נושא
בז"ן
מערכת כיפת ברזל ליד חיפה, 2013 (צילום: גיל יערי פלאש 90)
גיל יערי פלאש 90
חלקו הראשון של דוח המסוכנות בחיפה אינו עוסק במלחמות וברעידות אדמה

החיפאים ייאלצו להמתין כדי לדעת כיצד תסכן אותם מלחמה עתידית

המשרד להגנת הסביבה קובע כי המפעלים במפרץ חיפה לא יהוו סכנה מידית לתושבים במגוון תרחישים ● אבל תרחישי הקיצון האמיתיים - מלחמה ורעידת אדמה - ייבדקו רק בפעימות הבאות

מישהו כבר אמר פעם שיש שני דברים חשובים בחיים – תזמון וטיימינג. בשניהם כנראה המשרד להגנת הסביבה לא מצטיין.

יותר משלוש שנות עבודה הושקעו בדוח הסיכונים במפרץ חיפה, אבל לפרסם אותו שבועיים אחרי דוח מבקר המדינה על המפרץ זו ירייה ברגל.

הרי המבקר, בלשון עדינה, לא התפעל מההתנהלות ויכולת העמידה של המשרד מול המפעלים והתעשייה, ולכן כל מסקנה או קביעה שתצא מהמשרד להגנת הסביבה כעת – מנומקת ומבוססת ככל שתהיה – תעמוד בצל מסקנות המבקר.

ואגב טיימינג: בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-2015 נקבע שהמשרד להגנת הסביבה צריך לבצע סקר סיכונים לגבי מפרץ חיפה עד 31.12.2016. הסקר הסתיים כמעט 3 שנים אחר כך, איחור "קל" שצוין על ידי המבקר בדוח שלו.

"מהר מאוד הבנו שהלו"ז שלקחנו על עצמנו לא ראלי", מודה רומי אבן דנן, מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. "בחירת היועצים, גיבוש המתודולוגיה, גיוס של ארבע חברות חיצוניות שיבצעו ביקורים ב-67 מפעלים – אין סיכוי לסיים את זה בשנה, והודענו לממשלה מראש שלוח הזמנים יתארך".

באשר לתזמון – הסמיכות לדוח המבקר – היא אומרת "אנו מודעים לכך שזה לא עיתוי טוב, אבל הוא נקבע מראש, ואם יש לנו דוח מוכן חובתנו לפרסם אותו".

מדובר במבצע שאפתני, מורכב ורחב יריעה, שמכניס למרכז השיח הציבורי סביב התעשייה בחיפה זווית שבדרך כלל נדחקת לשוליים. הפעם לא מדובר בזיהום האוויר והשלכותיו על איכות החיים והחיים עצמם; הדוח עוסק בסיכונים שנשקפים לאוכלוסייה המתגוררת במפרץ מאירועי קיצון נקודתיים וחד פעמיים – שריפה, התפוצצות מיכל גז, דליפת חומר מסוכן וכו'.

"מה שבדקנו זה את הסכנה המצרפית", אומר ד"ר אלי שטרן, שביצע את הדוח, "להבדיל מהסכנה הספציפית מכל מפעל. מדובר באזור קטן עם כ-800 חומרים מסוכנים וכ-1500 גורמי סיכון, ובשלב ראשון היינו צריכים לבנות את המתודולוגיה שתאפשר לחשב את הסיכון המשולב שעולה מהם".

מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)
מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)

פרק ראשון בסדרת דוחות

חשוב לציין שהדוח הזה הוא רק הפרק הראשון בסדרה: הוא לא כולל את הסיכונים שנגזרים מאיומי מלחמה או מרעידת אדמה. זמנם של אלה יגיע בהמשך.

האירוניה היא שהמתקן שנחשב למסוכן ביותר בהקשר של אירוע קיצון – מיכל האמוניה – כבר איננו פעיל. למעשה הוא רוקן תוך כדי העבודה על הדוח, מה שייתר את הצורך לנתח את הסכנות הנשקפות ממנו.

בשורה התחתונה, צוות המומחים בראשות ד"ר שטרן קובע שהתעשייה בחיפה לא מהווה סיכון בלתי קביל לאוכלוסייה על פי המדדים הבינלאומיים המקובלים. המשמעות היא שגם בתרחישי קיצון של תאונות או תקלות תפעוליות, הסבירות שהציבור החיפאי ייפגע שואפת לאפס.

