נושא
בז"ן

עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

עוד 1,003 מילים

המפעלים של עידן עופר שולטים בטבלת המזהמים הגדולים

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר את דוח ההשפעה הסביבתית ודירוג המזהמים הגדולים בישראל לשנת 2019 ● חדשות טובות לתושבי באר שבע והדרום: מתחם התעשייה בנאות חובב לא מופיע ב-25 המקומות הראשונים ● חדשות רעות לעסקים של עידן עופר: שישה מתוך עשרת המפעלים המזהמים ביותר שייכים לו ● אביב לביא עם שמונה הערות על הממצאים

עוד 910 מילים

המכל של החברה הלאומית לתשתיות נפט המשיך לבעור כל הלילה, וסיפק תזכורת עד כמה התשתיות והסביבה בישראל חסרות אונים במקרה של תאונה או פגיעה מכוונת ● זה הזמן להאיץ את המעבר לאנרגיות ירוקות: אם רקטה של חמאס הייתה נוחתת בשדה פאנלים סולאריים, אף אשקלוני לא היה חש קוצר נשימה ● פרשנות

עוד 536 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השבוע הירוק של הרצליה

הגלובוס הירוק של השבוע מוענק לעיריית הרצליה, אשר יחד עם "אדם טבע ודין" וקבוצת תושבים נחושים הצילו את פארק אפולוניה מתוכניות הבנייה לעת עתה ● הגלובוס השחור הולך צפונה משם, לחיפה, שם שוב פתחו התושבים את החלון למראה המטריד של להבות מתלקחות במתחם בז"ן ● והטיפ: לא צריך מזגן, ברוב הזמן מאוורר תקרה יעשה את העבודה ב-4% האנרגיה

עוד 876 מילים

עשר שנים יספיקו כדי לא לעמוד בזמנים

ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה המליצה השבוע להוציא את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בתוך עשור ● אביב לביא עם חמש הערות על הדו"ח המסכם

עוד 688 מילים

האיש הירוק תיזהרו לא לשפוך את העובדים עם הנפט

עם סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה פוטרו כ-400 עובדים, שחלקם הרגישו כאילו נזרקו לכלבים פעמיים: פעם אחת על ידי ההנהלה, ופעם שנייה על ידי מי שנאבקו למען סגירת המיכל ● המאבק על עתיד המפרץ כולו, הוא הזדמנות לחבר בין ירוק לאדום, בין סביבה לחברה, ובין קבוצות באוכלוסייה שלכאורה לא תמיד מדברות באותה שפה ● דעה

עוד 724 מילים

שלוש הערות על קריסת אחד ממגדלי בז"ן במפרץ חיפה

קריסתה הבוקר של אחת הלבניות של בז"ן הוא ארוע סמלי בעל חשיבות כמעט היסטורית - גם אם מהותית אין להתמוטטות כל השפעה, לטוב או לרע, על מצב זיהום האוויר במפרץ חיפה ● אפשר להבין את השמחה של פעילי הסביבה ● ההתלהמות של השרה לאיכות הסביבה פחות לגיטימית ● וגם מותר להעצב על קריסתו של מבנה היסטורי מרתק ● פרשנות

1

פעילי סביבה וחיפאים רבים עלצו הבוקר מול תמונות הקריסה של אחת הלבניות בבתי הזיקוק.

מהותית, אין להתמוטטות הלבנייה שום השפעה על הפעילות התעשייתית והיקף הזיהום של בז"ן. הלבניות לא פעילות כבר יותר מעשור, וממילא מעולם לא זיהמו שום דבר: מדובר במתקן לקירור מים שנבנה על ידי הבריטים, וגם בימים שבהם עדיין היה פעיל, האדים היחידים שעלו ממנו היו של קיטור.

סמלית, מדובר באירוע בעל חשיבות כמעט היסטורית. המערכה על עתיד התעשייה במפרץ נמצאת בעיצומה, וקריסה של האייקון שמזוהה עם בתי הזיקוק משולה לנפילה של קטע מחומת ההפרדה אם וכאשר תפרוץ האינתיפאדה השלישית.

כשהמבנה שמופיע על הלוגו שלך מתפורר לתוך עצמו בענן אבק, זה יוצר תחושה שאתה לא רלבנטי, מיושן, שזמנך עבר. בעולם שנשלט על ידי הדימוי החזותי והציוץ, לפריים של הלבנייה הקטומה עשויות להיות – או עלולות, תלוי מאיזה צד מסתכלים – השלכות מרחיקות לכת על הלך הרוח הציבורי.

2

אני מוכרח להודות שנחמץ ליבי כשראיתי את התמונות. הלבניות הן מבנים ייחודיים ומרתקים מבחינה ארכיטקטונית והנדסית, וכמובן בעלי ערך היסטורי – דרכן אפשר לספר את כל סיפור התפתחות התעשייה במפרץ, שהחלה כאמור כשהבריטים ניהלו את העניינים והעיר הייתה קטנה ורחוקה.

אחרי עשורים של התבוננות מבחוץ, זכיתי לפני מספר שנים להיכנס לתוך אחת מהן, כשזו הפכה למרכז מבקרים, והייתי אחוז השתאות: לעמוד בבסיס הלבנייה ולהסתכל כלפי מעלה, אל החלל העצום שהולך ונהיה צר, זו חוויה בעלת עוצמה. רבים מהמבקרים לא עומדים בפיתוי ומשחררים קריאות רק כדי לשמוע את ההד שחוזר מהדפנות העצומים.

הלבניות של בזן מוארות בלילה, אוקטובר 2006 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
הלבניות של בז"ן מוארות בלילה, אוקטובר 2006 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מרכז המבקרים, אגב, קיים ופעיל. ההתמוטטות התרחשה בלבנייה השנייה שבתחזוקה שלה כנראה השקיעו פחות. הביקור במרכז המבקרים עדיין מומלץ – אם כי הוא מגיע בעסקת חבילה עם סרטון ופסקול שמנסה לשכנע את האורחים שבתי הזיקוק הם בעצם הדבר הכי ירוק ובעולם ומה שמייצרים שם זה אוויר שושנים. את התכנים לא חייבים לקחת ברצינות – את המבנה כן.

3

שום תגובה מהצד הירוק לא החמיצה את הסמליות שבקריסה הזו. כל הפעילים והארגונים ששחררו הודעות, ציינו שמדובר בהוכחה לכך שהתעשייה בדרך לצאת ממפרץ חיפה. אלה תגובות לגיטימיות ומובנות.

התגובה של השרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לטעמי כבר פחות לגיטימית.

"סמל משמעותי של תחילת הסוף", היא צייצה הבוקר, "הפעם הקריסה התרחשה בטעות, הפעם הבאה תהיה מכוונת". לקינוח הוסיפה ש"לתושבי חיפה מגיע לחיות בסביבה בריאה".

סביר, ואולי אפילו רצוי, שהשרה תשאף להוציא את התעשייה מהמפרץ, אבל הסגנון, הסגנון. שרה בממשלה שמחה לאיד כשמבנה היסטורי קורס?

אפשר להוביל את התהליך המורכב של הוצאת התעשייה מחיפה בממלכתיות וענייניות, ואפשר בפופוליזם והתלהמות. הציוץ של גמליאל נשמע כמעט כמו איום לעלות על המפעלים עם D9, וזה לא נשמע הרבה יותר טוב מהאיום ששיגר בזמנו ח"כ מוטי יוגב לעבר בית המשפט העליון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 402 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

דוח שהגיע לידי זמן ישראל מעיד על שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ חיפה במהלך סגר הקורונה ● התעשיינים טוענים כי זו ההוכחה לכך שתרומת התעשייה לזיהום שולית ● הירוקים חושבים אחרת לגמרי: "המסקנה של הדוח היא שהתחבורה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הבנזן, וזה אומר שהתעשייה אחראית ליותר ממחצית"

עוד 844 מילים

מחאת האקלים פעילים העלו מיצג לילי על רקע המפעלים בחיפה

פעילי סביבה השתתפו בסוף השבוע ב"מחנה אקלים" ראשון מסוגו בקיבוץ יגור ● השיא: מיצג של מד טמפרטורות מול ארובות בז"ן

מחאת האקלים לא רק מתרחבת – היא גם הופכת יותר ויותר פוטוגנית.

כ-200 פעילים משורה ארוכה של ארגוני סביבה (בהם מגמה ירוקה, גרינפיס ישראל, והמרד בהכחדה) ערכו במהלך סוף השבוע את "מחנה האקלים" הראשון בישראל. המחנה נערך בקיבוץ יגור, ונועד להכשיר פעילים חדשים ולגבש את חברי התנועה. המחנה כלל בין השאר סדנאות בפעילות אקטיביסטית.

מחאת האקלים (צילום: אשיגא)
מחאת האקלים (צילום: דור נבו/אשיגא)

עם סיום המחנה, הפעילים יישמו פרק ראשון באקטיביזם, הצטיידו בעשרות לפידים וערכו מיצג של מד טמפרטורות על רקע הנוף של בז"ן והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.

מד הטמפרטורות מסמל את חציית רף ה-1.5 מעלות – שנחשב לנקודת האל-חזור של משבר האקלים במידה והאנושות לא תיגמל מהתלות בדלקים מזהמים ותוצרי תעשיית הנפט.

לפי פאנל האקלים של האו"ם, התחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית תגרום לנזקים אדירים שייצאו משליטה גם אם האנושות תפסיק לפלוט גזי חממה.

להערכת מדעני האקלים, הרף הזה ייחצה אחרי 2030, ולכן יש חלון הזדמנויות של כעשור שבו ניתן להפחית דרמטית את פליטת גזי החממה ולמנוע את נסיקת הטמפרטורות לתחום הקטסטרופלי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 155 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה