נושא
בז"ן

המכל של החברה הלאומית לתשתיות נפט המשיך לבעור כל הלילה, וסיפק תזכורת עד כמה התשתיות והסביבה בישראל חסרות אונים במקרה של תאונה או פגיעה מכוונת ● זה הזמן להאיץ את המעבר לאנרגיות ירוקות: אם רקטה של חמאס הייתה נוחתת בשדה פאנלים סולאריים, אף אשקלוני לא היה חש קוצר נשימה ● פרשנות

עוד 536 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השבוע הירוק של הרצליה

הגלובוס הירוק של השבוע מוענק לעיריית הרצליה, אשר יחד עם "אדם טבע ודין" וקבוצת תושבים נחושים הצילו את פארק אפולוניה מתוכניות הבנייה לעת עתה ● הגלובוס השחור הולך צפונה משם, לחיפה, שם שוב פתחו התושבים את החלון למראה המטריד של להבות מתלקחות במתחם בז"ן ● והטיפ: לא צריך מזגן, ברוב הזמן מאוורר תקרה יעשה את העבודה ב-4% האנרגיה

עוד 876 מילים

עשר שנים יספיקו כדי לא לעמוד בזמנים

ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה המליצה השבוע להוציא את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בתוך עשור ● אביב לביא עם חמש הערות על הדו"ח המסכם

עוד 688 מילים

האיש הירוק תיזהרו לא לשפוך את העובדים עם הנפט

עם סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה פוטרו כ-400 עובדים, שחלקם הרגישו כאילו נזרקו לכלבים פעמיים: פעם אחת על ידי ההנהלה, ופעם שנייה על ידי מי שנאבקו למען סגירת המיכל ● המאבק על עתיד המפרץ כולו, הוא הזדמנות לחבר בין ירוק לאדום, בין סביבה לחברה, ובין קבוצות באוכלוסייה שלכאורה לא תמיד מדברות באותה שפה ● דעה

עוד 724 מילים

שלוש הערות על קריסת אחד ממגדלי בז"ן במפרץ חיפה

קריסתה הבוקר של אחת הלבניות של בז"ן הוא ארוע סמלי בעל חשיבות כמעט היסטורית - גם אם מהותית אין להתמוטטות כל השפעה, לטוב או לרע, על מצב זיהום האוויר במפרץ חיפה ● אפשר להבין את השמחה של פעילי הסביבה ● ההתלהמות של השרה לאיכות הסביבה פחות לגיטימית ● וגם מותר להעצב על קריסתו של מבנה היסטורי מרתק ● פרשנות

1

פעילי סביבה וחיפאים רבים עלצו הבוקר מול תמונות הקריסה של אחת הלבניות בבתי הזיקוק.

מהותית, אין להתמוטטות הלבנייה שום השפעה על הפעילות התעשייתית והיקף הזיהום של בז"ן. הלבניות לא פעילות כבר יותר מעשור, וממילא מעולם לא זיהמו שום דבר: מדובר במתקן לקירור מים שנבנה על ידי הבריטים, וגם בימים שבהם עדיין היה פעיל, האדים היחידים שעלו ממנו היו של קיטור.

סמלית, מדובר באירוע בעל חשיבות כמעט היסטורית. המערכה על עתיד התעשייה במפרץ נמצאת בעיצומה, וקריסה של האייקון שמזוהה עם בתי הזיקוק משולה לנפילה של קטע מחומת ההפרדה אם וכאשר תפרוץ האינתיפאדה השלישית.

כשהמבנה שמופיע על הלוגו שלך מתפורר לתוך עצמו בענן אבק, זה יוצר תחושה שאתה לא רלבנטי, מיושן, שזמנך עבר. בעולם שנשלט על ידי הדימוי החזותי והציוץ, לפריים של הלבנייה הקטומה עשויות להיות – או עלולות, תלוי מאיזה צד מסתכלים – השלכות מרחיקות לכת על הלך הרוח הציבורי.

2

אני מוכרח להודות שנחמץ ליבי כשראיתי את התמונות. הלבניות הן מבנים ייחודיים ומרתקים מבחינה ארכיטקטונית והנדסית, וכמובן בעלי ערך היסטורי – דרכן אפשר לספר את כל סיפור התפתחות התעשייה במפרץ, שהחלה כאמור כשהבריטים ניהלו את העניינים והעיר הייתה קטנה ורחוקה.

אחרי עשורים של התבוננות מבחוץ, זכיתי לפני מספר שנים להיכנס לתוך אחת מהן, כשזו הפכה למרכז מבקרים, והייתי אחוז השתאות: לעמוד בבסיס הלבנייה ולהסתכל כלפי מעלה, אל החלל העצום שהולך ונהיה צר, זו חוויה בעלת עוצמה. רבים מהמבקרים לא עומדים בפיתוי ומשחררים קריאות רק כדי לשמוע את ההד שחוזר מהדפנות העצומים.

הלבניות של בזן מוארות בלילה, אוקטובר 2006 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
הלבניות של בז"ן מוארות בלילה, אוקטובר 2006 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מרכז המבקרים, אגב, קיים ופעיל. ההתמוטטות התרחשה בלבנייה השנייה שבתחזוקה שלה כנראה השקיעו פחות. הביקור במרכז המבקרים עדיין מומלץ – אם כי הוא מגיע בעסקת חבילה עם סרטון ופסקול שמנסה לשכנע את האורחים שבתי הזיקוק הם בעצם הדבר הכי ירוק ובעולם ומה שמייצרים שם זה אוויר שושנים. את התכנים לא חייבים לקחת ברצינות – את המבנה כן.

3

שום תגובה מהצד הירוק לא החמיצה את הסמליות שבקריסה הזו. כל הפעילים והארגונים ששחררו הודעות, ציינו שמדובר בהוכחה לכך שהתעשייה בדרך לצאת ממפרץ חיפה. אלה תגובות לגיטימיות ומובנות.

התגובה של השרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לטעמי כבר פחות לגיטימית.

"סמל משמעותי של תחילת הסוף", היא צייצה הבוקר, "הפעם הקריסה התרחשה בטעות, הפעם הבאה תהיה מכוונת". לקינוח הוסיפה ש"לתושבי חיפה מגיע לחיות בסביבה בריאה".

סביר, ואולי אפילו רצוי, שהשרה תשאף להוציא את התעשייה מהמפרץ, אבל הסגנון, הסגנון. שרה בממשלה שמחה לאיד כשמבנה היסטורי קורס?

אפשר להוביל את התהליך המורכב של הוצאת התעשייה מחיפה בממלכתיות וענייניות, ואפשר בפופוליזם והתלהמות. הציוץ של גמליאל נשמע כמעט כמו איום לעלות על המפעלים עם D9, וזה לא נשמע הרבה יותר טוב מהאיום ששיגר בזמנו ח"כ מוטי יוגב לעבר בית המשפט העליון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 402 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

דוח שהגיע לידי זמן ישראל מעיד על שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ חיפה במהלך סגר הקורונה ● התעשיינים טוענים כי זו ההוכחה לכך שתרומת התעשייה לזיהום שולית ● הירוקים חושבים אחרת לגמרי: "המסקנה של הדוח היא שהתחבורה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הבנזן, וזה אומר שהתעשייה אחראית ליותר ממחצית"

עוד 844 מילים

מחאת האקלים פעילים העלו מיצג לילי על רקע המפעלים בחיפה

פעילי סביבה השתתפו בסוף השבוע ב"מחנה אקלים" ראשון מסוגו בקיבוץ יגור ● השיא: מיצג של מד טמפרטורות מול ארובות בז"ן

מחאת האקלים לא רק מתרחבת – היא גם הופכת יותר ויותר פוטוגנית.

כ-200 פעילים משורה ארוכה של ארגוני סביבה (בהם מגמה ירוקה, גרינפיס ישראל, והמרד בהכחדה) ערכו במהלך סוף השבוע את "מחנה האקלים" הראשון בישראל. המחנה נערך בקיבוץ יגור, ונועד להכשיר פעילים חדשים ולגבש את חברי התנועה. המחנה כלל בין השאר סדנאות בפעילות אקטיביסטית.

מחאת האקלים (צילום: אשיגא)
מחאת האקלים (צילום: דור נבו/אשיגא)

עם סיום המחנה, הפעילים יישמו פרק ראשון באקטיביזם, הצטיידו בעשרות לפידים וערכו מיצג של מד טמפרטורות על רקע הנוף של בז"ן והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.

מד הטמפרטורות מסמל את חציית רף ה-1.5 מעלות – שנחשב לנקודת האל-חזור של משבר האקלים במידה והאנושות לא תיגמל מהתלות בדלקים מזהמים ותוצרי תעשיית הנפט.

לפי פאנל האקלים של האו"ם, התחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית תגרום לנזקים אדירים שייצאו משליטה גם אם האנושות תפסיק לפלוט גזי חממה.

להערכת מדעני האקלים, הרף הזה ייחצה אחרי 2030, ולכן יש חלון הזדמנויות של כעשור שבו ניתן להפחית דרמטית את פליטת גזי החממה ולמנוע את נסיקת הטמפרטורות לתחום הקטסטרופלי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 155 מילים ו-3 תגובות

בית המשפט העליון מעכב את ההרחבה של בז"ן

הגנת הסביבה ביהמ"ש קיבל את עמדת עיריית חיפה וחייב את בז״ן להגיש תכניות מפורטות לכל מתקן ייצור או זיקוק חדש, כדי שהציבור יוכל לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות שלהם ● ראשת העיר: "צעד נוסף במאבק נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה"

ההרחבה של מפעלי בז"ן בחיפה נבלמת לפי שעה, לאחר שבית המשפט העליון קיבל את העתירה של עיריית חיפה נגד האישור להרחבת מתחם בז"ן.

בית המשפט קיבל את עמדתה של עיריית חיפה לפיה בז"ן תחויב להגיש תכניות מפורטות לכל מתקן ייצור או זיקוק חדש, כדי שהציבור יוכל לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתקנים האלה.

האישור להרחבת בזן ניתן בעבר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומשרדי הגנת הסביבה והבריאות. עיריית חיפה מקדמת תכנית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ, בעוד שבז"ן מעוניינת דווקא להתרחב.

כעת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך לקיים דיון נוסף בתכנית ולקבוע הוראות נוספות לעניין סוגי המתקנים, לאור השפעתם הסביבתית. במקרה שהתכנית לא תתוקן בתוך שנה היא תבוטל.

מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ולא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים

"זהו צעד נוסף במאבק של העירייה נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה ובראשם בז"ן״, אמרה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם. "כולי תקווה שגם הממשלה ומוסדות התכנון יפנימו את המסר החשוב שיצא היום מבית המשפט".

מארגון מגמה ירוקה, שגם שותף לעתירה יחד עם אדם טבע ודין, נמסר בתגובה כי "האתגר של מפעלים והרשויות כרגע צריך להתמקד בפינוי אחראי עד 2025 וסגירת מתקנים מהירה ככל הניתן, שתאפשר לתושבי האזור לנשום לרווחה ולהפחית את התחלואה. פסק הדין של העליון הוא עוד הוכחה שהמפעל המזהם במדינה ייסגר. השאלה היא כמה נזק ייגרם עד אז ומה יהיה המועד. פעילי הסביבה יהיו כאן כדי לקרב את היום המיוחל".

בז"ן עוסקת בעיקר בזיקוק נפט גולמי לדלק. בעל השליטה בחברה הוא עידן עופר, באמצעות החברה לישראל, (33%) וכן דייוויד פדרמן, באמצעות מפעלים פטרוכימיים, (15%). החברה הרוויחה בשנה החולפת 701 מיליון שקל על הכנסות של 25 מיליארד שקל.

טכנולוגיות להפחתת הזיהום

בתקופה האחרונה בז"ן מנסה לשפר את תדמיתה בקמפיין אגרסיבי, שכולל תשדירי טלוויזיה ורדיו, בהובלת הפרזנטורית מירב מילר.

התשדיר מדבר על כך שבז"ן היא אחד מבתי הזיקוק עם החותם הסביבתי הנמוך באירופה, והחברה השקיעה מיליארדי שקלים בטכנולוגיות להפחתת הזיהום.

מתחם בז"ן כולל, בין היתר, את כרמל אולפינים, גדיב, שמנים בסיסיים וחיפה כימיקלים, שעוסקים בעיקר בזיקוק מוצרי נפט וייצור מוצרים לתעשיית הפטרוכימיה והפלסטיקה. תכנית ההרחבה המקורית כללה תוספת בנייה של 40% לעומת המצב הקיים, למתקנים, מכלים, צנרת, דוודים, ארובות ועוד, והשטח הכולל של תוספת הבנייה הוא 40 דונמים.

התכנית הוגשה לוועדה המחוזית בתחילת העשור הקודם, והופקדה בה רק ב-2012. לאחר מכן בז"ן התבקשה לצמצם את תוספת המבנים ל-20% והתכנית אושרה ב-2016. העירייה ערערה לבית משפט לעניינים מנהליים בשנה שעברה, והערעור נדחה.

עיריית חיפה ערערה לעליון וטענה בעיקר, כי התכנית לא כללה פרטים נדרשים לגבי תוספות הבנייה, שמהן אפשר לקבל תמונה מהימנה על ההשלכות הסביבתיות של פעילות המתחם המורחב. השופטים עוזי פוגלמן, ברון וחיות קיבלו את הערעור וקבעו כי התכנית תחזור למועצה הארצית לתכנון שתקבע הוראות נוספות למתקנים.

מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ובאופן כללי לא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים (ריכוז החומר המזהם במטר מעוקב של אוויר בכל רגע נתון). בית המשפט לא קיבל את הדרישה של ארגוני הסביבה לקבוע תקרה כוללת לכמות המזהמים במתחם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הנבלה עו׳׳ד אבינועם ארדן ובנו הנוכל השר ׳׳לביטחון׳׳ פנים גלעד ארדן, והנוכל אבי לוק… ביצעו 5 שינויים בתב׳׳ע, החזירו את החוזה בשנה אחורה בכדי  , טמנו פסולת חומרים מסוכנים בקרקע הפרטית שלנ... המשך קריאה

הנבלה עו׳׳ד אבינועם ארדן ובנו הנוכל השר ׳׳לביטחון׳׳ פנים גלעד ארדן, והנוכל אבי לוק… ביצעו 5 שינויים בתב׳׳ע, החזירו את החוזה בשנה אחורה בכדי  , טמנו פסולת חומרים מסוכנים בקרקע הפרטית שלנו, בכדי לשרת את חברות ענק אינטל ופקר יד פז (לב לבייב) ,ולנפח את כיסם במיליוני שקלים על גב שלנו ולהרעיל את הציבור ולסכן את הסביבה באשקלון ובדרום , …רק כסף, כסף, כסף, מושחתים, רמאים! ומישטרה באשקלון כבר 3 שנים לא עושה כלום, והשופטים מושחתים גם הם לא עושים כלום. ואנחנו תושבי חוץ עד יום זה משלמים את הרדיפה של עיריית אשקלון בארנונה מנופחת עבור נכס מזוהם, ללא חשמל, ללא מים, שעוצרים אותנו מלהשכיר או לימכור!!!!  מדינה שאוכלת את תושביה
BURN IN HELL YOU SATANIC JEWS THAT POISON MY FATHER AND OUR PROPERTY, CORRUPT MAFIA STATE!!!

עוד 488 מילים ו-1 תגובות

החיפאים ייאלצו להמתין כדי לדעת כיצד תסכן אותם מלחמה עתידית

המשרד להגנת הסביבה קובע כי המפעלים במפרץ חיפה לא יהוו סכנה מידית לתושבים במגוון תרחישים ● אבל תרחישי הקיצון האמיתיים - מלחמה ורעידת אדמה - ייבדקו רק בפעימות הבאות

מישהו כבר אמר פעם שיש שני דברים חשובים בחיים – תזמון וטיימינג. בשניהם כנראה המשרד להגנת הסביבה לא מצטיין.

יותר משלוש שנות עבודה הושקעו בדוח הסיכונים במפרץ חיפה, אבל לפרסם אותו שבועיים אחרי דוח מבקר המדינה על המפרץ זו ירייה ברגל.

הרי המבקר, בלשון עדינה, לא התפעל מההתנהלות ויכולת העמידה של המשרד מול המפעלים והתעשייה, ולכן כל מסקנה או קביעה שתצא מהמשרד להגנת הסביבה כעת – מנומקת ומבוססת ככל שתהיה – תעמוד בצל מסקנות המבקר.

ואגב טיימינג: בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-2015 נקבע שהמשרד להגנת הסביבה צריך לבצע סקר סיכונים לגבי מפרץ חיפה עד 31.12.2016. הסקר הסתיים כמעט 3 שנים אחר כך, איחור "קל" שצוין על ידי המבקר בדוח שלו.

"מהר מאוד הבנו שהלו"ז שלקחנו על עצמנו לא ראלי", מודה רומי אבן דנן, מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. "בחירת היועצים, גיבוש המתודולוגיה, גיוס של ארבע חברות חיצוניות שיבצעו ביקורים ב-67 מפעלים – אין סיכוי לסיים את זה בשנה, והודענו לממשלה מראש שלוח הזמנים יתארך".

באשר לתזמון – הסמיכות לדוח המבקר – היא אומרת "אנו מודעים לכך שזה לא עיתוי טוב, אבל הוא נקבע מראש, ואם יש לנו דוח מוכן חובתנו לפרסם אותו".

מדובר במבצע שאפתני, מורכב ורחב יריעה, שמכניס למרכז השיח הציבורי סביב התעשייה בחיפה זווית שבדרך כלל נדחקת לשוליים. הפעם לא מדובר בזיהום האוויר והשלכותיו על איכות החיים והחיים עצמם; הדוח עוסק בסיכונים שנשקפים לאוכלוסייה המתגוררת במפרץ מאירועי קיצון נקודתיים וחד פעמיים – שריפה, התפוצצות מיכל גז, דליפת חומר מסוכן וכו'.

"מה שבדקנו זה את הסכנה המצרפית", אומר ד"ר אלי שטרן, שביצע את הדוח, "להבדיל מהסכנה הספציפית מכל מפעל. מדובר באזור קטן עם כ-800 חומרים מסוכנים וכ-1500 גורמי סיכון, ובשלב ראשון היינו צריכים לבנות את המתודולוגיה שתאפשר לחשב את הסיכון המשולב שעולה מהם".

מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)
מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)

פרק ראשון בסדרת דוחות

חשוב לציין שהדוח הזה הוא רק הפרק הראשון בסדרה: הוא לא כולל את הסיכונים שנגזרים מאיומי מלחמה או מרעידת אדמה. זמנם של אלה יגיע בהמשך.

האירוניה היא שהמתקן שנחשב למסוכן ביותר בהקשר של אירוע קיצון – מיכל האמוניה – כבר איננו פעיל. למעשה הוא רוקן תוך כדי העבודה על הדוח, מה שייתר את הצורך לנתח את הסכנות הנשקפות ממנו.

בשורה התחתונה, צוות המומחים בראשות ד"ר שטרן קובע שהתעשייה בחיפה לא מהווה סיכון בלתי קביל לאוכלוסייה על פי המדדים הבינלאומיים המקובלים. המשמעות היא שגם בתרחישי קיצון של תאונות או תקלות תפעוליות, הסבירות שהציבור החיפאי ייפגע שואפת לאפס.

המסקנה המעודדת הזו נגזרת מחישובים הסתברותיים סבוכים, אלא שיש מרכיב אחד שקצת קשה לתרגם לסטטיסטיקה: המרכיב הישראלי; הסבירות שתתרחש תקלה במפעל בישראל לעומת הסבירות שהיא תתרחש במפעל בגרמניה, למשל. אם תשאלו את החיפאים למודי הדליפות והתקלות, מדובר בהסתברויות שונות לגמרי.

על אף שמסקנת המחברים היא שאין שום "רצפטור ציבורי" – מבנה ציבור, מרכז קניות או בתי מגורים – שנמצא בטווח של סכנה בלתי קבילה, יש 4 מפעלים שמוזכרים ככאלה שרמת הסיכון מהם גבוהה יחסית: "דשנים", "דור", "גדיב" (מקבוצת בז"ן) ו"גדות מזרח".

לדברי אבן דנן, הם יידרשו ליישם צעדים מידיים להפחתת הסיכון ולאחר מכן ייכנסו, כמו שאר המפעלים באזור, לתכנית מפורטת של ניהול סיכונים.

אחד השימושים החשובים שעשויים להיות לדוח כזה, הוא מניעת קידום תכניות בנייה שמכניסות בתי מגורים ומבני ציבור לטווח הסכנה כפי שמוגדר במפות ששורטטו על ידי מחברי הדוח.

הבעיה היא, שפעמים רבות עמדתו של המשרד להגנת הסביבה – המשרד שמחזיק בידע המקצועי המוסמך באשר לחומרים מסוכנים – לא נספרת. ראו הקירבה המופרכת – שעלתה השבוע לכותרות אחרי דליפת אמוניה ששיתקה את כל האזור – בין קניון עזריאלי בעכו למיכל האמוניה שבמפעל "יוניליוור" הצמוד לו, קירבה שנוצרה על אף התנגדותו הנחרצת של המשרד להגנת הסביבה.

הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)
הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)

ומה עם דימונה?

החיפאים, כאמור, ייאלצו להמתין לפרקים הבאים כדי לדעת איך המומחים מעריכים את מצבם בזמן מלחמה עתידית. חבל שמחברי הדוח לא יוכלו לראיין את אחד הגורמים הרלוונטיים ביותר לסוגיה – חסן נסראללה, שבמלחמת לבנון השנייה כבר נפלו כמה טילים מטעמו במתחם בז"ן ובמזל גדול גרמו נזק מוגבל.

והערה אחרונה, בהשראת סידרת המופת "צ'רנוביל': צריך להעריך את השקיפות שבה נוקט המשרד להגנת הסביבה, ואולי זה המקום להצטער שאין לו סמכות לפרסם דוח כזה על המפעל המסוכן ביותר בישראל, זה ששוכן הרחק ממפרץ חיפה וממוקם ליד דימונה. עד להודעה חדשה, הדיון על הסיכונים הנגזרים ממנו מתנהל במחשכים, אם בכלל.

[pdf-embedder url=""]

עוד 642 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה