גמלאי (אלביט מערכות) בן 78, עדיין פעיל (שוחה 2 ק"מ כל ערב) וגם לפעמים חושב.
הבעיה באנלוגיה הזו, לדעתי, היא לא רק ההנחה שהפלסטינים דומים ליהודים של ימי מרד בר כוכבא, אלא גם שישראל של היום דומה לרומא של אותה תקופה.
ובכן, שתי ההנחות כל כך רחוקות מן המציאות, שהן שוללות גם כל היתכנות של אפילו התקרבות לתוצאה המתוארת במאמר.
ראשית, אנחנו איננו מעצמה עולמית בשום קנה מידה, גם אם הצלחנו לבנות "וילה בג'ונגל", ואכן הצלחנו. אבל קצת צניעות ממש לא תזיק.
שנית, חשוב יותר: הפלסטינים, ובוודאי אלה שחונכו על ברכי החמאס מתחילת המאה ה-21, אינם דומים בשום דרך ליהודים של בר כוכבא – לא בתרבותם, לא בדתם (האיסלם היא דת אגרסיבית ומדכאת בכל מקום שהיא מגיעה אליו), לא באמונותיהם, ובעיקר לא ברצחנותם.
שלישית, הפלסטינים של היום זוכים לגיבוי אוטומטי וחובק עולם – קודם כל של מדינות האיסלם, לאחר מכן – של רבות ממדינות "העולם השלישי", ולבסוף גם של ה"פרוגרסיבים ליברלים רדיקלים" בעולם המערבי.
עכשיו צא וחשוב מה היה קורה לו, לבר כוכבא, אילו קיבל את הגיבוי של האימפריה הפרתית, האימפריה הקושנית במרכז אסיה והאימפריה ההאנית בסיןַ באותה שנה, אחרי שהשמיד את הלגיונות העשירי והשישי ולפני שהגיעו שלושת הלגיונות ששלח אדריאנוס לדכא את המרד…
רביעית, לפלסטינים אין את רבי יוחנן בן זכאי, שיאמר לאספסיאנוס: "תן לי את יבנה וחכמיה".
ואחרון אחרון: אתה רואה את הפלסטינים מוותרים על אל אקצה כפי שהיהודים נאלצו לוותר על המקדש?
ואיך זיל גמור.
הקיטוב הפוליטי-חברתי העמוק, המשסע את ישראל ומטיל צל כבד על עצם קיומה כחברה מתפקדת במדינה מוקפת אויבים, מעלה ביתר שאת את השאלות בדבר מקורו וסיבותיו. התשובה המקובלת כיום היא שמקורו בעצם היותנו מדינה עם מיעוטים גדולים (חרדי וערבי) המתרבים בקצב מהיר מהממוצע, וחלקם נהנים – במידה רבה מסיבות פוליטיות – מעמלו של המגזר היהודי היצרני.
אבל התשובה הסבירה יותר בעיניי היא כי שורש הבעיה נעוץ, קודם כל, בשיטת הבחירות הנוהגת אצלנו – כמו בכל הדמוקרטיות המערביות – הדמוקרטיה הייצוגית.
גמלאי (אלביט מערכות) בן 78, עדיין פעיל (שוחה 2 ק"מ כל ערב) וגם לפעמים חושב.
הפופולריים השבוע
למקרה שפיספסת
הציר האיראני, ה"מקאומה" נפגע קשות אחרי חיסול הנהגת חזבאללה. הצבא הסורי חבול אחרי עשור של מלחמת אזרחים, והמיליציות בעיראק שחוקות אחרי המלחמה נגד דאע"ש.
כעת החות'ים הם כנראה החוליה החזקה ביותר בקרב המיליציות הפרו-איראניות בעולם הערבי. מדוע הם מהווים פצצת זמן מתקתקת? והאם הפתרון נמצא דווקא בירושלים?
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפוסטים הפופולריים השבוע
תגובות אחרונות
-
רן לוי מאמר מליון ושתיים. איך אפשר? (גם להביא לסוף שלטונו של הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וזה...
-
Boaz Yalinevitz סיבות נוספות מדוע אין לפגוע במתקני נפט בשלב זה. יש והאיום אפקטיבי יותר מהוצאת האיום מהפועל אל...
-
Shimon Binder חחח, הקאן הזה הוא היה הרי מוסלמי ומה כבר אפשר לצפות? שיהיה ציוני? אוהב ישראל? אוהב יהודים?...
-
אמיר פלדשטין רבנים (העלק) עלובים. פוליטקאים ליגה ז'. לכאורה, אחרי שנה נזכרו בחטופים. מקאיוולי מתמוגג מנחת מהפולטיקאים החתומים על...
-
נרקיס ליפשיץ נכון, אין טעם לפתוח עוד חזית שגדולה על ישראל בכמה "מספרים" מבחינה אסטרטגית. אבל לנאשם וממשלתו המופקרת...
-
נרקיס ליפשיץ כשנוח לנאשם "עקרון המשלימות" (תיפקוד משפטי-חקירתי של המדינה עצמה) הוא החשוב, וכשנוח לו הוא דוחה את החלטתה...
-
Manofsteel Mango steel השאלה היא האם גלנט והמטכל (וראש המוסד) מבינים, מסכימים, וגם מסוגלים למנוע כניסה למלכוד אסטרטגי וסכנת שמד? ארה״ב יכולה למנוע...
-
Benjamin Feinstein תומך בכל מילה שנכתבה כאן. לצערנו המנהיגות של היום מובילה את כולנו לטעויות נוראיות.
-
guy katz את התפקיד של כוחות הקרקע של צה"ל - קביעת מזוזות בדלתות הבתים בעזה, קריאת תפילות באזני שבויים...
-
-
-
-
-
כהן מרק אולי תפרסמו בדיוק איפה אין מיגון? חבר אחמד שואל? הנושא צריך להשאר בתוך הצבא.. ומה תגובת הצבא? מה מטרת...
-
דפנה פרידרוך בעניין תחבורה ציבורית בשבת, אני מסכימה לחלוטין. אנו זקוקים לה גם בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה...
-
-
מאיר לנקרי אמיר בר שלום.שלום ולא להתראות .לא צריך לקשקש בעת מילחמה .תן לצהל לנצח .יש מינהרות ליד הגדר...
-
Eti Sadeh נתניהו בחכמתו מספק לכם העיתונאים נושא להתקשקש עליו לדעת,די שלא תפריעו ועושה את מה שנכון לעם ישראל.קשה...
-
yoram harlev מעניין שבכל המחאות והטקסים בכל הדיווחים של התקשורת, אף אחד לא מבקר את האחראים ישירות לאסון. הרמטכ"ל...
-
RARAR NANAN הכל החל ב-״בג״צ השפנים״ בו 11 שופטי עליון קבעו כי לנאשם מותר להיות ראש ממשלה בעוד משפטו...
אין ספק שאנו עוברים ימים לא פשוטים בכלל, זאת עובדה, אנו עם שעבר טראומה רצינית ברמה הקולקטיבית והאישית ברבדים שונים, ולא נתפס שאנו מציינים שנה ליום הארור בו הכל התחיל ועוד לא ידוע מתי ייגמר.
אז איך כל זה קשור לסבא וסבתא שלכם, אתם שואלים? השבעה באוקטובר לימד אותנו יותר מהכל את חשיבותו של המוסד המשפחתי כערך עליון. חובה עלינו להעריך ולנצור את הרגעים המשותפים יחד. היום כבר ברור לנו ששום דבר לא מובן מאליו וכי בלי האנשים הכי קרובים אלינו ברגעי משבר – קשה מאוד להתקיים.
ד"ר אילנה בן דב היא סבתא פסיכולוגית וסטנדפיסטית ודיירת באחוזת צהלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאפיין מובהק של המעבר לדיקטטורה פשיסטית הוא שהמנהיג אחראי למה שמצטייר בעיני הציבור כהצלחות, בעוד שלכישלונות האיומים ההולכים ונערמים – אחראים מתנגדיו מקרב האזרחים.
האחראים לכישלונות יהיו גם מקרב שומרי הסף המוחלשים, או מערכת המשפט המוחלשת, או האזרחים מקרב המיעוט האתני, או ארגוני זכויות האדם, או מערכת המשפט הבינלאומית, או האופוזיציה, או נציגי האופוזיציה שנכנסו לממשלה בתמימות לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, תוך שהם מגישים את ראשם על מגש של כסף למערך התעמולה הפשיסטי. תפקידם האמיתי היה, כמובן, שיהיה את מי להאשים בכישלונות. בני גנץ וגדי איזנקוט הם כמובן אלה שעיכבו את הניצחון המוחלט.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר מליון ושתיים. איך אפשר? (גם להביא לסוף שלטונו של הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וזה הכי קריטי, אקוטי ודחוף, אבל גם להביא לסופה את המגיפה של מאמרים מעייפים בנוסח כמה ראש ארגון המחבלים שקרניהו מסוכן). אנחנו רוצים פתרונות. תודה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רבנים (העלק) עלובים. פוליטקאים ליגה ז'. לכאורה, אחרי שנה נזכרו בחטופים. מקאיוולי מתמוגג מנחת מהפולטיקאים החתומים על המכתב. הפוליטיקאי י. צ. רימון רואה צורך לחזק את סמוטריץ במחשבתו על החטופים. לכאורה יש כאן הודאה בכך שהחטופים על ז**ן של בצלאל או שהחיזוק נועד לחזק את בצלאל בהפקרת החטופים.
כמה שינאה במתק שפתיים.
"מה זה לא שופטים הורים שכולים? אולי צריך להגיד לי דברים ביתר עדינות אבל אני לא קדושה"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
- בונוס: הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכיוון נכון מאוד. כי כיום מדובר בהצגה כל ארבע שנים, בה אנחנו צופים ו"בוחרים" מתוך רשימה סגורה שמציבים בפנינו. הרשימה הזאת מגיעה מכוחות פיננסיים ואג'נדות שלרוב זרות לנו. המעבר לאחריות הבוחר על הנציגים הוא מהפיכה בתפיסה שנדרשת מאוד. אבל עדיין, הטלת האחריות על מציאת מועמדים מתאימים למשל על עולה חדשה מבוגרת מהשיכון, הוא לא נכון. והוא גם משימה בלתי אפשרית עבורה. לכן צריך לדייק את העניין .
לא הוצעה כאן החלפת הדמוקרטיה הייצוגית אלא הדרך שבה הנציגים נבחרים.
המעבר מקלפי ופתקים לבחירה דיגיטלית ברשת אינו אלא שינוי טכני, אכן מבורך נכון וחיוני, אבל לא יותר משינוי טכני ולא הוא זה שיביא את המהפך הנדרש.
הכיוון של בחירה 'ישירה' מפתה, אבל בפועל ייצור ביזור עצום של התוצאות והנציגים ייבחרו ברוב שהוא זעיר יחסית: בשיטה היום הנבחר הוא אחד מתוך, נניח 1,200 מועמדים לכנסת (10 מפלגות רשמו 120 מועמדים כ"א), ולפי ההצעה שכאן הוא יהיה אחד מתוך כל האוכלוסייה בעלת זכות ההיבחרות (מיליונים…).
הרעיון היפה ביותר שמצאתי כאן הוא רעיון בחירות האמצע, שהוא דרך עקרונית, שדורשת עוד ליטוש ושכלול, להחליף נבחרים שלא עמדו בציפיות מהם או בהבטחותיהם.