המסקנה המעודדת הזו נגזרת מחישובים הסתברותיים סבוכים, אלא שיש מרכיב אחד שקצת קשה לתרגם לסטטיסטיקה: המרכיב הישראלי; הסבירות שתתרחש תקלה במפעל בישראל לעומת הסבירות שהיא תתרחש במפעל בגרמניה, למשל. אם תשאלו את החיפאים למודי הדליפות והתקלות, מדובר בהסתברויות שונות לגמרי.

על אף שמסקנת המחברים היא שאין שום "רצפטור ציבורי" – מבנה ציבור, מרכז קניות או בתי מגורים – שנמצא בטווח של סכנה בלתי קבילה, יש 4 מפעלים שמוזכרים ככאלה שרמת הסיכון מהם גבוהה יחסית: "דשנים", "דור", "גדיב" (מקבוצת בז"ן) ו"גדות מזרח".

לדברי אבן דנן, הם יידרשו ליישם צעדים מידיים להפחתת הסיכון ולאחר מכן ייכנסו, כמו שאר המפעלים באזור, לתכנית מפורטת של ניהול סיכונים.

אחד השימושים החשובים שעשויים להיות לדוח כזה, הוא מניעת קידום תכניות בנייה שמכניסות בתי מגורים ומבני ציבור לטווח הסכנה כפי שמוגדר במפות ששורטטו על ידי מחברי הדוח.

הבעיה היא, שפעמים רבות עמדתו של המשרד להגנת הסביבה – המשרד שמחזיק בידע המקצועי המוסמך באשר לחומרים מסוכנים – לא נספרת. ראו הקירבה המופרכת – שעלתה השבוע לכותרות אחרי דליפת אמוניה ששיתקה את כל האזור – בין קניון עזריאלי בעכו למיכל האמוניה שבמפעל "יוניליוור" הצמוד לו, קירבה שנוצרה על אף התנגדותו הנחרצת של המשרד להגנת הסביבה.

הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)
הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)

ומה עם דימונה?

החיפאים, כאמור, ייאלצו להמתין לפרקים הבאים כדי לדעת איך המומחים מעריכים את מצבם בזמן מלחמה עתידית. חבל שמחברי הדוח לא יוכלו לראיין את אחד הגורמים הרלוונטיים ביותר לסוגיה – חסן נסראללה, שבמלחמת לבנון השנייה כבר נפלו כמה טילים מטעמו במתחם בז"ן ובמזל גדול גרמו נזק מוגבל.

והערה אחרונה, בהשראת סידרת המופת "צ'רנוביל': צריך להעריך את השקיפות שבה נוקט המשרד להגנת הסביבה, ואולי זה המקום להצטער שאין לו סמכות לפרסם דוח כזה על המפעל המסוכן ביותר בישראל, זה ששוכן הרחק ממפרץ חיפה וממוקם ליד דימונה. עד להודעה חדשה, הדיון על הסיכונים הנגזרים ממנו מתנהל במחשכים, אם בכלל.

דוח המשרד להגנת הסביבה על מפרץ חיפה
עוד 641 מילים ו-1 תגובות

חיפה עייפה מדוחות

כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ של החיפאים אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח ● דוח מבקר המדינה מצטרף לזרם שקורא לשקול ברצינות את הוצאת המפעלים משם

מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)
Basel Awidat/FLASH90

כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ של החיפאים אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח ● דוח מבקר המדינה מצטרף לזרם שקורא לשקול ברצינות את הוצאת המפעלים משם

1.

במשרד להגנת הסביבה בוודאי מתוסכלים הבוקר. מדובר במשרד עתיר חולשות שבהחלט ראוי לביקורת, אבל בשנים האחרונות שמו שם את מפרץ חיפה על המוקד והשקיעו בו משאבים ומאמצים רבים, עד כדי הזנחת תחומים אחרים שהמשרד אמור לטפל בהם. סדר העדיפויות הזה גרם למבקרים לטעון שהמשרד להגנת הסביבה הפך למשרד להגנת האוויר. אבל מתברר שגם זה לא מספיק. כמו רבים מתושבי המפרץ וארגוני הסביבה, גם מבקר המדינה יוסף שפירא סבור, בלשון המעטה, שהמצב לא משהו.

מסקנה: כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח. המשרד להגנת הסביבה משווה את מצב הפליטות במפעלים למה שהיה לפני עשר שנים, רואה ירידות של עשרות אחוזים (גם המבקר מציין את העובדה הזו) וטופח לעצמו על השכם; תושבי חיפה רואים בדמיונם עיר של הר ירוק, ים כחול ואוויר צלול כיין, ואז פותחים את החלון, רואים ארובות ונושמים אדי בנזן. הפער הזה בלתי ניתן לגישור ומייצר כמויות גדולות של כעס וחוסר אמון.

הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

2.

המבקר שפירא מציין את "ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות". שמישהו יעדכן את השקנאים מסרטון התדמית של בז"ן שכדאי להלביש בחזרה את המטפחת על המקור.

3.

המבקר מציין את כניסתו של חוק אוויר נקי לתוקף, לפני כעשור, כאירוע משמעותי במאבק לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה. הח"כ שעמד מאחרי החוק הזה, דב חנין, נפרד לאחרונה מהכנסת עם רזומה מפואר של חקיקה בתחום הסביבה. נקווה שגם בכנסת הבאה יהיה מי שיחוקק חוקים סביבתיים שבעוד עשור או שניים כולנו נכיר להם תודה.

4.

כמו שקורה לעתים קרובות בדוחות של מבקר המדינה, יש מחלוקת בינו לבין המבוקרים על מידת הרלוונטיות והאקטואליות של הביקורת. המבקר, למשל, טוען שרוב המפעלים לא עמדו בנהלי הדיגומים בארובות. במשרד להגנת הסביבה טוענים שזה היה נכון עד לפני שנה-שנתיים, אבל שהיום המצב שונה לחלוטין. תשובות כנראה בדוח של 2027. כידוע, ראש הממשלה וחלק משריו, בראשם בצלאל סמוטריץ', טוענים שמבקר המדינה צריך להתמקד בביקורת על העבר. אלא שכבר היום המציאות מוכיחה שכשהביקורת היא רטרואקטיבית, היא פשוט לא רלוונטית.

5.

המשרד להגנת הסביבה מתגאה בריקון מיכל האמוניה אחרי שנים של דיבורי סרק, אבל המבקר מותח ביקורת חריפה על הכישלון בהקמת מפעל אמוניה חלופי בדרום וכל ההתנהלות שסבבה את המכרז שלא צלח. הלקח לא נעצר באמוניה: אם רוצים לפנות עוד מפעלים גדולים מהמפרץ, חובה לוודא שזה נעשה אחרת לגמרי מאשר במקרה האמוניה. הפרטאץ' הזה לא יכול לחזור על עצמו עם מתקני ענק כמו בז"ן.

6.

מבקר המדינה כותב: "רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשרפות שיפרצו בהם". הקורא חסן נסראללה רשם לפניו בסיפוק.

הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)
הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)

7.

בתגובה לטענות המבקר, המשרד להגנת הסביבה מציג שורה ארוכה של נתוני אכיפה, התראות, בדיקות פתע, קנסות, שימועים וכו' שננקטו על ידו בשנים האחרונות. אבל בשורה התחתונה יוצאת גם האמת העירומה על מצב כוח האדם במשרד: "תוספת של 2.5 משרות בחמש שנים". משרד שמיובש על ידי האוצר לא באמת יכול להיות יריב שווה כוחות לתעשייה עתירת המשאבים והמשפטנים.

8.

בסופו של דבר, חוזרים לנקודת המוצא: המשרד להגנת הסביבה צודק – מצב איכות האוויר במפרץ חיפה כיום, והביצועים של התעשייה, משופרים ברוב הפרמטרים מכפי שהיו בעידן המערב הפרוע, כלומר רק לפני כעשור. וגם הציבור וארגוני הסביבה צודקים: המצב לא טוב, לחיפאים מגיעה איכות חיים ואיכות אוויר הרבה יותר גבוהות.

המבקר לא אומר זאת במפורש, אבל הוא למעשה מצטרף לזרם הקולות ההולך וגובר הקוראים לשקול ברצינות את הוצאת התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה. כדי לבחון את המהלך הזה, הוא מציע להקים ועדה. תרשו לי לחלוק עליו. אם יש דבר שמפרץ חיפה לא זקוק לו, זו עוד ועדה, עוד דיונים ועוד דוחות. הוא זקוק להחלטות ומעשים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 555 מילים
מתוך הקמפיין של בז״ן 2019

אל תאמינו לחסידות בז"ן מציגה רק את החלק הנוח של האמת

חסידות ששואפות אוויר מעל בתי הזיקוק במפרץ חיפה ותוכן שיווקי מבית ״ידיעות אחרונות״ תחת הסלוגן "מחזקים את הצפון", אמורים לשקף את העבודה הקשה שהשקיעה בז״ן בהפחתת פליטות הגז ● אלא שזו ממש לא כל האמת, וזה בטח לא מה שצריך להטריד את הישראלים

דבר אחד בטוח: כאשר בז"ן מחליטה לצאת בקמפיין – קשה להחמיץ אותו.

הסרטון עם החסידות ששואפות אוויר צח מעל ה"לבניות" המוכרות של בתי הזיקוק בחיפה צץ השבוע בכל מקום. שלטי החוצות הענקיים עם החסידות בולטים בצדי הדרכים גם במרכז גוש דן, מרחק 100 קילומטר מסלעי המחלוקת.

עוד לפני הדיון המדעי-עובדתי, הבחירה להשתמש בחסידות ששואפות את אוויר המפרץ לרווחה ומתענגות על צלילותו היא ירייה ברגל מבחינת בז"ן.

כל מי שגר באזור הקריות, ואפילו עוברי אורח מזדמנים, יודע שלעתים קרובות מתיישבת על המרחב עננה של ריח כימי כבד ולא נעים בעליל. גם אם לא בהכרח מדובר בחומרים רעילים, מפגע ריח הוא מפגע סביבתי לכל דבר.

ובמילים אחרות, במקום החסידות לא הייתי ממהר להסיר את הבנדנה מהמקור.

כצפוי, עם עליית הקמפיין התעוררה מחלוקת סביב העובדות המוצגות בו. שלוש טענות עיקריות בז"ן מניחה על השולחן:

  1. השקענו כמיליארד שקל בשיפור הביצועים הסביבתיים שלנו (הפחתת פליטות).
  2. צמצמנו בכ-90% את היקף פליטות המזהמים.
  3. הביצועים שלנו טובים בהרבה מאלה של בתי זיקוק מקבילים באירופה, שהישראלים נוהגים להציג אותה כגן עדן ירוק.

הטיעונים הללו עוררו זעם בקרב פעילי ומומחי סביבה, אבל צריך לומר שלא מדובר בחריגה מכללי המשחק המקובלים בעולם הפרסום: מציגים את האמת, אבל רק את החלק הנוח של האמת, וכמובן באופן מעט מניפולטיבי.

כך, למשל, ניתן לטעון שבז"ן לא השקיעה מיליארד שקל כי התחשק לה, אלא כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות, ומכיוון שנקודת הפתיחה שלה מבחינה סביבתית – לפני עשור ומעלה – הייתה ירודה מאוד, כמו של רוב התעשייה הכבדה בישראל.

גם לגבי הצמצום החד בפליטות, אפשר לטעון שזה רק מוכיח שבמשך עשורים, התעשייה – ובז"ן בתוכה – הרשתה לעצמה לזהם בלי חשבון, ושרק בשנים האחרונות היא עלתה על מסלול הגיוני יותר.

החסידות המאושרות מהסרטון של בז"ן גם לא מזכירות את החריגות של פליטות בנזן (חומר מסרטן) שהתרחשו שוב ושוב בשנים האחרונות, מה שגרר הוצאת צווים מנהליים וזימון לשימועים מצד המשרד להגנת הסביבה.

מפרץ חיפה, 2017 (צילום: Yaniv Nadav/Flash90)
מפרץ חיפה, 2017 (צילום: Yaniv Nadav/Flash90)

אבל הדיון הפרטני בביצועים של בתי הזיקוק קצת מחמיץ את השאלה העיקרית: למה בכלל בז"ן ראתה לנכון לצאת עכשיו בקמפיין?

והתשובה היא, כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

לאו דווקא מדוח מבקר המדינה על המצב במפרץ חיפה, שצפוי להתפרסם בקרוב, אלא יותר מהעובדה שעצם קיומה ונוכחותה של התעשייה במפרץ חיפה פחות מובן מאליו מאי פעם מאז 1938, השנה שבה הוקמו בתי הזיקוק על ידי הבריטים.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה נרטיבים ותיקים וקשיחים, לפיהם התעשייה במפרץ חיפה היא עובדה בלתי ניתנת לשינוי, הולכים ונסדקים: ראשת עירייה חדשה, עינת קליש-רותם, שהחזון שלה לא בהכרח כולל תעשייה; ממשלה שמתחילה להתלבט, ועל שולחנה הונח לא מכבר דוח של חברת "מקינזי", לפיו אפשר לפנות את התעשייה ממפרץ חיפה בתוך פחות מעשר שנים; והחזון הלאומי שנוסח על ידי שר האנרגיה, יובל שטייניץ, לפיו בתוך עשור ישראל תעבור לתחבורה שנוסעת על גז במקום על הבנזין, שמייצרים בתי הזיקוק.

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הפגנה נגד הזיהום בחיפה, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כמובן שישנו גם התקדים של מיכל האמוניה. במשך שנים רבות התביעות לרוקן אותו נשמעו כמו מדע בדיוני; כשנה לפני המהלך ההיסטורי, בכנס על תעשייה וסביבה שנערך בתל אביב, ישב מנכ"ל חיפה כימיקלים על הבמה והגיב בזחיחות לדרישות להשבית את המיכל. סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שולי נזר, הטיחה בו שהוא לא קורא את מפת המציאות, ושאם לא יקדים תרופה למכה הוא ימצא את עצמו בלי מיכל ובלי מפעל.

באותו רגע התחזית הזו נשמעה מופרכת, אבל בתוך כמה חודשים היא הפכה למציאות. בבז"ן ראו, הפיקו לקחים, ומנסים להימנע מגורל דומה.

לקמפיין החסידות, אגב, יש זרוע משלימה – תוכן שיווקי מושקע ב"ידיעות אחרונות", סדרת כתבות תחת הסלוגן 'מחזקים את הצפון'. המסר: בז"ן זה לא רק דלק. בז"ן היא עמוד תווך באזור, ועמוד תווך, כידוע, לא מזיזים בקלות.

הדיון על הקרבה בין תעשייה לריכוזי אוכלוסייה בישראל לוקה לא פעם בשטחיות ובדמגוגיה – משני הצדדים אגב. לתעשייה יש לא מעט טענות רלוונטיות: היא הייתה שם קודם (כשבז"ן הוקמה, חיפה הייתה קטנה ורחוקה, עם השנים השכונות התקרבו עד מעבר לכביש); היא שיפרה מאוד את הביצועים בשנים האחרונות; היא מפרנסת אלפי עובדים באופן ישיר וכנראה רבבות באופן עקיף.

הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)
הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)

בסופו של דבר, השאלה אם בז"ן הפחיתה את הפליטות ב-90% או ב-80%, והאם היא חורגת מהתקן 5 או 7 פעמים בשנה, היא שאלה חשובה – אבל לא הכי חשובה: מה שחשוב באמת זה שמדינת ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית איזה סוג של עיר חיפה צריכה להיות, והאם ואיך התעשייה הכבדה יכולה להשתלב בתכנית העתידית הזו.

גם אם הביצועים הסביבתיים של בתי הזיקוק ושאר המפעלים יהיו אופטימליים, עדיין בנזין זה בנזין ובנזן זה בנזן, ואף אחד לא משתוקק לנשום ולהריח אותם, אלא אם כן הוא חסידה מצוירת (או שקנאי, כפי שכבר העירו לנו גולשים חדי עין) בסרטון של בז"ן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 693 מילים

הזיהום בחיפה דליפה אחת יותר מדי

ארוע דליפת הגז שהתגלתה בסוף השבוע יכולה להתברר כנקודת האל-חזור במאבק להוצאת התעשייה הכימית ממפרץ חיפה ● עם הנהגה חדשה בעיר המכריזה על אפס סובלנות, מנהלים בכירים שכבר הורשעו על עברה דומה ודוח הממליץ לאוצר לבצע את המעבר, הסיכוי לשינוי גדול מאי פעם

מפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש90)
יניב נדב/פלאש90
מפרץ חיפה

על אף שלא היו נפגעים בנפש, דליפת הגז שהתגלתה בסוף השבוע באיזור התעשייה בחיפה היא אירוע לא שיגרתי, שממרחק הזמן עשוי להתברר כבעל השלכות משמעותיות.

לפני הכל, בחיפה יש הנהגה חדשה, שמביאה איתה סגנון חדש. עינת קליש-רותם, ראשת העיר, מיהרה אתמול להצהיר על אפס סובלנות כלפי תקלות בתעשייה: או שתהיו שכנים טובים, אמרה, או שלא תהיו פה.

הצומת בה התגלתה דליפת הגז (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
הצומת בה התגלתה דליפת הגז (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

בתעשייה טוענים כבר שנים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף, וזה נכון, והתגובה של קליש-רותם מתכתבת ישירות עם הטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי. אליה הצטרפו גם עו"ד שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד ערים-סביבה חיפה, וח"כ מיקי חיימוביץ עם תגובות תקיפות משלהן.

בתעשייה טוענים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף. התגובה של קליש-רותם עונה לטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי.

צריך להזכיר שהשיח האסרטיבי הזה מגיע אחרי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שהוגש לפני מספר חודשים למשרד האוצר, לפיו אפשר ואפילו רצוי להוציא את התעשייה הכימית הכבדה ממפרץ חיפה בתוך כעשור. באווירה הזו, כל תקלה של המפעלים – בוודאי כזו שגורמת לסגירת רחובות ראשיים למשך יממות – היא משחק באש, תרתי משמע.

עוד היבט חריג בתקלה הזו הוא המיקום: היא התרחשה מחוץ לתחומי המפעלים, מתחת לרחובות העיר.

החיפאים למודי הניסיון רגילים לראות מדי פעם פליטות עשן חריגות מארובות המפעלים או לשמוע על דליפות שהתגלו בתוך המתחם התעשייתי; הפעם זה קרה ממש מתחת לרגליהם.

פעילי סביבה חיפאים נוהגים להשוות בין האיום שנשקף מהתעשייה לאיום על תושבי עוטף עזה; אם תקלות בתוך המפעל שזולגות החוצה משולות ל'טפטופים' מהרצועה, דליפת גז בצנרת שעוברת בעיר כבר מקבילה, בעולם המושגים הזה, לאיום המנהרות.

הצינור שדלף הוא באורך של כ-6 ק"מ ומוביל תערובת גזים מבתי הזיקוק למפעל "דור כימיקלים". אחרי שנעשה בגז שימוש לצרכי המפעל, הוא נשלח בחזרה לבז"ן בצינור מקביל. התקלה הייתה בקו שחוזר, ובכל מקרה שני הקווים באחריות מלאה של חברת דור כימיקלים, אותה הגדיר אתמול גורם במשרד להגנת הסביבה כ"חברה בעייתית שנמצאת אצלנו על הפוקוס".

 שריפה בבתי הזיקוק בחיפה, בדצמבר 2019 (צילום: Meir Vaaknin/Flash90)
שריפה בבתי הזיקוק בחיפה, בדצמבר 2019 (צילום: Meir Vaaknin/Flash90)

ואכן, בתחילת 2018 כבר הורשעו שני מנהלים בכירים מדור כימיקלים בגין עבירה דומה – דליפת גז מצנרת תת קרקעית – ונקנסו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. המפעל עצמו נדרש לשלם בשל אותה תקלה קנס של 150 אלף שקל.

היבט מטריד נוסף של התקלה קשור במועד האיבחון שלה: כבר לפני כמה ימים היה גל של תלונות מצד תושבי חיפה על ריח חשוד מכיוון המפעלים. כוחות כיבוי האש הגיעו, ביצעו מדידות וניטורים, ולא מצאו חריגות. באופן מתמיה, המשרד להגנת הסביבה כלל לא היה בתמונה. במילים אחרות – ייתכן שהדליפה המדוברת התחילה הרבה לפני סוף השבוע, ושרק במזל היא התגלתה בטרם הגז נדלק או התפוצץ.

גז פחמימני יכול להיות מסוכן מאוד גם בסביבה ביתית – רק בסוף השבוע נהרגו גבר ואישה באילת בגלל פיצוץ בלון גז בדירתם; האחריות לתחזק היטב צנרת ומיכלי גז מוטלת על כל אחד מאיתנו, קל וחומר על מפעלים גדולים. אם המפעלים רוצים להישאר במפרץ חיפה, הם צריכים לשכנע את תושבי העיר שהם השכן הכי אחראי ובטוח בסביבה. בינתיים זה לא כל כך עובד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 478 מילים

דליפת הגז בחיפה: נפתח מחדש צומת הום סנטר במפרץ חיפה

בליל שישי התגלתה דליפה גדולה של גז תעשייתי דליק במפרץ חיפה ● המשרד להגנת הסביבה הודיע שמדובר בגז שחברת "דור כימיקלים" מזרימה לבתי הזיקוק לנפט ● הזרמת הגז הופסקה והמשטרה עצרה את התנועה באזור ● ראש עיריית חיפה הבטיחה להילחם כדי שהמפעלים יפסיקו לזהם

הצומת בה התגלתה דליפת הגז (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
המשרד להגנת הסביבה
הצומת בה התגלתה דליפת הגז

מחדל דליפת הגז בחיפה: צומת ההום סנטר במפרץ חיפה נפתח מחדש לתנועה היום אחר הצהריים, לאחר חסימה של יותר מיממה. בהערכת מצב של המשטרה הוחלט כי לא נשקפת עוד סכנה לציבור.

הצומת נסגרה אתמול בבוקר, לאחר שבליל שישי התגלתה דליפה גדולה של גז תעשייתי דולף, כבד ודליק מאוד מסוג C-4 ונמדדו ערכים גבוהים של הגז בשוחות החשמל והתקשורת שבאזור.

המשרד להגנת הסביבה הודיע שמדובר בגז שחברת "דור כימיקלים" מזרימה לבתי הזיקוק לנפט. בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, הופסקה באופן מיידי הזרמת הגז בין המפעלים ובמקומה מוזרמים מים בצינורות, במטרה לאתר את מקור הדליפה. באיגוד ערים חיפה אמרו כי בימים הקרובים יפעל מפעל דור בפיקוח של כלל הרשויות לאתר בצינור את הנקודה המדויקת של הדליפה.

כאמור, בעקבות האירוע נחסם צומת הרחובות חלוצי התעשייה ויגאל ידין (ליד הום סנטר) שבו התגלתה דליפת הגז. הבוקר נמסר ממשטרת ישראל: "הסתיימה כעת ישיבת הערכת מצב נוספת בהשתתפות משטרת זבולון עיריית חיפה, כוחות הכיבוי וההצלה וגורמים מקצועיים נוספים. הוחלט על המשך חסימת הצומת לכל הכיוונים בשלב זה, כדי להבטיח את שלום הציבור. הערכת מצב נוספת תתקיים בשעה 12:00 בצהריים".

"בשל ההשלכות התעבורתיות של חסימת הצומת, שוטרי התנועה נפרסו לאורך הצירים ומזרימים את התנועה לצירים חלופיים: מזרחה לרחוב האצטדיון דרך רחוב הרצל גרישפן. מערבה – דרך רחוב יוליוס סימון, צפונה – למתחם "הום סנטר" דרך מתחם "קשת טעמים" ודרומה דרך צומת יגאל ידין – נחום ארמן".

חסימות צירים בחיפה
חסימות צירים בחיפה

ראשת עיריית חיפה, ד״ר עינת קליש-רותם, הגיבה בזעם לדליפת הגז: "אין למפעלים האלה מקום לידינו, כל זמן שהזיהום נמשך, והתקלות חוזרות השכם והערב. אנחנו לא נסכים לחיות ליד שכנים מזיקים. אם וכאשר יהפכו לשכנים טובים, נוכל לקבל את נוכחותם בחיינו".

המשרד להגנת הסביבה מסר כי יתחקר את האירוע וינקוט בכל האמצעים הנדרשים ובכל כלי האכיפה העומדים לרשותו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 271 מילים

דליפת הגז בחיפה: האזור הנגוע ישאר סגור עד הבוקר

הצומת בה התגלתה דליפת הגז תישאר סגורה לפחות עד חמש בבוקר, בשל רמת זיהום גבוהה ● מקור הדליפה בצינור המוביל גז מדור כימיקלים לבז״ן, אולם נקודת הדליפה המדויקת טרם זוהתה ● קליש-רותם: ״אין למפעלים האלה מקום לידינו״ ● ח״כ חיימוביץ: ״מאות אלפים נאלצים לחיות בסביבה מורעלת״

הצומת בה התגלתה דליפת הגז (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
המשרד להגנת הסביבה
הצומת בה התגלתה דליפת הגז

מחדל דליפת הגז התעשייתי במפרץ חיפה: איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה הודיעה כי הצומת שבה התגלתה אמש דליפת גז דליק תישאר סגורה לתנועה עד חמש בבוקר לפחות, אז תיערך בחינה מחודשת של המצב.

לפי המשרד להגנת הסביבה, הגז שדלף אזור צומת חלוצי התעשיה-יגאל ידין הוא גז תעשייתי הכבד מן האוויר, שדומה בתכונותיו לגז בישול ונחשב דליק במיוחד. חברת דור כימיקלים מזרימה גז זה לחברת בז"ן באמצעות צנרת תת-קרקעית.

צוותי כוחות כיבוי והצלה, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, איגוד ערים לאיכות סביבה ועיריית חיפה, מטפלים בארוע מאז שעות הלילה המאוחרות בשישי.

בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, הופסקה באופן מיידי הזרמת הגז בין המפעלים ובמקומה מוזרמים מים בצינורות, במטרה לאתר את מקור הדליפה. באיגוד ערים אמרו כי בימים הקרובים יפעל מפעל דור בפיקוח של כלל הרשויות לאתר את הנקודה המדוייקת בצינור.

קליש-רותם: "אין למפעלים האלה מקום לידינו, כל זמן שהזיהום נמשך, והתקלות חוזרות השכם והערב״

ארוע דליפת הגז הוביל לתגובות זועמות מראשת עיריית חיפה, ד״ר עינת קליש-רותם, שאמרה: "אין למפעלים האלה מקום לידינו, כל זמן שהזיהום נמשך, והתקלות חוזרות השכם והערב. אנחנו לא נסכים לחיות ליד שכנים מזיקים. אם וכאשר יהפכו לשכנים טובים, נוכל לקבל את נוכחותם בחיינו".

ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם (צילום: פלאש90)
ראשת עיריית חיפה, ד״ר עינת קליש-רותם (צילום: פלאש90)

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ מכחול-לבן הגיבה אף היא בחריפות. ״תושבי עוטף מפרץ חיפה הם פשוט בני ערובה״, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה. ״מדובר במאות אלפי אזרחים ישראלים שנאלצים לחיות בתוך סביבה מורעלת ולחוות קשיי נשימה וצריבות במקרה הטוב, ותחלואה, מוות וסכנה מיידית לאסון בסדר גודל בלתי נתפס במקרה הגרוע.

מיקי חיימוביץ: ״מדובר במאות אלפי אזרחים ישראלים שנאלצים לחיות בתוך סביבה מורעלת ולחוות קשיי נשימה וצריבות במקרה הטוב, ותחלואה, מוות וסכנה מיידית לאסון״

״מחר בבוקר אפנה למשרד להגנת הסביבה ולגורמים הרלוונטיים הנוספים כדי להבין מה הבדיקות והביקורות שנעשו לתשתיות, ואדרוש הכנת תכנית מקיפה שתשמור על תושבי הסביבה מהמחדל החמור הזה״.

המשרד להגנת הסביבה מצידו מסר כי יתחקר את האירוע וינקוט בכל האמצעים הנדרשים ובכל כלי האכיפה העומדים לרשותו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 293 מילים

דליפת גז דליק בחיפה ממפעלי דור ובז״ן

הזיהום בחיפה הגז דלף מצינורות בין חברת דור כימיקלים לבז״ן ● כבישים באזור נחסמו לתנועה ● המשרד להגנת הסביבה הפסיק את הזרמת הגז בין המפעלים ● ראש העירייה עינת קליש-רותם: "כל עוד הזיהום נמשך, אין למפעלים האלה מקום לידינו"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה