האם בני גנץ יציל את הדמוקרטיה הישראלית?

בני גנץ (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90
בני גנץ

במדריך לניהול משברים מלמדים לחשוב מראש על תרחישים עתידיים של משברים אפשריים, כדי לחשוב על היערכות מוקדמת לניהולם. היערכות מוקדמת יכולה לסייע מאוד בניהול משבר גדול.

המשבר הנוכחי הוא יוצא דופן ומרתק, קשה היה לחשוב עליו מראש. לא, אני לא מדבר על משבר הקורונה, שהוא עצמו מגה-משבר עולמי, אבל מהסוג שניתן היה וצריך היה להיערך אליו, אלא על השילוב הדרמטי בין המשבר העולמי הזה, הבריאותי, רפואי וכלכלי, יחד עם הפלונטר הפוליטי שלנו, והחשש לשחיקתה של הדמוקרטיה הישראלית.

החיבור הזה, בין שעת החירום העולמית למשבר הפוליטי, הגיע לשיאו בעת ובעונה אחת בימים אלה ממש, עם הקושי לכנס את הכנסת, ולהחליף את השלטון, בעיצומו של משבר. בנימין נתניהו מנצל את המשבר העולמי כדי לחזק את אחיזתו בשלטון. זה ברור.

החיבור הזה, בין שעת החירום העולמית למשבר הפוליטי, הגיע לשיאו בעת ובעונה אחת בימים אלה ממש, עם הקושי לכנס את הכנסת, ולהחליף את השלטון, בעיצומו של משבר. נתניהו מנצל את המשבר העולמי כדי לחזק את אחיזתו בשלטון. זה ברור

השילוב הזה ניצב לפתחו של בני גנץ, יותר מאשר לנתניהו שמתרכז בניהול המשבר הכללי, ומבין שהוא משרת אותו גם בזירה המקומית, הפוליטית והמשטרית.

עבור גנץ יש כאן צומת של בחירה. מהו המשבר המשמעותי ביותר לחברה הישראלית, ואיך הוא יכול לסייע בטיפול בו. כמובן שהמשבר הכללי הכפול מתחבר למשבר האישי שלו, ושל מפלגתו. ברור שההתנהלות בימים אלה תקבע את עתידו ואת הסיכוי שלו להיות מנהיג משמעותי בחברה הישראלית.

לפי הדברים ששמענו מגנץ, עתידה של כחול-לבן הופך להיות הנושא הפחות חשוב כרגע. עתידה של המדינה, בריאותם של האזרחים, יציבותה של הכלכלה, והמשטר הדמוקרטי עומדים על כף המאזניים. אבל מה הדבר הנכון לעשות לטובתה של מדינת ישראל בימים אלה?

על אזניו של גנץ לוחשים שני מחנות. לכאורה, האחד מציב בראש את המשבר העולמי, הקורונה, ואת הכמיהה של ישראלים רבים לאחדות. המחנה האחר מציב בראש את תכליתה של כחול-לבן להחליף את השלטון, את איכות השלטון בישראל ובמיוחד הצורך להביא לסיום את תקופת השלטון של נתניהו. על פניו נראה שהעדפת המשבר הבריאותי מובילה לממשלת אחדות, והעדפת המשטר הדמוקרטי, לממשלת מיעוט או בחירות, אבל למעשה זה הפוך.

נראה כי גנץ בחר לנסות להקים ממשלה בכל מחיר, כלומר לעשות הכל כדי לא ללכת לבחירות נוספות. ברור שהיה מעדיף ממשלה בראשותו, שתוכל להתמודד עם שני האתגרים, אך כנראה אין לו את האצבעות כדי להשביע אפילו לרגע אחד ממשלת מיעוט. אפשר להשתגע מאורלי לוי, יועז הנדל או צביקה האוזנר, אבל נראה שיש עוד כמה במחנה של כחול-לבן שלא ילכו עם גנץ לממשלת מיעוט, בתמיכת המשותפת. חבל ועצוב, אבל זאת כנראה המציאות איתה הוא חייב להתמודד. אין ממשלת מיעוט.

לכן, בניהול המשבר, הבחירה היא בין כניסה לממשלה בראשות נתניהו, לבין הליכה לבחירות, כאשר נתניהו נשאר ראש ממשלה זמני לעוד חצי שנה, עם סיכוי לא רע להיבחר שוב בספטמבר.

בניהול המשבר, הבחירה היא בין כניסה לממשלה בראשות נתניהו, לבין הליכה לבחירות, כאשר נתניהו נשאר ראש ממשלה זמני לעוד חצי שנה, עם סיכוי לא רע להיבחר שוב בספטמבר

מההתנהלות של גנץ עולה כי הוא מבין שלהשאיר את נתניהו כרגע כראש ממשלת מיעוט עם סמכויות חירום כמעט בלתי מוגבלות, בלי שום איזונים ובלמים, יכול להוביל לסופה של הדמוקרטיה שלנו.

ההצטרפות שלו לממשלה אולי תוצג כרצון להתגייס למאבק בקורונה, אבל למעשה זה ביטוי מובהק להכרה שרק כך ניתן יהיה להציל את הדמוקרטיה הישראלית. ניתן יהיה לעשות זאת באמצעים פשוטים יחסית כמו הגנה על היועץ המשפטי לממשלה, מינוי שר משפטים הגון, וישיבה משותפת בממשלה, תוך שימוש מושכל בכנסת, ובכלים אחרים של הממשלה.

למעשה, אני חש שהדברים הם דחופים אפילו יותר. גנץ ואשכנזי מבינים כי בלי השתלטות שלהם על משרדי הביטחון, בטחון פנים, משפטים וחינוך, המערכות האלה הולכות לכוון של שעת חירום וכרסום דרמטי נוסף בחירויות הפרט, ובדמוקרטיה הישראלית. אם בקרוב יתכן מאבק ברחובות על חופש ההפגנה, ועל חירויות הפרט, עדיף שבמשרד הבטחון, במשטרה, וגם בחינוך ובבריאות  ישבו אנשים שלא מוכנים לשרת בכל מחיר את המנהיג.

גנץ מוכן להקריב את עצמו כדי להציל את הדמוקרטיה הישראלית.

גנץ ואשכנזי מבינים כי בלי השתלטות שלהם על משרדי הביטחון, בטחון פנים, משפטים וחינוך, המערכות האלה הולכות לכוון של שעת חירום וכרסום דרמטי נוסף בחירויות הפרט, ובדמוקרטיה הישראלית

השאלה לכן היא לא האם להצטרף לממשלת אחדות, אלא איך לעשות זאת, ומה לעשות במסגרת ממשלת האחדות כדי להצדיק את הבגידה הגדולה בבוחרים, ובהבטחת הבחירות הגדולה של "רק לא ביבי".

כדי לעשות זאת נכון גנץ חייב לקבל שליטה אפקטיבית במערכות הגדולות של השלטון, ובמוקדי הכוח שלו, לא רק משרד הבטחון, אלא גם גורמי הבטחון האחרים. לא רק המשרד לבטחון פנים, אלא גם האוצר.

נתניהו יהיה מוכן למכור את כל חבריו, שרי הליכוד והגוש, כדי לקבל את ממשלת האחדות שהוא צריך, ולכן זה הרגע להיות חכם במשא ומתן, לתת לנתניהו את התואר, ולקחת ממנו את השליטה האפקטיבית במדינה.

אם זה יקרה, אולי אפילו בוחרי כחול לבן יהיו מוכנים לסלוח לו.

ד"ר יובל קרניאל, משפטן וחוקר תקשורת תרבות וטכנולוגיה. רקטור בצלאל לשעבר, ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
לפי ההתנסחות של הדוקטור הוא בלשון המעטה אינו מתומכיו של ביבי.... על מה ולמה ולאחר אילו עובדות הוא תומך בגנץ את זה קשה לי יותר להבין.... העצה שלי לגנץ הכנס לממשלה בראשות נתניהו וזה יהיה ... המשך קריאה

לפי ההתנסחות של הדוקטור הוא בלשון המעטה אינו מתומכיו של ביבי…. על מה ולמה ולאחר אילו עובדות הוא תומך בגנץ את זה קשה לי יותר להבין…. העצה שלי לגנץ הכנס לממשלה בראשות נתניהו וזה יהיה הקורס הכי טוב שאתה יכול לקבל בשביל להיות ראש ממשלה שיש לו סיכוי כל שהוא להצליח… דוקטורים לשמאלך ואנשים אחוזי שנאה לימינך ורק אתה תקוע באמצע בין אלה שרואים בך מכשיר לקידום עצמם…. אל תהיה טמבל אדון גנץ

חבל על המילים, אין סיכוי לפתרון המוצע, הצגתו של נתניהו כנאשם נמלט היא בדיחה, נתניהו רוצה לשלוט לממש את האג'נדה שלו, רדיפה משפטית, רק הימין יכול, כחול לבן לפירוק, אני נתניהו גדול וכולם ס... המשך קריאה

חבל על המילים, אין סיכוי לפתרון המוצע, הצגתו של נתניהו כנאשם נמלט היא בדיחה, נתניהו רוצה לשלוט לממש את האג'נדה שלו, רדיפה משפטית, רק הימין יכול, כחול לבן לפירוק, אני נתניהו גדול וכולם סביבי זוטרים. נתניהו חכם ומוכשר וגנץ עדיין לומד, הוא לא ישיג שום כלי אם לא ינצל את מה שבידיו.

