סטודנטיות פלסטיניות אוכלות גלידה בעזה, 2011 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
Abed Rahim Khatib / Flash 90

כל עוד הגלידה תעמוד במחסום, הפלסטינים לא ייהנו מהבוננזה

בבסיס תכנית המאה של טראמפ עומד רעיון פשוט: הפלסטינים יקבלו תמריצים כלכליים, יצרו מפעלים ומקומות עבודה, ובתמורה יפסיקו לחלום על חופש וריבונות, יחדלו מהמאבק והתוצאה תהיה שלום כלכלי בין המדינות ● אבל כשישראל שולטת בשוק הפלסטיני, אי אפשר להפריד בין הכלכלי, הצבאי והמדיני

ג'ייסון גרינלבלט וג'ראד קושנר, שליחיו של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מרבים לדבר על ההטבות הכלכליות המופלגות שבהן יזכו הפלסטינים אם רק יואילו לאמץ לליבם את יוזמת השלום של הנשיא, אותה הצליח למתג כ"עסקת המאה". שניהם בורחים כמו מאש משימוש מהביטוי "שתי מדינות לשני עמים", וזאת בנימוק שהביטוי הזה "אומר דברים שונים לאנשים שונים", כפי שציין קושנר.
לנין נהג לומר שקומוניזם הוא מכלול של סוציאליזם וחיבור לחשמל של כל המדינה. מבקריו היו מתבדחים שאם בעת הקומוניזם היו מנתקים את החשמל, החושך שהיה נופל על המדינה – הוא סוציאליזם.

אז מה נותר מיוזמת השלום של טראמפ אם מורידים ממנה את כל העניין של מדינה פלסטינית עצמאית? רק אותו "שלום כלכלי" עליו מרבה לדבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך שנים רבות.

לכאורה מדובר ברעיון פשוט. ניתן לפלסטינים תמריצים כלכליים על מנת שיפתחו את הכלכלה, יצרו מפעלים ויצרו מקומות עבודה, ובתמורה הם יחדלו מהמאבק הצבאי והמדיני ויפסיקו לחלום על חופש וריבונות. הפריחה הכלכלית תביא בתורה לאזור כולו גם היציבות וגם השקט.

"השלום הכלכלי" נראה אטרקטיבי לישראלים רבים, בהם גם לא מעט אנשי שמאל שהתייאשו מהקיפאון המדיני, ונאחזים ברעיון המפתה הזה, אחרי שהגיעו למסקנה שלא ניתן לעשות כלום.

הבעיה היא שבחיים האמיתיים לא ניתן לנתק בין הכלכלי, הצבאי והמדיני. נכון להיום הרשות הפלסטינית שאינה מקבלת את הסיוע הכספי מארה"ב, מעכבת את השכר של עובדי ציבור, והמשפחות משתדלות לחסוך ולהוציא פחות כסף.

רוצים לייצא לחו"ל

הבעלים של "סראיה אל-ואדיה", מפעל בעזה המייצר וופלים וממתקים עתרו השבוע יחד עם ארגון "גישה" לבג"ץ, בבקשה לאפשר להם לפתח את המפעל שלהם, ולייצא סחורה לגדה המערבית ולחו"ל. הסגר והמצור אינם מאפשרים כיום לייצא מזון מעובד מעזה, וזאת בנימוקים ביטחוניים.

המדינה, מצדה, לא הצליחה להגן על ההחלטה שלה למנוע מהמפעל את האפשרות לייצא את הסחורה וסיפקה לכך הסבר מרתק: ישראל אינה מתנגדת עקרונית לייצוא כזה, אך היא טרם הצליחה להקים את מנגנוני הפיקוח הדרושים.

כן, כן. במדינת ישראל ששכללה למקסימום את האמצעים הטכנולוגיים והאנושיים שמאפשרים לגלות האם לאמה של תיירת יהודייה מארה"ב יש חברים ב"בצלם", אין את העזרים הטכנולוגיים שיאפשרו לה לבדוק את הסחורה מעזה. לכאורה, כדי לייצר "שלום כלכלי", ישראל הייתה אמורה לצאת מגדרה ולאפשר ל"סראיה אל-ואדיה" לייצא את סחורתה ולהתרחב לשווקים בחו"ל. אבל המציאות אחרת, והמפעל מייצר כיום בהיקף של כ-30% מיכולת התפוקה שלו.

המתנות ארוכות במעברי הגבול

גם הבעלים של מפעל הגלידה "אל-ארז" בשכם היה שמח ליהנות מהפירות הכלכליים של השלום. אבל גלידה היא סחורה עדינה ולא עמידה, וההמתנות הארוכות במעברי הגבול לא מועילות לה. את הגלידות המעולות שלו, שלא נופלות בטעמן מהמקבילות הישראליות, הוא משווק כיום בגדה ובירדן, וגם קצת בדובאי. אבל "אל-ארז" היו רוצים לשווק את הגלידה גם למגזר הערבי בישראל, שכל כך קרוב אליו, אך מתקשים לעבור את המכשול הבירוקרטי.

אילו המפעל היה יכול לייצא לישראל או לחלופין להגביר את הייצוא לחו"ל, היו נוספים עוד כמה עשרות מקומות עבודה בגדה המערבית. אך במצב שבו ישראל שולטת ביד רמה בשוק הפלסטיני ואינה מאפשרת ליצרנים הפלסטינים להתרחב לשווקים בחו"ל או לשווק את הסחורה בארץ, זה לא יקרה.

מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)

לא פעם המצב בגדה מתעתע, משום שהוא יותר טוב מאשר בעזה. בפועל, גם הכלכלה שם תלויה יותר בסיוע הכלכלי שהרשות מקבלת, מאשר בהצלחת התעשייה המקומית. המפעל הוותיק חווה בימים אלה קשיים כלכליים רבים.
בשני המקרים הללו, ברור שהאלמנט הביטחוני והמדיני הוא זה משפיע ומכריע, לא השיקול הכלכלי.

מוזר אם זה היה הפוך. הסכסוך הלאומי, המדיני והביטחוני לא יכול להיפתר על ידי אמצעים כלכליים בלבד.

רעיון "השלום הכלכלי" דומה יותר לפלסטר שבא לכסות על פצע עמוק מאשר מרקחת פלא שמרפאה אותו. כל עוד הגלידה תעמוד במחסום והקרמבו לא יגיע ליעד בגדה בגלל "העדר של מנגנוני פיקוח" לא ייהנו הפלסטינים מהבוננזה הכלכלית שמבטיחים להם כיום שליחיו של דונלנד טראמפ.

אך גם אם יוסרו החסמים על ייצוא סחורות ויותר פלסטינים יועסקו בישראל, הרי שכל מפגע בודד, כל אירוע ביטחוני, יחזיר את המצב לקדמותו – סגר, עוצר, ואולי עוד סבב לחימה. אין מוצא.

הגלידה לא תימס וההשקעות יזרמו רק כאשר יטופלו גם הסוגיות המדיניות והביטחוניות, לא לפני. פתרונות הקסם אין כאן. דרוש משא ומתן מפרך והרבה עבודה יסודית שייצרו את הנוסחה הדרושה לשינוי, שהשלום הכלכלי הוא רק אחד ממרכיביה.

קסניה סבטלובה הינה מומחית לענייני מזה"ת ופובליציסטית. היא שימשה כח"כ בכנסת ה-20 והייתה חברה בוועדת חו"ב

עוד 642 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 20 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־258 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה דחו בצה"ל התרעה על אימון חריג ליד גבול הרצועה

לפי הפרסום בתאגיד, תצפיתנית במוצב נחל עוז הודיעה למפקדיה שלוחמי האויב התאמנו באופן נרחב בשיגור רקטות ובפשיטה על טנקים, אך הגורמים שלהם נמסר הדיווח לא ייחסו לו חשיבות ● שני לוחמים בחטיבת השריון 401 נפגעו באורח קשה בקרב בדרום הרצועה ● CNN: בארצות הברית חוששים שמערכות ההגנה של צה"ל יתקשו להתמודד עם מתקפה אווירית נרחבת של חזבאללה

עוד 45 עדכונים

איתמר מטפס על קירות

איתמר בן גביר הוא ילד קטן. במלוא מובן הביטוי. ילד קטן. גם ילד וגם קטן. ההתבטאויות שלו מוכיחות שהוא ילד קטן. הראיונות, הצעקות, ההתנסחות הגסה, השפה הדלה בנימוקים. חוסר הידע וההבנה של משמעויות תהליכים, אחריות. אוצר המילים המוגבל. הכל. ילד קטן.

מה פירוש "המדיניות שלי" שהוא צורח בכל ראיון. מה הוא מבלבל את המוח שוב ושוב ושוב על כך שהוא "לא עציץ". מנסה להסביר שנימוקי היועמ"שית נגד החוק שהוא מנסה לשנות בפקודת המשטרה, הופכים אותו לעציץ.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 667 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

70 חטופים מתים

לפי תחקיר של "הוול סטריט ג'ורנל", רק כ-50 חטופים נותרו בחיים מתוך 120 החטופים המוחזקים בידי חמאס. זה בדיוק מה שבני משפחות החטופים וכל מי שמפגין איתם ולצידם זועקים כבר חודשים: שלחטופים אין זמן ושחייבים להעמיד את שחרורם בראש סדר העדיפויות ● וגם: דובר צה"ל נגד ראש הממשלה ● עדכוני מלחמה ● החופש הגדול מתחיל היום ● גרמניה דוהרת ביורו ● ועוד...

הפגנה באשקלון לשחרור החטופים, 19 ביוני 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)
אריק מרמור/פלאש90

המחירים יצנחו, ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות יחמירו

ההסתערות על צרכני החשמל התחילה: בחודש הקרוב ינסו תאגידים לשכנע אותנו לנטוש את חברת החשמל ולעבור לקנות את החשמל מהם ● החדשות הטובות: החשמל יהיה כנראה יותר זול ● החדשות הרעות: חגיגת ההנחות עלולה להוביל לגידול בצריכה, לעלייה בזיהום האוויר והקצנת האקלים ● ומה שנקנה בזול, יעלה לנו ביוקר ● פרשנות

עוד 964 מילים

זכות משפטית חדשה נולדה - הזכות לתקן

מזל טוב, זכות משפטית חדשה נולדה. זוהי הזכות לתקן (The Right To Repair). מבשרי הבשורה הם האירופאים, שנציבותם אימצה באפריל האחרון חוק חדש: חוק המעניק לנו, צרכניות וצרכנים, את הזכות לדרוש מיצרנים לתקן מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

במקום שיצרנים יחייבו אותנו לרכוש מוצר חדש ויטענו שאין במלאי חלפים לגרסה הישנה, עליהם לספק כל מה שצריך כדי שנוכל להמשיך ולהשתמש במה שכבר קנינו.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 933 מילים

למקרה שפיספסת

האיש שניסה להציל את ישראל מעצמה

תיאודור מירון, ניצול שואה, משפטן ודיפלומט ישראלי לשעבר, הוא אחד המומחים שסייעו לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לשפוט אם יש לו בסיס לתיק נגד נתניהו וגלנט ● מירון גם ייעץ לראש הממשלה אשכול לא להתיישב בשטחים הכבושים ב־67 משום שזה מנוגד לאמנות הבינלאומיות ● הפעם ישראל חייבת להישמע לאזהרתו

עוד 1,983 מילים

על הפונדמנטליזם החרד"לי הישראלי, ותאומו הפונדמנטליזם האסלאמי

בין ההלכה היהודית לבין מערכות החוק והמשפט המערביות יש הבדל מהותי. החוק הדתי הישראלי – ההלכה – והמשפט המערבי הם שתי מערכות משפט נפרדות, שהתפתחו בהקשרים תרבותיים, היסטוריים ופילוסופיים שונים.

בעוד ששתי מערכות המשפט האלו שואפות להסדיר את ההתנהגות האנושית ולקדם צדק, הן נבדלות זו מזו באופן משמעותי במקורותיהן, בעקרונותיהן וביישומם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,082 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

לפי מדריך נתניהו לפיזור הכנסת הוא זקוק לכמה שבועות כדי לנתק לגמרי את הקשר בין התפרקות הקואליציה לבין פרישת גנץ ● הוא כמובן לא ירצה לפרק את הכנסת במצב הסקרים הנוכחי ולכן ימשוך לפחות עד הנאום בקונגרס ● הריב עם הממשל האמריקאי הוא רק פרומו לנאום פוליטי ● האינטרסים של ישראל? מבחינתו זה ממש לא מעניין ● פרשנות

עוד 1,143 מילים

הקרע בין מערכת הביטחון ונתניהו רק הולך ומעמיק

אירועי תערוכת הנשק בצרפת, ההכנות לסיום הפעולה ברפיח והסירוב לדון ביום שאחרי, וההודעה החריפה שהוציא דובר צה"ל נגד יעקב ברדוגו - כל אלו רק חלק מהארועים שהתרחשו השבוע, המעידים על עומק הקרע בין צה"ל ומשרד הביטחון לבין ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 636 מילים

כשל הפיקוח על כלבים מסוכנים עלול להוביל לתוצאות קטלניות

חוק הכלבים המסוכנים שנכנס לתוקף לפני בדיוק 20 שנה היה אמור להעלים את הגזעים המסוכנים מישראל ● אלא שמאז מספרם רק עלה ● בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרי תקיפה שעלולים היו להסתיים בטרגדיה קטלנית ● רוב הכלבים מוחזקים על ידי עבריינים, בכפרים ויישובים שקשה לפקח עליהם או להתעמת בהם עם בעלי הכלבים

עוד 1,350 מילים

מועסקים רק על הנייר

בתחילת המלחמה הקואליציה דחתה את מודל החל"ת הגמיש שיכול היה להציל את העובדים השעתיים מקריסה כלכלית ● באוצר חשבו שהעובדים האלה יסתדרו כמו בקורונה ומשה גפני הבטיח לקיים דיון בהמשך, אלא שרק השבוע ועדת הכספים דנה בנושא ● למשרד האוצר אין כוונה להציע פיצוי חירום – ועד שלא תקודם הצעת חוק בנושא, העובדים השעתיים ייפלו בין הכיסאות

עוד 808 מילים

אין צורך במחקר מעמיק כדי לדעת שהמשטרה עברה השתלטות עוינת על ידי השר הממונה עליה והיא פועלת כעת במידה רבה כזרוע אלימה בשירות השלטון ● דווקא בשל פעלתנותו האינסופית של בן גביר ניתן להניח שלפחות את החלק הנפיץ ביותר בתיקון לפקודת המשטרה, זה המעניק לשר דריסת רגל בתחום החקירות, השופטים יפסלו ● פרשנות

עוד 835 מילים
היום ה־257 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בתחקירים על הלחימה בעוטף נמצא שכוחות לא חתרו למגע ושחיילים נפגעו מאש צה"ל

דובר צה"ל: "מי שחושב שאנחנו יכולים להעלים את חמאס – טועה; העניין שאפשר להשמיד את חמאס – זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור"; לשכת ראש הממשלה בתגובה: הצבא מחויב להשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של הארגון ● נסראללה: אם תחול הסלמה ייתכן שחזבאללה יפלוש לגליל ● נתניהו לשותפיו: "התאפסו; זה לא הזמן לחקיקה שמסכנת את הקואליציה"

עוד 47 עדכונים

דרעי לזמן ישראל: לא אוציא היום את ש"ס מהממשלה

חזרנו בטורבו לימי העסקנות הפוליטית שהייתה כאן עד ה-7 באוקטובר, כאילו שאנחנו לא נמצאים בעיצומה - ואולי רק בתחילתה - של מלחמה קשה ● הקואליציה סערה אתמול סביב "חוק הרבנים" - מה שהוביל את בן גביר לאיים כי לא יתמוך בחוק אם לא יקבל מקום בקבינט המצומצם ● נתניהו נבהל ומשך את החוק, שהיה חשוב לדרעי לא פחות מחוק הגיוס - שבינתיים נקבר גם הוא בדיוני ועדת החוץ והביטחון ● פרשנות

עוד 1,337 מילים

אחרי יותר מעשור שבו התושבים השליכו את שאריות המזון לפח נפרד כדי שיהפכו לקומפוסט, מועצה אזורית מנשה הורידה את הדגל הירוק לחצי התורן ואספה לאחרונה את הפחים החומים מבתי התושבים ● כישלון הפרדת הפסולת במועצה הקטנה הוא תמצית מזוקקת של המחדל הלאומי בתחום הטיפול בפסולת ● "כל העולם הולך קדימה ורק אנחנו הולכים אחורה"

עוד 1,857 מילים

העולם חוזר לשירות חובה

השוואה בינלאומית רוב המדינות באירופה ביטלו בעבר את גיוס החובה ● כעת, בצל האיום הרוסי ורוחות המלחמה בעולם, אחדות מהן חידשו אותו, ובאחרות – כולל גרמניה, בריטניה וצרפת – הממשלות מציגות תוכניות לחידושו ● בניגוד לעבר, באירופה מגייסים גם נשים ● גם מדינות ערביות כמו ירדן וקטאר הנהיגו גיוס חובה

עוד 1,812 מילים

המבחן של אדלשטיין

ועדת החוץ והביטחון תחל היום לדון ב"חוק ההשתמטות" לקראת הקריאה השנייה והשלישית ● ההצבעה על דין הרציפות הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו אך יו"ר הוועדה אדלשטיין הבטיח כי החוק יותאם לצרכים של צה"ל ● שמונה ח"כים מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה ייאבקו על כל פסיק וסעיף – ואדלשטיין עשוי להיות האצבע המכרעת ● פרשנות

עוד 932 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה