גמלאי (אלביט מערכות) בן 78, עדיין פעיל (שוחה 2 ק"מ כל ערב) וגם לפעמים חושב.
הבעיה באנלוגיה הזו, לדעתי, היא לא רק ההנחה שהפלסטינים דומים ליהודים של ימי מרד בר כוכבא, אלא גם שישראל של היום דומה לרומא של אותה תקופה.
ובכן, שתי ההנחות כל כך רחוקות מן המציאות, שהן שוללות גם כל היתכנות של אפילו התקרבות לתוצאה המתוארת במאמר.
ראשית, אנחנו איננו מעצמה עולמית בשום קנה מידה, גם אם הצלחנו לבנות "וילה בג'ונגל", ואכן הצלחנו. אבל קצת צניעות ממש לא תזיק.
שנית, חשוב יותר: הפלסטינים, ובוודאי אלה שחונכו על ברכי החמאס מתחילת המאה ה-21, אינם דומים בשום דרך ליהודים של בר כוכבא – לא בתרבותם, לא בדתם (האיסלם היא דת אגרסיבית ומדכאת בכל מקום שהיא מגיעה אליו), לא באמונותיהם, ובעיקר לא ברצחנותם.
שלישית, הפלסטינים של היום זוכים לגיבוי אוטומטי וחובק עולם – קודם כל של מדינות האיסלם, לאחר מכן – של רבות ממדינות "העולם השלישי", ולבסוף גם של ה"פרוגרסיבים ליברלים רדיקלים" בעולם המערבי.
עכשיו צא וחשוב מה היה קורה לו, לבר כוכבא, אילו קיבל את הגיבוי של האימפריה הפרתית, האימפריה הקושנית במרכז אסיה והאימפריה ההאנית בסיןַ באותה שנה, אחרי שהשמיד את הלגיונות העשירי והשישי ולפני שהגיעו שלושת הלגיונות ששלח אדריאנוס לדכא את המרד…
רביעית, לפלסטינים אין את רבי יוחנן בן זכאי, שיאמר לאספסיאנוס: "תן לי את יבנה וחכמיה".
ואחרון אחרון: אתה רואה את הפלסטינים מוותרים על אל אקצה כפי שהיהודים נאלצו לוותר על המקדש?
ואיך זיל גמור.
הקיטוב הפוליטי-חברתי העמוק, המשסע את ישראל ומטיל צל כבד על עצם קיומה כחברה מתפקדת במדינה מוקפת אויבים, מעלה ביתר שאת את השאלות בדבר מקורו וסיבותיו. התשובה המקובלת כיום היא שמקורו בעצם היותנו מדינה עם מיעוטים גדולים (חרדי וערבי) המתרבים בקצב מהיר מהממוצע, וחלקם נהנים – במידה רבה מסיבות פוליטיות – מעמלו של המגזר היהודי היצרני.
אבל התשובה הסבירה יותר בעיניי היא כי שורש הבעיה נעוץ, קודם כל, בשיטת הבחירות הנוהגת אצלנו – כמו בכל הדמוקרטיות המערביות – הדמוקרטיה הייצוגית.
גמלאי (אלביט מערכות) בן 78, עדיין פעיל (שוחה 2 ק"מ כל ערב) וגם לפעמים חושב.
הפופולריים השבוע
למקרה שפיספסת
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפוסטים הפופולריים השבוע
תגובות אחרונות
-
Saar Klien ישראל תמיד נערכת למלחמות שהיו ונתפסת עם המכנסיים למטה, שלא לומר התחתונים, כפי שחווינו בשמחת תורה. היכן רוה"מ שהירבה...
-
-
m וואו אני לא מאמין כמה רפש,האם אתה מוכן להגיע להחזיק את המקום,חשמל,מיים, ניקיון, כדי שיהודים יוכלו להתפלל...
-
Moshe Berg הזעקה על "מס תפילה" - קשקוש בכייני כל יהודי דתי אמור לדעת שהוא יכול להתפלל כמעט בכל מקום,...
-
שלום לקס ברור שגם לבית המשפט בגרמניה הנאצית היה מה לומר בכל מיני נושאים. אז מה? חבורה נלוזה שקוראת...
-
-
-
-
יעס על העולם חב"ד לנצח יחי המלך המשיח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
-
Oren Avi-tov זה די לא נתפש שראש ממשלת ישראל, האיש שטובת מדינת ישראל אמורה לעמוד תמיד לנגד עיניו, הוא...
-
-
-
פאדי סואעד יחידה שמייצרת אוהבי עם ומדינה, פסיפס של חברה ישראלית, מודל לקיום ויחידה לתפארת. חייבים למנף לשמור ובעיקר לטפח,...
-
Richard C קריאת חובה לכל יהודי, במיוחד הגזענים. ערביי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהמדינה, תורמים רבות לביטחונה ולביטחונם...
-
אבני מידן חבורה נפלאה!!! חשוב מאד לתת להם להרגיש חלק מהעם שלנו גם לאחר שהם מורידים את המדים של צהל...לתת...
-
-
-
אברהם אוז כהן אין כמו ראיה ותכנון לתווך רחוק,אך במצב שמדינת ישראל נקלע אליו העשייה והתגובה צריכה להיות זריזה ומהירה...
-
-
תמי בן דוד יונה גברים עם כבוד וחוכמה להגן על מדינתם שמחתי לקרא על ההשקעה בקידום חייהם גם לאחר השרות. מצדיעים...
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
- בונוס: הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכיוון נכון מאוד. כי כיום מדובר בהצגה כל ארבע שנים, בה אנחנו צופים ו"בוחרים" מתוך רשימה סגורה שמציבים בפנינו. הרשימה הזאת מגיעה מכוחות פיננסיים ואג'נדות שלרוב זרות לנו. המעבר לאחריות הבוחר על הנציגים הוא מהפיכה בתפיסה שנדרשת מאוד. אבל עדיין, הטלת האחריות על מציאת מועמדים מתאימים למשל על עולה חדשה מבוגרת מהשיכון, הוא לא נכון. והוא גם משימה בלתי אפשרית עבורה. לכן צריך לדייק את העניין .
לא הוצעה כאן החלפת הדמוקרטיה הייצוגית אלא הדרך שבה הנציגים נבחרים.
המעבר מקלפי ופתקים לבחירה דיגיטלית ברשת אינו אלא שינוי טכני, אכן מבורך נכון וחיוני, אבל לא יותר משינוי טכני ולא הוא זה שיביא את המהפך הנדרש.
הכיוון של בחירה 'ישירה' מפתה, אבל בפועל ייצור ביזור עצום של התוצאות והנציגים ייבחרו ברוב שהוא זעיר יחסית: בשיטה היום הנבחר הוא אחד מתוך, נניח 1,200 מועמדים לכנסת (10 מפלגות רשמו 120 מועמדים כ"א), ולפי ההצעה שכאן הוא יהיה אחד מתוך כל האוכלוסייה בעלת זכות ההיבחרות (מיליונים…).
הרעיון היפה ביותר שמצאתי כאן הוא רעיון בחירות האמצע, שהוא דרך עקרונית, שדורשת עוד ליטוש ושכלול, להחליף נבחרים שלא עמדו בציפיות מהם או בהבטחותיהם.