ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומי כריסטין לגארד, וראש פיפ"א ג'יאני אינפנטינו הם בין השמות הבולטים בקרב משתתפי הוועידה הכלכלית בבחריין, המתחילה הערב (שלישי).
טוני בלייר (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
בלייר מעורב מזה שנים רבות בהיבטים הכלכליים של הסכסוך בין ישראל והפלסטינים. אינפנטינו ולגארד הם מצטרפים חדשים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אל השלישייה הזו יצטרפו אנשי ממשל ועסקים מרחבי העולם – כולל מישראל ומהרשות הפלסטינית – וכן שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוחין וג'ארד קושנר, יועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית דולנד טראמפ והיוזם של הוועידה הבחריינית.
מקרב הנואמים שיופיעו בוועידה יהיו נציגים בכירים של עולם העסקים – בהם מנכ"ל קבוצת בלאקסטון, סטפן שוורצמן, ומנהלת בכירה בגולדמן סאקס, דינה פאוול – שניהם עבדו בעבר בממשל טראמפ.
מה בתוכניה?
קושנר יפתח את הוועידה הערב במנמה, בירת בחריין, בנאום קצר, ואחריו יחל דיון תחת הכותרת, "עכשיו הזמן: בניית קואליציה לשגשוג במזרח התיכון".
שוורצמן ומוחמד אלעבר, איש עסקים מנסיכויות המפרץ, ידונו בדרכים בהן המגזר הפרטי יכול "לקדם עידן חדש של שגשוג", כך על פי התוכניה הרשמית של הוועידה.
"על ידי יצירת מקומות עבודה, אפשרויות הכנסה וצמצום הפערים בשירותים בסיסיים, המגזר הפרטי יכול לסייע בבניית מומנטום לקידום הכלכלה השברירית ולתת תקווה לתושבי האיזור. אם כן, לכשתוצג בסופו של דבר תוכנית שלום מוצקה, המגזר הפרטי יהווה זרז מהותי להתנעת השינוי בגדה המערבית ובעזה, ויפתח פרק חדש של שגשוג כלכלי באיזור".
קריסטין לגארד (צילום: John Stillwell/PA via AP)
ברביעי בבוקר, ישתתפו בפאנל הפותח – המכונה "התרת הרסן מעל הפוטנציאל הכלכלי" – לגארד (שנפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במינכן בשנה שעברה), שר האוצר והפיתוח של סעודיה, מוחמד אל-שייח', ואיש העסקים הניגרי טוני אלומלו.
בפאנל השני בבוקר רביעי ישתתפו אנשי עסקים מארה"ב, בחריין, טורקיה ואנגליה, בדיון על הדרכים ל"רנסאנס כלכלי" בגדה המערבית ובעזה, אשר – על פי התוכנית הכלכלית שהבית הלבן הציג בשבת האחרונה – "תתאפשר בזכות מגזרים אסטרטגיים משמעותיים כגון בינוי, חקלאות, תקשורת ותעשייה".
"עם זאת, הרנסאנס ידרוש לא רק התחייבויות כלכליות משמעותיות אלא גם פלטפורמות גידול מיטביות שיעודדו השקעה", כתבו מארגני הוועידה.
הבא בתור יהיה אינפנטינו, נשיא פיפ"א, אשר יחד עם הקולנוען האמריקאי פרננדו סוליצ'ין ידונו בשאלה כיצד ספורט ובידור יכולים "לטעון באנרגיה את הדרך לשגשוג כלכלי".
"החל בעידוד השקעות בספורט ובקולנוע ועד יצירת מקומות עבודה באיזור, ספורט ובידור יכולים להפוך לשני זרזים פוטנציאליים לפיתוח כלכלי בגדה המערבית, בעזה ובאיזור כולו", כך לפי תוכניית הוועידה.
ג'יאני אינפנטינו (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)
"תעשיית ספורט ובידור משגשגת לא רק שתייצר מקומות עבודה איכותיים לתושבי האיזור, אלא גם יכולה לרשום הישגים משמעותיים נוספים, ובכלל זה קידום יצירתיות וסגנון חיים בריא".
בפאנלים הבאים – "העצמת האנשים" ו"מערכות הבריאות של העתיד" – ישתתפו אנשי עסקים ומומחים ממדינות שונות, כולל נסיכויות המפרץ והודו.
הלו"ז הצפוף ממשיך עם פאנל על טהרת הנשים שבו פאוול, היזמית המצרית ראם פאוזי והדיפלומטית האמריקאית ג'וזט שירן ידונו ב"חיזוק שוק העבודה באמצעות העצמת נשים".
"איזור משגשג דורש שילוב הנשים בשוק העבודה, לאפשר להן לקבל את המימון, ההזדמנויות וההדרכה שדרושים להצליח כיזמיות ונשות עסקים", נכתב בתוכניה. "שינוי כזה ידרוש אסטרטגיה מקיפה לשילוב אוכלוסיה נדרסת. בדיון זה, המומחיות ידונו בסיבות מדוע שילוב נשים הוא כה קריטי לחיזוק שוק העבודה באיזור".
אחרי הפסקת צהריים בת שעה, נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס, המוצג בתוכניה כ"מומחה פיתוח", ומנכ"ל AT&T רנדל סטפנסון, ידונו באסטרטגיות ל"חיזוק מוסדות ציבוריים, פרוצדורות ממשלתיות וענייני רגולציה וחוק" באיזור.
"איזור משגשג דורש שילוב הנשים בשוק העבודה, לאפשר להן לקבל את המימון, ההזדמנויות וההדרכה שדרושים להצליח כיזמיות ונשות עסקים. שינוי כזה ידרוש אסטרטגיה מקיפה לשילוב אוכלוסיה נדרסת"
איש העסקים החברוני אשרף ג'בארי – אחד הפלסטינים הבודדים שאינו מחרים את הכנס בבחריין – יהיה הדובר הבא. הוא ידבר על הדרכים לפיתוח סביבה משגשגת של עסקים מקומיים.
"עסקים קטנים ובינוניים הם עמוד השדרה של כלכלות משגשגות. עם מערכת תמיכה נכונה סביבם, העסקים הקטנים והבינוניים בגדה המערבית ובעזה יכולים להפוך לבסיס של השגשוג הכלכלי באיזור", כך בתוכנייה. עידוד סביבה שכזו ידרוש "רפורמות מהותיות ומדיניויות שיסירו את החסמים לגידול ויעודדו השקעות של הון סיכון וקרנות פרטיות.
"עם התמיכה הנכונה, סביבת העסקים המקומית יכולה להביא לעידן חדש של שגשוג כלכלי".
ג'בארי, אגב, מוזכר בתוכניה כיו"ר רשת העסקים הפלסטינית, תוך התעלמות מתפקידו כיו"ר-שותף בלשכת המסחר של יהודה ושומרון, קבוצה פרו-התנחלויות הקוראת לשיתוף פעולה קרוב בין ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית.
הפאנל הבא יהיה בהשתתפות בלייר – הידוע כידיד ישראל, אבל גם כתומך נלהב של פתרון שתי המדינות – וקושנר, אשר עד כה נמנע מלבטא תמיכה ברעיון המדינה הפלסטינית.
סטיבן מנוחין (צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko)
"על מנת לטוות מסלול לעבר שגשוג כלכלי מתמשך בגדה המערבית, עזה והאיזור כולו, בעלי עניין יצטרכו לנצל את נסיונם הרב של מנהיגים בינלאומיים אשר מבינים היטב את המציאות באיזור", נטען בתוכניה. "רק על ידי למידה מלקח שנלמד במקומות אחרים בעולם יוכלו הגדה המערבית, עזה והאיזור כולו לבנות פלטפורמה חזקה לצמיחה כלכלית ופיתוח".
הפאנל הסוגר יכלול דיון בין שרי אוצר ומנוחין, אם כי כרגע לא ברור מיהם האח"מים שיופיעו על הבמה לצידו של שר האוצר האמריקאי.
הדיון, בכל אופן, אמור להתמקד במהפך כלכלי: "השינוי מכלכלה התלויה בסיוע לכלכלה עצמאית ויציבה יעמיד אתגרים רבים. כיצד שרי אוצר מייצרים מבנים מוסדיים שמסייעים לגידול יציב ולפיתוח מגזר פרטי? מהן המדיניויות הכלכליות האפקטיביות והמודלים לצמיחה באיזור ובעולם? וכיצד", שואלת התכנייה, "ניתן ליישם אותם בגדה המערבית ובעזה?"
תודה לזמן ישראל שאיפשר לעיין בסדר היום של הכינוס הכלכלי, מכל כלי התיקשורת המתעסקים בזוטות עד לעייפה בנושאים רבים, אף לא אחד טרח ליידע מה בתכנית הכנס. תודה.
הבית הלבן הודיע היום על החלק הראשון של עסקת המאה לשלום במזרח התיכון. לפי דיווח שפורסם לראשונה ב-CNN, ההצעה של האמריקאים כוללת עידוד השקעות הון בגדה המערבית, עזה ובאיזור כולו.
התיכנון הוא לקיים מעין סדנת עידוד השקעות שתתקיים במאנאמה שבבחריין ב-25 ו-26 ליוני. בסדנה ישתתפו שרי אוצר ומנהיגים מעולם העסקים העולמי, כולל משה כחלון, שר האוצר הישראלי. מי שמובילים את "עסקת המאה" הם ג'ארד קושנר, יועץ בכיר לבית הלבן וחתנו של טראמפ, וכן ג'ייסון גרינבלט, שליח מיוחד למזרח התיכון. השניים עמלו על ניסוח העסקה שהחלק הפוליטי שלה אמור להיחשף בהמשך השנה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לפי התכנית, השלב העסקי-כלכלי אמור לטפל בארבעה מרכיבים עיקריים: תשתיות, תעשייה, העצמה והשקעה בהון אנושי ורפורמות בממשל שיהפכו כולם את האיזור לאטרקטיבי יותר להשקעות. הערכות הן, שקושנר ביסס את המודל של העסקה על תוכניות שנוסו בעבר בפולין, יפן, סינגפור ודרום קוריאה.
הסדנה הכלכלית אמורה לנסות לחמוק מהסוגיות הפוליטיות היותר מכשילות, ולעקוף דיון בשאלות כמו האם הפלסטינים יקבלו מדינה, מעמדה של מזרח ירושלים, מדיניות הביטחון של ישראל ופיצוי או זכות שיבה לפליטי 48. לפי המקור של CNN, הסדנה תהווה הזדמנות לירדנים, הישראלים, הלבנונים, המצרים והפלסטינים להיווכח שלמנהיגים העסקיים אכפת מהסכסוך והם רוצים להשקיע באיזור. הסיבה שקושנר קורא למפגש "סדנה", היא ברצונו לקבל פידבק לרעיונות שיעלו בה, לרבות מהפלסטינים.
מערכת הבחירות הצמודה הסתיימה בתוצאה לא צפויה. זה קרה השבוע בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, כשבתום תקופה מתוחה ומחלוקת שהסעירה את הקיבוץ הוותיק החברים התבקשו להצביע באמצעות אפליקציה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לטובת מי שאינו מתפעל טלפון נייד הוצבה קלפי פיזית, שני חברי קיבוץ השתמשו בה. על הפרק: מי בעד לממש את ההסכם עם חברת OPC שבבעלות עידן עופר ולאפשר לה להקים תחנת כוח גזית על אדמות חקלאיות של הקיבוץ, ומי נגד.
57% הצביעו נגד, פער של כמה עשרות קולות. "זה התקבל בהפתעה", אומר עמית שחם, פעיל בהתנגדות להקמת התחנה, "הם היו משוכנעים שהניצחון בכיס שלהם, אבל אנחנו ידענו כל הזמן שיש לנו רוב".
קיבוץ גבעת חיים מאוחד הצביע נגד הקמת תחנת כוח גזית על אדמות הקיבוץ, אחת מתוך חמש תחנות שמתוכננות לקום במרחב הכפרי והירוק שמשתרע בין השרון לשומרון
עכשיו העיניים נשואות אל מעבר לכביש, שם שוכן גבעת חיים איחוד. עד כה שני הקיבוצים הלכו יד ביד, והתחנה הייתה אמורה לקום על שטח שמשתרע על קרקעות של שניהם. בשנות ה-50' הם התפצלו על רקע אידיאולוגי, ב-2026 התחברו מחדש על רקע כלכלי, אבל עכשיו אנשי מאוחד החליטו לפרוש.
האם בגבעת חיים איחוד יחליטו להתקדם לבדם להקמת התחנה, ולמעשה להתפצל בפעם השנייה מהקיבוץ האח? לפי הערכות יש שם יתרון למתנגדים, גם בזכות דמויות בולטות כמו הח"כ לשעבר רם שפע, אבל הכל עדיין פתוח.
הפגנה בכניסה לקיבוץ גבעת חיים (איחוד), 23 במרץ 2026 (צילום: גיל יערי/פלאש90)
ההצבעות בגבעות חיים הן נקודת השיא באירוע מתגלגל שכבש בחודשים האחרונים את סדר היום של חבל ארץ שלם – יישובי עמק חפר והסביבה – אבל הן בהחלט לא מסמנות את סיום האירוע.
מדובר בתחנת כוח אחת מתוך חמש (ארבע בשטח המועצה האזורית עמק חפר ועוד אחת בשטח של מועצת מנשה הסמוכה) שמתוכננות לקום ברדיוס של קילומטרים ספורים במרחב הכפרי והירוק שמשתרע בין השרון לשומרון.
"בעקבות ההצבעה יש לנו כמה רגעים של נחת, אבל המאבק רק מתחיל ודורש מאיתנו אורך נשימה", אמר השבוע חיזקי סיבק, סגן ראש מועצת עמק חפר ומחזיק תיק הסביבה.
כמה ימים לפני פרוץ "שאגת הארי" כבר שררה אווירת חירום בבניין המועצה האזורית עמק חפר, עקב ידיעות על יזמים שמסתובבים ביישובי המועצה וסוגרים דילים עם תושבים על הקמת תחנות כוח על קרקעות שבבעלותם
כמה ימים לפני פרוץ "שאגת הארי" כבר שררה אווירת חירום בחדר הישיבות בבניין המועצה האזורית עמק חפר. מתחילת השנה התחילו לזרום ידיעות על יזמים שמסתובבים ביישובי המועצה וסוגרים דילים עם תושבים על הקמת תחנות כוח על קרקעות שבבעלותם.
ראשת המועצה גלית שאול זימנה בדחיפות את כל הגורמים הרלוונטיים במרחב כדי לחלוק את המידע המצטבר ולגבש תוכנית פעולה. "אני לא אתן להפוך את העמק הירוק לאזור תעשייה גדול", אמרה.
עמק חפר (צילום: שחר יערי/פלאש90)
התהליך המתקדם ביותר היה בבית ינאי, שם חברי האגודה השיתופית סגרו הסכם עם חברת "שמיר אנרגיה" שבבעלות איש העסקים מאיר שמיר על הקמת תחנת כוח על קרקעות שבבעלותם.
רק שהקרקעות האלה רחוקות מבית ינאי. הן קרובות הרבה יותר למעברות, כפר חיים ואביחיל. כך גם הקרקעות שיועדו להקמת התחנה של גבעת חיים, שסמוכות דווקא לקיבוצים עין החורש והמעפיל.
התהליך המתקדם ביותר היה בבית ינאי, שם סגרו הסכם עם חברת "שמיר אנרגיה" שבבעלות איש העסקים מאיר שמיר על הקמת תחנת כוח על קרקעות שבבעלותם. רק שהקרקעות האלה רחוקות מהמושב עצמו
אין חולק שישראל זקוקה לעוד אנרגיה ולעוד תחנות כוח, וכנראה אין הרבה אנשים שיתלהבו אם תחנה כזו תקום מול החלון שלהם. אבל יש מחלוקת עזה על מספר תחנות הכוח הגזיות שהמשק זקוק להן. משרד האנרגיה דוחף בכל הכוח להגדלת ייצור האנרגיה הסולארית, אבל במקביל דואג לשלייקס על שלייקס בדמות עוד ועוד תחנות גזיות.
המשק הישראלי עלול למצוא את עצמו תקוע עשרות שנים עם תחנות שאינן באמת נחוצות, בין אם משום שהגז ייגמר (כי חלק ניכר ממנו מיועד ליצוא) או שהשמש תענה על הצרכים. כשתחנת כוח בלב מרחב כפרי תהפוך לפיל לבן הנזק כבר יהיה בלתי הפיך.
חממות בעמק חפר, 2024 (צילום: משה שי/פלאש90)
הדיון על צרכי האנרגיה העתידיים ראוי ואפילו חיוני, אבל את משק האנרגיה צריך לתכנן בראייה ארצית כוללת. המדינה באמצעות מוסדות התכנון צריכה להחליט כמה תחנות כוח היא מבקשת להקים ואיפה למקם אותן.
בהליך כזה, ייתכן שתושבי עמק חפר היו נדרשים להשלים עם הקמת תחנה אחת בשטחם, אולי אפילו שתיים, ולתרום את תרומתם למשק האנרגיה הלאומי. אבל הליך כזה לא בוצע. במקום זה, הממשלה בחרה לקדם את התהליך בדרך הכי עקומה שאפשר: להפריט אותו.
הדיון על צרכי האנרגיה העתידיים ראוי וחיוני, אבל זה תפקיד המדינה להחליט כמה תחנות כוח היא מבקשת להקים ואיפה למקם אותן. במקום זה, הממשלה בחרה לקדם את התהליך בדרך הכי עקומה שאפשר: להפריט אותו
באוקטובר 24' הממשלה קיבלה החלטה (2282) להסמיך חברות פרטיות לתכנן ולהקים תחנות כוח. כל שעליהן לעשות זה לאתר קרקע ולחתום על הסכם עם בעלי הזכויות עליה.
במקום מבט תכנוני כולל שמאזן בין הצרכים והאינטרסים השונים – אנרגיה, סביבה, נוף, איכות אוויר – המדינה שלחה לשטח גדודים של יזמים שמבטיחים הרים, גבעות, ובעיקר הרבה כסף למי שמוכן לשתף איתם פעולה.
עמק חפר (צילום: גיא שמואלי)
יזמים לא מפספסים הזדמנויות כאלה, וכך נוצר מערב פרוע של משאים ומתנים. בעלי קרקעות קיבלו הצעות מפתות, קיבוצים קיבלו הבטחות למיליונים, ואדמות עמק חפר הפכו למוצר לוהט על המדף.
"במועצה שגרים בה 44 אלף תושבים, פחות מ-5 פרומיל מאוכלוסיית המדינה, מנסים להקים תחנות שייצרו אלפי מגה-וואטים, הרבה מעבר לגודלה היחסי של המועצה", אומר עמית שחם.
יזמים לא מפספסים הזדמנויות כאלה, וכך נוצר מערב פרוע: בעלי קרקעות קיבלו הצעות מפתות, קיבוצים קיבלו הבטחות למיליונים, ואדמות עמק חפר הפכו למוצר לוהט על המדף
כשהמידע התחיל להצטבר המועצה החליטה לצאת למאבק. בחודשים האחרונים, לצד המלחמה הלאומית, עמק חפר שרוי במלחמה משל עצמו. המירוץ אל הכסף הגדול עשה מה שכסף יודע לעשות: קרע בין יישובים וקהילות, ולעיתים גם בתוך היישובים והקהילות עצמן. זה התבטא בהפגנות קולניות, האשמות הדדיות ובמקרה אחד גם גלש לאלימות.
"כל יישוב מקבל החלטה להקים תחנה על אדמות ששייכות לו אבל הרבה יותר קרובות לבתים של אחרים", אומר תושב במועצה. "בעד ההחלטה על הקמת תחנת הכוח הצביעו בבית ינאי 19 חברי האגודה השיתופית", אומרת גלית שאול, "לא אתן ש-19 אנשים יעצבו את דמותו של אזור שלם".
מבט אווירי על בית ינאי, עמק חפר, ישראל 2010 (צילום: משה שי/פלאש90)
"האקטיביות והעמדה החד משמעית של המועצה ראויה מאוד להערכה", אומר תושב אחד הקיבוצים, "אבל במקרים מסוימים זה עבר את הגבול. אני לא רוצה שהמועצה תיכנס לי לתוך הקיבוץ גם אם אני מסכים עם העמדה שלה. היו מקרים שילדים נכנסו לקיבוץ וליד השער עמדו מפגינים ממטה המאבק שמשתף פעולה עם המועצה וצעקו להם שההורים שלהם גורמים לסרטן".
בהצבעתם נגד הקמת התחנה, חברי גבעת חיים מאוחד ויתרו על הכנסה של כ-10 מיליון שקלים בשנה למשך כ-25 שנה. בחלוקה לחברים מדובר בסכומים שנעים בין כמה אלפי שקלים בשנה לכמה עשרות אלפים, בהתאם לוותק בקיבוץ.
בהצבעתם נגד הקמת התחנה, חברי גבעת חיים מאוחד ויתרו על הכנסה של כ-10 מיליון שקלים בשנה למשך כ-25 שנה. מדובר בסכומים שנעים בין כמה אלפי שקלים בשנה לכמה עשרות אלפים, בהתאם לוותק בקיבוץ
"אני הצבעתי נגד בעיקר משיקולי בריאות ונוף", אומר עמית שחם, "אבל היו לא מעט שהצביעו נגד בעיקר בגלל יחסי שכנות. לא רצו לפגוע בחברי המעפיל ועין החורש.
"מעבר לזה, מה שלדעתי הכריע את הכף היה השם של היזם. אנשים לא רצו להצביע בעד שת"פ עם עידן עופר. במהלך הקמפיין עשינו הקרנה של 'שיטת השקשוקה'. שם כמו מאיר שמיר בבית ינאי זה הרבה פחות בעייתי".
עידן עופר, 2007 (צילום: משה שי/פלאש90)
עכשיו הכדור נבעט אל מעבר לכביש, שם יצטרכו חברי גבעת חיים איחוד להכריע אם ללכת לבדם למהלך עם עידן עופר, בהנחה שזה בכלל אפשרי מבחינת שטח הקרקע הנדרש.
עכשיו הכדור נבעט אל מעבר לכביש, שם יצטרכו חברי גבעת חיים איחוד להכריע אם ללכת לבדם למהלך עם עידן עופר, בהנחה שזה בכלל אפשרי מבחינת שטח הקרקע הנדרש
הפיתוי הכספי הוכפל – ברגע שהחברים ממאוחד יצאו מהתמונה, כל ההכנסה תיפול בחיק האיחוד – אבל בהתאם גם האיום בשיימינג אזורי. ההצבעה צפויה להתקיים במהלך השבועות הקרובים.
היישוב צוקי ים, סמוך לנתניה, עמק חפר, ישראל 2025 (צילום: שחר יערי/פלאש90)
2
בניכוי ההרוגים, הפצועים ושאר זוועות המלחמה, הידיעה שוברת הלב של השבוע הגיעה מרשות הטבע והגנים. לאור המצב הביטחוני והנחיות פיקוד העורף, הרשות הודיעה ביום שלישי על סגירת כל הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בגליל העליון: הבניאס, תל דן, שניר (חצבני), חורשת טל, נחל עיון (מפל התנור), ברעם ויחיעם.
אלה מתווספים לגן הלאומי אכזיב שנסגר מוקדם יותר בגלל ריבוי המקרים של חדירת רחפנים באזור ראש הנקרה. בשלב הראשון הסגירה הייתה בתוקף לשלושה ימים, אבל במלחמה הזו להגבלות זמניות יש נטייה להפוך לקבועות.
לאור המצב הביטחוני והנחיות פיקוד העורף, נסגרו כל הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בגליל העליון. אלה מתווספים לגן הלאומי אכזיב שנסגר מוקדם יותר בגלל ריבוי המקרים של חדירת רחפנים באזור ראש הנקרה
הלב כואב לא על הטבע – הוא יסתדר מצויין בלעדינו, ויחסית למה שכבר עבר בשלוש השנים האחרונות (שריפות ענק מנפילת טילים, דריסה של פני השטח על ידי כוחות צה"ל) המצב כעת סביר יחסית, גם אם המלחמה ממשיכה לזרוע נזקים.
העניין הוא שההפרדה של הצפון מהמדינה ומרוב הישראלים הופכת לעובדה מוגמרת ולמציאות מתמשכת. וזה אומר שהישראלים מתנתקים בעל כורחם מהטבע הכי שווה שיש לארץ הזו להציע.
מקור מים בצפון הארץ, מאי 2026 (צילום: זהר לידר)
כשהקיץ בפתח אין תחליף בישראל למים הצוננים ולרסס המפלים של נחלי הצפון. זו התקופה שבה הגליל העליון במיטבו ומציע שילוב מסחרר בין חקלאות, טבע, זרימות ופריחות, בעיקר בשנה שבה האביב חזר להיות עונה לגיטימית.
במהלך חג השבועות, על אף האזעקות הבלתי פוסקות וחדירת הרחפנים, נצפו מטיילים בצפון, למשל שביליסטים בנחל דישון. אבל סגירה רשמית של השמורות והגנים הלאומיים אומרת שהציבור הרחב לא יגיע, ויש לזה כמובן גם השלכות מרחיקות לכת על פרנסה של רבים באזור שמבוסס על תיירות.
כשהקיץ בפתח אין תחליף בישראל לנחלי הצפון הצוננים. זו התקופה שבה הגליל העליון במיטבו, אבל סגירה רשמית של השמורות והגנים הלאומיים אומרת שהציבור לא יגיע, וזה פוגע גם בפרנסת האזור שמבוסס על תיירות
בין אזעקה לנפילה, זהר לידר, קולגה (רדיו קול הגליל העליון) ותושבת להבות הבשן לא מוותרת על יציאה לטבע. "אני חייבת להסתובב", היא אומרת, "זה הדבר היחיד שמרגיע. הכל מצהיב, הנחלים זורמים, קוצרים חיטה, עצי התות מתפקעים מפרי, משתדלים לנשום ולעבור כל יום בנפרד".
אל הדברים האלה היא צירפה כמה תמונות שצילמה השבוע בטבע הצפוני, שהולך ומתרוקן ממבקרים.
קיפודן פורח על רקע נופי הצפון, מאי 2026 (צילום: זהר לידר)
3
בבוקר יום שלישי כבר נצפתה תנועה של רוכבי אופניים, גם אם לא סואנת, על הגשר החדש שעובר מעל הירקון.
אורכו 180 מטר, רוחבו 6 מטר, הוא מיועד לרוכבי אופניים והולכי רגל בלבד והוא מחבר באלגנטיות בין קצה אבן גבירול לשדרות רוקח ופארק הירקון – חיבור שעד היום היה לא סימפטי ולא ידידותי, בעיקר למדוושים.
בבוקר יום שלישי כבר נצפתה תנועה של רוכבי אופניים, גם אם לא סואנת, על הגשר החדש שעובר מעל הירקון ומחבר באלגנטיות בין קצה אבן גבירול לשדרות רוקח ופארק הירקון
בעוד כמה שנים, כשברובע החדש בשדה דב יגורו 40-50 אלף תושבים, הגשר הזה יהיה ציר התנועה הראשי שלהם – באופניים או ברגל – אל תוך העיר וממנה.
אולי עד אז גם יחשבו על פתרונות הצללה לגשר, כי כרגע הוא חשוף לחלוטין ורק המחשבה על חצייה שלו באוגוסט גרמה לי להזיע.
גשר האופניים החדש מעל הירקון, תל אביב, מאי 2026 (צילום: אביב לביא)
4
מסלול מיחזור חדש לרגל המלחמה: מגדלי הבננות ביישובי חוף הכרמל אוספים את הרשתות הישנות שנפרשו על המטעים, ויחד עם רשתות דיג הן נשלחו לגדוד 12 של גולני לצורך התמגנות מפני רחפנים בגבול הצפון ובלבנון.
מגדלי הבננות ביישובי חוף הכרמל אוספים את הרשתות הישנות שנפרשו על המטעים, ויחד עם רשתות דיג הן נשלחו לגדוד 12 של גולני להתמגנות מפני רחפנים בגבול הצפון
רשתות ממטעי בננה ורשתות דיג על משאית בדרכם להגן על חיילים בצפון מפני רחפנים, מאי 2026 (צילום: מועצה אזורית חוף כרמל)
בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".
מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת... המשך קריאה
מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).
ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע.
עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו