הבחירות הסתיימו, אנחנו בתקופה של אי ודאות, המערכת הפוליטית עסוקה בהקמת הקואליציה, אך זה הזמן שלנו לחשוב מעבר לרגע הנוכחי, על המשמעות שיכולה להיות לתוצאות המורכבות של הבחירות האלה.

1

הערבים הוכיחו את כוחם להשפיע על המערכת הפוליטית. עליה מתונה בשיעור ההצבעה הביאה לתוצאה משמעותית שתרמה תרומה משמעותית לכך שנתניהו לא הגיע ל-61 מנדטים. יתכן שעם האוכל יגיע גם התיאבון – הם יכולים להיות 15 וגם 17 מנדטים. הם גם יכולים להשפיע יותר.

אין סיבה שלא יהיו בקואליציה, וגם אם לא כולם שם – ודאי לא בל"ד – ירצו לשבת בממשלה, יש מספיק כוחות אחרים שמבינים את הפוטנציאל של שותפות חלקית בקואליציה או גוש חוסם. גם המודל של סגן שר, כמו ליצמן, כבר קיים.

2

יתכן שהחרדים איבדו את כוחם הסחטני. הכוח שלהם נבע כל השנים מהיותם לשון מאזניים, קובעי גורלות. אם הם לא לשון מאזניים, ואינם יכולים יותר או אינם רוצים עוד להצטרף לממשלת מרכז של כחול-לבן, המשמעות היא שהם בכיס של הליכוד והימין. אם הם בכיס של הימין, אין יותר שום סיבה לתת להם דיבידנד או להיכנע לדרישותיהם, שכן אין להם אופציה אחרת.

3

האפשרות של הקמת ממשלת אחדות חילונית היא גם האפשרות להפריד בין הדת למדינה, ובעצם לבטל את הצורך במפלגות חרדיות או דתיות. המפלגות האלה קיימות בגלל החיבור בין פוליטיקה לדת. את הזכות לחופש דת, ואת זכויות האזרח והאדם שלהם, באופן שוויוני ומלא, אפשר להבטיח גם בלי סקטוריאליות וסחטנות, אלא על בסיס ערכי משותף לכולנו.

במדינה שיש בה הפרדה בין דת למדינה, כאשר אין אפשרות לחקיקה דתית או לכפיה דתית, וגם לא לאפליה מטעמי דת, אין עוד קיום למפלגות דתיות, והציבור שלהם ישוחרר להצביע לפי נושאי חברה, כלכלה, בטחון, חינוך ובריאות.

המשמעות היא שגם בממשלה בלי חרדים צריך להימנע מפגיעה בהם – להיפך, זוהי הזדמנות להראות שהשיטה הדמוקרטית פועלת למען כולם, גם למענם.

4

ממשלת אחדות רחבה היא גם הזדמנות לשנות את שיטת הבחירות. זה אבסורד בימים אלה, של חדשנות וטכנולוגיות מידע משוכללות, שהייצוג שלנו במרחב הפוליטי יהיה כל כך דל, ויתמקד בשאלה ביבי או אנטי ביבי.

העובדה שאנו בוחרים רק פעם ב-4 שנים, בפתק אחד, למפלגה שלא ברור מה תעשה, היא תוצאה של מגבלות טכנולוגיות. היום, זכותנו וחובתנו להצביע ולהשפיע במגוון נושאים רחב, במהלך כל תקופת הכהונה של הנבחרים, וביכולתנו לבטא את המורכבות שלנו גם במרחב הפוליטי.

5

תוצאות הבחירות מחדדות את הטרגדיה הישראלית. פוליטיקה של זהויות והחלוקה של השבטים תביא אותנו לאסון ולסופה של המדינה. אי אפשר לנהל ולקיים כך מדינה, כאשר כל צד מחרים את חברו על רקע דת, גזע, לאום או מוצא ורקע חברתי אחר.

צריך לבטל את מערכות החינוך הנפרדות ולהתחיל מחדש, לגדל כאן ישראלים שווים, ולא "ערבים" "חרדים" "מתנחלים" ושאר השבטים הנפרדים שלנו, שכל אחד עסוק ולשנוא או להחרים את האחר.

6

אולי יהיה לנו רגע של חסד לגבש ולהעביר חוקה חדשה בישראל, לבטל את חוק הלאום הגזעני, לעגן את עקרון השוויון, ומתוכו להעלות את הפריון בישראל באמצעות החלת שוויון בעבודה ובשכר גם לחרדים ולערבים.

7

מדהים לראות את המעגלים של תוצאות הבחירות בהם החילונים הם לשון המאזניים. זה שינוי דרמטי. חילונים שיכולים אולי לכפות ממשלת אחדות ליברלית, ולתקן את המסלול העקום שבו מדינת היהודים הדמוקרטית-ציונית הפכה כמעט למדינת הלכה יהודית.

ד"ר יובל קרניאל, משפטן וחוקר תקשורת תרבות וטכנולוגיה. רקטור בצלאל לשעבר, ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה.

על בני גנץ, המשת"פ וחומת המגן של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא ניתן לסמוך. לפני כל תחקיר גנץ טען שהחייל שהרג את יובל דורון קסטלמן עשה זאת בטעות. זהו עוד חלק מתהליך ההזדהות עם נתניהו שעובר על גנץ. לעומת זאת הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט קרא לחקירה מהירה ויסודית של ההריגה.

*  *  *

בני גנץ, שר בממשלת ישראל וחבר קבינט המלחמה, טעה טעות קשה, המוכיחה ששיקול דעתו לקוי, כאשר תיאר את רצח יובל קסטלמן כ"טעות". בטרם ביצוע כל חקירה, טען גנץ ש"אני בטוח שהחייל שירה ביובל עשה זאת בטעות". מבלי שנדע, נראה שגנץ, רמטכ"ל לשעבר, כבר ביצע תחקיר והסיק מסקנות.

יעקב צלאל הוא עיתונאי

בתגובה לשיא חדש שנשבר בזחיחות ראש הממשלה בנימין נתניהו באומרו ש"אלה החיים" – עונה לו העם בקול גדול ש"אלה לא החיים": בסקר מנו גבע לערוץ 12 במחצית חודש נובמבר, ניתנו 75 מנדטים לגוש השינוי ורק 45 לממשלה הנוכחית; הליכוד יורד ל-17 מנדטים בלבד; בני גנץ מקבל אחוזים גבוהים בהרבה בהתאמה לראשות הממשלה מאשר נתניהו.

המגמה ברורה: הציבור שולח מסר לנתניהו, ומבהיר שאינו מתכוון להמשיך את טיסת הוורטיגו אל עבר התהום. ומאחר שאיננו בימים רגילים, והדעת לא סובלת לשאת עוד את הכחשת האשם הראשי, נתניהו, לאחריותו למחדל השביעי באוקטובר, עלינו להשתחרר מעולו בהקדם, ולהסיר מהגה השלטון את מי שהביא עלינו את המחדל והאסון החמורים ביותר שאירעו בתולדות מדינת ישראל. כל יום נוסף של האיש הזה בשלטון מסב לנו נזק מדיני, צבאי וחברתי אדיר.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.