בחדר הרצאות, במבנה אבן קטן המוקף ברושים ואורנים, בפאתי כפר באזור בית לחם, התקיים אתמול מפגש יוצא דופן. עמנואל שחף, מייסד תנועת הפדרציה, ומריו שכטמן, יו"ר הפורום הפדרלי – שני ארגונים הדוגלים בהפיכת ארץ ישראל למדינה פדרלית אחת – פגשו קבוצה קטנה של פלסטינים, תושבי האזור.

האווירה במפגש הייתה חמה וידידותית. המשתתפים הפלסטינים, שעמדו במשך זמן רב במחסומי צה"ל בדרכם למפגש, הפגינו מהרגע הראשון חיבה לאורחים הישראלים – שחף, שכטמן ואני. חלקם פתחו בסמול־טוק בעברית קולחת; חלקם נופפו בקשרי העבודה והחברות שלהם עם היהודים. המילה "שלום", שכמעט נעלמה מהשיח הישראלי, נשמעת מפיהם שוב ושוב, בשלוש שפות.

המשתתפים הפלסטינים – בעלי מקצוע, משכילים ממעמד הביניים – תומכים כולם, ברמה כזאת או אחרת, ב"פתרון המדינה האחת" לבעיה הפלסטינית – ולכן הגיעו למפגש. אבל הם לא יחשפו בפומבי את גישתם החיובית. רק שניים מהם מוכנים להיחשף בשמם אך ללא פרטים מזהים ותמונה.

גם את המיקום המדויק של המפגש ומספר הגברים והנשים המשתתפים בו הם ביקשו לא לפרסם. "אם יידעו שהייתי כאן, יהרגו אותי", אומר אחד הפלסטינים, ומתקן: "אני לא מדבר על רצח ממש, זאת צורת ביטוי, אבל יהיו לי בעיות קשות".

מריו שכטמן, יו"ר הפורום הפדרלי, במפגש עם פעילי שלום פלסטינים באזור בית לחם, 19 בספטמבר 2023 (צילום: תני גולדשטיין)

"במהות, אנחנו ואתם כמעט אותו דבר"

תנועת הפדרציה, שהקים שחף, בכיר לשעבר במוסד, מציעה תוכנית מדינית לפיה:

"מדינת ישראל תחיל ריבונות על ארץ ישראל בין הים והירדן, כולל הגדה המערבית ולא כולל עזה, כמדינה פדרלית שוויונית ומודרנית אחת. כל תושבי המדינה יהיו לאזרחים שווי זכויות שיובטחו בחוקה פדרלית.

"התושבים, יהודים ופלסטינים, יוכלו לממש את צביונם הדתי והתרבותי במסגרת שלטון אזורי. המדינה תחולק ל־ 30 קנטונים […] הממשל האזורי בקנטון ישקף את האוכלוסייה המקומית שבוחרת אותו […] נושאי חוץ וביטחון ינוהלו בממשלה המרכזית בירושלים. ההתנחלויות יישארו במקומן".

במרכז התוכנית עומד, אפוא, סיפוח שטחי יהודה ושומרון לישראל. התוכנית נותנת, אומנם, עדיפות ל"איחוד בהסכמה" בין ישראל לפלסטינים על סיפוח בכוח, אך כוללת אופציה ל"יישום חד־צדדי בהיעדר הסכמה".

בשיחותיהם עם ישראלים, שחף ושותפיו לארגון מבליטים את המאפיינים ה"ימניים" של התוכנית, שיש לה גם תומכים בהנהגת ההתנחלויות. במפגש עם הפלסטינים הוא אומר בנימה מתנצלת משהו: "זאת תוכנית לפדרציה בין ישראל לפלסטין, אבל היא נבנתה כרעיון ישראלי שיתממש במסגרת מדינת ישראל, כי היא צריכה לעבור בכנסת".

ילדים פלסטינים מול כוחות צה"ל ליד בית לחם, 2009 (צילום: AP Photo/Nasser Shiyoukhi, File)

הפלסטינים האזינו לשחף בעניין. הם העלו שאלות קשות, אך בשורה התחתונה נראה כי קיבלו את חזונו הכללי בחיוב. הם מבינים היטב שהחזון כולל ויתור על חלום המדינה הפלסטינית, אך נראה כי החלום, שבו יזכו לזכויות אזרח שוות במדינה משותפת, קוסם להם יותר לאין ערוך.

יוסרין פרחאן, פלסטיני הפעיל בארגון "לוחמים לשלום" שהשתתף במפגש, נשא נאום נרגש בזכות חזונו של שחף: "חייב להיות פתרון שיספק לנו, הפלסטינים, חיים הגונים בביטחון ובשלום. שמענו מעמנואל רעיון רציני, ואני אשמח שנארגן עוד הרבה מפגשים כאלה".

הפלסטינים מבינים שהחזון כולל ויתור על המדינה הפלסטינית, אך זכויות אזרח שוות קוסמות להם יותר לאין ערוך. "יש לנו עניין במדינה אחת שבה נחיה יחד כבני אדם שווים"

לדברי פרחאן: "לשני הצדדים יש אינטרס בשלום: הפלסטינים רוצים בסיום סיוט הכיבוש, הישראלים רוצים להיפטר מהפחדים הביטחוניים והבעיות הכלכליות הנובעים ממנו. אני עלול לאבד את בני שייהרג בהפגנה מול הצבא, והישראלי עלול לאבד את בנו בפיגוע או בשירותו הצבאי.

"אבל הסכסוך נמשך, ויש אנשים שהורסים את מה שנשאר מהסכמי אוסלו, אם בהרחבת ההתנחלויות ואם בהתקפות אלימות הדדיות. פתרון שתי המדינות לא הצליח. יש לנו עניין בפתרון מדינה אחת שבה נוכל לחיות יחד כבני אדם שווים. שנשב יחד לאותו שולחן, ניסע באותן דרכים, נעבוד ביחד, ואיש לא יהיה שווה יותר מרעהו. לא עוד הפרדה בין יהודים ל'גויים'.

עובדים פלסטינים במחסום בית לחם (ששופץ לאחרונה), 2013 (צילום: Neal Badache/FLASH90)

"במהות, אנחנו ואתם כמעט אותו דבר. תראה איך היהודים חיו במדינות ערב כחלק מהעם. תראה איך השומרונים חיים בשכם כפלסטינים לכל דבר. אבל הפוליטיקה היא רעל הרסני. נכחתי במקרה שבו פלסטיני ושומרוני נסעו יחד, וחייל עצר אותם והחטיף מכות לשניהם. כשגילו שאחד מהם שומרוני, שחררו אותו והתנצלו, אבל את הפלסטיני לא. כך מפרידים בינינו, כך נוצר הסכסוך.

"הכיבוש יוצר מצב של אנשים עם זכויות ואנשים בלי, שגורם לפערים לא נתפשים. אני מרוויח 3,000 שקל כי אני לא אזרח, וישראלי מרוויח 20 אלף. הפתרון הוא לא הפרדה, אלא להיפך, חיים משותפים שיסגרו את הפער. אם ישראל או צד שלישי יזמו מהלך כזה, אנחנו ננעץ בו שיניים ולא נזוז ממנו.

"אני מרוויח 3,000 שקל כי אני לא אזרח, ישראלי מרוויח 20 אלף. הפתרון הוא חיים משותפים שיסגרו את הפער. אם ישראל תיזום מהלך כזה אנחנו ננעץ בו שיניים ולא נזוז ממנו"

"השאלה מי הראשון שיצלצל בפעמון, שיתחיל את התהליך. זאת בעיה בשבילנו. פרופסור עבד א־סתאר קסאם ז"ל דיבר כבר ב־2002 על המדינה האחת, אבל ישראל התייחסה אליו כטרוריסט ש'לא מכיר בישראל', והפלסטינים כ'בוגד' ש'תומך בכיבוש'. אבל אם ישראל תיזום, הפלסטינים יתמכו בהמוניהם".

דבריו של פרחאן לא צצו בחלל ריק. בציבור הפלסטיני שורר ייאוש מפתרון שתי המדינות, בעיקר בגלל ההתנחלויות. העלייה המתונה בתמיכה במדינה אחת, שבה הפלסטינים והיהודים יהיו שווי זכויות, תאפשר לפלסטינים להגר לישראל, וההתנחלויות יוותרו על כנן.

ציור קיר של אל־אקצא על החומה בין העיר העתיקה לבית בית לחם (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

לפי סקר של המכון הפלסטיני PCPSR מיוני השנה, 28% מהפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות ו־26% במדינה אחת. לפי סקר של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות מדצמבר אשתקד, 32% מהפלסטינים תומכים בשתי מדינות, ו־28% באחת. מחקר של מכון ירושלים לאסטרטגיה מצא ירידה עקבית בתמיכת הפלסטינים בשתי המדינות ויציבות ביחסם למדינה אחת.

אבל הרשות הפלסטינית עדיין נאמנה לפתרון שתי המדינות.  יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) מאיים מדי פעם שרעיון שתי המדינות "ימות" ואז תעלה הדרישה ל"מדינה אחת, פלסטין", אך אינו נוקב בדד־ליין לכך. בכיר פת"ח לשעבר, מוחמד דחלאן, הצהיר כי פתרון "שתי המדינות מת" וקרא לקדם מדינה אחת, אך הוא כבר אינו חלק מההנהגה הפלסטינית.

אבו מאזן מאיים מדי פעם שרעיון שתי המדינות "ימות" ואז תעלה הדרישה ל"מדינה אחת, פלסטין", אך אינו נוקב בדד־ליין לכך

לפלסטינים, החיים במציאות יום־יומית מדכאת ומשפילה, הזכויות של אזרחי ישראל נשמעות כחלום. הפלסטינים במפגש הפדרציה התקשו להאמין לשחף ושכטמן שדיברו איתם על החיים בלא מחסומים. "לא תהיה חומה?" שאלה אחת הפלסטיניות, "אני אוכל לנסוע לתל אביב, לעבור לגור בחיפה?" "בוודאי", עונה שחף. "כשזה יקרה, אני אאמין", היא ענתה.

"אני מתחבר לרעיון המדינה האחת, כי הוא מציע לשפר את החיים באופן מעשי", אמר אחד המשתתפים הפלסטינים, "המחבל המתאבד, הנער שזורק אבנים על חיילים, והחייל שמתגייס לצה"ל, הם אמיצים, אבל מה יוצא מהאומץ שלהם? במה הם הופכים את החיים לטובים יותר?"

הריסת בית המחבל כמאל חורי בשכונת מחפייה שבעיר שכם, 21 ביוני 2023 (צילום: דובר צה"ל)

משתתף פלסטיני נוסף בשם וליד, שאל: "אתם בעצם מצפים מהפלסטינים לוותר על הזכויות הלאומיות בשביל זכויות אישיות. למה, בעצם? למה שלמדינה האחת יקראו 'ישראל'? למה לא לקרוא לה גם 'ישראל' וגם 'פלסטין', ושלכל תושב יהיו שני דרכונים, אחד ישראלי ואחד פלסטיני?"

שחף ענה: "רעיון יפה, אבל אני לא רואה את הישראלים מסכימים לו, ובלי הסכמתם הוא חסר משמעות. נניח שלמדינה יקראו ישראל, לא תעדיף לחיות בה במקום המצב הקיים?"  וליד השיב בחיוב, אבל העיר: "התוכנית שלך פרקטית. זאת החוזקה, אבל גם החולשה שלה. רעיונות פרקטיים לא עובדים במציאות".

"ברשות מפחדים שיתפוצץ הבלון שלהם"

הערתו של וליד נשמעת מוזרה, אך יש בה היגיון. אחת הבעיות בחזון המדינה האחת היא העובדה שהוא מאיים על הרשות הפלסטינית, שלא ברור אם ואיזה תפקיד יהיה לה אם וכאשר החזון יתממש.

לפי שחף, "הרשות תוכל להצטרף לפדרציה, ולהפוך לקנטון, או לכמה קנטונים". לא בהכרח הצעה אטרקטיבית למי שנהנים משליטה ריכוזית ללא מעצורים במובלעות שבאחריותם.

חזון המדינה האחת מאיים על הרשות הפלסטינית. לפי שחף, "הרשות תוכל להצטרף לפדרציה, ולהפוך לקנטון, או לכמה קנטונים". לא בהכרח הצעה אטרקטיבית עבורה

יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, רמאללה, 27 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin, Pool)

ראשי תנועת הפדרציה, שחף ואריה הס, נפגשו ב־2019 ברמאללה עם מוחמד אל־מדני, יו"ר הוועדה הפלסטינית לאינטראקציה עם החברה הישראלית. בפגישה נכח גם ח"כ לשעבר טאלב א־סאנע, שהביע תמיכה ברעיון וציין את הפופולריות שלו בקרב ערביי ישראל. "הם זלזלו בנו", מספר שחף, "ומאז הרשות מערימה עלינו קשיים. הם לא מעוניינים ברעיונות שאינם שתי מדינות".

המפגש שהתקיים השבוע הוא המפגש ראשון של תנועת הפדרציה בשטחים עם פלסטינים מהשורה. יוזם המפגש, חאלד (שם בדוי) הוא איש אקדמיה פלסטיני ידוע. הוא, פתחי ושני פעילי שלום נוספים, נפגשו עם שחף ושותפיו בישראל ומצאו, לדבריהם, עניין רב ברעיונותיו. אבל חאלד אינו מוכן להיחשף – הוא חושש מהתנכלויות מצד הרשות.

"זה נחמד שאתה ואני יושבים ומדברים כאילו אנחנו שווים. אבל כשנצא מכאן, אני אחזור להיות כלוא מאחורי מחסומי האפרטהייד; אתה עלול לחטוף אבנים בדרך"

פלסטינים שנפגשים עם ישראלים נתקלים באיומים, חרמות ואלימות מצד אנשי חמאס, שרואים בכך "שיתוף פעולה". ככלל, הרשות הפלסטינית מעודדת מפגשים כאלה, ובלבד שהם נעשים בתנאים שלה: עם גופים ישראלים שתומכים בחזון שתי המדינות, שלפיו הפת"ח מיועד להוביל את המדינה הפלסטינית.

"יש תעשייה שלמה של מפגשי שלום בין ישראלים ופלסטינים", אמר אחד הפלסטינים בשיחה שקטה בינינו אחרי המפגש הרשמי, "זה נחמד שאתה ואני יושבים ומדברים כאילו אנחנו שווים. אבל כשנצא מכאן, אני אחזור להיות כלוא מאחורי מחסומי האפרטהייד; אתה עלול לחטוף אבנים בדרך, ואחר כך תחזור לישראל, בניתוק מאתנו.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה, 15 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

"יש ארגונים שמגלגלים כסף מתרומות למפגשי סרק כאלה. אנשים אוהבים להיפגש ולטחון מים – אך למי שמוביל את זה בוודאי אין אינטרס בפתרון".

אתה מתכוון לרשות הפלסטינית?
"בין השאר, כן. הם נהנים מכל העולמות: משתפים פעולה עם ישראל, מקבלים נשק וכסף להילחם בטרור ולתחזק את הכיבוש, ובמקביל משחקים אותה, בדיבורים, כאילו הם מגני העם הפלסטיני. ואם מישהו אומר עליהם משהו – הם עושים ממנו משת"פ.

"הרשות משתפים פעולה עם ישראל ומשחקים אותה כאילו הם מגני העם הפלסטיני. רעיון המדינה האחת מיועד לפוצץ להם את הבלון"

"אחרי שאבו מאזן אמר את ההתבטאות האנטישמית שאמר – התבטאות חמורה, מבישה – 100 ומשהו אינטלקטואלים פלסטינים כתבו עצומה שגינתה אותו. היו ביניהם חברים שלי. למזלי, הייתי פחדן ולא חתמתי. ואז הם גילו שהרשות מפיצה עליהם ברשתות החברתיות שהם 'בוגדים באינטרס הפלסטיני'. באותו שבוע שבו היא קיבלה משלוח נשק מישראל!

"וזאת בסך הכול ביקורת נגד התבטאות. ברור שהם עלולים להתנכל למי שמשתתף בשיחות על רעיון המדינה האחת, שמיועד לפוצץ את הבלון שלהם".

צעדת מחאה בת"א נגד המהפכה המשפטית והממשלה, 17 בספטמבר 2023 (צילום: איתן סלונים)

אם ההנהגה בשני הצדדים לא מקדמת את הרעיון, איך הוא יקודם?
"זאת ה־שאלה. בסוף המפתח בצד החזק, הישראלי. אני מקווה שהתהליכים שמתרחשים כיום בישראל יעוררו משהו".

"ליהודים יהיה יותר קל לכתוב חוקה עם הפלסטינים"

כל הפלסטינים במפגש מגלים בקיאות בסערה העוברת על החברה הישראלית, ושותפים לתקווה שזו תקדם פתרון לסכסוך. לדברי וליד: "השיח על דמוקרטיה בישראל טוב לנו. ישראל לא דמוקרטיה בעיניי, אלא אתנוקרטיה ליהודים. אני יודע שבהפגנות המחאה מתעלמים מכך, אבל הרעיונות הדמוקרטיים מחלחלים ומשפיעים על שתי החברות".

פלסטיני אחר שהשתתף במפגש אמר: "הכוחות שמובילים את הכיבוש מאיימים כיום גם עליכם. זה נראה שהמחלוקות בין דתיים לחילונים, שקורעות את החברה הערבית, קורעות גם את הישראלים. אתם כבר לא בטוחים ביכולתכם לחיות יחד ביניכם – ואז הרעיון של מדינה שוויונית אחת, שבה כל קהילה תנהל את חייה, יכול לעניין אתכם".

"השיח על דמוקרטיה בישראל טוב לנו. ישראל לא דמוקרטיה בעיניי, אלא אתנוקרטיה ליהודים. אני יודע שבהפגנות מתעלמים מכך. אבל הרעיונות הדמוקרטיים מחלחלים"

שחף תולה במשבר בישראל תקוות דומות: "ישראל גילתה שהיא חייבת חוקה. אבל ליהודים קשה להגיע להסכמה אודותיה. ליהודים יהיה יותר קל לכתוב חוקה יחד עם הפלסטינים".

עמנואל שחף, מייסד תנועת הפדרציה, מרצה לפעילי שלום פלסטינים באזור בית לחם, 19 בספטמבר 2023 (צילום: תני גולדשטיין)

אם קשה להגיע להסכמות בין היהודים, לא יהיה עוד יותר קשה כשמכניסים גם את הפלסטינים לתמונה?
"לא. כי מטרת החוקה היא לא לקלוע לאידיאלים של מישהו, אלא להגן על כולם. כשמדובר ביהודים ויהודים, זה מסובך. כשמדובר ביהודים וערבים זה פשוט: צריך להגן על היהודים מפני הערבים ולהיפך – והדרך היחידה היא להבטיח זכויות לכולם".

"אנשים היום מדברים ברצינות על להיפרד לישראל ויהודה. זה לא ריאלי ולא רצוי, כמו ההיפרדות לישראל ולפלסטין. אבל הפתרון לשני הקונפליקטים הוא להישאר מדינה אחת – ולחלק אותה לאזורים עם מנהל עצמי, כדי שכל אוכלוסייה תנהל את ענייניה באזור שבו היא הרוב".

"אנשים היום מדברים ברצינות על להיפרד לישראל ויהודה. זה לא ריאלי ולא רצוי. הפתרון לשני הקונפליקטים הוא להישאר מדינה אחת, ולחלק אותה לאזורים עם מנהל עצמי, שכל אוכלוסייה תנהל את ענייניה"

לצד ההתעניינות, לפלסטינים במפגש הייתה גם ביקורת על החזון של שחף. כמה מהם שאלו על נקודת תורפה מרכזית שלו (ושל כל תוכניות השלום) – עזה. לפי שחף, "עזה תישאר בינתיים בחוץ, ואולי תצורף בהמשך". זאת, הוא מסביר, גם כיוון שחמאס לא יקבל את התוכנית, וגם כדי למנוע רוב ערבי במדינה המשותפת, אפשרות שהיא סיוט ליהודים.

הנימוק הראשון אינו משכנע חלק מהפלסטינים ("ואם חמאס כן יסכים?") והנימוק השני מרגיז אותם. "אתם כבשתם אותנו, ואנחנו צריכים להתחשב בזה שאתם מפחדים שנהיה רוב?" שאלה אחת הפלסטיניות. פלסטינים אחרים הסבירו לה שהיהודים מפחדים להיות מיעוט "בגלל השואה", ושלפלסטינים, שנמצאים בעמדת חולשה, "עדיף להשלים עם השיגעון הזה שלהם".

פלסטינים מפגינים ליד גבול רצועת עזה. 21 באוגוסט 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

לפי שחף, הפלסטינים בגדה יקבלו אזרחות "אמיתית, לא כמו של הערבים בירושלים", אם ירצו בכך. ומי שלא ירצה, מקשים בני שיחו, "יהיה תושב, עם זכויות", הוא עונה, "או שיבקש אזרחות של עזה". "אתה רוצה לגרש לעזה מי שיסרב להיות אזרח?" שואל אחד הפלסטינים בזעם, אבל חבריו עונים לו, "מה פתאום? עמנואל לא אמר דבר כזה". "יש לכולנו בעיה של אמון", נאנח וליד.

לשחף יש תשובה קבועה לקושיות: "האם המצב הקיים עדיף בעיניך?" התשובה משכנעת את בני שיחו הפלסטינים שהחזון שלו מיועד לטובתם, אבל גם ממחישה את הניתוק שלו מהמציאות העגומה.

"אשתי מטפלת בילדים יהודים בהתנחלות. מתייחסים אליה כחלק מהמשפחה. אחד הילדים מתקרב לגיל 18, והיא חושבת, הוא הולך לעצור נערים, להפציץ בתים"

המציאות הזאת לא נעלמת גם בזמן המפגש הנעים. ביום שבו התקיים, התקיימו הפגנות סוערות של פלסטינים מול גבול עזה, שהסתיימו בהרוג פלסטיני אחד, ופשיטה של צה"ל על מחנה הפליטים ג'נין, שהסתיימה בארבעה הרוגים ובכ־30 פצועים פלסטינים. באותו זמן, בניו יורק, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר את ההצהרות הקבועות, המנותקות, על מחויבותו לחזון שתי המדינות.

"אשתי עובדת כמטפלת לילדים יהודים בהתנחלות, והם מתייחסים אליה כאילו היא חלק מהמשפחה", מספר אחד הפלסטינים, "כשקורה משהו, הם מתקשרים לשאול אם הכול בסדר, כשיש פיגוע – אנחנו מתקשרים. הם מקסימים. לכאורה אנחנו חיים איתם יחד, כעם אחד.

שיירה של כלי רכב צבאיים במהלך הפשיטה הישראלית על מחנה הפליטים בג'נין, 3 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/ Majdi Mohammed)

"ואז אחד הילדים מתקרב לגיל 18, והיא חושבת, החמוד הזה הולך להיות חייל, לעצור נערים פלסטיניים, להפציץ בתים".

מטרת הגיוס, בעיני הנערים היהודים והוריהם, היא לא לפגוע בערבים, אלא להגן על ישראל במקרה של מלחמה קיומית.
"זה הנרטיב שלכם, אני יודע. אנחנו רואים מה הצבא עושה במציאות. אנחנו נפגוש אותם אחר כך במחסומים".

פרחאן: "היו לי חברים ישראלים ב'לוחמים לשלום', ופתאום הם הלכו למילואים. זה מצב בלתי אפשרי".

ככל שהפגישה מתקרבת לסיומה, המציאות מתדפקת על החלון חזק יותר. "על אישור הכניסה שלי לכאן כתוב 'עד 22:00'", מספרת אחת הפלסטיניות, "כאילו שבעשר בלילה אני הופכת פתאום לאיזו מחבלת מסוכנת". "את סינדרלה, ואת הופכת כל לילה לפצצה", עונים לה חבריה בצחוק עגום.

חמושים בג'נין, 3 ביולי 2023 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

המפגש מסתיים, הפלסטינים חוזרים להשתרך בין המחסומים, ושחף ואני חוזרים במכוניתו. אחרי נסיעה קצרה בשטחים אנחנו עוברים במחסום מבלי להתעכב כלל וחוזרים בקלי קלות לשטח הריבוני של ישראל.

שחף: "הנסיעה הזאת ממחישה שבפועל, אנחנו חיים במדינה דו־לאומית אחת. הימנים לפחות מכירים בכך. בשמאל–מרכז ממשיכים לדבר על הפיקציה של שתי המדינות".

רעיון המדינה האחת שלך אינו פיקציה? בימין, לפי סקרים, מתנגדים לו. הנהגת השמאל–מרכז מתעלמת ממנו. הרשות הפלסטינית עוינת לו. איך הוא יתממש?
"הרוב המכריע של הציבור עדיין לא מכיר את ההצעה. כשהוא ייחשף אליה, הוא יתמוך בה, ותמיכתו תוביל גם את הפוליטיקאים.

"הם יודעים שהיא טובה, ושהעתיד מוביל לפרדיגמה של מדינה אחת, אבל מפחדים להודות בכך. זה שינוי היסטורי שיתרחש, וכל שינוי היסטורי נשמע לא מציאותי לפני שהפך למציאות".