נושא
אלימות משטרתית

חודש אחרי החשיפה תושב עיסאוויה שבביתו הושתל נשק מכין תביעת ענק

סאמר סולימאן, שבביתו הושתל נשק במסגרת צילומי הסדרה ״מחוז ירושלים, עומד להגיש תביעת מיליונים נגד המשטרה, ״כאן״ ו״קודה תקשורת״ ● עורך דינו: ״הלקוח שלי כל כך התבייש שעשו לו 'חיפוש' שהוא לא סיפר לי״ ● ״התחושה שלנו היא שמח״ש לא מנהלת חקירה רצינית״

עוד 584 מילים

המשטרה החזירה את המפגינים לפתח תקווה

המעצרים השערורייתיים בפתח תקווה ביום שישי, החזירו את הברק לעיניים של המפגינים במוצ״ש ● וגם הביאו לשם בפעם הראשונה את אהוד ברק ● אמיר בן-דוד חזר מההפגנה ה-141 בכיכר גורן, שהייתה הפעם מלאה - דווקא בזכות המשטרה שביקשה לדכא אותה

המעצרים השערורייתיים והשרירותיים של תשעה אזרחים בפתח תקווה, רק כי "הפרו את ההנחיות באופן בו צעדו בציר ההליכה של היועץ המשפטי לממשלה לבית הכנסת" (קשה להאמין, אבל זה הניסוח בהודעה שהוציאה המשטרה בעקבות המעצרים בשישי בצהריים), החזירו את הברק לעיניים של מפגיני פתח תקווה. וגם הביאו לכיכר גורן בפתח תקווה בפעם הראשונה את אהוד ברק.

כאלף מפגינים התכנסו הערב (מוצאי שבת) בכיכר. מאות מהם חזרו אליה אחרי היעדרות ארוכה. זו השבת ה-141 שההפגנה הזו נערכת – בלי ספק שיא של התמדה בתולדות המחאה בישראל.

ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)

היא כבר ידעה עליות ומורדות. היו הפגנות שרק הגרעין המייסד השתתף בהן, היו הפגנות של מאות ושל אלפים. ובימי השיא, כשתיקי החקירה נגד בנימין נתניהו היו במוקד תשומת הלב הציבורית, צעדו עשרות אלפי מפגינים בתל אביב.

בינתיים חזרו ההפגנות לפתח תקווה ומספר המפגינים קטן בהדרגה, כשממוצע הגיל נותר כל הזמן גבוה. זה אחד הנושאים שמעסיקים ומתסכלים את המפגינים לאורך חודשי ההתמדה הארוכים: הצעירים כמעט ולא באים.

האגרסיביות המשטרתית כלפי הגרעין המייסד, מילאה שוב את הכיכר, וצירפה למפגיני פתח תקווה הקבועים גם נציגים חדשים, ממחאת האתיופים וממחאת הנכים, במה שעוד עשוי להתברר כאירוע מכונן, שהצליח לחבר בין קבוצות המחאה השונות שפועלות בנפרד בארץ.

עו"ד סיגלית קסלר, ממייסדות מחאת פתח תקווה ומעצורות שישי בערב, הנחתה את ההפגנה והתקבלה בכבוד השמור לגיבורים. לקול צהלות המפגינים היא חזרה על משפט המפתח שכתבה אתמול בפוסט לזמן ישראל: "ילדתי ארבעה ילדים בלי אפידורל, המשטרה לא יכולה להפחיד אותי".

למעצרים בשישי קדמה הנחיה תמוהה שהוציא ביום רביעי ניצב עמי אשד, מפקד מחוז מרכז של המשטרה. תחת הכותרת "תנאים למחאות בשכונת כפר גנים בפתח תקווה", כתב אשד: "חל איסור לקיים מחאות  ברחובות הסמוכים לביתו של היועמ"ש לממשלה, המחאות תתקיימנה בכיכר גורן. על אף האמור, ניתן לקיים מחאה שקטה של עד חמישה אנשים ברחוב מייזנר פינת בן גוריון".

ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
ההפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)

עו"ד קסלר הודיעה למפגינים על הכוונה לעתור השבוע לבג"צ נגד הנחיות המשטרה, שהוצאו לטענת המפגינים ללא סמכות, וחורגות מההנחיות שנקבעו בפסקי דין של בית המשפט העליון שדנו בעתירות קודמות. עו"ד דניאל חקלאי, שדיבר אחרי קסלר, אמר למפגינים: "התפקיד שלנו לשמור על משטרת ישראל, שלא תהיה משטרה של דיקטטורה אלא משטרה ששומרת על האזרחים ועל שלטון החוק".

עו"ד דניאל חקלאי: "התפקיד שלנו לשמור על משטרת ישראל, שלא תהיה משטרה של דיקטטורה אלא משטרה ששומרת על האזרחים ועל שלטון החוק"

אהוד ברק הגיע לכיכר גורן מלווה בניצן הורוביץ, יו"ר המחנה הדמוקרטי, במוסי רז, ערן עציון ופעילים נוספים של המפלגה. ברק פרסם ביום שישי פוסט בפייסבוק שבו כתב, בין השאר, "ארדן, פתח תקווה זה לא אום אל חיראן, לאזרחים מותר להפגין" – הצליח לקומם נגדו מחדש את חברי הכנסת הערבים, ואז נאלץ להתפתל ולהסביר: "באום אל חיראן טוייחה החקירה, לא ניתן שזה יקרה שוב. ניצול אי הבנה לחרחור ריב בין יהודים לערבים – זה לא שותפות. זה המשך שיתוף הפעולה הבזוי עם נתניהו".

