קיץ הוא העונה שבה לונדון יוצאת החוצה, לפארקים, להופעות באוויר הפתוח, לנהר ולגגות, חושפת עור ומשתכרת. החדשות הטובות הן שבינתיים הקיץ השנה נעים מאוד, אין גלי חום מעיקים כמו ביבשת ואין ימים רצופים של גשם.

אמנם הכל יכול להשתנות תוך שבוע, אבל כרגע, יולי 2019 הוא הזמנה גדולה לבקר בלונדון. החדשות הרעות? אין.

ווימבלדון 2019 (צילום: (AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

1. טורניר ווימבלדון

אירוע הספורט הקבוע של הקיץ הוא טורניר הטניס בווימבלדון שיחל את השבוע השני שלו ביום שני, עד למשחקי הגמר בסוף השבוע הבא.

גדולי הטניסאים בעולם משחקים במועדון "אול אינגלנד" במערב העיר, על משטחי הדשא הירוקים, ומלבד הטניס ניתן ליהנות או לגחך מהאופי השמרני של הטורניר, לשתות שמפניה ולאכול תותים במחירים מופרזים.

השנה, מלבד המאבקים המרכזים בטורנירי הגברים והנשים, יש הפתעה בטורניר הזוגות המעורבים השולי, בו יככבו הצמד סרינה ווילאמס ואנדי מארי מול יריבים אלמונים בהרבה. מידי יום מוקצים כרטיסים לקהל הרחב, והם מוצעים למכירה במועדון, בדרך כלל אחרי המתנה של כמה שעות. פרטים כאן.

רובי וויליאמס בהופעה (צילום: AP Photo/Eduardo Verdugo)

2. פסטיבלי מוזיקה

על מדשאות אחרות יערכו הקיץ פסטיבלי מוזיקה גדולים. הייד פארק במרכז העיר יארח כמו בכל שנה את British Summer Time והשנה עם סדרת הופעות של אמנים מוכרים מאוד ולא כל כך צעירים. בכל יום יערכו הופעות רבות ובשבת הקרובה האמנים המרכזים הם סטיווי וונדר וליונל ריצ'י.

למחרת יעלו על הבמה הגדולה בריאן פרי וברברה סטרייסטנד. בשבת הבאה פלורנס והמאשין ו-The National, וביום ראשון יככב רובי ווילאמס ואיתו עשרות אלפי בריטים שתוים שישירו ביחד להיטי עבר. כרטיסים ניתן לקנות כאן.

ב-12 ביולי, ביום שישי הבא, יופיעו בפארק ניל יאנג ובוב דילן בהופעה משותפת. ההופעה הייתה אמורה להיות חלק מהפסטיבל, אבל בשל חילוקי דעות עם נותני החסות נפרדו דרכי המארגנים והאמנים. כרטיסים במחירי מופקעים ניתן להשיג באתרי יד שנייה.

פסטיבל גריניץ' מגיע לסיומו בסוף השבוע הקרוב אבל ניתן לראות את פול וולר מופיע ביום ראשון באחד האתרים היפים בעיר. גריניץ' תמיד שווה ביקור על הפארק הסמוך, השווקים התוססים, ספינת המפרש הקאטי סארק שהפכה למוזיאון ונופי התמזה. כרטיסים ניתן לרכוש כאן, או לטייל לאורך הנהר עם כוס בירה מאחד הפאבים המצוינים וליהנות מהמוזיקה.

פסטיבל צעיר יותר ברוחו יערך בגאנרסברי פארק במערב העיר בסוף השבוע הבא. Lovebox Festival משווק כמסיבת ענק של האוס, טכנו, היפ הופ, אר אנד בי וגריים ופרטים נוספים ניתן למצוא באתר הפסטיבל:

גם בגני קיו הנהדרים יערכו הופעות מוזיקליות כולל התזמורת של ג'ולס הולנד וריק אסטלי, אבל האירוע המומלץ ביותר הוא תערוכת פסלי הזכוכית של דייל צ'יהולי Reflections on nature. ברחבי הגנים, אתר מומלץ לביקור בכל השנה, הוצבו יצירות זכוכית גדולות ומעניקות מבט חדש לסביבה הטבעית של הגנים. הפסלים מוארים וביקור בשעות הערב מומלץ גם הוא.

תערוכת המאנגה היפנית במוזיאון הבריטי (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

3. מוזיאונים

למי שמחפש צל או מחסה מגשם המוזיאון הבריטי הוא היעד הראשון. מלבד האוסף המפואר יש שתי תערוכות מתחלפות מצוינות. אחת על אומנות המאנגה היפנית והשנייה היא תערוכה מפעימה של תחריטי עץ של אדוארד מונק. לצד "הצעקה" מוצגת ה"מאדונה" ושאר יצירות מרשימות ובלתי מתחנפות.

"אנחנו לא רוצים ליצור ציורים יפים שיתלו על קירות הסלון", הוא אמר. "אנחנו רוצים ליצור או לפחות להניח יסודות לאמנות שתעניק משהו לאנושות. אמנות שתרתק ותעסיק את הצופה. אמנות מהלב".

בטייט בריטניה מוצגת תערוכה מעניינת על וינסנט ואן גוך בתקופה בה הוא חי בלונדון. מהתערוכה ניתן ללמוד על ההשפעות המקומיות אותן הוא ספג בבריטניה על המשך דרכו אם כי חשוב לציין שלמרות גודלה של התערוכה אין בה הרבה מהיצירות המפורסמות ביותר של ואן גוך. ועדיין צפייה מקרוב ב"ליל כוכבים", היא תמיד חוויה מרגשת. פרטים כאן.

חובבי משפחת המלוכה יכולים לנצל את הקיץ לביקור בארמון בקינגהם החל מה-23 ביולי . בגלריית המלכה מוצגת הקיץ תערוכה של רישומי ליאונרדו דה וינצ'י. פרטים כאן.

מצעד הגאווה בלונדון, 2016 (צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)

5. מצעד הגאווה

בשבת הקרובה יערך מצעד הגאווה לאורך ריג'נטס סטריט לכיוון כיכר טראפאלגר וסוהו כולה תהפוך לאתר חגיגות. זהו קיץ לונדוני טיפוסי. הגדה הדרומית של התמזה, מגשר צ'רינג קרוס ועד טאוור ברידג' שוקקת חיים ופעילות.

ליד הגשר המפורסם ישנו אמפיתאטרון בו יוקרנו סרטים ומשחקים מווימבלדון, אמני רחוב ודוכני מזון, טובים יותר וטובים פחות, שווים בדיקה לפחות וכיכר טרפלגר תארח הקרנה של האופרה המלכותית בתשיעי ליולי עם "נישואי פיגארו". את הביקור ניתן לסכם בהצגת "חלום ליל קיץ" בתאטרון ברידג' – גרסה מופרזת ומוקצנת של הקומדיה השייקספירית הפופולרית. כן, כל העיר במה. פרטים כאן.

ביום רביעי שעבר נערך בהתנחלות אלון שבות, שבגוש עציון, ערב יוצא דופן. מאחורי הקלעים התנהלו ויכוחים קשים עד הרגע האחרון – בהתחלה בניסיון למנוע את קיומו של הערב, ובהמשך כדי להסיר מעליו את "החסות הרשמית" של היישוב.

"הייתה המון המון רגישות סביב הערב הזה. ניסו למנוע אותו. ניסו לחסל אותו. אמרו 'למה צריך לקיים את זה אצלנו?", אומר הרב רפי אוסטרוף, שיזם את הערב יחד עם הרב זאב ויטמן, רב ההתנחלות אלון שבות.

לבסוף, האירוע, שנקרא "שקופים בתוכנו" ועסק בקהילת הלהט"ב ובלהט"בים בציונות הדתית בפרט, התקיים בחסות "רשמית" של ועד אלון שבות.

הכנס באלון שבות

העניין הזה, של הכרה רשמית מטעם היישוב, עשוי להישמע כמו קטנוניות פורמליסטית. אבל מבחינת מארגני הערב והמשתתפים בו זו הייתה שאלה גדולה.

"כבר נערך בעבר ערב על הנושא", אומר אוסטרוף, "אבל הוא לא היה 'רשמי' והוא לא ממש נערך מטעם היישוב. הוא היה מחתרתי יותר. התכנסות פרטית".

הערב לווה הפעם בתחושת בהילות שאי אפשר היה להתעלם ממנה.

פרידה כואבת מנטע חדיד

נטע חדיד ז"ל (צילום: פייסבוק)

כמה שבועות קודם לכן ליוו תושבי אלון שבות בדרכה האחרונה את נטע חדיד, טרנסג'נדרית בת 24, שהייתה אחת הפעילות הבולטות בבית הפתוח של הקהילה הלהט"בית בירושלים ושמה קץ לחייה.

נטע גדלה באלון שבות כאיציק חדיד, שלמד כנער בישיבה התיכונית נווה שמואל בגוש עציון. רק בלוויה שמעו רבים מבני המקום על ההתמודדות שקדמה למותה.

"זו הייתה הפעם הראשונה שהקהילה של אלון שבות, מאות אנשים, נחשפו להספדים שבהם מספיד אחד דיבר על הנפטר בלשון זכר ושני בלשון נקבה", מספר אוסטרוף, "אנשים לא הבינו מה הולך. אף פעם לא נחשפנו לדבר כזה.

"האבא דיבר על הבן שלו בתור בת, ואחרים דיברו על הבן בתור בן. זה גרם פה זעזוע גדול. קודם כל, כי לא כולם הכירו את הסיפור קודם. זה לא היה מפורסם. ופתאום הם חטפו שוק בפנים. אז החלטנו לעשות ערב לציבור בנושא".

"האבא דיבר על הבן שלו בתור בת, ואחרים דיברו על הבן בתור בן. זה גרם פה זעזוע גדול. קודם כל, כי לא כולם הכירו את הסיפור קודם. זה לא היה מפורסם. ופתאום הם חטפו שוק בפנים. אז החלטנו לעשות ערב לציבור בנושא"

יותר מ-300 אנשים הגיעו, רובם בני היישוב. "היה מלא לגמרי, מפוצץ", אומר אוסטרוף, שגם הנחה את הערב, והיה בעבר ראש תכניות "בני עקיבא עולמי".

הרב ויטמן, שהיה ראשון המדברים, סימן את גבולות הדילמה השמרנית מבחינתו: הסתייגות מוחלטת מאורח החיים הלהט"בי ובעיקר ממצעדי הגאווה, ומצד שני ענווה יהודית – אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, וכן הלאה; וקדושת החיים, כולל הכרה בזה שניכור יכול להוביל לאבדנם.

רפי אוסטרוף אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)

מה שמגדיר את החברה הדתית

הרב אוסטרוף הוא האיש המעניין בסיפור הזה. והוא מציג עמדות פרוגרסיביות מפתיעות, בעיקר כשמביאים בחשבון שהוא לא משולי המחנה.

אוסטרוף הוא יו"ר המועצה הדתית של גוש עציון ויו"ר החברה קדישא ביישוב. הוא מורה לגמרא באולפנה בנות נוה חנה. אבא לשישה, ראש המחלקה לתכניות שנתיות בתנועת בני עקיבא. והוא אומר את הדברים הבאים:

"אני טוען שמה שהיום מגדיר איפה אתה נמצא בתוך החברה הדתית זה איך אתה מתייחס לסוגיה של הומואים. לא האם אתה מתגייס לצבא או לא. אם אני רוצה לדעת איפה הבנאדם נמצא מבחינת שמרנות דתית, זאת השאלה.

"לא השתתפתי במצעד הגאווה, ואני לא אשתתף בו, אבל אני מאוד גאה לחיות במדינה שבה יש מצעד כזה, ולא במדינה שבה זורקים להט"בים מבניין גבוה.

"כשאני חושב למי אני הולך להצביע בבחירות, ברור לי, למשל, שאני לא אלך להצביע לפוליטיקאי שהוביל את מצעד הבהמות. החברה הדתית נמצאת כל הזמן בהתמודדות הזאת, ביחס להומואים ולנראות שלהם בחברה. אני כבר כמה שנים פעיל בתחום הזה, אחרי שנחשפתי לתלמידים ותלמידות שלי שיצאו מהארון.

"הייתי צריך לעבור מסע עם הדבר הזה, שלא הכרתי אותו בכלל. גדלתי בעולם הישיבות המרכזי וידעתי שני דברים. 'למה יש הומואים בעולם? כי יש כל מיני סוטים כאלה שנמאס להם מהמיניות הרגילה והלכו למיניות עם בני מינם'. והדבר השני זה, 'שאפשר ללחוץ על כמה כפתורים אצל המטפל ומסדרים את זה'.

"לא השתתפתי במצעד הגאווה, ואני לא אשתתף בו, אבל אני מאוד גאה לחיות במדינה שבה יש מצעד כזה, ולא במדינה שבה זורקים להט"בים מבניין גבוה"

"זה מה שידעתי, עד שיום אחד בא אלי תלמיד אומלל ומפוחד ורועד וסיפר לי שמגיל עשר הוא נמשך לבנים והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו חוץ מלהתאבד.

"אמרתי 'רגע רגע, אז כל מה שסיפרו לי לא נכון'?. יצאתי למסע ארוך, רציני מאוד. קראתי עשרות מחקרים. פגשתי אנשים כדי ללמוד את הנושא לפני שאני מגבש דעה. רוב האנשים לא עושים את זה. הם אומרים 'הרבנים אומרים' וזה מספיק להם. וכולם מפחדים ממה יגידו. זה גם היה אחד הנושאים המרכזיים שהערב עסק בהם. מה יגידו השכנים. מה יגידו ביישוב. מה יגידו עלינו מסביב".

אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)

מה יגידו השכנים?

ארז ברוכי, הומו בן 45 שגדל ביישוב, סיפר לנוכחים על חוויות ההתבגרות שלו, ועל הקושי להישאר דתי והומו. להחזיק את שתי הזהויות האלה שלאף אחת מהן הוא לא רצה להתכחש. אפרופו "מה יגידו", הוא כנראה ניחש מה חושבים בקהל ואמר, ספק בצחוק, שהעובדה שהוא הומו אינה כישלון חינוכי של ההורים שלו, אבל העובדה שהוא נשאר דתי זו הצלחה חינוכית מרשימה שלהם.

"בדברים שלי דיברתי על זה שהתורה חוזרת עשרות פעמים על החובה לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה", אומר אוסטרוף. "למה התורה דיברה עליהם? כי הם היו החלשים של החברה בתקופת התורה. ליתום ולאלמנה אין אבא ובעל, אין פטריארך שידאג להם, בחברה שהיא פטריארכלית. והגר בא מבחוץ. גם לו אין 'אבא'.

"אמרתי שחובתנו התורנית היום היא להסתכל מי החלש, לראות מי היום המיעוט, מי המוחלש, ואז לדאוג לו. זה מה שהתורה מצווה אותנו. זו הבחירה היהודית".