נושא
תהליך השלום

מסרבות להיות אויבות

פסטיבל פמיניסטי ייחודי חוגג עשור ומנסה לעשות את מה שלא עושים מספיק בסרביה או בקוסובו – לצאת בגלוי נגד המלחמה ● גילעד שדה ביקר בפסטיבל ושוחח עם המארגנות, שמספרות: "יש כאלו שמנסים להפריד ביננו – אבל אין לזה מקום" ● גם שגרירות ישראל בקוסובו שלחה לראשונה נציגות ישראלית

עוד 1,581 מילים

בשאלת סיפוח הגדה, על בנימין נתניהו לבחור מה המורשת שישאיר אחריו ● ראש הממשלה, שמערכת הבחירות האחרונה שלו כנראה מאחוריו, אינו צריך יותר להישען על התועלת הפוליטית של הבטחות קמפיין ● מיוחד לזמן ישראל: טור דעה של דניס רוס, לשעבר השליח האמריקאי למזרח התיכון, ושל הדיפלומט הבכיר לשעבר, דיוויד מקובסקי

עוד 1,047 מילים

הוועידה הכלכלית בבחריין יוצאת לדרך: כל הפרטים

כתבנו בבחריין הוועידה הכלכלית שיזם הבית הלבן, כחלק מתוכנית השלום של טראמפ, תיפתח הערב בבירת בחריין ● בתוכנית רצף של פאנלים בהשתתפות דיפלומטים, אנשי עסקים ואנשי ממשל מרחבי העולם ● עיון בתוכניה של הוועידה מעיד על חזון הוליוודי שאפתני לכלכלה האיזורית ● הרבה מילים יהיו במנמה. לא ברור מה מזה יוביל למעשים

ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, מנכ״לית קרן המטבע הבינלאומי כריסטין לגארד, וראש פיפ״א ג׳יאני אינפנטינו הם בין השמות הבולטים בקרב משתתפי הוועידה הכלכלית בבחריין, המתחילה הערב (שלישי).

טוני בלייר (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
טוני בלייר (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

בלייר מעורב מזה שנים רבות בהיבטים הכלכליים של הסכסוך בין ישראל והפלסטינים. אינפנטינו ולגארד הם מצטרפים חדשים.

אל השלישייה הזו יצטרפו אנשי ממשל ועסקים מרחבי העולם – כולל מישראל ומהרשות הפלסטינית – וכן שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוחין וג׳ארד קושנר, יועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית דולנד טראמפ והיוזם של הוועידה הבחריינית.

מקרב הנואמים שיופיעו בוועידה יהיו נציגים בכירים של עולם העסקים – בהם מנכ״ל קבוצת בלאקסטון, סטפן שוורצמן, ומנהלת בכירה בגולדמן סאקס, דינה פאוול – שניהם עבדו בעבר בממשל טראמפ.

מה בתוכניה?

קושנר יפתח את הוועידה הערב במנמה, בירת בחריין, בנאום קצר, ואחריו יחל דיון תחת הכותרת, ״עכשיו הזמן: בניית קואליציה לשגשוג במזרח התיכון״.

שוורצמן ומוחמד אלעבר, איש עסקים מנסיכויות המפרץ, ידונו בדרכים בהן המגזר הפרטי יכול ״לקדם עידן חדש של שגשוג״, כך על פי התוכניה הרשמית של הוועידה.

״על ידי יצירת מקומות עבודה, אפשרויות הכנסה וצמצום הפערים בשירותים בסיסיים, המגזר הפרטי יכול לסייע בבניית מומנטום לקידום הכלכלה השברירית ולתת תקווה לתושבי האיזור. אם כן, לכשתוצג בסופו של דבר תוכנית שלום מוצקה, המגזר הפרטי יהווה זרז מהותי להתנעת השינוי בגדה המערבית ובעזה, ויפתח פרק חדש של שגשוג כלכלי באיזור״.

קריסטין לגארד (צילום: John Stillwell/PA via AP)
קריסטין לגארד (צילום: John Stillwell/PA via AP)

ברביעי בבוקר, ישתתפו בפאנל הפותח – המכונה ״התרת הרסן מעל הפוטנציאל הכלכלי״ – לגארד (שנפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במינכן בשנה שעברה), שר האוצר והפיתוח של סעודיה, מוחמד אל-שייח׳, ואיש העסקים הניגרי טוני אלומלו.