איזה חירטוט שיושב על שורת הנחות שיקריות שמוצגות כעובדות החל מאלק סוף הדמוקרטיה ועד ההנחה שגנץ מסוגל וידע איך לשלוט. כל זה כמובן חוץ מפיל הקורונה שנמצא במרכז החדר ומאיים על חיי כולנו ועל... המשך קריאה

איזה חירטוט שיושב על שורת הנחות שיקריות שמוצגות כעובדות החל מאלק סוף הדמוקרטיה ועד ההנחה שגנץ מסוגל וידע איך לשלוט. כל זה כמובן חוץ מפיל הקורונה שנמצא במרכז החדר ומאיים על חיי כולנו ועל נלכלתנו. כאילו זה מובן מאליו שהאיש שהוביל את החברה היחידה שניהל אי פעם לכינוס, אחרי שהיה שותף למרמה וששיקר לבוחריו במצח נחושה הוא כשיר למשהו חוץ מלהיות דגנרל…..

עוד 734 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נכדו של רבין על נתניהו: מגיע לו לקבל קורונה; הליכוד: זו הסתה

גורם בסביבת נתניהו: ועדת הקורונה מתבררת כפוליטית לגמרי ● יו"ר הכנסת גנץ: במידת הצורך הכנסת תפעל גם בחול המועד ● נתניהו: ערוכים לפעול כדי להשיב את הנעדרים מעזה ● מ-19:00 בערב היום נאסרה יציאה מהיישובים - עד יום שישי בבוקר; ממחר ב-15:00 בצהריים ועד מחרתיים ב-7:00 בבוקר - תיאסר התרחקות של יותר ממאה מטר מהבתים

עוד 38 עדכונים

קונספציית "ההנהגה הביטחונית" מתרסקת מול הקורונה

כשהתמודדתי לראשות מועצה אזורית עמק חפר ערכתי חוגי בית, בהם נשאלתי בין היתר: "איך תסבירי שלא באת מהצבא?" שאלה שהעידה יותר מכל על תפיסת העולם השגורה כל כך במקומותינו: מנהיגים צריכים להיות עם רקורד צבאי, עם עיטורים.

במהלך השנים התרגלנו לקבל בישראל את הפגיעה במערכות הרווחה והחברה כדי לתת יותר ל"ביטחון המדינה". זו הרי מדינת ביטחון! הגנרלים שלנו, במבט נחוש ובלורית מתבדרת, יודעים (לכאורה לפחות) להתמודד עם איומים ביטחוניים. "לנצח!" (האמנם? בינתיים האיום האיראני רק גובר, האויב יושב על גדר הגבול מצפון, ומדרום שולחים רקטות, בלונים ועפיפונים בוערים). "לשים לזה סוף!" (גם אם הסוף, נסיגה מלבנון, איננו תוצאת לחימה אלא תוצאת מחאת "ארבע אימהות").

זכורים היטב גם החצים שהופנו לציפי לבני, בגלל אי היותה חלק מהמילייה הבטחוניסטי-גברי ולכן בהכרח חסרת ניסיון ביטחוני ולא לגיטימית להיות ראשת ממשלה.

כשהתמודדתי לראשות מועצה אזורית עמק חפר ערכתי חוגי בית, בהם נשאלתי בין היתר: "איך תסבירי שלא באת מהצבא?" שאלה שהעידה יותר מכל על תפיסת העולם השגורה במקומותינו: מנהיגים צריכים רקורד צבאי

ואז הגיעה הקורונה. היא לא עשויה מהחומרים הרגילים שעמם המנהיגים שלנו רגילים להתמודד. שום ניסיון צבאי, ביטחוני או פוליטי לא עוזר מול מה שהקורונה מעוללת בארץ ובעולם.

תמונות של מחלקות בתי חולים קורסות ולוויות ריקות מאדם מרחבי העולם. דיווחים על מצוקת קשישות וקשישים הנמצאים בסגר ובדידות. פעוטות וילדים הסגורים בבית, ללא שיגרת יומם. משפחות שלמות הנתונות בסיר לחץ. מאות אלפי מפוטרים, אלפי עסקים קורסים, ומשבר כלכלי אדיר המאיים על כולנו.

כאן, מבט נחוש ובלורית מתבדרת לא יעזרו אפילו כדי לתת תחושת ביטחון. כאן מובילים, במעט דיבורים ויחסי ציבור אבל עם הרבה עשייה, בעלי המקצועות הפחות נחשבים ופחות מתוגמלים: חינוך, רווחה, סיעוד, ילדים, קשישים, בריאות. כל מה שבונה חברה נורמטיבית שלא מתכננת את התנהלותה אך ורק מול איומים ביטחוניים.

לצד לקחים רבים שהמשבר הזה מלמד וילמד אותנו, הוא צריך להעלות את קרנם הציבורית של התחומים החברתיים ושל העוסקים בהם – ולדאוג לתגמל אותם כראוי. כך גם הוא צריך להביא לקידומם של מנהיגות ומנהיגים הבאים מהתחומים החברתיים. חינוך, בריאות ורווחה – הם אשר בונים את חוסנה או חולשתה של החברה. מדינה שפויה ומתוקנת חייבת מערכות חברתיות ובריאותיות מתפקדות וחזקות.

כאן, מבט נחוש ובלורית מתבדרת לא יעזרו אפילו כדי לתת תחושת ביטחון. כאן מובילים, במעט דיבורים ויחסי ציבור אבל עם הרבה עשייה, בעלי המקצועות הפחות נחשבים ופחות מתוגמלים: חינוך, רווחה, סיעוד, ילדים, קשישים, בריאות

*כמי שעסקה ברוב חייה הבוגרים בנושאים ציבוריים וחברתיים, הן במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הן במגזר השלישי, וכיום כראשת המועצה האזורית עמק חפר, אני מכירה היטב, לצערי הרב, את ההזנחה של הנושאים החברתיים במדינת ישראל*. הזנחה קשה, רבת שנים, שפגעה וריסקה רבות מהמערכות החברתיות (דוגמה אחת מיני רבות: התקציבים הצבועים להגנה על נשים מפני אלימות במשפחה שלא הגיעו ליעדם במשך שנים. את התוצאות של המדיניות השערורייתית הזו אנו כיום יותר מתמיד).

תחושת הביטחון המזויפת קורסת כעת מול נגיף מקרוסקופי, שאיננו יודעים איך הגיע אלינו, אין לו לאום, אג'נדה או כלי נשק, אנו רק יודעים שהוא טרף את כל הקלפים ומאיים על החיים עצמם.

ועם הנושאים האלו, אנו (הסקטור הלא ביטחוניסטי, שרובו אגב נשים), ידענו תמיד להתמודד הרבה יותר טוב.

חיוני וחשוב שמדינת ישראל תמשיך לשים את הביטחון בראש מעיניה. אך לצד זאת הכרחי שתדאג לנושאים החברתיים באותו הלהט.

בשעה זו של ערב מינוי ממשלה חדשה, חשוב מתמיד שימונו שרות ושרים ראויים ומקצועיים שיקדמו ויטפלו בנושאים המשמעותיים הללו, ויהוו הנהגה בעלת כישורים מתאימים למתן מענים הולמים לאוכלוסייה בשגרה כמו גם בחירום, במשברים כמו זה שאנו חווים כעת.

ממשברים צומחים? מאסונות לומדים ומתקדמים?
הבו לנו סדרי עדיפויות חדשים. אזרחיים. למען כלל תושבות ותושבי המדינה.
רק כך ננצח. בעורף כמו בחזית!

ד"ר גלית שאול היא ראשת המועצה האזורית עמק חפר. עורכת דין ובעלת דוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת L.u.d.e.s בלוגאנו, שווייץ. ניהלה את תחום ההתנדבות במערכות ציבוריות במשרד הרווחה ושמשה מנכ"לית מרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. שאול נשואה ללירון ואם לארבעה ילדים. מתגוררת במושב חגלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 550 מילים

מרכזי היום לקשיש נסגרו בגלל הקורונה, הקשר עם 40% מהקשישים נותק

מעקב זמן ישראל המרכזים שבהם קשישים נפגשו, שוחחו ואכלו יחד נסגרו ● כ-40% מהקשישים ביקשו להמיר את המזון והליווי הטלפוני שקיבלו בסיוע כספי, וניתקו קשר עם העמותות ● חלק מהמרכזים משוחחים בטלפון עם הקשישים שעזבו על קשר - ואחרים לא ● במרכזי היום חוששים: "בקרוב נשמע על הרבה קשישים שנפטרו בבית בלי שאיש ידע על כך"

כ-40% מהקשישים ביטלו את השתתפותם במרכזי היום. כך עולה מנתונים חדשים של איגוד הל"ב, המאגד 100 עמותות המסייעות לקשישים ברחבי הארץ.

עד שמגיפת הקורונה הגיעה לארץ ועד להנחיות המיוחדות הכוללות בידוד של אוכלוסיית המבוגרים, הגיעו קשישים למועדוניות שמפעילות העמותות ושם קיבלו אוכל, טיפולים פיזיים ונפשיים, פעילות פנאי וספורט, ובעיקר נהנו מחברה של קשישים אחרים ושל עובדי העמותות. כפי שפורסם בזמן ישראל – מאז פרוץ המגיפה המועדוניות נסגרו, הקשישים סגורים בביתם ופעילי העמותות מביאים להם אוכל לפתח הבית ושומרים איתם על קשר טלפוני.

