JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר עמיר סגל: האמת על העוזבים | זמן ישראל

האמת על העוזבים

נמל התעופה בן גוריון, 6 ביוני 2022, אילוסטרציה (צילום: Gili Yaari/Flash90)
Gili Yaari/Flash90
נמל התעופה בן גוריון, 6 ביוני 2022, אילוסטרציה

ישראלים עוזבים את ישראל. זו עובדה. המספרים מראים זאת בבירור, ויש להניח כי המספרים האמיתיים גבוהים מאלו המדווחים לנו. אנחנו גם יודעים למה הם עוזבים – בגלל הממשלה, בגלל המלחמה, בגלל יוקר המחייה, בגלל המצב הבלתי משתנה ובגלל אוסף הסיבות הללו.

בישראל האתוס הוא של "עלייה" וכי חייבים לגור בישראל. האתוס הזה השתנה משך השנים, בצדק וכראוי, והיום עזיבת ישראל, זמנית או קבועה, כבר לא מותירה כתם שלילי ותחושה לא נוחה כפי שהיה בעבר, אבל האתוס טרם השתנה לגמרי.

בישראל האתוס הוא של "עלייה" וכי חייבים לגור בישראל. זה השתנה משך השנים, בצדק וכראוי, והיום עזיבת ישראל, זמנית או קבועה, כבר לא מותירה כתם שלילי כבעבר, אבל האתוס טרם השתנה לגמרי

לכן, יש מי שהנתונים האלו מפריעים להם לסיפור שהם מספרים לעצמם. לא מדובר במתנגדי הממשלה והמשטר הנוכחי – שהנתונים הללו מתקפים את תחושתם השלילית, אלא תומכי הממשלה, שמנסים לעשות מה שהימין תמיד עושה עם בעיות – להכחיש, ולהאשים את השמאל.

הנתונים שמראים עזיבה של 59,400 ישראלים בשנת 2022, 82,800 בשנת 2023, וכן 82,800 בשנת 2024 – והכי חשוב – בסך הכל בשנים 2020-2024 עזיבה של 145,900 ישראלים יותר מאשר חזרו. כלומר – הנטו של העזיבה היה מעל 145,000 איש. הנתונים הללו הם, כמובן, חלקיים, לא כוללים את כלל העוזבים, ולא כוללים את שנת 2025. אבל גם הנתונים החלקיים הללו מצביעים על מגמה ברורה. עם סיבות ברורות.

הנתונים האלו לא נוחים למי שאחראים להם. לימין, לציונות הדתית, לליכוד, לקואליציה. העזיבה היא עדות חד משמעית לחוסר אמון בממשל. היא אנשים שקמו ועזבו – בית, משפחה, חברים, עבודה (ונכון, לפעמים הם משכירים את דירתם או עובדים מרחוק, אבל העזיבה היא עדיין התנתקות וקושי).

לכן מנסים לומר שבעצם העוזבים הם, לפחות רבים מהם, עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה, שבכלל לא התכוונו לחיות כאן. הם באו רק בגלל המלחמה שם, ניצלו את ישראל כתחנת ביניים ועזבו. הבעיה עם ההנחה הזו כפולה – ראשית, היא שגויה לחלוטין. שנית, למרות שהיא שגויה, היא חרגה ממקורותיה בימין המתנחלי, ומצאה מקום בקונצנזוס הישראלי.

מספר העוזבים נטו מאז 2020 היה מעל 145,000 איש. הנתונים הם חלקיים, לא כוללים את כלל העוזבים, ולא כוללים את שנת 2025. אבל גם הנתונים החלקיים הללו מצביעים על מגמה ברורה

העניין הוא שאין שום נתונים שתומכים בטענה הזו. למעשה, כשבוחנים את הנתונים הקיימים, ברור שהטענה הזו לא מחזיקה. זו אולי משאלת לב של אנשי ימין שמפנטזים על כך שמי שעוזבים הם לא "אנחנו" (ישראלים ויהודים) אלא "הם" (דוברים רוסית, ספק יהודים, לשיטתם של אותם אנשי ימין). הבעיה – זה לא נכון. הנתונים מראים תמונה אחרת.

נכון, חלק ממי שעזבו את ישראל עלו אליה אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. חלק. כמה? לא באמת ברור. כנראה שבערך 48% מהעוזבים את ישראל בשנת 2024 הם ילידי חו"ל. אבל איזה חו"ל? ובאיזו שנה עלו? לא ברור. קשה לאסוף נתונים מסוג זה. והנתונים שנאספו לא מראים עזיבה הממוקדת דווקא במגיעים לאחרונה.

בישראל כשני מיליונים מהאזרחים הם ילידי חו"ל. ברור שחלקם עלו לישראל לאחרונה, אבל משלל מדינות. ברור גם כי חלקם עלו לישראל מרוסיה ואוקראינה, אבל מתי? לא ברור. לפי נתון של הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) 15% ממי שעזבו את ישראל הם עולים שהגיעו בין 2019-23, כמה מהם הגיעו מרוסיה ואוקראינה? לא ברור. ובכל מקרה מספר של 15% הוא מאוד-מאוד נמוך, בדרך כלל עזיבה לאחר עלייה היא של בין שליש ולמחצית מהמגיעים.

כשאנשים עוברים ממקום אחד לאחר – כמה מהם נשארים, כמה חוזרים בחזרה, כמה ממשיכים לארץ שלישית. כך קרה בכל עלייה לישראל מהעלייה הראשונה (ואלו שקדמו לה) וכולל גם העליות שישר אחרי קום המדינה וגם העלייה בתחילת שנות התשעים מברית המועצות – אשר בערך שליש ממנה עזבו את ישראל. וכשליש או מחצית מי שעולים לישראל בעשורים האחרונים עוזבים אותה – לארה"ב, אירופה, רוסיה, אוסטרליה ושלל מדינות – חלקן מדינות המוצא של העולים, חלקן מדינה שלישית.

זו אולי משאלת לב של אנשי ימין שמפנטזים על כך שמי שעוזבים הם לא "אנחנו" (ישראלים ויהודים) אלא "הם" (דוברי רוסית, ספק יהודים, לשיטת אותם אנשי ימין). הבעיה – זה לא נכון. הנתונים מראים תמונה אחרת

והסיבות לעזיבה מגוונות – הן יכולות להיות המצב הביטחוני או הכלכלי בישראל, אבל גם יכולות להיות הזדמנות תעסוקתית במקום אחר, חזרה כדי לעזור לבן משפחה מבוגר, מעבר בעקבות בן או בת זוג – וכל הסיבות שיש לעזיבה. בשנים האחרונות, המצב הביטחוני – שמתבטא במלחמה איומה, והממשלה הנוכחית -הם לכשעצמם סיבות מספקות לעזיבה לרבים, ילידי הארץ ושאינם ילידי הארץ.

כלומר, הטענה כאילו יש מספר משמעותי של מי שבחרו "לעשות סיבוב" בישראל כבריחה מרוסיה ואוקראינה לא נתמכת בשום נתון מוצק, רק בהערכות של מי שרוצים להכחיש את הבעיה הקיימת.

עכשיו, מעבר למספרים. האם אפשרי להאשים את מי שהגיע לישראל ממלחמה איומה בארצם (אוקראינה) או מארץ שהופכת להיות קיצונית ודכאנית יותר ויותר (רוסיה) רק כדי למצוא את עצמם במדינה שגם מנהלת מלחמה איומה וגם הופכת דכאנית יותר ויותר כמו ישראל?

האם אפשרי להאשים את מי שביקשו להגיע לישראל כמפלט ממצב מלחמתי נוראי, התיישבו בצפון או בדרום ומצאו עצמם פליטים בארצם החדשה משך תקופה ארוכה? האם אפשרי להאשים את מי שמוצאים את עצמם בארץ חדשה שהיא אחת היקרות בעולם? וזאת כשמי שהגיע מרוסיה, פעמים רבות, לא יכולים להשתמש בהון וברכוש שצברו ברוסיה – הן בגלל קריסת הרובל והן כי רוסיה נותקה מרשת התקשורת הכלכלית העולמית (SWIFT). האם אפשרי להאשים את מי שהגיעו לארץ חדשה שנקרעת במלחמה מתמשכת, מבצעת טיהור אתני ומפקירה את חטופיה? במדינה שבה המשטרה הופכת אלימה יותר ויותר?

הטענה כאילו יש מספר משמעותי של מי שבחרו "לעשות סיבוב" בישראל כבריחה מרוסיה ואוקראינה לא נתמכת בשום נתון מוצק, רק בהערכות של מי שרוצים להכחיש את הבעיה הקיימת

ולבסוף, הסיבה האמיתית לטענות השווא הללו כלפי העולים מרוסיה ואוקראינה לא קשורות לעובדות. הן קשורות לפוליטיקה פנימית ולתחושת העליונות היהודית השקרית של רבים מדי בציונות הדתית ואצל החרדים. הם מניחים כי עולים אלו מצביעים לאביגדור ליברמן וכי אינם באמת יהודים.

לגבי יהדותם – חלקם אכן הם צאצאי יהודים שאינם רואים עצמם כיהודים, ולכן זכאי עלייה. למעשה, בדיוק בשביל זה קיים חוק השבות. והוא קיים כדי לאפשר מקלט. והאנשים הללו בבירור צריכים מקלט. ונאה שישראל העניקה אותו להם. חלקם נשארים, חלקם לא. גם אלמלא המלחמה הנוכחית חלקם היו עוזבים. וזה בסדר גמור.

לגבי ההצבעה לליברמן – זו לא יותר מאשר הנחה לא מבוססת. אני לא מכיר אף מחקר לגבי דפוסי ההצבעה של עולים אלו. למעשה, לא ברור כלל אם הם מצביעים ובאילו אחוזים. האם הם הספיקו, בזמן הקצר שהיה להם בישראל, לגבש איזו דעה על מי מהמפלגות או הפוליטיקאים ולהצביע? אולי, אולי חלקם. אבל אין לנו מושג. ואין לנו מושג למי הם יצביעו.

אבל מבחינת יותר מדי אנשים בציונות הדתית ובין החרדים, העובדה שחלקם אינם יהודים על פי ההלכה והעובדה שהם דוברים שפה אחרת, דיה לפסול אותם לחלוטין.

האמת היא – אנחנו לא יודעים כמה מאותם עולים עזבו, אבל יודעים שהמספרים לא גדולים כל כך בין העולים מרוסיה ואוקראינה בשנים האחרונות. כי גם אם נניח שכל אותם 15% שעזבו הם עולים מרוסיה ואוקראינה (ואין שום סיבה להניח כך) הרי שמדובר בלא יותר מאשר 10,000 איש בשנה. אנחנו גם לא יודעים עדיין לגמרי מה שיקוליהם של העוזבים – כי מחקרים בנושא הם בחיתוליהם. ואנחנו בוודאי לא יודעים מה עמדתם הפוליטית, או אפילו אם יש להם עמדה פוליטית לגבי מי ממפלגות ישראל.

הסיבה האמיתית לטענות השווא כלפי העולים מרוסיה ואוקראינה לא קשורות לעובדות. הן קשורות לפוליטיקה פנימית ולתחושת העליונות היהודית השקרית של רבים מדי בציונות הדתית ואצל החרדים

אנחנו כן יודעים שישראל הוקמה גם כמקלט ליהודים, בניהם ונכדיהם – וזה בדיוק מה שישראל היוותה לרבים מאותם עולים שברחו ממצב מלחמה. אנחנו יודעים שרבים מהם נשארו בישראל, למרות המלחמה, הטילים, יוקר המחייה והמשטרה האלימה.

לכן, הטוב ביותר הוא למחוק את הטיעון השגוי הזה, כאילו המוני העוזבים אינם מביעים חוסר אמון בישראל, אלא הם בכלל לא התכוונו להישאר כאן ורבים מהם רוסים או אוקראינים. זה פשוט לא נכון.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג ומשורר ישראלי, חי בברלין, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה החופשית בברלין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,206 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 19 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ: דחינו את התקיפה באיראן כדי לבחון סיכוי להסכם

דיווח: איראן נערכת לסבב נוסף "קצר אך בעצימות גבוהה"; גורם בארה"ב: "טקטיקות הטיסה שלנו נעשו צפויות מדי, איראן נערכה לכך" ● עדות נתניהו היום שוב קוצרה בשל "עניינים ביטחוניים ומדיניים" ● השר אלי כהן: הסיכוי להשלמת חוק הגיוס נמוך, מעריך שפיזור הכנסת יעבור מחר בקריאה ראשונה ● סגן שר החוץ האיראני: ההצעה האחרונה שלנו כוללת את לבנון

לכל העדכונים עוד 8 עדכונים

פסגת טראמפ-שי - ניהול יריבות במקום פריצת דרך

בשעה שהעולם מתמודד עם מלחמות אזוריות, זעזועי אנרגיה ומשבר כלכלי מתמשך, נפגשו בשבוע שעבר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג לפסגה, שנועדה בעיקר למנוע הידרדרות נוספת ביחסים בין שתי המעצמות.

אף אחד מהצדדים לא ציפה להסכם היסטורי או לפיוס דרמטי. להפך: עצם קיומה של הפסגה נתפס כהישג, משום שהמטרה המרכזית הייתה לייצב את היריבות האסטרטגית ולהקטין את הסיכון להסלמה גלובלית.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 678 מילים

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

השקעה ראשונה במדריכים זו התחלה, אך הפנימיות זקוקות לשינוי עמוק

כשדיברנו על תקציב המדינה, קיווינו שהפעם יהיה שינוי. היה נדמה שסוף סוף מבינים: אם המדינה רוצה לשמור על הילדים שהוציאה מבתיהם – היא חייבת להשקיע במי שמגדל אותם.

תוספת ייעודית לשכר מדריכי פנימיות הרווחה לא הייתה דרישה מופרזת, אלא תיקון מתבקש למציאות שהפכה עם השנים לבלתי אפשרית.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 784 מילים

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

למקרה שפיספסת

בחירות 2026 – על חודם של מאות קולות

ארבע שנים של מחאה מאומצת מתנקזות ליום אחד – יום הבחירות, ואנחנו עדיין ללא רוב מוצק. הגושים נראים קשיחים אבל האמת שונה. מאות בודדות של קולות יכולים לקבוע את גורל המערכה כולה, לדורות רבים.

האם ההיסטוריה ראתה דרמות כאלה? כן

בבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2000 – מדינת פלורידה הכריעה. פער של 537 קולות מתוך כ-6 מיליון מצביעים הכריע לטובת ג'ורג' בוש הבן הרפובליקאי מול לוחם איכות הסביבה הדמוקרטי אל גור.

נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.

ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 888 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.