בפאנל השני בבוקר רביעי ישתתפו אנשי עסקים מארה״ב, בחריין, טורקיה ואנגליה, בדיון על הדרכים ל״רנסאנס כלכלי״ בגדה המערבית ובעזה, אשר – על פי התוכנית הכלכלית שהבית הלבן הציג בשבת האחרונה – ״תתאפשר בזכות מגזרים אסטרטגיים משמעותיים כגון בינוי, חקלאות, תקשורת ותעשייה״.

״עם זאת, הרנסאנס ידרוש לא רק התחייבויות כלכליות משמעותיות אלא גם פלטפורמות גידול מיטביות שיעודדו השקעה״, כתבו מארגני הוועידה.

הבא בתור יהיה אינפנטינו, נשיא פיפ״א, אשר יחד עם הקולנוען האמריקאי פרננדו סוליצ׳ין ידונו בשאלה כיצד ספורט ובידור יכולים ״לטעון באנרגיה את הדרך לשגשוג כלכלי״.

״החל בעידוד השקעות בספורט ובקולנוע ועד יצירת מקומות עבודה באיזור, ספורט ובידור יכולים להפוך לשני זרזים פוטנציאליים לפיתוח כלכלי בגדה המערבית, בעזה ובאיזור כולו״, כך לפי תוכניית הוועידה.

ג׳יאני אינפנטינו (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)
ג׳יאני אינפנטינו (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)

״תעשיית ספורט ובידור משגשגת לא רק שתייצר מקומות עבודה איכותיים לתושבי האיזור, אלא גם יכולה לרשום הישגים משמעותיים נוספים, ובכלל זה קידום יצירתיות וסגנון חיים בריא״.

בפאנלים הבאים – ״העצמת האנשים״ ו״מערכות הבריאות של העתיד״ – ישתתפו אנשי עסקים ומומחים ממדינות שונות, כולל נסיכויות המפרץ והודו.

הלו״ז הצפוף ממשיך עם פאנל על טהרת הנשים שבו פאוול, היזמית המצרית ראם פאוזי והדיפלומטית האמריקאית ג׳וזט שירן ידונו ב״חיזוק שוק העבודה באמצעות העצמת נשים״.

״איזור משגשג דורש שילוב הנשים בשוק העבודה, לאפשר להן לקבל את המימון, ההזדמנויות וההדרכה שדרושים להצליח כיזמיות ונשות עסקים״, נכתב בתוכניה. ״שינוי כזה ידרוש אסטרטגיה מקיפה לשילוב אוכלוסיה נדרסת. בדיון זה, המומחיות ידונו בסיבות מדוע שילוב נשים הוא כה קריטי לחיזוק שוק העבודה באיזור״.

אחרי הפסקת צהריים בת שעה, נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס, המוצג בתוכניה כ״מומחה פיתוח״, ומנכ״ל AT&T רנדל סטפנסון, ידונו באסטרטגיות ל״חיזוק מוסדות ציבוריים, פרוצדורות ממשלתיות וענייני רגולציה וחוק״ באיזור.

״איזור משגשג דורש שילוב הנשים בשוק העבודה, לאפשר להן לקבל את המימון, ההזדמנויות וההדרכה שדרושים להצליח כיזמיות ונשות עסקים. שינוי כזה ידרוש אסטרטגיה מקיפה לשילוב אוכלוסיה נדרסת״

איש העסקים החברוני אשרף ג׳בארי – אחד הפלסטינים הבודדים שאינו מחרים את הכנס בבחריין – יהיה הדובר הבא. הוא ידבר על הדרכים לפיתוח סביבה משגשגת של עסקים מקומיים.

״עסקים קטנים ובינוניים הם עמוד השדרה של כלכלות משגשגות. עם מערכת תמיכה נכונה סביבם, העסקים הקטנים והבינוניים בגדה המערבית ובעזה יכולים להפוך לבסיס של השגשוג הכלכלי באיזור״, כך בתוכנייה. עידוד סביבה שכזו ידרוש ״רפורמות מהותיות ומדיניויות שיסירו את החסמים לגידול ויעודדו השקעות של הון סיכון וקרנות פרטיות.

״עם התמיכה הנכונה, סביבת העסקים המקומית יכולה להביא לעידן חדש של שגשוג כלכלי״.

ג׳בארי, אגב, מוזכר בתוכניה כיו״ר רשת העסקים הפלסטינית, תוך התעלמות מתפקידו כיו״ר-שותף בלשכת המסחר של יהודה ושומרון, קבוצה פרו-התנחלויות הקוראת לשיתוף פעולה קרוב בין ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית.

הפאנל הבא יהיה בהשתתפות בלייר – הידוע כידיד ישראל, אבל גם כתומך נלהב של פתרון שתי המדינות – וקושנר, אשר עד כה נמנע מלבטא תמיכה ברעיון המדינה הפלסטינית.

סטיבן מנוחין (צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko)
סטיבן מנוחין (צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko)

״על מנת לטוות מסלול לעבר שגשוג כלכלי מתמשך בגדה המערבית, עזה והאיזור כולו, בעלי עניין יצטרכו לנצל את נסיונם הרב של מנהיגים בינלאומיים אשר מבינים היטב את המציאות באיזור״, נטען בתוכניה. ״רק על ידי למידה מלקח שנלמד במקומות אחרים בעולם יוכלו הגדה המערבית, עזה והאיזור כולו לבנות פלטפורמה חזקה לצמיחה כלכלית ופיתוח״.

הפאנל הסוגר יכלול דיון בין שרי אוצר ומנוחין, אם כי כרגע לא ברור מיהם האח״מים שיופיעו על הבמה לצידו של שר האוצר האמריקאי.

הדיון, בכל אופן, אמור להתמקד במהפך כלכלי: ״השינוי מכלכלה התלויה בסיוע לכלכלה עצמאית ויציבה יעמיד אתגרים רבים. כיצד שרי אוצר מייצרים מבנים מוסדיים שמסייעים לגידול יציב ולפיתוח מגזר פרטי? מהן המדיניויות הכלכליות האפקטיביות והמודלים לצמיחה באיזור ובעולם? וכיצד״, שואלת התכנייה, ״ניתן ליישם אותם בגדה המערבית ובעזה?״

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 766 מילים ו-1 תגובות

דיפלומטים אמריקאיים ומומחים למזרח התיכון אומרים שהזמן עובד לרעת ההצעה האמריקאית ● עד שתורכב בישראל ממשלה חדשה, ארצות הברית כבר תהיה בעיצומו של מסע בחירות משלה

כישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה בשבוע שעבר, וההכרזה על בחירות חדשות לכנסת בספטמבר, מעמידים בספק את ״עסקת המאה״, תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: כשתקום הממשלה הבאה בישראל, ארצות הברית כבר תהיה בעיצומו של מסע בחירות משל עצמה.

"מן הסתם, התוכנית תידחה עד לאחר שתורכב ממשלה בישראל", אומר דניס רוס, לשעבר דיפלומט אמריקאי, שעסק בתיק הישראלי-פלסטיני במשך כמה עשורים. "כלומר, בהתחשב במועד של הבחירות ובחגים, מדובר על נובמבר. ואז השאלה היא, עד כמה הממשל יהיה מחויב להתקדם באותה נקודת זמן, כשמסע הבחירות שלנו עצמנו ייצא לדרכו?"

דניס רוס (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
דניס רוס (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

טראמפ אמר בעבר שישראל "תשלם מחיר" על החלטת ארצות הברית להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, ובכירים בבית הלבן, כמו ג'ארד קושנר, ציינו שההצעה תאלץ את שני הצדדים להסכים לפשרות לא פשוטות. אלא שעכשיו ייתכן כי טראמפ לא יהיה מעוניין להציג תוכנית שכמה ממרכיביה לא ימצאו חן בעיני חלקים גדולים מבסיס הבוחרים שלו.

"השאלה היא אם הממשל יהיה מוכן להציג דברים שכמה מתומכיו – אוונגליסטים, יהודים אורתודוקסים – לא יהיו מרוצים מהם", אומר רוס.

קושנר וג'ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון, אמרו בעבר שהתוכנית תפורסם ביוני. בחודש שעבר, הממשל האמריקאי הודיע שיארח "סדנה כלכלית" בבחריין, שאמורה להתקיים ב-25 וב-26 ביוני, כדי לדון באסטרטגיות לשיפור הכלכלה הפלסטינית. הרשות הפלסטינית הודיעה שתחרים את הוועידה, בטענה שהיא מוטית לטובת ישראל. הסעודים, איחוד האמירויות הערביות וקטר אישרו את השתתפותם.