בשנת 2018 התבצעה רפורמה במרכזים, והוצעה לקשישים אופציה חלופית – לוותר על השירות במרכזי הקשישים ולהמיר אותו בסיוע כספי של 1,400 שקל בחודש. רק 6% מהקשישים שמטופלים בעמותות הלב לקחו את האופציה הזאת. ואילו בשלושת השבועות האחרונים כ-40% ביקשו להמיר את חבילות המזון והליווי הטלפוני בסיוע כספי וניתקו קשר עם העמותות.

נתונים על קשישים שניתקו קשר עם המרכזים בעקבות הנחיות הקורונה (צילום: איגוד הלב)
נתונים על קשישים שניתקו קשר עם המרכזים בעקבות הנחיות הקורונה (צילום: איגוד הלב)

העמותות מקבלות תקציב ממשלתי לפי מספר הקשישים המטופלים בהן. עם עזיבתם של הקשישים, חלק גדול מהעמותות נכנסו למצב של חדלות פירעון. ברגע שקשיש עוזב, העמותה אינה חייבת להמשיך ולדאוג לשלומו. בפועל, חלק מהעמותות שומרות על קשר טלפוני עם הקשישים שעזבו אותן וחלקן לא.

שמואל (סמי) קידר, מנכ"ל איגוד הל"ב, אומר לזמן ישראל: "יש לנו צוותים ברחבי המדינה שנשארים בקשר טלפוני עם הקשישים, גם אלה שעזבו, בהתנדבות, בלא כל תמורה, מתוך דאגה, כדי לדעת מה שלומם. האם אני יכול להבטיח לך שבכל העמותות שנמצאות במצב של קריסה יש מי שידאג לכל הקשישים? לא".

לדברי קידר, "המעבר של אלפי קשישים לקבלת גמלה בכסף במקום גמלה בעין היא אסון. אין לנו מושג מה מצבם של הקשישים, חלקם במצוקה קשה מאוד, בודדים בביתם, חרדים וצריכים לדאוג לעצמם לאוכל ולטיפולים על פי הגמלה שלהם. המשוואה צריכה להיות ברורה: בדידות וניתוק גורמים לקשישים דיכאון. דיכאון גורם למחלות. מחלות גורמות למוות".

"אין לנו מושג מה מצבם של הקשישים, חלקם במצוקה קשה מאוד, בודדים בביתם, חרדים וצריכים לדאוג לעצמם לאוכל ולטיפולים על פי הגמלה שלהם. המשוואה צריכה להיות ברורה: בדידות וניתוק גורמים לקשישים דיכאון"

לדברי גורם בכיר במרכזים לקשישים: "בחלק מהמרכזים אף אחד לא נשאר בקשר עם הקשישים שעזבו. חלקם נעזרים במשפחות שלהם, חלקם בודדים ומנותקים מהעולם ושוקעים בדיכאון. כבר בשנה שעברה היו כ-20 מקרים של קשישים שניתקו קשר עם העמותות ואחר כך נפטרו בלי שאף אחד ידע, עד ששכנים הבחינו בגופה. אני חושש מאוד שבקרוב יהיו הרבה יותר מקרים כאלה".

iStock Robert Weiבעמותות לקשישים חוששים מקריסה כלכלית

בעמותות טוענים כי עזיבת הקשישים מסכנת את קיומן של העמותות שמקיימות את המרכזים לקשישים ואת השירות החיוני שהן ממשיכות להעניק לקשישים שאינם עוזבים – ואמורים להמשיך לתת גם אחרי הקורונה.

העמותות מתקיימות מתמיכה ממשלתית בסך 150 שקל עבור כל קשיש רשום, נוסף על כיסוי עלות המזון והטיפולים הרפואיים לקשישים. העמותות ממשיכות להחזיק את המרכזים כרגיל  גם כאשר הם כמעט ריקים, ולהעסיק עובדים כרגיל (גם מהבית), אך כעת נאלצות לקיים את עצמן בתמיכה שהצטמצמה בכ-40%.

לדברי קידר: "העמותות לזקן על סף קריסה. פגיעה בעמותות היא פגיעה בעשרות אלפי קשישים. הצוותים המנוסים שלנו רוצים ויכולים להמשיך להעניק את השירותים בבתי הקשישים אך אנחנו חייבים תמיכה תקציבית. אם העמותות יקרסו לא נוכל לסייע לקשישים גם אחרי המגיפה. אנחנו פונים למשרדי הממשלה שייתנו למרכזי היום רשת ביטחון אבל לא מקבלים תשובה".

עוד 487 מילים

המפעלים הכשרים בסין הושבתו רק אחרי שהספיקו לייצר מזון לפסח

מאות מפעלים בסין מייצרים מזון כשר המסופק ליהודים שומרי מסורת בארץ ובעולם ● אבל התפרצות הקורונה שם גורמת למשגיחי הכשרות לחשב מסלול מחדש ● ייצור המזון הכשר לפסח אמנם הושלם עוד לפני המגפה, אך כעת הם מתלבטים האם לפזר את הייצור בין מדינות נוספות - או להמשיך לשים את כל הביצים הכשרות בסל סיני אחד

תעשיית המזון הכשר העולמית הפכה לקרבן כלכלי נוסף של הקורונה, לאחר שקווי ייצור כשרים בהיקפים גדולים בסין – שם פרצה המגפה – הושבתו.

למרות שהמגפה לא השפיעה בצורה משמעותית על אספקת משלוחי המזון הכשר לפסח לישראל ולריכוזי קהילות יהודיות ברחבי העולם, היא כן הפחיתה את הפעילות העסקית במפעלים האלה, מאז התגלה חולה הקורונה הראשון בסין.

הרב מנחם גנאק, ראש מחלקת הכשרות ב-OU (שנחשב לגוף השגחת הכשרות הגדול בעולם), אמר לזמן ישראל כי השפעת הנגיף על הענף בסין נרחבת. לדבריו, "במשך זמן רב, הממשלה הסינית סגרה מפעלים. ראש השנה הסינית הגיע, והסגירה התארכה. עד אמצע מרץ רבים מהם נפתחו מחדש – אך לא כולם".

מבדיקת זמן ישראל עולה כי יש לפחות 1,270 מפעלים לייצור מזון כשר בסין, וה-OU עובד עם כמחציתם, שמייצרים סוגים שונים של מוצרים, בהם ירקות ופירות.

גנאק הוסיף כי הקורונה לא השפיעה על המוצרים לפסח, "שרובם כבר ייוצרו".

"רוב המוצרים לפסח באמת יוצרו זמן רב לפני שמישהו אפילו שמע על הקורונה", אומר גם הרב בנימין ברקוביץ' מהארגון המתחרה KOF-K, "אבל חלק מהדברים היו מעט בעייתיים. חלק מהמוצרים מאחרים מעט, מה שעשוי להיות בעייתי".

KOF-K עובד מול כ-550 מפעלים בסין, עם ייצוא הנע בין תמציות, כימיקלים בטעמים, מוצרים קפואים בסיסיים, ומוצרים בקופסאות שימורים. חומרי גלם ממפעלים אלו נשלחים לחברות מסביב לעולם, לרבות בארצות הברית ובאירופה.

רגע לפני החג, ברקוביץ' כתב לי כי בדק שוב את הנושא, וכי "המשלוחים של פסח לא הושפעו, משום שרובם הגדול כבר יוצרו הרבה לפני שהמגפה התפשטה".

זה נכון גם לגבי Star-K, ארגון השגחת כשרות נוסף הפועל בסין. לדברי ראש מחלקת האישור של הארגון במזרח הרחוק, הרב אברוהום מושל, "אמנם היינו צריכים לבטל שני מוצרים – אך רובם כבר יוצרו לפני שהכל התפרץ".

מושל הוסיף כי התפרצות המגפה הקשתה על ההשגחה הפיזית במפעלים. "כפי שאפשר להבין, עכשיו כולם נאלצו להתרחק", אמר לי, "זה שם אותנו בסכנה".

מפעל מזון סיני לאחר התפרצות הקורונה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
מפעל מזון סיני לאחר התפרצות הקורונה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

שלושת הארגונים האלה שולחים בשגרה משגיחי כשרות כדי לפקח על החברות הסיניות. חלק מהמשגיחים חיים בסין ובאזור, בעוד שאחרים מגיעים מישראל.

"בנסיבות רגילות, היינו נכנסים יחסית בקלות, מפקחים על הרכיבים, מוודאים שכל הרכיבים והייצור לא מהווים בעיה מבחינת כשרות", אמר לי מושל. "היינו בוחנים את כל הרכיבים, המוצרים, הציוד, מוודאים שהמפעל מייצר רק מזון כשר".

גנאק הסביר כי המפתח הוא להבטיח שהמפעלים לא עובדים בנוסף עם פריטים לא-כשרים, כמו צדפות ומוצרים אחרים מהחי: "אנחנו שולחים, או שיש לנו עובדים מקומיים הבוחנים את המפעלים כדי לוודא שהם עומדים בסטנדרטים".

למרות שהנגיף ממשיך להתפשט בעולם, נראה כי המצב מתייצב במידת מה בסין, מה שמעלה את התקווה של חזרה לעסקים כרגיל. "אנחנו מושפעים באופן ברור כאשר חברות נסגרות", אמר ברקוביץ'. "זה בהחלט לא היה קל. הדברים חוזרים לשגרה, אבל זה לוקח זמן. בחדשות אנחנו רואים שמספר מקרי ההידבקות בסין נמצא בירידה, מה שבהחלט עוזר, אבל קשה לדעת באיזו מידה".

והוא גם מתלבט האם לפזר את הייצור. "אחד הלקחים שלמדנו הוא שחייבים לגוון את המערכת", אומר לי ברקוביץ', "אף פעם אי אפשר לדעת איפה יהיה מחסור".

עוד 449 מילים

גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריך כי הציבור החרדי ימשיך לנהור אחרי הרבנים בכל הנוגע לעולם הדת - אך יותר ויותר אנשים יקבלו החלטות עצמאיות בנושאים אחרים ● זאת, לאחר שאלפי חרדים נדבקו בנגיף הקורונה, על רקע קבלת החלטות שגויה במגזר - בהובלת הרב קנייבסקי, ונכדו הדומיננטי ינקי ● ראיון

עוד 1,455 מילים

תגובות אחרונות

מי האדם שיקום על חורבותינו? חרדה ותקווה

הדיכאון הכה בי במהירות, כשהכל רק התחיל. איני זוכר את הרגע המדויק. מתי בדיוק הציפה אותי הנטייה המשפחתית מימי האנשלוס להתכונן לרע מכל? אולי זה היה עם תום השיעור הראשון שהעברתי דרך מסך במכון שכטר, שבו הרגשתי פתאום איך כל המורה הבין-אישי שאני קורס בבת אחת? ש"האני המקצועי" שהייתי היה ואיננו?

הדיכאון הכה בי במהירות, כשהכל רק התחיל. איני זוכר את הרגע המדויק. מתי בדיוק הציפה אותי הנטייה המשפחתית מימי האנשלוס להתכונן לרע מכל? אולי עם תום השיעור הראשון שהעברתי דרך מסך

ניסיתי להרגיע את עצמי, אנחנו במאה ה-21, יום אחד המדע ימצא חיסון והכל ישוב לכשהיה. אך יותר מחוסר הוודאות של ההווה, הוצפתי בחרדות דווקא מהיום שאחרי. עם הירידה הקשה ברמת החיים נסתדר, אך לאיזה עולם מערבי בכלל נקום? האם אנשים עוד יתנו אמון בדמוקרטיה, אם יגלו שדיקטטורות התמודדו טוב יותר עם המשבר? לאט לאט התחדדו לי החרדות בשפה הפילוסופית שאני דובר: מה בכלל תהיה דמות האדם שאחרי? מי יקום על חורבותיו של האדם המערבי?

המערב הוא פרויקט של תשובה לשאלה 'מהו האדם?'. לפני כ-2500 שנה ניצבו הפילוסופים היוונים מול הטבע, הפנו את שאלותיהם לכל עבר, וייסדו את תודעת האדם המערבי כיצור חושב. בחמש מאות שנה האחרונות התחדדה דמותו של האדם המערבי. "אני חושב משמע אני קיים", לימד אותנו דקארט, וקאנט הציב את ההכרה שלנו במרכז. הרומנטיקה החליפה את התבונה, הלאומיות את האני, החוויה את ההכרה, הפוסט את המודרניזם, גלובליזציה ופופוליזם נאבקו – ועדיין היה כאן רצף מערבי של שיחה על דמות האדם. שמא עתה היא הולכת להיקטע? אולי מה שלא עשו מלחמות העולם, תעשה מלחמת העולם באדם, ותנפץ סופית את דמותו של האדם המערבי?

לפתע, נזכרתי ברבותיי, ונעורתי מן האימה. כבר מלחמת העולם הראשונה סדקה את דמות האדם המודרני – ואז גורדון, בובר ורוזנצווייג ניסו להציע לו מרפא; כבר השואה ריסקה את אמונת הקידמה כי ככל שהאדם ישכיל יותר כך ייטיבו דרכיו – והנה קמו לוינס והשל והציעו לו אלטרנטיבה. ואולי דווקא עתה הגיעה שעתם?

אכן, דמות האדם המערבי קורסת, אך אולי במקומו יבוא אדם טוב יותר, אכפתי, סולידרי ואוהב? ימי האפלה האלו מעירים אותנו לחוות את עצמנו באור חדש. אנו חוזרים אל מערכות היחסים היסודיות שלנו, מתמודדים עם אתגריהן או חווים בחריפות את העדרן. יש מאיתנו שלומדים מחדש את הזוגיות שלנו, את ההורות שלנו; יש מאיתנו שחרדים לחוות את אימתו של האינדיווידואליזם שכה התמכרנו לו; את עוצמת התלות שפיתחנו בדימוי המקצועי שלנו. והנה, קמה ועולה בתוכנו דמות אדם חדשה: אני אוהב משמע אני קיים.

יש מאיתנו שחרדים לחוות את אימתו של האינדיווידואליזם שכה התמכרנו לו; את עוצמת התלות שפיתחנו בדימוי המקצועי שלנו. והנה, קמה ועולה בתוכנו דמות אדם חדשה: אני אוהב משמע אני קיים

במקום השאלה מהו האדם, עולות שאלות חדשות: מי אני? מי את/ה? מי אני עבורך? עבורכם? אנחנו מגלים את עצמנו מחדש בתוך מערכות היחסים שלנו, את דמות האדם הדיאלוגית. במקום יצור חושב על הטבע נולד אני במענה לאחר; במקום ציוויליזציה של הכרה המעצבת את הטבע – סולידריות של פנים בפנים; במקום רגעים של חוויה מפורקת – אינטימיות של אמפתיה מחברת.

כמובן, האתגר עצום. הפער בין דמות האדם שנולדת בנו להעדר הכלים שיש לנו ליישם אותה זועק. האם נוכל לחיות אותה כשהמבול ייגמר ונצא מהתיבה? אני מרגיש שהחוויה שאנו חווים עתה לא תשכח, ששאלותיה לא ירפו.

האם אחרי שגילינו פתאום שהרופא אינו יכול להציע תרופה למכה ועדיין כה יקרה לנו המסירות והאמפתיה שלו, יוכלו יחסי רופא-חולה להיות כבעבר? האם נוכל לחזור ולהיות ההורים העסוקים שהיינו, הנפגשים עם הילדים בעיקר לבידור, אחרי שהתנסינו ברגעים משפחתיים כה חזקים – של חוסר וודאות משתפת, של שמחה מעצם ההיות יחדיו? האם נוכל לשוב להיות אותן בועות מרחפות באוויר, אחרי הגעגוע והדאגה השורפים שהציפו אותנו ליקירינו? אחרי שנעורנו לגלות כמה אנו זקוקים נואשות לקשר של אמת?

והאם עוד נוכל לעבוד אלוהים חכם כל כך, עד שהוא שותק מרחוק או משגיח ללא פשר? ואולי גם דמותו של אלוהים תשתנה ונוכל להאמין רק מתוך השתתפות הדדית בצרה? רק מתוך מערכת יחסים של אמפתיה הדדית, אף כשאין בה ישועה?

כמובן, האתגר עצום. הפער בין דמות האדם שנולדת בנו להעדר הכלים שיש לנו ליישומה זועק. האם נוכל לחיות אותה כשהמבול ייגמר ונצא מהתיבה? אני מרגיש שהחוויה שאנו חווים עתה לא תשכח, ששאלותיה לא ירפו

ואולי מתוך כך גם תצמחנה מערכות כלכליות וחברתיות חדשות של סולידריות הדדית? ואולי תופיע גם סוג חדש של אחווה, שתאפשר ריבוי של דעות מתוך שכל כך אכפת לי לשמוע גם אותך? להיות אתך אדם?

ד"ר דרור בונדי הוא מרצה למחשבת ישראל החבר בקהילת הקיבוץ העירוני בית־ישראל. הוא מתרגם את הגותו של אברהם יהושע השל לציבור הישראלי, מנסה לחיות לאורה ומלמד אותה במגוון מקומות כגון מכון כרם, המדרשה והמכינה של עין פרת, בית המדרש חברותא ומכון שכטר למדעי היהדות. ספרו "אברהם יהושע השל: אלוהים מאמין באדם" יצא לאור בהוצאת מכון שכטר, בית מורשה ודביר. חיבורו "אלוהים, הומניזם ודמוקרטיה במשנתו של אברהם יהושע השל" ראה אור לאחרונה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: שני ג'רבי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 682 מילים
עודכן לפני 57 דקות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חוף המבצר בעתלית נמסר למוש בן ארי. ואז יצא מכרז

"חוף הכרמל מגייסת את מוש לבניית כלכלה מקיימת בנופים שלנו", הכריז לפני חצי שנה ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ● מכרז להפעלת החוף הבתולי לא פורסם, ורק בלחץ התושבים ירדה המועצה ממסלול הספק היחיד שקיבל מוש בן ארי, ופרסמה מכרז ● אבל אז התגלה שהזכיין של חוף המבצר יקבל את השילוש הקדוש: גם הפעלה של "משאיות מזון" בתקופת הביניים, גם את הזכות לתכנן את החוף העתידי, וגם את המפתח להפעלתו המלאה בהמשך ● "למה היזם צריך גם לתכנן את החוף וגם להפעיל אותו? זה כמו שהחתול יתכנן את מפעל השמנת"

עוד 1,879 מילים ו-2 תגובות

בריאות הנפש "כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

עוד 1,659 מילים

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים ו-2 תגובות

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה