האופוזיציה בארה"ב עשתה לאחרונה, ולמעשה – במשך עשרות שנים, את מה שהאופוזיציה בישראל נמנעת ממנו כבר שנים. הם הציעו אלטרנטיבה. מכון חשיבה שמרני אמריקאי הוציא, לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות, ספר ארוך ומעמיק בו הצעות לשינוי מדיניות מקיף בארה"ב.
הספר מבוסס על תפיסותיה של המפלגה הרפובליקאית כפי שהיא היום – כלומר של שמרנות קיצונית המגבילה זכויות נשים, מהגרים ומיעוטים, מבטלת הזכות להפלה, מגבילה את ההשקעות ברווחה, בריאות וחינוך – בקצרה, הצעות נוראיות – אבל הן הצעות מדיניות מקיפות, ואם הרפובליקאים ייבחרו – לפחות חלקן ייושמו.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
הכותרות הראשיות עכשיו
"אני במקום בן כספית הייתי נעלב על כך שלא הזמינו אותי להעיד בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית בחסות עלי אקספרס". את הטוקבק ערל הלב הזה, אליו נחשפתי כשגללתי בימים האחרונים ברשת איקס (לשעבר טוויטר), לא כתב בוט. אפילו לא בורג זוטר יותר או פחות במכונת הרעל. אלא יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
הסרקזם של אוריך (אליו אייל אשל, אביה של רוני אשל, הספיק להגיב), מצטרף לשורה ארוכה ארוכה של התבטאויות אומללות ואפילו מרושעות מצד הממשלה וסביבתה: מ"אתה אומר דברים שאומרים לך להגיד" של הגברת שרה נתניהו לאב שכול בניחום אבלים, דרך "מה כבר קרה?" של ח"כ דודי אמסלם בנוגע לשינוי החלטת הקבינט על ציר פילדלפי (מה שקרה זה שישה חטופים שנרצחו), ועד הימים העליזים של "למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף ו"אנחנו חיים בתקופה של נס" של השרה אורית סטרוק. נדמה שהממשלה נמצאת במלחמה לא רק נגד חמאס, גם לא רק נגד משפחות החטופים, אלא נגד שני עמודי תווך ישראלים: החמלה וההגינות.
בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אבל הממשלה הזו לא תלך לשום מקום, ולשם הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מכוון: קואליציית השואה שלו מבוצרת-מבוטנת בדבק הדיקטטורה (החילונית של זולל השרצים שמתחפשת ל"שומרת מסורת" כדי לא לאבד את הבייס, החרד"לית-חרדית הלכתית-תורנית של כל שותפיו האחרים) וכשיש דיקטטורה אין בחירות, כי לא צריך בחירות. להזכירך מר עוז-זלצברג, המועד החוקי של הבחירות הוא אוקטובר 2026. ועדת הבחירות המרכזית דחתה לפני כשנה וחצי בקשה של ארגון המחבלים שקרניהו לקבוע שהמועד החוקי של הבחירות הוא בעצם אוקטובר 2027. אחרי שנדחתה הבקשה הזו הונחה על שולחן הכנסת מטעם אחד מבכירי הזוטרים בארגון המחבלים של שקרניהו הצעת חוק שקובעת שהבחירות יידחו לאוקטובר 2027. הצעת החוק, אחד מכ-160 חוקים במסגרת ההפיכה המשטרית (מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה) עדיין קיימת. היא לא מקודמת עכשיו אבל היא תקודם באמצע 2026, ואז באמצע 2027 תצביע הכנסת על הצעת חוק נוספת לדחיית הבחירות לתום מצב המלחמה החוקי, שאף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, וזה רק תסריט אחד לביצור הדיקטטורה. רק אחד, יש כ-160 תסריטים כאלה ויותר. רק מותו של ביבים שקרניהו בכלא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שבהולנד יציל את ישראל. זהו הפתרון הסופי של בעיית ביבים שקרניהו. מוות בהאג שבהולנד.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
האריס שלטה בעימות, אבל המרוץ ימשיך להיות צמוד
למקרה שפיספסת
בימים האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת דיווחים, לפיהם ראשי זרועות הביטחון (הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר) מתנגדים בתוקף למדיניות שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו ברצועת עזה, בעיקר בעניין השליטה על ציר פילדלפי.
פורסם גם כי יש להם ביקורת על ניהול המו"מ בעסקה לשחרור החטופים, אבל הם נמנעים מלהשמיע את עמדתם בפומבי.
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במדינה דמוקרטית הצבא ושאר גופי הביטחון כפופים לממשלה הנבחרת
כל גורמי הביטחון אמרו שחמאס מורתע, הלכן לישון בלילה של 6.10 . אסור להאמין להם. אסור לקבל את המלצותהם. לעשות הפוך ממה שהם ממליצים. בגללם הגענו למצב הזה.
כמובן, יציאה לציבור מייד תפעיל מכונת שנאת חינם שעשויה לרמוס את הממסד הביטחוני הבכיר ולדאוג התפטרותו בשל חוסר נאמנות לקיסרות. ההאשמה שמישהו מתכנן "הפיכה צבאית" (לא נבצרות בשל ניגוד אינטרסים או אחריות בוועדות חקירה או מחדלים וקריסות) עלולה להצדיק בעיני פשיסטים צעדי חירום של הפיכה כוחנית יותר ודיכוי. הפחד מהתפוררות מהירה של מנגנונים וניצול ההזדמנות על ידי כוחות חיצוניים (קונספציה? עכשיו?!) משתק. וגם, האמת לא בהכרח תביא לשינוי עמדות, בתוך ישראל או אצל חמאס שרוצה באיחוד השירות וחרושת אבו מאזן ועזה, אירן ושלוחיה שרוצים להגיע לגרעין והגמוניה אזורית, רוסיה שרוצה לרתק את ארה"ב עד להכרעה באוקראינה, ועוד…. אתגר קל
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השמאל הישראלי חי בבועה שהוא רלוונטי ומהווה אלטרנטיבה. מאז אוסלו העם הבין שבמציאות, בפועל, בשטח, הכלל הוא ש'השמאלנות הורגת'.
גם טבח 7-10 אינו נתפס ככשלון של הימין לעומת השמאל שצדק, אלא ככשלון של הימין דווקא בכך שאימץ את קונספציית הדו-קיום של השמאל במקום ליזום הכרעה צבאית מול האויב בהתקפה מקדימה ומונעת, כלומר הימין לא היה מספיק ימין. משמעות הדברים היא שהממשלה הבאה תהיה עוד הרבה יותר ימנית מהנוכחית.
השמאל צריך להתפכח מהזיותיו המשיחיות, של שלום ודו קיום עם אויבים החפצים בהשמדתנו. כל עוד עדר השמאל מנרמל את חוליי החברה הערבית ותרבותה הברברית וחותר להקים להם מדינה 'פלסטינית', הרי שהעם הבריא, שכבר נכווה מהתוצאות העגומות והמדממות של אוסלו והבריחה מלבנון וההתנתקות, יסלוד ממנו כמפני אש.
תמשיכו לחרף ולגדף את כל מי שמתנגד לדרככם ההתאבדותית, ולכנותם בשמות גנאי מצוצים מהאצבע כגון 'משיחיים' 'קנאיים' 'קיצוניים' 'פונדמנטליסטים' 'אנשי גוג ומגוג' וכו', זה לא יעזור לכם, כי אתם ההזויים שמובילים אותנו כל פעם לנסיגות שמביאות אסונות ונהרות של דם.
אני מציע לאנשי השמאל להקשיב ולהפנים את מה שכותבים ואומרים ח"כית לשעבר עינת ווילף, פרופ' דן שיפטן, ד"ר גדי טאוב, מר חיים רמון, והמזרחן ד"ר מרדכי קידר, כולם אנשי שמאל ו'שלום עכשיו' לשעבר, שחקרו היטב את הנושא ומסקנתם ברורה: אין ולא תהיה בטווח הקרוב, תנועה לאומית פלסטינית שרוצה להקים מדינה לצד ישראל, אלא רק תנועה פלסטינית השואפת להשמיד את ישראל.
זו עובדה מציאותית שאי אפשר להתכחש לה, וטוב תעשה האופוזיציה אם תציע לעם ישראל אלטרנטיבה שלטונית שאיננה מתכחשת לעובדה זו. לצערנו בשלב זה מנהיגי השמאל עדיין דוגלים בקונספצית השלום והם תומכים בהקמת מדינת טרור שחפצה בהשמדת ישראל בצמוד למדינת ישראל. לאור זאת אין כאן התחלה של אלטרנטיבה שלטונית אלא רק בועה אינטלקטואלית אקדמית תלושה שמציעה הצעות מנותקות מהמציאות.
ההצעה הזו ראוייה מאוד, ד"ר סגל – אבל היא איננה ישימה. ממשלת השינוי היתה מורכבת ממפלגות ימין-שמרניות (מפלגותיהם של גדעון סער ושל נפתלי בנט-רעלת שקד) מפלגות מרכז ליברליות (מפלגותיהם של יאיר לפיד ובני גנץ) מפלגות שמאל (העבודה ומרצ) ומפלגה ערבית-מוסלמית (של מנסור עבאס). גם היום האופוזיציה מורכבת מאותן מפלגות בדיוק. אין למפלגות הללו שום מצע משותף שאפשר להסכים עליו, לא אז ולא היום. לעומת זאת קואליציית ארגוני המחבלים השמרנית-ימנית-גזענית היא אחידה לגמרי אין שום הבדלים בין מפלגת ביבים שקרניהו, למפלגות החרדיות, ולארגוני המחבלים של בן גביר וסמוטריץ'. לדוגמא – שלמה קרעי, עמית הלוי, אריאל קלנר, דודי אמסלם, חנוך מילביצקי וזו רק רשימה חלקית יכולים להשתלב במאת האחוזים במפלגות של סמוטריץ' ובן גביר. קרעי שהוא חרדי יכול להשתלב גם בש"ס, כממשיך דרכו של אלי ישי הכהניסט. קרעי לא בש"ס כי ש"ס הקיאה את ישי, שהיה מועמדו של מאזוז מבני ברק, שכתגובה מריץ את קרעי במפלגת ביבים שקרניהו.