אהוד ברק בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)
אהוד ברק בהפגנה ה-142 בפתח תקווה (צילום: יעל לפיד ואמיר בן-דוד)

הערב ברק יצא לסיבוב לחיצות ידיים וצילומי סלפי בין המפגינים. "לא באנו לנאום פה", אמר לי הורוביץ, "המפגינים מעדיפים שלהפגנות לא יהיה אופי פוליטי ואנחנו מכבדים את זה. באנו להביע תמיכה".

דקות מאוחר יותר קראו לברק והורוביץ מהבמה ("ראש הממשלה לשעבר ברק פה ואנחנו מבקשים שיעלה ויברך אותנו"), אבל התברר ששניהם כבר עזבו את המקום והמשיכו הלאה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
"בבוקר לח בשנת תרל"ח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים שטמפפר בא ,וגוטמן בא וזרח ברנט ויואל משה סלומון עם חרב ואבנט........ ליד אומלבס הם חנו........" . ... המשך קריאה

"בבוקר לח בשנת תרל"ח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים שטמפפר בא ,וגוטמן בא וזרח ברנט ויואל משה סלומון עם חרב ואבנט…….. ליד אומלבס הם חנו…….." . כשהייתי בכיתה ו' בבית ספר "ריאלי הדר" שבחיפה- נורית , המורה הנפלאה למוסיקה – לימדה אותנו למופע סיום השנה את ה"בלדה על יואל משה סלומון"- בהופעה שרנו מגוון שיריי" אנו באנו ": "ראשון לציון מארש" שיר על היקב בזכרון יעקב ועוד ועוד…. שירי חלוצים שלא נס ליחם . אני זוכרת את הסיפורים המרתקים על החלוצים ששורבבו בין שיר לשיר, את הריקודים,אני זוכרת כמעט הכל… אני זוכרת את ההתפעלות הילדותית: לא הבנתי איך הם,החלוצים, הצליחו כנגד כל הסיכויים: קדחת,מלאריה,ביצות ,ועוד הרבה אתגרים. היו במהלך החזרות רגעים שהצטערתי שלא נולדתי אז… בשנות "תרפפו", הצטערתי שפיספסתי את ההזדמנות להיות חלוצה. חלילה אני לא מתלוננת- נולדתי להורים ניצולי שואה שהגיעו לישראל סמוך לפתיחת השערים ,נולדתי לתוך מציאות עם מדינה ,דגל ,לאום,נולדתי למציאות עם ביטחון כלכלי,עם חוויה שאני בבית שלי . לא הייתי צריכה לייבש ביצות 😉 האתגר שלי היה לעשות בגרות,צבא,אוניברסיטה. אומלבס( המקום בו היו יואל משה סלומון וחבריו) היא היום פתח תקווה: עיר שביקרתי בה פעמים ספורות :אחת מהן היא כשחיפשתי ריהוט פלסטיק ל"מרפסת כוס קפה" 🙂 וגם… כשהלכתי להפגין בעד הדימוקרטיה – נגד ההתנהלות השלטונית שמתקיימת כיום. אתמול בערב באומלבס/פתח תקווה קרה משהו שעד עכשיו קשה לי לעכל: מפגינים ,רובם סבים וסבתות , הוכו ונאסרו : אזרחים שומרי חוק, אזרחים שמחו בעד הדימוקטיה- ספגו מכות רצח משוטרי משטרת פתח תקווה. צפיתי בסירטונים,בתמונות וצבטתי את עצמי………… מה פה קורה פה? האם אני מרגישה פייק בטחון? אם הייתי מגיעה אתמול יכולתי להיות אחת מהם… האם הבן שלי יכול לחוש את אותו בטחון שאני הרגשתי בגילו? ובעתיד? האם יוכל לחוש בטחון בעצמו,במדינה?……………… האם ההישגים שאני כישראלית כל כך גאה בהם – האם הם הולכים ומתפיידים? מה שאני כן יודעת- שאני אצא לשמור,להלחם עליהם-לפתח תקווה ולאיפה שצריך…. ואתם????

עוד 489 מילים ו-3 תגובות

לפעול או לא לפעול? דילמת השוטרים שאינם במדים

עו"ד פיני פישלר, לשעבר קצין במשטרת ישראל: "צריך נוהל שיגדיר את תפקודו של שוטר שאינו בתפקיד" ● "אם שוטר נתקל באזרח שמסכן חיים, הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש - ולא להמציא נהלים" ● עו"ד קובי חן, לשעבר בלש במשטרה: "אם יהיה נוהל שיכבול את ידי השוטרים שאינם במשמרת, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב"

האירוע שהוביל למותו של סלומון טקה, כפי שעולה מחקירת מח"ש בעקבות האירוע (המאשרת את המידע באתר זמן ישראל),  החל כאשר השוטר שהרג את טקה התערב בקטטה אלימה בינו לבין נערים אחרים, וזאת, לאחר שנקלע לאותה גינה ציבורית במקרה, ושהה שם עם אשתו וילדיו שלא בתפקיד.

השאלה המתבקשת מאירוע כזה היא, לפיכך, האם יש נוהל שמסדיר את פעילותם של שוטרים ושוטרות שאינם בתפקיד, שנקלעים במקרה לאירוע אלים או פלילי? האם יש פעולות שהם חייבים לעשות וכאלה שאסור להם לעשות?

לפי פקודת המשטרה אין בכלל אבחנה בין שוטרים בתפקיד או בסיור וכאשר אינם בתפקיד. בפקודת המשטרה (סעיף 15) כתוב: "שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד". בפקודה מפורטים נהלים (סעיף 4-5) למקרה ששוטר "מצא כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש", בלא אבחנה בין שוטרים בתפקיד ושאינם בתפקיד.

הפקודה מפרטת (סעיף 5ב' והלאה) את חובותיו של שוטר שאינו במדים: להזדהות ולהציג את תעודת השוטר שלו "למעט במקרים שבהם הזדהות עלולה לסכל את ביצוע הסמכות ולפגוע בביטחונו של השוטר או כל אדם אחר". ואולם, לא כל השוטרים שאינם במדים אינם בתפקיד – המשטרה מפעילה לעתים "סמויים", כלומר שוטרים שנמצאים בתפקיד ללא מדים.

במשטרת ישראל לא ענו ישירות לשאלה, אם יש נוהל שחל על שוטר שאינו נמצא בסיור, במשמרת או בתפקיד כלשהו, ונקלע לאירוע אלים או פלילי, בזמנו הפנוי, אלא הסתפקו בהבהרה: "מעמדו של השוטר וסמכויותיו אינם מוגבלים לשעות העבודה בלבד. כך גם לגבי סמכות המעצר והשימוש בכלי ירייה במצב של סכנה לשלמות גופו או חייו שלו ושל הסובבים אותו, הכל בהתאם לפקודות ולנהלים".

מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

"שום נוהל לא יגיד שלשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה"

עורך הדין הפלילי פיני פישלר, ששימש בעבר כקצין חקירות במשטרה, אומר ל"זמן ישראל": "אין דבר כזה שוטר בתפקיד. שוטר הוא שוטר, 24/7, גם אם הוא נקלע לאירוע בזמן חופשה. היו הרבה מקרים שבהם שוטרים שנקלעו לאירועים במקרה ושלא בתפקיד הצילו חיים של אזרחים ותפשו עבריינים, וככה צריך להיות.

"כעיקרון, על שוטר שלא בתפקיד חלים בדיוק אותם נהלים שחלים על שוטר בתפקיד. זה ששוטרים לא תמיד עובדים לפי הנהלים זה המצב והפרצוף של משטרת ישראל כיום".

לדברי פישלר, "אם שוטר נתקל באזרח אלים שמסכן חיים הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש ולא להמציא נהלים משלו בגלל שהוא לא בתפקיד או חושש ממשהו. הוא צריך לירות באוויר, ולא לרצפה, ושום נוהל לא יגיד ש'לשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה'".

אבל יש הבדל בין המצבים שבהם נמצאים שוטרים בתפקיד ומצבים שנקלעים אליהם שוטרים שלא בתפקיד. אתה חושב שהעובדה שאין נוהל שמגדיר את הפעילות של שוטר ש"נקלע לתפקיד" היא המצב הרצוי והנכון?

"זה בכלל מצחיק לדבר על משטרת ישראל היום בתור 'המצב הרצוי והנכון'. המצב שבו משטרת ישראל נמצאת עכשיו הוא המצב הלא רצוי והלא נכון. ובוודאי שכדאי שיהיה נוהל. צריך נוהל".

פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)
פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)

"הזעקת תגבורת, למשל, היא דבר קריטי לשוטר שנקלע לאירוע לבד. אני הייתי בסיטואציות שנקלעתי אליהן לבד בתור שוטר, ולא היססתי אף פעם להזעיק תגבורת, זה דבר חשוב שחוסך סיכון גם לשוטר וגם לאזרחים, וצריך להבהיר את זה במיוחד לשוטרים שאינם בתפקיד".

"אבל האמת היא, שאני מתקשה לצפות ממשטרת ישראל שתשנה פתאום את הנהלים שלה. למשטרה כיום אין ביקורת עצמית והיא לא פתוחה לשינויים. בכל פעם שקורה משהו, שיש פאשלה, הם מתחילים לדבר על 'חידוד נהלים' כאילו שהם איזו חברה למחדדים. המשטרה כיום עסוקה בדוברות במקום בשיטור".

"גם אם יהיה נוהל שיחייב שוטרים במקרים כאלה להזעיק עזרה במהירות, זמני התגובה של המשטרה כל כך גרועים שספק אם העזרה תגיע בזמן. המשטרה דומה כיום לחברה על סף פשיטת רגל, וזה לא זמן טוב לשאול שאלות טובות על נהלים חדשים", מסכם פישלר.

"נהלים? לא טוב, שוטרים שלא בתפקיד בכלל לא יגיבו"

קובי חן, עורך דין ומגשר ששימש בעבר כבלש משטרה, סבור שאין צורך בנוהל לפעילותם של שוטרים מחוץ לתפקיד, ושנוהל כזה יכול אף להזיק.

"אין דבר כזה שוטר שלא בתפקיד ולא צריך להיות. על שוטרים מוטלת החובה לפעול כשוטרים לאורך כל שעות היום", אומר חן, "יש הבדל בין שוטר סיור במדים לשוטר שאינו לובש מדים, ועל שוטר שאינו במדים חלות חובות שאינן חלות על שוטר במדים, כמו חובה להזדהות.

"אבל לדעתי אין אפשרות לעשות נוהל שלם שיסדיר את פעילותו של שוטר שאינו בסיור או במשמרת. יש כל כך הרבה תסריטים שיכולים להתרחש בסיטואציות כאלה שאי אפשר לעשות נוהל שיחזה את כולם", אומר חן.

יש סיטואציות שייחודיות לשוטר שלא נמצא בסיור. הוא לבד, המשטרה לא מעודכנת בעובדה שהוא שם ואי אפשר לשלוח לו תגבור מיידי אם הוא לא מודיע על האירוע שנתקל בו, וזאת עובדה שיכולה לסכן חיים של השוטר ושל אנשים אחרים, עוברי אורח, עבריינים וקרבנות עבירה. אתה לא חושב שצריך נוהל שיחייב את השוטר להזעיק עזרה מיד?

"זה מאוד תלוי בסיטואציה. יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם נהלים למצבים האלה".

"יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם קביעת נהלים מיוחדים למצבים האלה"

גם שוטרים במדים ובסיור נתקלים בהמון מקרים ובכל זאת יש נהלים ברורים שמסדירים את פעילותם.

"אם יהיה נוהל שיכבול את ידיהם של שוטרים שאינם במשמרת הם פשוט לא יתערבו. הם לא יסתכנו ולא יסכנו את המשפחה שלהם כדי שלא ייחשפו אחר כך לבירורים ולתביעות. הרי הם לא מתוגמלים על מילוי החובה הזאת, ולרוב אף אחד לא ידע שהם היו שם, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב. אני מעדיף שוטרים שלא יחששו להתערב, אלא יתערבו ויצילו חיים גם תוך סיכון עצמי".

קובי חן (צילום: סיגל איילנד)
קובי חן (צילום: סיגל איילנד)

"הבעיה של המשטרה, בנושא הזה כמו בנושאים אחרים, היא לא היעדר נהלים אלא מחסור בכוח אדם", אומר חן. "שוטר שנקלע לאירוע ומפעיל שיקול דעת סביר ממילא יזעיק תגבור כמה שיותר מהר ואם יש סכנה יתערב בעצמו כמה שיותר מהר. אבל אם למשטרה לוקח כמה דקות טובות להיענות לקריאות דחופות השוטר לא יכול להסתמך על התגבור ויצטרך לסמוך רק על עצמו ושום נוהל לא יעזור לו בזה.

"והכי חשוב", מסכם חן, "ברוב האירועים האלימים, אין, כמובן, שוטר שנקלע לשם במקרה, ואם האזרח לא יוכל להזעיק את המשטרה במהירות ברוב המקרים לא 'ייפול עליו מהשמים' שוטר שלא בתפקיד ויציל אותו".

תגובת משטרת ישראל

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בהתאם לערכי המשטרה, מצופה מכל שוטר, גם כשאינו בתפקיד, לפעול באופן אקטיבי ולמנוע פשיעה חמורה ופגיעה בנפש. שוטר שאינו לבוש מדים, המשתמש בסמכויות כשוטר כלפי אזרח שלא בתפקיד, נדרש להזדהות ולדווח על כך בהתאם. לא בכדי, בעבר היו דוגמאות רבות של מקרים בהם פעולתם של שוטרים שלא היו בתפקיד מנעו פשיעה חמורה, פגיעה בנפש או ברכוש והצילו חיי אדם".

עוד 1,015 מילים

השוטר ביקש סיוע משטרתי מייד לפני הירי בקריית חיים

גילויים חדשים דוח של מוקד 100 מליל מותו של סלומון טקה מראה כי השוטר היורה הזעיק למקום ניידת משטרתית לפני הירי, "כי מאיימים עליו" ● כדקה אחר כך, ביקש מהמוקד לשלוח למקום אמבולנס

עשר דקות שתועדו, דקה אחר דקה, במוקד 100 של המשטרה בזמן אמת, שופכות אור על האירועים שהתרחשו בעת אירוע הדמים שהסתיים במותו של סולומון טקה, והצית את המחאה של יוצאי אתיופיה.

עיקרי הדוח של מרכז השליטה, המפרטים את הדיווחים שהגיעו בזמן אמת למוקד המשטרה, מעידים כי השוטר היורה הזעיק את עזרת המשטרה כדקה לפני הירי, לאחר שחש מאוים. על פי הדוח, כבר בשעה 20:06 התקשר השוטר והזעיק ניידת נוספת למקום, "כי מאיימים עליו".

שעה 20:06

שוטר מבקש סיוע של ניידת ברחוב השיירה בקריית חיים, מסר כי מאיימים עליו.

שעה 20:07

דיווח של מוסר כי נזרקו אבנים והוא השתמש בנשק. מבקש לשלוח למקום ניידת מד״א בדחיפות.

שעה 20:07

במקביל נפתחת קריאה נוספת: דיווח על קטטה בבלינסון קריית חיים, ליד טיפת חלב. נערים ממוצא אתיופי זורקים אבנים.

שעה 20:08

ילד מתקשר למוקד ומדווח כי ירו על החבר שלו, ושהוא איבד את ההכרה.

שעה 20:09

השוטר מתקשר למוקד ומוסר שהילד שוכב ללא הכרה על הרצפה מדמם.

שעה 20:09

מודיעה מדווחת שבאזור תאטרון הצפון אדם ירה באקדח, ושיש התקהלות של ילדים ממוצא אתיופי באזור.

שעה 20:11

השוטר מתקשר ומבקש להביא למקום ניידת בזריזות

שעה 20:12

מודיעה מדווחת למוקד כי האדם שירה דיבר עם ניידת משטרה שהגיעה למקום.

גורם הבקיא בפרטים אמר היום ל"זמן ישראל": "השוטר היורה היה שם יחד עם המשפחה שלו, אשתו ושלושת ילדיו, תינוק בן שבעה חודשים ועוד שניים קטנים. בזמן שהיה עם המשפחה בגן המשחקים, הוא שמע רעשים במרחק של כ-50 מטר מהמקום בו ישב. הוא ניגש אליהם, אחד הנערים טען שגנבו לו את הטלפון.

"הוא פנה לנערים שהכו, הזדהה כשוטר וביקש להפסיק להכות. התחיל דין ודברים, ואיימו עליו. הוא ביקש לבדוק אם הטלפון נמצא. לאחר מכן התחיל ללכת לאחור. הנערים זרקו אבנים. נזרקו שלוש אבנים לעברו. הוא התקשר 100 למשל"ט (מרכז שליטה) חוף, וביקש עזרה: ׳תגיעו תוקפים אותי!׳.

"לאחר מכן הוא המשיך לכיוון המשפחה. למיטב ידיעתי הוא נפגע בכתף, בראש ובחזה, וצעק ׳תלכו, אם לא אני יורה׳. הוא ירה לקרקע והכדור קפץ לחזה. הוא לא ירה לעבר הנער. אלא לקרקע."

בהודעת המשטרה לאחר הארוע נאמר כי "לאחר שהזדהה כשוטר, החלו הצעירים ליידות לעברו אבנים. השוטר, שלטענתו חש סכנת חיים, ביצע ירי שנסיבותיו נבדקות". המשטרה מסרה עוד כי השוטר נפצע קלות ופונה לבית החולים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אם אפשר לומר שעל פי המחלקה לחקירת שוטרים, מצאו פער בין גרסאות השוטר לגרסאות עדי הראייה, ולא מצאו הוכחות או דיווחים טלפונים כפי שהצגתם בכתבה. מעבר לזה הצבת הסיטואציה שנזרקו עליו שלושה אב... המשך קריאה

אם אפשר לומר שעל פי המחלקה לחקירת שוטרים, מצאו פער בין גרסאות השוטר לגרסאות עדי הראייה, ולא מצאו הוכחות או דיווחים טלפונים כפי שהצגתם בכתבה. מעבר לזה הצבת הסיטואציה שנזרקו עליו שלושה אבנים ואז התקשר "תוקפים אותי!" מדובר בשקר וכזב לחלוטין, החקירות לא הסתיימו והחשוד, קצין המשטרה שירה אינו נכח עוד בשחור האירוע.

עוד 228 מילים ו-1 תגובות

פרשנות כולם מדברים על אנרכיה, אף אחד לא מדבר על צדק

אחרי שמחאת יוצאי אתיופיה הפכה אמש להפגנת זעם אלימה ברחבי הארץ, נשלפו היום כל בלמי הריסון וההפחדה ● הריקלינים דיברו על סורוס והקרן החדשה ● ״ידיעות אחרונות״ שלף את כותרת ״המחאה יצאה משליטה״ מהבוידעם ● זה מה שקורה כשמדינה יוצאת משליטה

כל היום פעלו בלמי הריסון וההפחדה. כל הטריקים המוכרים נשלפו מהמזווה. שמאל קיצוני. הסתה מאורגנת. גלישה לאנרכיה.

המדקדקים בעובדות מצאו פגמים שוליים בטענות שונות שהופצו ברשתות. מפיצי הבדיות הפיצו את מרכולתם המורעלת. ריקלין צעק סורוס. קובי אריאלי התלונן שהוא לא הגיע לפגישה. זוועה.

״ידיעות אחרונות״ ירה בעמוד הראשון את כל התחמושת הכבדה. הכותרת זעקה ״אנרכיה״. לצידה מפגין רעול פנים. אם הוא מוכר לכם, אתם יודעים מאיפה. לצידו פרשנות מתונה של נחום ברנע. והקלאסיקה: ״מחאת יוצאי אתיופיה יצאה משליטה״. בדיוק כמו הכותרת ״המחאה איבדה שליטה״ מקיץ 2012. אז העילה היתה חלון ראווה אחד שנשבר, אולי נופץ. היום הפאניקה מפני איבוד שליטה היא בגלל המחאה של אתמול, שלא היתה מנומסת.

שער עיתון ידיעות אחרונות – משמאל, ב-24 ביוני 2012. מימין, מה-3 ביולי 2019
שער עיתון ידיעות אחרונות – משמאל, ב-24 ביוני 2012. מימין, מה-3 ביולי 2019

״איבוד שליטה״ זו הדרך של ״ידיעות אחרונות״ לאותת לבורגנות הישראלית שהמחאה הזו לא שלה ושכדאי לשמור ממנה מרחק. כי אם קבוצות שלא אמורות להיפגש נפגשות ברחוב וכועסות ביחד, מי יודע איפה זה ייגמר?

כולנו אוהבים את אחינו יוצאי אתיופיה. בטח אוהבים. וברור שזה לא בסדר שהם סובלים מקיפוח ואלימות. וזה בטח לא בסדר שיורים והורגים בהם. אבל שלא יצאו חלילה משליטה. תראו מה קרה לזוג הנחמד שאיחר לחופה אתמול. זה מה שקורה כשמדינה יוצאת משליטה.

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

נהגי גוש דן מסתגלים במהירות לשינויים בחייהם. הפקקים השתרכו כבר בשלוש. אלפי נהגים נמלטו מוקדם מהמשרדים כדי לחמוק מהסיבוב השני של המחאה.

בחמש אחר הצהריים נערכו מאות שוטרים ואנשי מג״ב לקדם עוד ערב של זעם ציבורי, והיה ברור שהפעם צירי התנועה יישארו פתוחים.

הערב זה נגמר רק בכמה מאות מפגינים שניסו לחסום את דרך בגין ואחר כך נבלמו בדרכם לאיילון.

כוחות משטרה נערכים היום בצומת עזריאלי בתל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
כוחות משטרה נערכים היום בצומת עזריאלי בתל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כיפות שחורות. כיפות סרוגות. פעילי שמאל עם מגאפונים ועליהם מדבקות חד״ש. ש״סניקים עם חולצות לבנות וציציות. שחורי עור, לבני עור. להט בעיניים. קבוצות שכמעט שלא נפגשות בהפגנות במרכז תל אביב. כולם צועקים ביחד “צבע עור זה לא חשד סביר״ ו״שוטר אלים חייב להיות בפנים״.

זו היתה הפגנה קטנה ושקטה יחסית, בטח ביחס למה שראינו אתמול. יכול להיות שבאמת עברה בקבוצות הווטסאפ הרלבנטיות הודעה להרגיע הערב.

אבל הזעם ברחוב אמיתי והפעם הוא גם חוצה מחנות. והוא לא ייעלם לשום מקום.

עוד 312 מילים

"נשים בג'יפים מציעות לי כל הזמן עבודה בניקיון"

ראיון מיכל אברה-סמואל, מנכ"לית עמותת פידל, לשילוב חברתי וחינוכי של יוצאי אתיופיה בישראל, יצאה להפגין אתמול למען עצמה: ״למה אני צריכה לחשוש מכל מפגש של הילדים שלי עם שוטרים?" ● על התגובות החריפות נגד ההפגנות היא אומרת: ״לא מעניין אותנו אם הציבור 'תומך בנו' או 'לא תומך בנו'. וזה לא שהרגשתי את ה'תמיכה' הגדולה של הציבור עד עכשיו"

עוד 788 מילים

בהפגנה בת"א עם יוצאי אתיופיה "האם החיים שלנו שווים פחות?"

"יש אפליה נגדנו, ואנחנו חווים את זה יום-יום בשכונה. בבית הספר יש קליקות והאתיופים נפרדים, אנחנו מסתובבים אחד עם השני" ● "קל יותר למשטרה לשלוף את האקדחים כשהם רואים שחור" ● סימונה ויינגלס מביאה את הקולות מהפגנת יוצאי אתיופיה אמש בתל אביב

המפגינים שמחו אתמול נגד הרג נוסף של בן העדה האתיופית על ידי שוטר, לא רק הביעו כעס כלפי מה שהם רואים כגזענות משטרתית שיטתית, אלא ביטאו תסכול עמוק מהבטחות חוזרות ונשנות לשינוי, שלא הביאו לאף תוצאה.

המשטרה מסרה כי 47 שוטרים נפצעו אתמול וכי 60 מפגינים נעצרו. היא לא מסרה את כמות הפצועים בקרב המפגינים. אחד המפגינים נפצע בינוני בתאונת פגע וברח בשעות ערב, כך מסרו צוותי הרפואה.

בצומת ליד קניון עזריאלי בתל אביב, שבו התאספו מאות מפגינים כדי לחסום את התנעה, הזעם וחוסר האמון ברשויות היו מוחשיים במיוחד. רבים בהפגנה סירבו להתראיין, ואלו שהסכימו, עשו זאת בתנאי שיישארו בעילום שם. בשלב מאוחר יותר של ההפגנה הזו, המפגינים ניפצו שמשה של רכב בצומת והציתו אותו.

"אנחנו כאן כדי למחות על הגזענות והאפליה שמתרחשת כבר זמן רב, אמר לי אחד המפגינים, בן כ-30 מתל אביב. "המשטרה יכולה לירות בצעיר כל-כך בקלות בגלל המוצא שלו. אם הוא לא היה אתיופי, זה לא היה נגמר כמו שזה נגמר".

הוא הביע את התסכול שלו מכך שהיו מקרי ירי בבני העדה בעבר, ודבר לא השתנה. "אתה מרגיש שזה יכול לקרות לך בכל רגע. זה גלגל שמסתובב לנצח".

מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)
מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)

מפגינה בת כ-20 מנס ציונה אמרה כי "אני בסערת רגשות גדולה. את אומרת לעצמך, אוקי, זה קרה פעם אחת אבל זה לא יקרה שוב. ובפעם הבאה שזה קורה את אומרת לעצמך, אוקי, אולי הם יתקנו את זה. אבל כשזה הופך להיות משהו שיטתי, את חושבת לעצמך, האם החיים שלנו שווים פחות?"

"הילד הזה", היא אומרת על סלמון טקה, "ההורים שלו נתנו לו את כל מה שהוא צריך. הם גידלו אותו במשך השנים, ואז מישהו מרשה לעצמו לירות בו".

טקה נורה למוות במהלך ריב בקריית חיים ביום ראשון. עד ראייה לירי אמר למח"ש כי בניגוד לטענות השוטר, הוא לא היה בסכנה כשפתח בירי. השוטר נעצר לזמן קצר לפני ששוחרר למעצר בית, מה שעורר זעם נוסף בקהילה.

בעוד שהמפגינים ביום שני היו בעיקר יוצאי אתיופיה, אתמול נרשמה הצטרפות של ישראלים נוספים, שהצטרפו לקריאות נגד אלימות המשטרה.

שלושה נערים מיפו, שהשקיפו אתמול על ההפגנה בתל אביב, אמרו לי כי הגזענות היא לא רק בעיה של המשטרה, אלא חדרה לרוב החברה הישראלית. "יש אפליה נגדנו", אומר אחד מהם. "אנחנו חווים את זה יום-יום בשכונה. בבית הספר יש קליקות והאתיופים נפרדים, אנחנו מסתובבים אחד עם השני".

יותר מ-140 אלף יהודים ממוצא אתיופי גרים בארץ, רובם ילדיהם של עולים חדשים שהגיעו לישראל בשנות ה-80 וה-90. שיעור העוני בקרב יוצאי אתיופיה גבוה יחסית, וחלק מהם מתקשים להשתלב בחברה הישראלית.

בזמן שהמפגינים חסמו את התנועה, חלק מהנהגים לקחו את העיכוב בסבלנות. אחד מהם אפילו יצא מהרכב כדי להצטרף להפגנה. אחרים החלו לצעוק ולהתווכח עם המפגינים. "מה אם זה היה הילד שלך?" מפגין שאל נהג זועם.

"אתה צריך להגיד תודה שהבאנו אותך לכאן", ענה הנהג. קבוצה של נשים צעירות צערו "לא שחור ולא לבן, כולנו בני אדם", ו"המשטרה, על מי את מגנה?"

מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)
מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: סימונה וינסגלס)

אבי, מפגין בן 20 מאשקלון, אמר כי זה היה מקרה הירי למוות השני של בן העדה בחצי שנה אחרונה, ושיותר מ-12 מקרים קרו בחמש השנים האחרונות.

"קל יותר למשטרה לשלוף את האקדחים כשהם רואים שחור", אומר אבי.

"זה מה שאנחנו מרגישים וזו המציאות. אנחנו רוצים שהמשטרה תתנהג כמו שצריך. זה לא יכול להמשיך. הילדים האלו הם האחים ובני הדודים שלנו".

אבי אומר כי הוא גדל בשכונה אתיופית באשקלון, אותה הוא מתאר כ"גטו אתיופי, בשורה התחתונה. היו גטאות כאלו בהרבה ערים בכל ישראל".

הוא מספר כי כשהוא היה ילד, לא היה נדיר ללכת ברחוב וששוטר יעצור אותך ויגיד לך לרוקן כיסים ולעשות חיפוש עלייך. "שוטר היה יכול להרביץ לך ואז להאשים אותך שהרבצת לו. לא כל השוטרים רעים אבל יש כמה רעים". אבי אומר כי לדעתו המשטרה יורה ביוצאי אתיופיה מתוך תחושה לא מודעת של עליונות.

"הם לא יעזו להוציא נשק בשכונה בצפון תל אביב", הוא אומר.

אבי אומר כי הדורות המבוגרים יותר קיבלו את היחס הלא הוגן מהמשטרה בתור משהו נורמלי. "אבל אנחנו גדלנו כאן והסברנו להם שזה לא בסדר".

עוד 606 מילים

שוטרים היכו נער לוקה בשכלו לאחר שהדליק מדורה בשטח אסור

תיעוד של אלימות משטרתית כנגד צעיר, בשכונת מקור ברוך בירושלים, הופץ בשעות האחרונות ברשתות החברתיות ● לפי המשטרה, הנער וחבריו הדליקו מדורה בשטח אסור ● בסרטון נשמעים עדי ראייה אומרים לשוטרים כי מדובר בנער שלוקה בשכלו, כשהוא צועק "מאמי רוצה הביתה" ו"תצילו אותי"

מח"ש הגישה כתב אישום נגד שוטר בחשד שניצל מינית קרבנות סחר בנשים

חוקר לשעבר בימ"ר תל אביב, שגבה עדויות מנשים בזנות וקרבנות סחר, יצר קשרים עם הקרבנות שגבה מהן עדויות ולפי כתב האישום ניצל אותן מינית

המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד שוטר לשעבר, חוקר בימ"ר תל אביב. לפי כתב האישום, השוטר ניצל מינית במסגרת תפקידו כחוקר נשים שהיו קרבנות סחר בבני אדם.

כתב האישום הוגש במסגרת הסדר, בגין ארבעה אישומים של הפרת אמונים והשמדת ראייה.

בעקבות המעשים המיוחסים לנאשם הוא פוטר מהמשטרה.

במסגרת תפקידו כחוקר דובר השפה הרוסית, ביצע השוטר החשוד פעולות חקירה וגבה עדויות במסגרת תיקי חקירה משטרתיים בנןשא הבאת בני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות ומשלוח קרבנות לחו"ל במסגרת זנות ועבדות. במסגרת תפקידו כחוקר היה הנאשם מגיע למקלט בו שהו נשים המוכרות כקורבנות סחר בבני אדם, חלקן נשים בזנות, ונמצא בקשר רציף עימן.

המשטרה, באמצעות החוקר המטפל, מהווה כתובת עבורן בכל דבר ועניין. כתוצאה מכך נוצרה קירבה ותלות בין הנשים לבין הנאשם, מתוקף תפקידו. על פי כתב האישום הנאשם ניצל את הקשר האמור כדי לקיים עם הנשים קשרים מיניים המוגדרים כ"קשרים בהסכמה".

לצורך ניהול הקשרים המיניים עם הנשים, באופן חשאי וכדי להסתיר את המעשים, רכש הנאשם קו טלפון נייד בנוסף לקו הטלפון הנייד המשטרתי שהיה ברשותו קודם לכן. כמו כן,  כדי להסתיר את דבר הקשר בינו לבין הנשים, מחק הנאשם משני מכשירי הטלפון שהיו ברשותו את התכתובות בינו לבין הנשים וכן הנחה חלק מהנשים למחוק את התכתובות ביניהם ולא לספר לאיש על דבר הקשר ביניהם.

כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד עדי וולנרמן ונחקר על ידי צוות תל אביב במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה.

עוד 221 מילים

מח"ש: "השוטר שירה למוות ביהודה ביאדגה לא ביצע עבירה פלילית"

מח"ש קבעה כי השוטר שירה בצעיר בן העדה האתיופית הלוקה בנפשו, נמצא בסכנת חיים שהצדיקה את השימוש בנשק● הורתה למשטרה לבדוק את סוגיית הטיפול באנשים הלוקים בנפשם ולברר מדוע לקח לשוטרים זמן כה רב להיענות לקריאת המשפחה

המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, החליטה על דעת פרקליט המדינה, כי לא נמצא חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי השוטר שירה למוות בינואר ביהודה ביאדגה ז"ל מבת ים, צעיר בן העדה האתיופית הלוקה בנפשו (24).

לפי חקירת מח"ש, השוטר ירה בביאדגה פעמיים בלבד כהגנה עצמית, ולא ביצע כל וידוא הריגה.

במח"ש מסבירים: "נמצא כי פעולתו של השוטר נבעה מתחושה של סכנת חיים קרובה ומיידית, בנסיבות שבהן קמה הצדקה חוקית לשימוש בנשק".

עם זאת, מח"ש העבירה ביקורת על התנהלות המשטרה בפרשה. ממח"ש נמסר: "הוחלט להעביר לבחינת משטרת ישראל את בחינת פרק הזמן שחלף עד להגעת כוחות המשטרה לזירה, ואת סוגיית טיפול שוטרי סיור במקרים של קריאה הנוגעת לאדם הלוקה בנפשו".

עוד ציינו במח"ש: "אין במסקנה זו כדי להפחית, ולו במאום, מהטרגדיה הקשה שאירעה לבני משפחת המנוח, ועל הצורך בהתבוננות רחבה על השתלשלות העניינים שהובילה בסופו של דבר למותו של  צעיר שסבל מקשיים נפשיים".

"רץ במהירות בסכין שלופה"

לפי חקירת מח"ש, יצא ביאדגה מביתו כשהוא עטוף בטלית ובידו סכין. בני משפחתו פנו אל מכריהם בבקשה לקרוא למשטרה, כדי שיטפלו באירוע. בפניות אל המשטרה נאמר: "הבחור משתולל עם סכין… אתם רוצים שהוא יפגע במישהו?…יש לו סכין מטבח ענקית, כמו חרב, בשלוף".

לפי החקירה, המשטרה הגיעה למקום, ואז, לאחר שביאדגה ז"ל זוהה על ידי שוטר, שקרא לעברו לזרוק את הסכין, הוא החל להתקדם בריצה לעבר השוטר, כשידו האוחזת בסכין מונפת מעלה, ומכוונת אל השוטר. בתגובה ביצע השוטר שתי יריות, מטווח קצר ביותר, שכן לדבריו, חש סכנת חיים ברורה ומיידית.

השוטר הסביר בהודעתו, כי פעל כך משום שהמנוח רץ לכיוונו, ולא נרתע מכך ששלף נשק והורה לו לזרוק את הסכין. במח"ש אומרים כי "גרסאותיהם של שלושה עוברי אורח שצפו באירוע, תמכו חד משמעית בגרסה זו".

לדברי עוברי האורח, ביאדגה רץ לכיוון השוטר היורה עם סכין שלופה מושטת קדימה בגובה הראש, במהירות רבה, ונראה באופן ברור כמנסה לפגוע בשוטר. לדברי אחד מעורבי האורח: "אם השוטר היה מתמהמה עוד שנייה, הוא היה אוכל את הסכין".

במח"ש קבעו על סמך עדותם של עוברי האורח, כי השוטר צעק לביאדגה לפני שירה בו, וביקש שיניח את הסכין. הוא כיוון אליו את האקדח והזהיר אותו לפני שירה.

במח"ש מבהירים: "טענות מסוימות שפורסמו  במהלך החקירה, כגון הטענה כי המנוח נורה בראשו או הטענה כי בוצע בו וידוא הריגה, הופרכו לחלוטין לאחר שנבדקו ביסודיות".

עוד 350 מילים
סגירה