ג׳ייסון גרינבלט, שליח ארה״ב למזרח התיכון (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ג׳ייסון גרינבלט, שליח ארה״ב למזרח התיכון (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ביום חמישי, מחלקת המדינה האמריקאית אמרה שארצות הברית עדיין מתכוונת להשתתף בדיונים. אולם כמה משקיפים אמריקאים מטילים ספק בכך.

"אני חושבת שעולות שאלות אמיתיות לגבי התועלת של מאמצים כאלה בכל מצב, אבל בייחוד עכשיו", אומרת סוזי גלמן, יו"ר הפורום למדיניות ישראל, ארגון יהודי אמריקאי שתומך בפתרון שתי המדינות. "הם לא יוכלו לקיים את הסדנה הכלכלית, ואז להמשיך משם היישר לתוכנית הפוליטית".

אבל אהרון דיוויד מילר, שנמנה עם צוות המשא ומתן האמריקאי לשלום במזרח התיכון, הן בממשל הדמוקרטי והן בממשל הרפובליקאי, מנבא שהפסגה תתקיים – לכל הפחות כדי לשכנע את השחקנים באזור שהם אכן עובדים על תוכנית שלום.

"בחריין תתקיים כדי להראות 'סימן חיים' -שבעיקרו של דבר, קיים משהו שנקרא התוכנית של קושנר"

"אני חושב שבחריין תתקיים כדי להראות מה שאני מכנה 'סימן חיים'", אומר מילר. "שבעיקרו של דבר, קיים משהו שנקרא התוכנית של קושנר. אני חושב שהם נאבקים עם העיתוי של החלק השני של זה", הוא מוסיף, כשכוונתו לחלק הפוליטי של התוכנית. ממשל טראמפ רמז שלתוכנית שלו יש שני מרכיבים עיקריים – כלכלי ופוליטי.

מילר אומר שהצוות של טראמפ ככל הנראה גם ידאג לנתניהו, בעל ברית קרוב של הנשיא.

דונלד טראמפ חותם על ההצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
דונלד טראמפ חותם על ההצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

טראמפ בא לעזרתו של ראש הממשלה בקמפיים הבחירות הקודמות. בימים ובשבועות שלפני הבחירות ב-9 באפריל, טראמפ הצהיר על הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן, ומאוחר יותר כינה את משמרות המהפכה האיראניים "קבוצת טרור" – שני מעשים שפורשו כמתנת בחירות לנתניהו.

"אם המטרה היא לנווט על הקו הדק שבין כישלון מוחלט מצד אחד ובין לא להעמיד את נתניהו במצב קשה מצד שני, הבחירות רק מגבירות את חוסר הוודאות ואת הפגיעות של נתניהו", אומר מילר. "אם יש בזה משום מתיחת גבולות, ונמשיך לשמוע שיש בזה משהו שהישראלים יתקשו לקבל, קשה לראות היגיון בהצגת התוכנית לפני אמצע ספטמבר".

בינתיים, מי שלהוט לגלות מה תציע בסופו של דבר תוכנית השלום של טראמפ, אינו צריך לעצור את נשימתו. "התחושה שלי היא שהם יתמקדו בשלושה גורמים", אומר מילר. "לא להיכשל, לא להחמיר את המצב של נתניהו, ותמיד להביט לעבר 2020".

עוד 516 מילים

כל עוד הגלידה תעמוד במחסום, הפלסטינים לא ייהנו מהבוננזה

בבסיס תכנית המאה של טראמפ עומד רעיון פשוט: הפלסטינים יקבלו תמריצים כלכליים, יצרו מפעלים ומקומות עבודה, ובתמורה יפסיקו לחלום על חופש וריבונות, יחדלו מהמאבק והתוצאה תהיה שלום כלכלי בין המדינות ● אבל כשישראל שולטת בשוק הפלסטיני, אי אפשר להפריד בין הכלכלי, הצבאי והמדיני

ג'ייסון גרינלבלט וג'ראד קושנר, שליחיו של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מרבים לדבר על ההטבות הכלכליות המופלגות שבהן יזכו הפלסטינים אם רק יואילו לאמץ לליבם את יוזמת השלום של הנשיא, אותה הצליח למתג כ"עסקת המאה". שניהם בורחים כמו מאש משימוש מהביטוי "שתי מדינות לשני עמים", וזאת בנימוק שהביטוי הזה "אומר דברים שונים לאנשים שונים", כפי שציין קושנר.
לנין נהג לומר שקומוניזם הוא מכלול של סוציאליזם וחיבור לחשמל של כל המדינה. מבקריו היו מתבדחים שאם בעת הקומוניזם היו מנתקים את החשמל, החושך שהיה נופל על המדינה – הוא סוציאליזם.

אז מה נותר מיוזמת השלום של טראמפ אם מורידים ממנה את כל העניין של מדינה פלסטינית עצמאית? רק אותו "שלום כלכלי" עליו מרבה לדבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך שנים רבות.

לכאורה מדובר ברעיון פשוט. ניתן לפלסטינים תמריצים כלכליים על מנת שיפתחו את הכלכלה, יצרו מפעלים ויצרו מקומות עבודה, ובתמורה הם יחדלו מהמאבק הצבאי והמדיני ויפסיקו לחלום על חופש וריבונות. הפריחה הכלכלית תביא בתורה לאזור כולו גם היציבות וגם השקט.

"השלום הכלכלי" נראה אטרקטיבי לישראלים רבים, בהם גם לא מעט אנשי שמאל שהתייאשו מהקיפאון המדיני, ונאחזים ברעיון המפתה הזה, אחרי שהגיעו למסקנה שלא ניתן לעשות כלום.

הבעיה היא שבחיים האמיתיים לא ניתן לנתק בין הכלכלי, הצבאי והמדיני. נכון להיום הרשות הפלסטינית שאינה מקבלת את הסיוע הכספי מארה"ב, מעכבת את השכר של עובדי ציבור, והמשפחות משתדלות לחסוך ולהוציא פחות כסף.

רוצים לייצא לחו״ל

הבעלים של "סראיה אל-ואדיה", מפעל בעזה המייצר וופלים וממתקים עתרו השבוע יחד עם ארגון "גישה" לבג"ץ, בבקשה לאפשר להם לפתח את המפעל שלהם, ולייצא סחורה לגדה המערבית ולחו"ל. הסגר והמצור אינם מאפשרים כיום לייצא מזון מעובד מעזה, וזאת בנימוקים ביטחוניים.

המדינה, מצדה, לא הצליחה להגן על ההחלטה שלה למנוע מהמפעל את האפשרות לייצא את הסחורה וסיפקה לכך הסבר מרתק: ישראל אינה מתנגדת עקרונית לייצוא כזה, אך היא טרם הצליחה להקים את מנגנוני הפיקוח הדרושים.

כן, כן. במדינת ישראל ששכללה למקסימום את האמצעים הטכנולוגיים והאנושיים שמאפשרים לגלות האם לאמה של תיירת יהודייה מארה"ב יש חברים ב"בצלם", אין את העזרים הטכנולוגיים שיאפשרו לה לבדוק את הסחורה מעזה. לכאורה, כדי לייצר "שלום כלכלי", ישראל הייתה אמורה לצאת מגדרה ולאפשר ל"סראיה אל-ואדיה" לייצא את סחורתה ולהתרחב לשווקים בחו״ל. אבל המציאות אחרת, והמפעל מייצר כיום בהיקף של כ-30% מיכולת התפוקה שלו.

המתנות ארוכות במעברי הגבול

גם הבעלים של מפעל הגלידה "אל-ארז" בשכם היה שמח ליהנות מהפירות הכלכליים של השלום. אבל גלידה היא סחורה עדינה ולא עמידה, וההמתנות הארוכות במעברי הגבול לא מועילות לה. את הגלידות המעולות שלו, שלא נופלות בטעמן מהמקבילות הישראליות, הוא משווק כיום בגדה ובירדן, וגם קצת בדובאי. אבל "אל-ארז" היו רוצים לשווק את הגלידה גם למגזר הערבי בישראל, שכל כך קרוב אליו, אך מתקשים לעבור את המכשול הבירוקרטי.

אילו המפעל היה יכול לייצא לישראל או לחלופין להגביר את הייצוא לחו"ל, היו נוספים עוד כמה עשרות מקומות עבודה בגדה המערבית. אך במצב שבו ישראל שולטת ביד רמה בשוק הפלסטיני ואינה מאפשרת ליצרנים הפלסטינים להתרחב לשווקים בחו"ל או לשווק את הסחורה בארץ, זה לא יקרה.

מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)

לא פעם המצב בגדה מתעתע, משום שהוא יותר טוב מאשר בעזה. בפועל, גם הכלכלה שם תלויה יותר בסיוע הכלכלי שהרשות מקבלת, מאשר בהצלחת התעשייה המקומית. המפעל הוותיק חווה בימים אלה קשיים כלכליים רבים.
בשני המקרים הללו, ברור שהאלמנט הביטחוני והמדיני הוא זה משפיע ומכריע, לא השיקול הכלכלי.

מוזר אם זה היה הפוך. הסכסוך הלאומי, המדיני והביטחוני לא יכול להיפתר על ידי אמצעים כלכליים בלבד.

רעיון "השלום הכלכלי" דומה יותר לפלסטר שבא לכסות על פצע עמוק מאשר מרקחת פלא שמרפאה אותו. כל עוד הגלידה תעמוד במחסום והקרמבו לא יגיע ליעד בגדה בגלל "העדר של מנגנוני פיקוח" לא ייהנו הפלסטינים מהבוננזה הכלכלית שמבטיחים להם כיום שליחיו של דונלנד טראמפ.

אך גם אם יוסרו החסמים על ייצוא סחורות ויותר פלסטינים יועסקו בישראל, הרי שכל מפגע בודד, כל אירוע ביטחוני, יחזיר את המצב לקדמותו – סגר, עוצר, ואולי עוד סבב לחימה. אין מוצא.

הגלידה לא תימס וההשקעות יזרמו רק כאשר יטופלו גם הסוגיות המדיניות והביטחוניות, לא לפני. פתרונות הקסם אין כאן. דרוש משא ומתן מפרך והרבה עבודה יסודית שייצרו את הנוסחה הדרושה לשינוי, שהשלום הכלכלי הוא רק אחד ממרכיביה.

קסניה סבטלובה הינה מומחית לענייני מזה"ת ופובליציסטית. היא שימשה כח"כ בכנסת ה-20 והייתה חברה בוועדת חו"ב

עוד 642 מילים

הבית הלבן יקיים ועידת השקעות במזרח התיכון בחודש הבא

במסגרת החלק הראשון של "עסקת המאה", ארה"ב רוצה להפגיש שרי אוצר מהאיזור עם מנהלים מהמגזר הפרטי ● הועידה תתקיים ב-25 ליוני בבחריין, תתמקד בהשקעות ולא תעסוק בסוגיות מדיניות

הבית הלבן הודיע היום על החלק הראשון של עסקת המאה לשלום במזרח התיכון. לפי דיווח שפורסם לראשונה ב-CNN, ההצעה של האמריקאים כוללת עידוד השקעות הון בגדה המערבית, עזה ובאיזור כולו.

התיכנון הוא לקיים מעין סדנת עידוד השקעות שתתקיים במאנאמה שבבחריין ב-25 ו-26 ליוני. בסדנה ישתתפו שרי אוצר ומנהיגים מעולם העסקים העולמי, כולל משה כחלון, שר האוצר הישראלי. מי שמובילים את "עסקת המאה" הם ג'ארד קושנר, יועץ בכיר לבית הלבן וחתנו של טראמפ, וכן ג'ייסון גרינבלט, שליח מיוחד למזרח התיכון. השניים עמלו על ניסוח העסקה שהחלק הפוליטי שלה אמור להיחשף בהמשך השנה.

לפי התכנית, השלב העסקי-כלכלי אמור לטפל בארבעה מרכיבים עיקריים: תשתיות, תעשייה, העצמה והשקעה בהון אנושי ורפורמות בממשל שיהפכו כולם את האיזור לאטרקטיבי יותר להשקעות. הערכות הן, שקושנר ביסס את המודל של העסקה על תוכניות שנוסו בעבר בפולין, יפן, סינגפור ודרום קוריאה.

הסדנה הכלכלית אמורה לנסות לחמוק מהסוגיות הפוליטיות היותר מכשילות, ולעקוף דיון בשאלות כמו האם הפלסטינים יקבלו מדינה, מעמדה של מזרח ירושלים, מדיניות הביטחון של ישראל ופיצוי או זכות שיבה לפליטי 48. לפי המקור של CNN, הסדנה תהווה הזדמנות לירדנים, הישראלים, הלבנונים, המצרים והפלסטינים להיווכח שלמנהיגים העסקיים אכפת מהסכסוך והם רוצים להשקיע באיזור. הסיבה שקושנר קורא למפגש "סדנה", היא ברצונו לקבל פידבק לרעיונות שיעלו בה, לרבות מהפלסטינים.

עוד 197 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה