נושא
אדריכלות

הוא הקים את הפרברים בארצות הברית, ואז מנע משחורים לגור בהם

הוא עודד חיילים משוחררים לרכוש בתים בפרברים שהקים, אלא אם הם היו שחורים ● "נוכחתי לדעת שאם נמכור בית אחד למשפחה כושית, יסרבו אחר כך לקוחות לבנים להיכנס לסביבה זו", הסביר ויליאם לוויט ● המאבק במדיניות המפלה הגיע לשיא בפנסילבניה, כשזוג שחור רכש בית בשכונה שהקים איל הנדל"ן ● המחאה המקומית הצליחה, אך מעל 60 שנה אחר כך - 90% מתושבי השכונה הם לבנים

עוד 910 מילים

מוזיאון שואה חדש מנציח את הקורבנות דרך חפציהם האישיים

מברשת שיניים, קופסת איפור קטנה, מספריים גדולים, אספירין ● במוזיאון, שנחנך במחנה ההשמדה סוביבור, מוצגים פריטים שהתגלו בחפירות שנערכו במקום בשנים האחרונות ● מחנכים מישראל, פולין ומדינות נוספות יעברו סמינרים במוזיאון, כך שיוכלו לשלב את התכנים בשיעורים שלהם ● וגם: הדגם המרגש שפתר מחלוקת היסטורית

עוד 771 מילים

אחרי שהמועדונים החברתיים של ניו ג'רזי סירבו לקבל את הבנקאי היהודי, הקים אוטו קאהן את טירת אוהקה - שהפכה לאתר עלייה לרגל עבור ידוענים ובני אצולה ● בשיאה, עבדו בטירה למעלה ממאה עובדים, שהשתמשו במערכת סודית של מעברים כדי להישאר מחוץ לטווח הראייה של האורחים ● אחרי שיפוץ מקיף, הפכה הטירה לבית מלון, וכיום אף ניתן להזמין חדרים במחיר מופחת בשל הקורונה

עוד 1,361 מילים
מבט מהוואדי לכיוון שכונת אחוזה

תושבי רכס הכרמל בחיפה נאבקים בתכנית התמ"א הענקית באזור

ראשת העיר אמנם גיבשה מדיניות חדשה שמצמצמת את זכויות הבנייה בשכונות, אבל בקשות שהתקבלו עד מאי 2019 ימשיכו ליהנות מהמדיניות הקודמת ● תושבים טוענים: "מאות משפחות נוספו לשכונות הרכס ללא טיפול בתשתיות" ● "הורסים את המרחב הייחודי של שכונתנו המשלב יחסי עיר-טבע-נוף״ ● מנהל השקעות של תמ"א 38 בחיפה: "מי שבא לגור בעיר שיביא בחשבון שעיר היא יצור מתפתח, ושאף אחד לא יכול לנכס לעצמו קניין על הנוף, כי הוא שייך לכולם"

עוד 2,163 מילים ו-2 תגובות

בחזרה לעתיד כך נראתה ישראל בשנת 2020 לפני 30 שנה

"ישראל 2020" הוא מסמך התכנון השאפתני ביותר שחובר אי פעם בישראל ואחד המקיפים שחוברו בעולם ● כ-250 חוקרים עבדו במשך כשש שנים והגישו תכנית המקיפה אלפי עמודים ב-18 כרכים ● אמיר בן-דוד חזר אל פרופ׳ רחל אלתרמן, ממייסדות המיזם, כדי לשמוע איך העלייה מבריה״מ והסכמי אוסלו השפיעו על התכנית, ועל המהפך שהובילו ביישוב הארץ - אשר שינה את קו הרקיע של תל אביב לנצח

עוד 3,735 מילים ו-5 תגובות

מאחורי הבאוהאוס הסודות הנאציים של הבתים הכי יפים בת"א

הסכם שנוי במחלוקת איפשר ליהודים-גרמנים לחלץ חלק מכספם מאירופה באמצעות רכישת סחורות מהנאצים ● תערוכה חדשה חושפת כיצד נבנתה "העיר הלבנה" בעזרת אריחים, ידיות, קורות ומערכות חימום מתוצרת גרמניה הנאצית ● "זה טוויסט מאוד אירוני של הגורל"

עוד 916 מילים

סיור מהאגדות דאונטון דה רוטשילד

מלכה שמדליקה מפסק חשמלי בפעם הראשונה, ראש ממשלה שיוצא לעשן במרפסת ושאה פרסי שמשחק עם הפודל המשפחתי ● לא, לא מדובר בעונה חדשה של "אחוזת דאונטון", אלא באירועים שהתרחשו באמת באחוזה המפורסמת של משפחת רוטשילד בבריטניה ● כעת האחוזה נפתחת לציבור כמוזיאון - כולל התייחסות מפתיעה לישראל

עוד 1,056 מילים

הצל שלי ואני מחקר חדש קובע: הצל משתלם כלכלית

יושבים על ספסל? מחכים לאוטובוס? חוצים את הכביש? השמש קופחת, וקשה למצוא מחסה ● גם מעט הצל שבנמצא במרכזי הערים - עומד להיעלם ● הרשויות המקומיות מקדמות במרץ תכניות בנייה, המובילות לכריתת עצים במרכזי הערים על ימין ועל שמאל ● ככה זה כשליזמים יש לובי - ולעצים לא

באיחור קל של כמה עשורים, נראה שחשיבות הצל מתחילה לחלחל למוקדי קבלת ההחלטות בישראל. לפני כמה ימים המליצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאפשר לרשויות מקומיות להתקין פרגולות ומתקני הצללה אחרים מבלי לעבור את המסלול המסורבל והמתיש של אישורים והיתרי בנייה.

בישראל אפילו לצל יש ביורוקרטיה, ומעתה היא אולי תצטמצם מעט. עכשיו מפרסמים משרד הבינוי והשיכון ומשרד הבריאות מחקר משותף על ההיבט הכלכלי של הצל: מתברר, תחזיקו חזק, שהוא רווחי לאללה.

העבודה שהכינו במשרדי הממשלה על המשמעויות הכלכליות של הצל היא מסוג המסמכים שמתקבל ברגשות מעורבים. מצד אחד, במדינה מתוקנת חשוב לבחון חלופות בצורה מסודרת ולהצמיד לכל אחת מהן תג מחיר. מצד שני, לעתים נדמה שמרוב רצון להכניס כל סוגיה לטבלאות אקסל ולחפש הוכחה מדעית חותכת כדי להצדיק כל מהלך, שכחנו להשתמש בכלים פשוטים כמו שכל ישר ותפיסת עולם.

ואם התחשיבים היו מגלים שצל אינו כלכלי – האם זה היה אומר שאין בו צורך? גם חינוך ציבורי ובתי חולים אינם כלכליים. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו משלמים מסים, לא?

חתיכת צל (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)
חתיכת צל (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)

ובכל זאת, צריך לברך על העבודה שנעשתה במשרדי השיכון והבריאות, גם אם היא בסך הכל נותנת תוקף לדברים שכל בר דעת שצועד על מדרכה בישראל יודע מזמן: צל במרחב הציבורי מעודד אנשים לפעילות גופנית, אנשים שעושים פעילות גופנית הרבה יותר בריאים, ואנשים בריאים עולים הרבה פחות למערכת הבריאות.

ועוד: צל מגן עלינו מפני סרטן עור, וסרטן עור עולה המון למשלמי המסים. רק ב-2015 אובחנו 1,674 ישראלים במלנומה של העור, 185 נפטרו.

 ראש רשות מקומית אחד הציג את הטיעון הבא, במסגרת עימות עם הורים שמחו על כך שהמגרשים והחצרות בבתי הספר ביישוב חשופים לשמש: "כשהייתי ילד שיחקתי כל הזמן בשמש, ותתפלאו – אני בסדר גמור"

להצללה טבעית – כזו שמושגת באמצעות עצים וצמחים – יש יתרון נוסף: היא סופחת חלקיקים מזהמים ומשפרת את איכות האוויר שאנחנו נושמים, ואוויר נקי=פחות תחלואה=פחות נטל כלכלי על מערכת הבריאות. בעברית קוראים לזה WIN-WIN.

אבל עוד לפני החיים עצמם, צל הוא גם איכות חיים במובנה הבסיסי ביותר. ישראל הולכת ומתחממת. הקיץ משתרע על פני מחצית השנה, מאפריל-מאי עד אוקטובר-נובמבר. החוצות של רוב ערי ישראל הן מדבר בטון רותח ומסנוור. רחוב לוהט הוא רחוב מת: אנשים לא הולכים בו ברגל, ומעדיפים להתנייע מדלת לדלת במכונית ממוזגת.

עיר בלי צל היא עיר שמחסלת במו ידיה את העסקים הקטנים, את האינטראקציה הבין-אישית שמתקיימת ברחוב עירוני שוקק, את מה שהופך אוסף של בתים ואנשים להוויה אורבנית תוססת. עיר בלי צל היא מקום עצוב ושומם.

נסיונות הצללה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נסיונות הצללה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

אז למה כל כך הרבה ראשי ערים בישראל לא מבינים את זה?

פשוט כי הם לא חיים את זה. הם לא חווים את היומיום מנקודת המבט של ההורים הצעירים, שצריכים לדחוף עגלה ברחוב מוכה השמש, או של הקשישים שנמסים תוך כדי המתנה בתחנת האוטובוס. חלקם גם תקועים בעולם המושגים של העבר, שבו עור שחום ושזוף היו סמל סטטוס של הצבר הקשוח.

למשל, ראש רשות מקומית אחד, שבמסגרת עימות עם הורים שמחו על כך שהמגרשים והחצרות בבתי הספר ביישוב חשופים לחלוטין לשמש, הציג את הטיעון הבא: "כשהייתי ילד שיחקתי כל הזמן בשמש, ותתפלאו – אני בסדר גמור".

עצים דורשים תחזוקה והתעסקות. לחלק מהעצים שמטילים צל נדיב – מי אמר פיקוס? – יש שורשים פעילים מדי שמייצרים צרות צרורות למחלקות התשתית והביוב. עיריות נוטות לחפש לעצמן חיים קלים, וחיים קלים זה אומר עצים שאולי נרשמים בסטטיסטיקת העצים העירונית, אבל התרומה שלהם לצל אפסית. הם לא גורמים נזק, אבל גם לא מביאים תועלת. עצים פרווה.

קבוצות של פעילים שמכירים בחשיבות הצל והעצים מנהלות בימים אלה קרבות בלימה בכל רחבי הארץ. תכניות בנייה מקודמות במרץ והאווירה מעודדת יזמים וקבלנים להשתולל עם המישור ולכרות עצים על ימין ועל שמאל. גם מעט הצל שיש נמצא בסכנה. האינטרס הנדל"ני המידי תמיד נראה דחוף וחשוב יותר מהאינטרס הציבורי ארוך הטווח. ליזם יש לובי ועורך דין ולעץ לא.

צל הוא לא רק אינטרס עירוני, אלא גם ממשלתי. כשם שהממשלה תומכת בראשי ערים שמקדמים תחבורה ציבורית, היא צריכה לתת רוח גבית ותקציבית גם למי שמקדם צל, בעיקר כשמדובר בערים חלשות בפריפריה

טוב שיש עכשיו דוח ממשלתי רשמי, שקובע שהשקעה בצל היא השקעה עם תשואה גבוהה במיוחד, אבל הוא גם טומן פרדוקס: ההשקעה בצל יוצאת מתקציב העירייה; מהרווח – למערכת הבריאות למשל – ייהנה תקציב הממשלה. למה שלראש העירייה יהיה אכפת מהתועלות התקציביות של הצל למערכת הבריאות?

המסקנה היא, שצל הוא לא רק אינטרס עירוני, אלא גם ממשלתי. כשם שהממשלה תומכת בראשי ערים שמקדמים תחבורה ציבורית, היא צריכה לתת רוח גבית ותקציבית גם למי שמקדם צל, בעיקר כשמדובר בערים חלשות בפריפריה.

מעודד לדעת שסוגיית הצל מתחילה לפלס את דרכה אל הלשכות הנכונות. רק שהמרחק בין מודעות לבין תוצאות בשטח נמדד לעתים בשנים, ואין לנו את הלוקסוס לחכות את הזמן הזה. השמש מכה כאן ועכשיו, והדרישה הציבורית צריכה להיות פשוטה וברורה, כשם התערוכה הייחודית שפרופ' מרטין וייל הציג כבר לפני ארבע שנים: צל עכשיו!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
תודה אביב, על הפעילות המבורכת שלך בעניין הזה, ועל התמיכה החשובה שלך בהצלת עצי הפיקוס האדירים בשדרות ירושלים ביפו. כל מי שטיילו באירופה מבינים את החשיבות של עצי עד בערים הגדולות גם כשהאק... המשך קריאה

תודה אביב, על הפעילות המבורכת שלך בעניין הזה, ועל התמיכה החשובה שלך בהצלת עצי הפיקוס האדירים בשדרות ירושלים ביפו. כל מי שטיילו באירופה מבינים את החשיבות של עצי עד בערים הגדולות גם כשהאקלים מתון והשמש לא קופחת. נתון כלכלי נוסף: חיזוק התיירות, כי מקומות מוצלים וטבע בתוך העיר מושכים מבקרים. יש לעצים חשיבות אסתטית ומרפא לנפש ולגוף (מחקרים מהתקופה האחרונה מוכיחים שחולים מחלימים מהר יותר כשהנוף הנשקף מהחלון ירוק) וניטור זיהום האוויר גם לו יש השלכות כלכליות (סרטן הריאות, לא רק סרטן העור!).

עוד 736 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה