אישיות
אבו מאזן

הפלסטינים מזהירים: הכרזה על ריבונות ישראלית בשטחים היא ״משחק באש״

דוברו של אבו מאזן התייחס לדיווח הבוקר בזמן ישראל, לפיו נתניהו פועל לקבל הכרזת תמיכה של טראמפ בהחלת הריבונות הישראלית על ההתנחלויות ביו"ש ● "כל צעד שיפר את זכויות הפלסטינים הוא בלתי הוגן ולא לגיטימי", נמסר מרמאללה ● משרד ראש הממשלה, בתגובה לדיווחים: הסיפור אינו נכון

עוד 230 מילים

מעברי ארז וכרם שלום ייפתחו הבוקר

שבוע אחרי הפסקת האש, ייכנסו לרצועה דלקים, סחורות ו-30 מיליון דולר מקטאר ● בשלב הבא עשויה להתקיים עסקת חילופי שבויים ● דריכות במערכת הביטחון על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן

יותר משבוע אחרי ההסלמה בעזה, מעברי כרם שלום וארז ייפתחו הבוקר. בימים הקרובים צפויים להיכנס דלקים וסחורות לעזה, יוגדל מרחב הדיג, וכן 30 מיליון דולר מתוך מענק של 480 מיליון דולר שהובטחו לעזה מקטאר.

ביום רביעי הקרוב יתקיימו ברצועה הפגנות לציון יום הנכבה, ויהוו מבחן ראשון לקיום הרגיעה בין ישראל לרצועה. בשבוע הבא יגיעו לרצועה שליח האו"ם ושליח מקטאר, כדי לנסות לקדם את השלבים הבאים שאחרי הפסקת האש, בהם אפשרות לעסקת חילופי שבויים ובניית נמל מעזה.

יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן, דוחה את הניסיון למה שהוא מכנה "שלום כלכלי עם ישראל" והפיכת הבעיה הפלשתינית לבעיה כלכלית והומניטרית. לדבריו, לא יקבל את עסקת השלום של טראמפ אם זו תתבסס על היבטים כלכליים בלבד בלי שבצידם יהיה תהליך פוליטי. השליח האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אמר כי "עסקת המאה" שיזם הנשיא טראמפ, לשלום בין ישראל לפלשתינים, צפויה להתפרסם אחרי חגי הרמדאן ושבועות, בתנאי שעד אז תורכב ממשלה ישראלית.

במערכת הביטחון עוקבים בדריכות אחרי הזירה הדרומית והצפונית, על רקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי. איראן רוצה להתחיל להעשיר אורניום לאחר שארה"ב נסוגה מהסכם הגרעין. זאת, מאחר שאיראן היא המממנת של הג'יהאד האיסלאמי בעזה וכן של חיזבאללה בלבנון. לאיראן יש גם נוכחות צבאית בסוריה, שאותה תקפה ישראל במהלך השנה האחרונה.

ארה"ב הניעה למפרץ הפרסי את נושאת המטוסים לינקולן, לצד סוללת טילי פטריוט. עם זאת, האלוף במילואים עמוס ידלין העריך הבוקר בראיון לכאן ב', כי עימות צבאי בין ארה"ב לאיראן עדיין רחוק: "נושאת מטוסים אחת, מפציץ B52 וסוללת פטריוט לא מספיקים לכך. האמריקאים רוצים לשדר לאיראנים, 'גילינו מה אתם רוצים לעשות ויש לכך מחיר'." ארה"ב החריפה לאחרונה את הסנקציות על יצוא נפט ומתכות מאיראן, וזאת על רקע הנסיגה האמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן.

עוד 268 מילים

דניס רוס, השליח האמריקני המיתולוגי למזרח התיכון, אינו אופטימי ● הוא תוקף את ״תוכנית המאה״ השאפתנית של טראמפ ("הכניסו את המנהיגים הערבים למגננה") ומודאג מהקשר ההדוק בין נתניהו לנשיא הרפובליקאי ● ראיון בלעדי

המדינאי האמריקאי הוותיק דניס רוס מעריך כי יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ידחה על הסף את תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

"אני לא אופטימי", אומר רוס בראיון ל״זמן ישראל״. "לדעתי, אבו מאזן הולך לדחות את היוזמה האמריקאית בלי לראות אותה כלל".

רוס היה המתווך הראשי בשיחות השלום שהתקיימו בין ישראל לבין הפלסטינים והסורים, בתפר שבין שנות התשעים של המאה הקודמת לבין שנות האלפיים.

הוא כיהן כשליח המיוחד למזרח התיכון מטעם ממשל הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון; היה המוציא לפועל של פסגת ואי ב-1998 בין קלינטון, בנימין נתניהו, ויאסר ערפאת; פסגת קמפ דייוויד ב-2000 (בין קלינטון, אהוד ברק וערפאת); ופסגת שפרדסטאון באותה שנה (קלינטון, ברק, ופארוק א-שרע הסורי). הידע שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונסיונות האמריקאים להביא שלום לאיזור, רב יותר משל כל אדם אחר.

בנימין נתניהו ודונאלד טראמפ (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)
בנימין נתניהו ודונאלד טראמפ (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)

גם בממשל התזזיתי של טראמפ נועצו בו בחודשים האחרונים באופן לא רשמי, בכל הנוגע לאזור שאותו הוא מכיר כאת כף ידו. למרות זאת, רוס אומר ל"זמן ישראל", שאינו יודע מה יש ב"תוכנית המאה" של טראמפ – תוכנית השלום השאפתנית של הבית הלבן, שאמורה להיות מוצגת ככל הנראה בחודש יוני.

יחד עם זאת, לרוס אין ציפיות גדולות מתוכנית השלום של טראמפ, והוא סבור כי כדי לאלץ את אבו מאזן להיכנס לשיחות, "הממשל בארה"ב זקוק למנהיגים ערבים, שיאמרו שהתוכנית האמריקנית היא תוכנית רצינית. זה לא יכול לקרות אחרי ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן, ואחרי שבממשלת ישראל מדברים על סיפוח בגדה".

רוס מדגיש כי המחוות האמריקניות כלפי ישראל, "הכניסו את המנהיגים הערבים למגננה. עכשיו הם לא יכולים לומר שמדובר בתוכנית רצינית, מבלי שתהיה מדינה פלסטינית, שבירתה במזרח ירושלים. אילו מנהיגי מצרים, ירדן מרוקו, סעודיה והאמיריות, היו אומרים שזה רציני, לאבו מאזן היה קשה להתחמק".

דניס רוס ובנימין נתניהו, 1997 (צילום: AP Photo/Rick Bowmer)
דניס רוס ובנימין נתניהו, 1997 (צילום: AP Photo/Rick Bowmer)

בן בישראל

רוס (70) כיהן בממשלים רפובליקאים ודמוקרטים: הוא שירת בפנטגון תחת הנשיא ג'ימי קרטר; היה יועץ הנשיא רונלד רייגן למזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי, מנהל התכנון המדיני במשרד החוץ של הנשיא ג'ורג' בוש האב; כאמור, שליח מיוחד של הנשיא קלינטון למזרח התיכון; ויועץ מיוחד לשרת החוץ הילרי קלינטון (בממשל ברק אובמה) למפרץ הפרסי ודרום מזרח אסיה. ההתמקדות שלו שם היתה בנושא האיראני.

לצד עבודתו הדיפלומטית, הוא שומר לישראל פינה חמה בלב. רוס הוא יהודי החי בוושינגטון, ואחד משלושת ילדיו חי בישראל. כיום, הוא בכיר במכון המחקר "מכון וושינגטון למזרח התיכון", ועומד בראש "המכון למדיניות העם היהודי", מכון מחקר שבסיסו בירושלים, שהוקם על ידי הסוכנות היהודית במטרה לעקוב אחר מצבו של העם היהודי.

דניס רוס ויאסר ערפאת, 1998 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
דניס רוס ויאסר ערפאת, 1998 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

ואם יש משהו שמדאיג אותו במיוחד, זהו שיתוף הפעולה ההדוק, לעתים עד כדי הזדהות מוחלטת, בין ממשל הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"חשוב שיהיו לממשלת ישראל קשרי עבודה טובים עם הממשל האמריקאי – והכוונה היא לכל ממשל – דמוקרטי או רפובליקאי", אומר רוס, "אבל אסור לממשלה להגזים ולטפח קשרים עם מפלגה אחת בלבד. כשהתארחתי בישיבת ממשלה בישראל, אמרתי לשרים, שחשוב שלכל ממשלה יהיו קשרי עבודה עם הממשל האמריקאי, והזהרתי אותם שאסור להגזים ולעבוד רק עם צד אחד".

אזהרה אישית

את הקשר בין ישראל וארצות הוא מתאר כ"קשר של אינטרסים וערכים משותפים. שתי דמוקרטיות, העומדות מול איומים דומים. מרבית האמריקאים מבינים זאת. העניין הוא, שחצי מחברי המפלגה הדמוקרטית רואים כיום את ישראל באור שונה – וזהו סיכון".

לדבריו, ההתייצבות הגורפת של ירושלים לימינו של טראמפ, עלולה לסכן את הקשר של ישראל עם יהדות ארצות הברית – וכתוצאה מכך את הקשר בין שתי המדינות: "המצב יחמיר אם לא תהיה לישראל תמיכה יהודית. למדיניות יש מחיר. נכון להיום, המחיר הוא שישראל זוכה לתמיכה של הרפובליקאים, של העצמאים ושל חצי מהדמוקרטים, כך שעדיין מדובר ברוב מובהק. אבל המגמה מדאיגה".

דניס רוס ושמעון פרס, 2011 (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
דניס רוס ושמעון פרס, 2011 (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

רוס מוסיף כי, "אם תיצרו את התחושה שהאידיאולוגיה שלכם דומה לזו של ממשל טראמפ, אתם מתנכרים לעובדה ש-75% מיהודי ארה"ב הם הגרעין הקשה של מתנגדיו. ישראל חייבת לעשות הכל כדי להגיע ללב של הדמוקרטים והיהודים הלא אורתודוקסים. כרגע יש לישראל דימוי שהיא מתעלמת מהדמוקרטים ומהיהודים הלא אורתודוקסים. כשאתם מקבלים החלטה נגד מתווה הכותל (שנועד להקל על זרמים נוספים ביהדות את הגישה לכותל, יב"ח), אתם מתנכרים ל-90% מהיהודים בארה"ב. זה צריך להפעיל אצלכם פעמון אזעקה. יש סכנה. אם תאבדו 90% מהיהודים שאינם אורתודוקסים, לא תהיה לכם תמיכה מצד הקונגרס האמריקאי. זה בטוח".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
@Shai Parnas: לא צריך להגזים. חשבנו שצריך לדווח מה יש לאדם מעורב במשך שנים - ולא משנה א... המשך קריאה

@Shai Parnas: לא צריך להגזים. חשבנו שצריך לדווח מה יש לאדם מעורב במשך שנים – ולא משנה אם אתה מסכים איתו או לא, אי אפשר להתווכח על רמת המעורבת שלו. זה לא פרופיל או ראיון מעמיק שבא לעמת אותו עם שגיאות עבר או תפישות מדיניות שגויות. אם כי, זה נושא מעניין לכשעצמו – לא רק מול רוס אלא מול כל אלו שנכשלו במשימה במשך השנים, כי הם כנראה היו שבויים בתפישות שגויות (ההוכחה שהן שגויות היא בפודינג, כמו שאומרים). תודה על ההערה – וההצעה 🙂

חבל שאין התייחסות ביקורתית לדברים של רוס עצמו בראיון. הוא תעמולן ותמיד היה. כמו כן מפי הכתב: "הידע שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונסיונות האמריקאים להביא שלום לאיזור, רב יותר משל כל... המשך קריאה

חבל שאין התייחסות ביקורתית לדברים של רוס עצמו בראיון. הוא תעמולן ותמיד היה. כמו כן מפי הכתב:
"הידע שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ונסיונות האמריקאים להביא שלום לאיזור, רב יותר משל כל אדם אחר" – רוס מתאר כיצד ישראל יצאה למלחמת לבנון הראשונה עקב רצח השגריר (הוא מתכוון לכך ולא מתייחס לכך שזו העילה הישראלית הרשמית והסיבות הן אחרות לגמרי). ההתייחסות שלו לכשלון קמפ דיוויד ולאחריות הישראלית האמריקאית של כשלון הפסגה ומה שקרה לאחר מכן אפולוגטי במקרה הטוב ושקר מוחלט במקרה הנכון. הוא גם מעולם, לפי ידיעתי, לא התייחס לפלסטיין פייפרס (2011) שחשפו כמה רחוק הלכו הפלסטינים במו"מ וכמה ישראל וארה"ב נגד הסכם שלום בדמות שתי מדינות לשני עמים. בקיצור תעמולן שנשביתם במילותיו – לא ניסיתם לעמת אותו עם תפקידו ואחריותו למצב הנוכחי – לא שונים מכל אמצעי תקשורת אחר

עוד 633 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 17 בספטמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

השופט מלצר ביטל את כנס סיום הקמפיין של כחול-לבן בזמן שגנץ נשא בו נאום

יו"ר כחול-לבן: "נתניהו רצה לגרור אותנו למלחמה כדי לדחות את הבחירות" ● נתניהו: "גנץ, תתבייש לך" ● גורם ביטחוני שנכח בישיבת הקבינט: "היתה תחושה שנתניהו איבד שליטה" ● יו"ר ש"ס אריה דרעי: "כמו שזה נראה עכשיו, אנחנו באופוזיציה" ● ליברמן: "כל צמרת הליכוד עוסקת ביום שאחרי נתניהו"

עוד 69 עדכונים

כשצד אחד בלבד מכבד את מערכת הכללים

הבהלה הקבועה – היא המפתח האסטרטגי שמבטיח לימין הרפובליקני, גם בארץ, ניצחונות חוזרים בבחירות במלחמת החורמה נגד יריביו בזירה הפוליטית.

הימין הרפובליקני הישראלי בחר שלא לפעול לאור ערכים או מורשת. במקומם יש רק טקטיקה, ובחירה זו עוד תגרור כתב אישום היסטורי בבגידה נגד האסטרטגים במפלגות הימין שהתפצלו לזרם נפרד. זרם הסוגד לניצחון פוליטי בכל מחיר. מתי כתב האישום יגיע? רק כשנפסיק להיות מבוהלים.

בכל רגע נתון יכול השמאל להנחית מכת ברק על הימין הרפובליקני, שתחרוץ את דינו להפוך להיסטוריה. המטען החשמלי בין הפשיזם למגילת העצמאות גובר בכל פעם, שאסטרטגים החדשים במפלגות הימין חוצים את הגבולות, מפנים גב לממלכתיות, לזהות ולמורשת, ופועלים כנגד השיטה הדמוקרטית כולה.

ההיסטוריה הוכיחה שדרך קיצור מובילה אל סמכויות המדינה, אם כורתים ברית עם השטן, ונוקטים באמצעים פשיסטים של סימון אויבים מבפנים. ותמיד יהיו החלשים שיבחרו לקחת שאולה בצומת. בכל פעם שזה קורה, כמו נגיף אדפטיבי, רמת התחכום של הנגיף עולה. הגיע הזמן שגם רמת התחכום של מערכת החיסון תעלה.

ותמיד יהיו החלשים שיבחרו לקחת שאולה בצומת. בכל פעם שזה קורה, כמו נגיף אדפטיבי, רמת התחכום שלו עולה. הגיע הזמן שגם רמת התחכום של מערכת החיסון תעלה

נסכים על הנחת יסוד, שהמערכת הדמוקרטית הפוליטית איננה מתפקדת, אלא כששני הצדדים משחקים לפי אותם הכללים. בעבר, כשטובת הכלל היתה בקונצנזוס, שת"פ בין מפלגות יריבות היה אפשרי.

אבל לכולנו ברור שהיום המציאות שונה, מספיק שנריץ קדימה לסצנה אחת זכורה ששווה אלף מילים, לח"כ מהימין, יו"ר הקואליציה דויד ביטן, שמצווה על קואליציית מפלגות הימין בגערות "בעד" ו-"נגד", כיצד להצביע על הצעות חוק, כאיש אחד, בהתאם לקריטריון אחד ויחיד – מי המגישים. קואליציה לחיים, אופוזיציה למוות. ושום שיקול אחר.

עוד דוגמא שזכורה היטב, שלט אחד בודד "אשם עד שתוכח חפותו", אותו ליקט הימין והשתמש בו כדי להדגים כיצד השמאל הוא הוא שמפר את כללי המשחק, לא חלילה ראש הממשלה, שלא התפטר אחרי המלצת משטרה להעמידו לדין.

אלו פעמים בודדות מיני רבות, בהן הימין זרק מפתח שוודי אל תוך המערכת. בכל פעם שהימין מחבל במערכת הפוליטית, שובר גלגלי שיניים וכללי משחק, הוא מיד נענה בביקורת. אלא שבאופן אבסורדי, חברי הכנסת ממפלגות הימין, משתמשים בביקורת עצמה – כדי להאשים את חברי הכנסת ממפלגות השמאל בנזק שנגרם למערכת.

הפסילה במומם היא פעולת מנע טקטית של הקדמת הסתה למכה, כי חברי הכנסת ממפלגות הימין עושים לשמאל את מה שהימין לא רוצה שהשמאל יעשה לו.

מה שמבטיח לפוליטיקאים מהימין, שהפוליטיקאים משמאל לא ישיבו באותו מטבע – היחיד שמצביעי הימין מבינים – הם האינסטינקטים השמאליים לפעול בעליונות מוסרית. או במילים אחרות – ההתחייבות הלא כתובה של השמאל לגונן על כללי המערכת. הפשיזם מנצח כשאנחנו והצדק הופכים לבני ערובה של המערכת.

כולם יכולים לראות מה הימין עושה, אבל מוגבלים בהתנגדות לזה מתוך מערכת הכללים. את מערכת הכללים רק צד אחד מכבד. מערכת הכללים חלה רק על השמאל. את זה בדיוק הימין מנצל

אנחנו הימין, נסית נגדכם השמאל, בשיא חדש של שפלות מוסרית, כדי שאתם השמאל, מתוקף היותכם בני ערובה של המערכת, תסלדו מאופן המחאה של עצמכם, תחדלו מלהסית נגדנו, ולא תעשו לנו את הדבר היחיד שמעשינו מצדיקים שיעשו לנו.

כולם יכולים לראות מה הימין עושה, אבל מוגבלים בהתנגדות לזה מתוך מערכת הכללים. את מערכת הכללים רק צד אחד מכבד. מערכת הכללים חלה רק על השמאל. את זה בדיוק הימין מנצל.

בעולם בלי פחד ובדידות, אין פשיזם. אבל אנחנו לא חיים בעולם אידאלי. למרות שעליונות מוסרית אמורה לעורר השראה, והצד שמתגייס להגן על המערכת אמור לזכות בתמיכה הציבורית – יש בעיה אחת שנוטים לשכוח – השמאל לא יודע על דרך אחרת להיאבק בפשיזם, מלבד לעולם לא להפסיד בחירות.

אז במקום לפרק את ארון הקבורה היחיד, היה נכון שבהפגנה הבאה היינו מביאים עוד מאה.

I need a hundred black coffins for a hundred bad men
A hundred black graves so I can lay they ass in
I need a hundred black preachers with a black sermon to tell
From a hundred black bibles, while we send them all to hell
I need a hundred black coffins, black coffins, black coffins, oh lord
I need a hundred black coffins, black coffins, oh lord, black coffins
I need a hundred
~
Rick Ross

נשאל אז, מה יקרה אם שני הצדדים יטיחו "פשיסטים" אחד כלפי השני? כמו בסצינה בסרט כשאחת הדמויות מחופשת לדמות אחרת, והיא והדמות שהתחפשה אליה נעמדים מול דמות שלישית, שלא יודעת להבדיל ביניהן. איך קובעים מי הדמות המחופשת? שואלים שאלה אישית. איך קובעים מי הפשיסט? מתחשבים בהקשר הרחב, מביאים את הצדק בחשבון.

מה יקרה אם שני הצדדים יטיחו "פשיסטים" אחד כלפי השני? כמו בסרט, כשאחת הדמויות מחופשת לדמות אחרת, והיא והדמות שהתחפשה אליה נעמדים מול דמות שלישית, שלא יודעת להבדיל ביניהן

מה שהשמאל צריך להבין זה, שכשהמערכת לא משרתת את הצדק, אין טעם יותר להגן עליה. מה הטעם? נשיל מעלינו את הכללים המגבילים, שנעדרי-מוסר מנסים לקבוע בשבילנו, ונעשה מה שצריך כדי להביא את בעלי-המצפון להחזיק בסמכויות מדינה, כי עליונות מוסרית, לפני היופמיזם, היא עשית הצדק.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים
גיא זהר גיא זהר

דעה הנה אנו המיואשים

אל פתיחת הקלפיות בבוקר מגיע ציבור הבוחרים כשהוא מרוסק, ללא חדווה, חסר-חיים, שפל-רוח ונטול-אמונה ● קשה למצוא אנשים שאוהבים את המועמדים שלהם ● קשה לראות מישהו רוקד כל הדרך אל הקלפי ● על תשוקה או אמונה יוקדת כבר אין מה לדבר ● ישראל ספטמבר 2019 – מסתפקים בזה שתגיעו

מחר בבוקר, עם חבוט יוצא לבחירות. מרוסק, ללא חדווה, חסר-חיים, שפל-רוח ונטול-אמונה. משמאל ומימין ייצאו מיליונים להצביע כקפאם-שד. קשה למצוא מצביעים שאוהבים את הבחירות האלה. קשה למצוא אנשים שאוהבים את המועמדים שלהם. קשה לראות מישהו רוקד כל הדרך אל הקלפי. על תשוקה, היסחפות או אמונה פוליטית יוקדת כבר אין מה לדבר. ישראל ספטמבר 2019 – מסתפקים בזה שתגיעו.

מדינת ישראל נחשבת לאחת התוססות והצעירות בעולם. לכאורה, הישראלים נהנים בשנים האחרונות מיציבות כלכלית יחסית, ולמרות החזיתות המתעוררות מצפון ומדרום, גם משלווה ביטחונית. זו פריזמה נוחה לפחות עבור חלק מהאוכלוסיה: חיי שפע ושיגשוג, טיסות ממריאות כל דקה, קניונים ומסעדות הומים אדם. לכאורה, ערוץ החיים הטובים. גם מי שאין לו מנסה לקחת משכנתאות והלוואות ולהעמיד פנים שיש. אם אתה לא חי בדרום או בשטחים, ואין לך בעיה עם אוברדראפט מפלצתי – הכל דבש.

אך מבחינה חברתית המדינה נדמית בסוג של שקיעה מתמשכת. הציבור מפולג וכיתתי מאי פעם, חשדן ואגרסיבי, אינו מאמין לנבחריו, מזלזל במוסדותיו הלאומיים ובז לחוקתו-הבלתי-קיימת. ההצבעה שבטית, השיח מתלהם, והאופק הפוליטי הוא מילימטר-וחצי קדימה.

הטון הוא הפחדה מתמדת: מהיריב, מהשמאל, מהחרדים, מהגזענים, מהערבים, מנתניהו. אין פוליטיקה של תקווה, ומעטים משלים עצמם שמשהו באמת הולך להשתנות.  מתנגדי-ביבי מכינים עצמם לקדנציה נוספת של שימועים, תומכיו מדגישים שאין לו תחליף.

הכול כה ציני, שאיש לא יפול מכסאות הנוח בים אם בשבוע הבא יתברר שהולכים לסיבוב שלישי.

מכל עבר עוטפים אותנו קמפיינים מתחננים: "צאו להצביע בבקשההההה". ברשתות החברתיות מאיימים עלינו לא להישאר בבית. פעולה פשוטה שלוקחת 15 דקות, ושעבורה קיבלנו יום שבתון, הפכה להיות עול נוראי, מעמסה נפשית כמעט בלתי-נסבלת. מי שמממש את זכותו הדמוקרטית הוא גיבור, ומי שבורח בוגד. פעם היה צריך לרדת מהארץ כדי להפוך לנפולת של נמושות. היום יש נפולת אינסטנט: השכן שלא הצביע.

מי שמממש את זכותו הדמוקרטית הוא גיבור, ומי שבורח בוגד. פעם היה צריך לרדת מהארץ כדי להפוך לנפולת של נמושות. היום יש נפולת אינסטנט: השכן שלא הצביע

וכמובן, שלב הגמר של התחרות הלאומית "אין לי למי להצביע", בה לוקחים חלק כשליש מהמצביעים שפשוט אין. להם. למי. להצביע. הם רוצים להצביע, כן? אבל אין להם למי. ברכבת מתנהלות שיחות עייפות וצפויות שתחילתן או סופן זהה: "גם לי אין הפעם! אני לא יודע מה אעשה?". אין לי מועמד, אין לי מפלגה, אין לי שייכות, אין לי בית פוליטי.

היו תקופות שישראל אהבה להצביע. זאת אינה נוסטלגיה, סתם ציון עובדה פשוטה. היו זמנים שהוויכוחים היו מלאי להט ותשוקה. אחוזי ההצבעה התקרבו ל-80 אחוז. נכון, פופוליזם ודמגוגיה תמיד איפיינו את המשחק הפוליטי. אבל קשה לי לזכור מתי התהליך הגעיל כל כך הרבה אנשים בבת-אחת.

פכים קטנים של פוליטיקה רכילותית

צפיתי בשרשרת הראיונות המייגעת של רינה מצליח בערוץ הלאומי עם ראשי המפלגות. מצליח היא תמונת המראה של עידן נתניהו. בערוצים האחרים, כך אומרים, התקיימו ראיונות עמוקים יותר.

פעם אהבתי לצפות בראיונות פוליטיים. ניתחתי את האסטרטגיה, התשובות, הגימגומים, ההתחמקויות, ההתקלות והכותרות. הפעם זה היה שיעמום צפוי ומוסכם מכל הצדדים. כאילו מצליח כינסה אותם אחד אחד בחדר צדדי והם חתמו על חוזה:

"נדבר על כלום. לא בריאות, לא רווחה, לא עתיד המדינה, לא חינוך, לא משפט, לא סביבה, לא מדיניות עולמית. אני אטווח אותך בצרור של שאלות שלא קשורות אחת לשניה על פכים פוליטיים מיותרים, בקצב של מא"ג 7.62. אתה תאשים פוליטיקאי אחר בהסתה ו/או שקר ו/או הפרת התחייבות. אני אוציא ממך כותרת.

"בערך בדקה השלישית תפתח עלי מבערים שאני שאלתי אותך אבל לא נותנת לך להשלים משפט ואני אאשים אותך שאתה לא נותן לי לשאול שאלה. ואז נתפייס ואני אשאל אותך אם אין שום סיכוי שבעולם שבאיזושהי קונסטלציה תשב עם ביבי. מבטיח? מבטיח-מבטיח? נשבע באמאשך? נגעת באדום?

"ואתה תגיד לי שאת זה אמרת לי כבר בשבוע שעבר ובזה שלפניו. ואני אזכיר לך ש'אמרת לי קודם באיפור' משהו שהשתמע אחרת. ואזהה אצלך עוית קלה בעין שמאל, שמעידה שאולי בכל זאת יש פתח לממשלה עם ביבי. שוב אוציא כותרת. ואתה תגיד 'רינה, אז הנה אני אומר לך כאן עכשיו, בשידור חי'. ואז תצא מהאולפן. ותקרא לבא בתור במסדרון".

בחירות 2019 מועד ב' ייזכרו לא רק כמיותרות לחלוטין. הם ייחקקו בזכרון כסמל לנתק המוחלט בין אזרח למדינתו, בין בוחר לנבחריו, בין ציבור לממסד. אלה הבחירות המבאסות והמעפנות שאיש לא רצה ואף אחד לא יודע להסביר למה הן באמת מתקיימות.

ובכל זאת הם כאן. אז צאו להצביע! בבקשהההההה.

עוד 654 מילים

רגע לפני הבחירות, תושבי טירה וטייבה מתלוננים על הזנחה ואפליה שיטתיות של קהילותיהם, אבל חלקם עדיין נחושים ללכת לקלפי ● "אנחנו רוצים שוויון בין יהודים לערבים", אומרת עאידה (62) מטייבה, "אני לא רוצה את נתניהו כי אני לא רוצה גזענות בממשלה"

עוד 1,537 מילים

למקרה שפיספסת

"בחירות גורליות? רק לעתידם של הפוליטיקאים"

בין שליש ל-40% מאזרחי ישראל, קרוב ל-2 מיליון בעלי זכות בחירה, לא יצביעו בבחירות הקרובות ולא ישפיעו על המציאות במדינת ישראל ● שאלנו כמה מהם מה גרם להם לוותר על זכותם הדמוקרטית, וקיבלנו תשובות מפתיעות

עוד 1,614 מילים

תגובות אחרונות

איך נתניהו והימין הפכו את השמאל ליהודים

תעמולת הנאצים ואנטישמים באשר הם, ממוקדת בהשחרת דמותו של היהודי כמקור הרוע, מקור הכשלים הכלכליים והחברתיים, הרעל המחלחל לתוך חברת המופת בה הוא חי והורס אותה מבפנים.

לאורך מאות רבות של שנות אנטישמיות ורדיפת יהודים, ובהתאם לטכנולוגיות המשתנות, חלחלו מסרים אלו בעל פה, בכתב, באמנות ובהטפות דת, באגדות עם, בספרות עילית ופופולרית, בתיאטרון, בסרטי תעמולה, בתקשורת כתובה ומשודרת.

בהתאם לכך גדלו והתרחבו היקפי פעולות השנאה, הפוגרומים, ההתנכלות האישית והקהילתית, שהשתכללו וצמחו עד השואה, שהיתה התוצאה "המוצלחת" ביותר מבחינתם של כל מי ששאפו להשמיד את החיידק הטורף המכונה העם היהודי.

היקפי פעולות השנאה האנטישמיות, הפוגרומים, ההתנכלות האישית והקהילתית – גדלו והשתכללו עד השואה, שהיתה התוצאה "המוצלחת" מבחינת מי ששאף להשמיד את החיידק הטורף המכונה העם היהודי

מעולם לא שינה לאותם אנטישמים ורוצחי יהודים מי הם המטרות לשנאה ופגיעה: אנשי רוח אשר עיצבו והטביעו חותם מפואר על עולם ההשכלה, האמנות והיצירה, הפילוסופיה, המדעים והמחקר, יהודים ויהודיות אשר ראו עצמם חלק מבשרה של האומה בה חיו.

היו אלו גם רוכלים פשוטים, אנשי עסקים, חסידים ורבנים המסוגרים בקהילתם, סוחרים ובעלי מלאכה וגם אחרון הפושעים היהודים. כולם היו שווי מעמד וטובים כחומר בעירה בתהליך חיסול היהודים – בגלל היותם יהודים ומכך נזק וגורם שלילי וחולני לחברה הלא יהודית בה חיו מאות בשנים.

בישראל, מתבססת גישה דומה כלפי השמאל. דומה כי העמדה הפוליטית חברתית שהיא שמאלה לימין (החדש, הישן – לא ממש ברור), הפכה לתיוג שלילי, ההופך את נושאו למוקצה מחמת מיאוס.

זוהי הדרך להפליל את טובי הא.נשים ובכירי הממסד בחברה הישראלית שאשמתם היא אי תמיכה בנתניהו או בימין החדש/הבית היהודי: קריירות צבאיות מפוארות, מי שהיו החזית הלוחמת במלחמות ההגנה על ישראל או המוח והתמיכה שמאחוריהם, א.נשי הגות, מדעים, מחקר, פילוסופיה, יצירה, פוליטיקה, משפט, אקדמיה, וסתם א.נשי יומיום המעיזים לבטא את עמדתם שאינה בהלימה לדעתו של השליט הנצחי ושליחיו.

בשליפה מיידית מוטח בהאשמה המושג "שמאל", כאילו מדובר בחיידק ממאיר וטורף. אבולה מזן קטלני במיוחד, המכלה את קודשי ישראל – אלו השוכנים בבלפור וקיסריה ובווילות ברעננה ושיכון בבלי

בשליפה מיידית מוטח בכוונת האשמה קשה המושג "שמאל", כאילו היה מדובר בחיידק ממאיר וטורף-אבולה מזן קטלני במיוחד, המכלה את קודשי ישראל – אלו השוכנים בבלפור ו-קיסריה ובוילות ברעננה ושיכון בבלי, ועימו מוריד שאולה את כל עם ישראל באשר הוא.

בשיח המתלהם הנוכחי, כמו בשיח האנטישמי, אין דיון-נימוק-ראציונל ואין אפילו רצון לומר עמדה מפורטת. די בשליפת ה"שמאלני" כהגדרה ובכך תם הכל.

הזולת הופלל, ודרכו לגהינום סלולה במיטב הקללות והנאצות שמפארות את קירות הרשתות החברתיות באיחולי: ״חבל שהנאצים לא גמרו אתכם באושוויץ״, מושפרצות בשנאה ובתיעוב ברחובות ונמסרות גם בעל פה בחסות נציגי שלטון הימין.

בקמפייני הבחירות הקודמות הציג ה"בית היהודי" את השמאל בסרטון שנראה בהשראת קריקטורות אנטישמיות של הדר שטירמר. גם "הליכוד" שחרר סרטים המציגים את השמאל כקאפו של דאע״ש.

כיום זהו ספורט פופולרי של הימין הלאומני המוסת. כולל יאיר נתניהו המצייץ וכותב פוסטים קריקטורות וממים של הסתה, השואבים את השראתם מגופים אנטישמים. כאלה הגאים בכך שבנו של ראש ממשלת ישראל מייצג אותם כל כך בנחישות כנגד יהודים.

מבחינת אותם אנטישמים, יאיר נ. נמצא באותה קטגוריה כמו שמאלנים אחרים, אבל ככה תמיד חשבו יהודים ששיתפו פעולה עם האנטישמים וחשבו שימלטו עצמם מציפורני שנאת היהודים, בזכות שיתוף הפעולה שלהם עם מחוללי השנאה עצמם.

כשמופלל "השמאלני", דרכו לגהינום סלולה במיטב הנאצות שמפארות את קירות הרשתות החברתיות: ״חבל שהנאצים לא גמרו אתכם באושוויץ״, מושפרצות בתיעוב ברחובות ונמסרות בע"פ בחסות נציגי שלטון הימין

אבא של יאיר לחש לפני שנים לרב מקובל וישיש שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים. את האמירה הזו גידל וטיפח, שכלל והעצים עד שהפכה להיות אמירה פשוטה ובוטה הנמסרת הישר מלשכתו לרחבי החברה הישראלית: שמאל שווה סכנה וטינופת אנושית.

בכך הצליח נתניהו להפוך את השמאל להתגלמות עכשווית-ישראלית של היהודי.ה הנרדפים בגלל אמונתם ודעותיהם על ידי שכבת השלטון, שמעולם לא הפנימה את משמעות שנות שלטונה ועוצמתה ועדיין רואה בשמאלנים חיידקים וסכנה שיש לחסלה.

ככה הגדירו מחדש נתניהו והימין את רדיפת ושנאת השמאל – כשנאת יהודים בגלל דיעותיהם. ואת עצמם הפכו לרודפי אותם יהודים.

 

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 602 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קולנוע כוכבת "משחקי הכס" תפיק סרט על אחיות יהודיות בשואה​

קאריס ון האוטן, שגילמה את מליסנדרה (הכוהנת האדומה) ב"משחקי הכס", עשויה גם לגלם את אחת הגיבורות בהפקה, שמבוססת על רב-מכר הולנדי

עוד 158 מילים

האם התקווה הגדולה ביותר של גנץ ונתניהו היא להפסיד בבחירות? ● יו"ר המפלגה הגדולה ביותר, שיקבל ראשון את המנדט מהנשיא, צפוי להתקשות בהרכבת קואליציה ולהזדקק לחסדי היריב שיתברג במקום השני ● בתרחיש כזה, דווקא המפסיד בבחירות עשוי לכהן ראשון בממשלת האחדות שתקום ● ובבחירה בין גנץ כראש ממשלה, לבין מועמד אחר מהליכוד - נתניהו יבחר בגנץ ● פרשנות

עוד 1,585 מילים

פרשנות מדוע המשטרה לא חוקרת את קשרי אנגלמן-נתניהו

מנדלבליט אישר לנתניהו לקבל כספים מספנסר פרטרידג', כדי להחזיר את הכספים שקיבל במרמה מבן-דודו ● זאת, אחרי שנקבע שפרטרידג' ונתניהו לא נמצאים בניגוד עניינים ● אבל ניגוד העניינים, לכאורה, עלול להסתתר דווקא בקשר בין נתניהו למתניהו ● ויש הסבורים כי האישור הראשוני להלוואה, שנתן מבקר המדינה, צריך להטריד את המשטרה

עוד 647 מילים

פרשנות ש"ס תהיה הפתעת הבחירות

הימים הם ימי חודש אלול, ומבחינת ש"ס מתקיים פה נס גדול: האפשרות לחבר בין חודש הסליחות ובין הבחירות ● מול קהל שבוי ולצד בכירי הרבנים בית הכנסת היזדים, יו"ר התנועה אריה דרעי מעביר את המסר: "כבודו של הקדוש ברוך הוא מונח כאן" ומזהיר מפני "ממשלה חילונית אשכנזית...שתעביר מאיתנו את כל הכסף״ ● שלום ירושלמי מנבא לש״ס תשעה מנדטים לכל הפחות

עוד 608 מילים

רוז מרימה ידיים נסגרה חקירת האנטישמיות באוניברסיטת היוקרה בפריז

רוז, הסטודנטית היהודייה לרפואה, הועברה לאוניברסיטה אחרת ● נגד הסטודנטים שהתעללו בחבריהם היהודים בפייסבוק לא ננקטו כל הליכים

עוד 619 מילים

בן מלוכה בכיר מבחריין: נתניהו הוא מכשול בדרך ליחסים טובים יותר

ראיון בלעדי בבית המלוכה בבחריין מגנים את הקמפיין הגזעני של נתניהו נגד ערביי ישראל ואומרים "כל מי שהוא משהו בבחריין מרגיש מידה כזו או אחרת של בוז כלפי נתניהו" ● "סיפוח בקעת הירדן יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של השלום" ● "למדינות המפרץ אין שום דבר אישי נגד האוכלוסייה בישראל או נגד יהודים ● "עידן חדש דורש מנהיג חדש"

עוד 836 מילים

שיטת מצליח נתניהו מתעלל בתקשורת - ומנצל אותה לצרכיו

הציניות של ראש הממשלה הגיעה אמש לשיא חדש, כאשר השתמש בכלי התקשורת המרכזיים בארץ כדי לתקוף את התקשורת ● הוא סירב להתחייב שלא יפעל לבחירות שלישיות אם ייכשל בהרכבת ממשלה, ולא הסכים לומר שלא יקדם חוק שיחלץ אותו מהרשעה או מאסר ● פרשנות

עוד 576 מילים

אחרי ששוק המלט נפתח לייבוא ולתחרות, מחירו צנח ● אבל ההוזלה הזו לא השפיעה על מחירי הדירות, והיצרנים הישראלים טוענים שהם עומדים בפני קריסה ● מי בוחש בחוטים בתעשייה הוותיקה הזו, כיצד מעורבבים שם הון ושלטון, אוליגרכים ופוליטיקאים, ומדוע איש לא סופר את העובדים עצמם

עוד 2,179 מילים

נתניהו ביטל כנס פעילים בעקבות "מחקר עומק"; גנץ במסר לנשיא ריבלין

יו"ר ועדת קלפי מטעם ש"ס יועמד לדין בכפוף לשימוע בגין זיופים בקלפי בטמרה ● כחלון מכחיש את הפרסום: "לא פורש. אני בשיא המרץ, רוצה להמשיך ולכהן כשר האוצר" ● שקד תוקפת את נתניהו: "לרה"מ ולסביבתו הקרובה יש איבה לא רציונלית כלפיי" ● רה"מ לאחר שיו"ר ועדת הבחירות סירב להיפגש עמו: "מלצר אמר לחוקק את חוק המצלמות ואז אמר שאין זמן"

עוד 46 עדכונים

פרשנות כדי שנתניהו יילך, עדיף לכחול-לבן להיות קטנה

כדי שציר נתניהו והדתיים לא יגיע ל-61 מנדטים צריכים לקרות שלושה דברים: שהעבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי יעברו את אחוז החסימה, שעוצמה יהודית תישאר בחוץ, ושהפערים בין הסקרים למנדטים יהיו הפעם קטנים במיוחד ● אלה יותר מדי דברים לקוות להם ● ללא חיבוק של המחנה הדמוקרטי-ליברלי לערבים, הדמוקרטיה הישראלית עלולה לקרוס

עוד 2,276 מילים
סגירה