוותי רפואה לשכונות חרדיות בשבת והנגיף הרי לא שומר שבת וכושרו לעבור מאדם לאדם לא מוגבל לימי חול ולא כפוף להוראת מועצת גדולי התורה. יותר נכון הנגיף עלול למות מצחוק כשהרבנים הללו יאיימו עליו בפולסא דה נורא.

בישראל אי אפשר להכניס צוותי רפואה לשכונות חרדיות בשבת והנגיף הרי לא שומר שבת וכושרו לעבור מאדם לאדם לא מוגבל לימי חול ולא כפוף להוראת מועצת גדולי התורה

בישראל צוותי מטוסים לא יסתגרו עם חזרתם מסין כי הוועד לא ירשה. הממשלה לא תתכנס לתכנן מאבק בנגיף, כי ראש הממשלה כבר הודיע שהוא עצמו הנחה למצוא חיסון ולהקים מיד מפעל לחיסונים. לא פחות. מי צריך בכלל לפחד אם ראש הממשלה החזק הנחה?

פה זה ישראל לא סין. פה לראש יש מילה והתחייבות היא התחייבות. רפורמה היא רפורמה ושום נגיף לא יפריע לנו להתפרע בחופשיות.

אוי אוי כמה הקורונה יהנה פה. אני מתחיל לקנא בנגיף הגמיש הזה. מדינה שיש לה פצצות אטום לא מתמודדת עם בלונים מעופפים אז איך תתמודד עם נגיף ננומטרי? מדינה ששלחה חללית לירח לא מצליחה לבחור פרלמנט ולהקים ממשלה כבר יותר משנה. איך היא תילחם בנגיף בלתי נראה.

אוי אוי כמה הקורונה יהנה פה. אני מתחיל לקנא בנגיף הגמיש הזה. מדינה שלא מתמודדת עם בלונים מעופפים, לא מצליחה לבחור פרלמנט ולהקים ממשלה כבר יותר משנה, איך תילחם בנגיף בלתי נראה?

אפשר להרחיק את אניית הקורונה מחופי יפן, אפשר לסגור את גבולות סין. אבל ברגע שנגיף מיקרוסקופי אחד יצליח להגיע לחופי ישראל הוא יחגוג כאן על תרבות שלמה. הרי ראש הממשלה לא יגיד את האמת ואיש לא יזהר והנגיף יחגוג על עם ישראל וירבה ויפרוץ כחול אשר על שפת ים המוות.

הקורונה הוא סימן אזהרה לתרבות שלמה. הוא דורש משמעת עצמית אישית ולאומית. אי אפשר להבריא אוכלוסייה שלמה בלי שתישמע למערכת רפואה מודרנית, מתקדמת, משכילה ומפותחת. פשוט אי אפשר.

לא ניתן להתגבר על הנגיף אם הממשלה אינה מסוגלת לנהל תהליך מניעה זהיר ואחראי. הנגיף הזה דורש ממשלה היודעת את מלוא כובד המשימה המוטל עליה כדי למנוע מגיפה שעלולה לגרום למוות המוני במדינה שתחת אחריותה.

אפשר להרחיק את אניית הקורונה מחופי יפן, אפשר לסגור את גבולות סין. אבל ברגע שנגיף מיקרוסקופי אחד יצליח להגיע לחופי ישראל הוא יחגוג כאן על תרבות שלמה. הרי ראש הממשלה לא יגיד את האמת ואיש לא יזהר

אבל זו מדינה ששריה מאמינים בחוקי הלכה מלפני אלפי שנים, בבתי ספר לנבואה, בשקרים אין סופיים ויומיומיים של ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום חמור והוא ממשיך לשקר לציבור שלם ולשריו. ממשלה כזו יכולה רק לגרום לנגיף הקורונה לגחך בציניות ולוותר בזלזול עמוק על הכניסה לארץ הזו. אולי רק זה מה שיציל אותה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.