סיור שקיימתי במרחבי פארק אריאל שרון השוממים, ביום חול נאה של חורף 2020, הפך לימים לסדרת תחקירים בזמן ישראל, על מה שכיניתי "מוזיאון השחיתות של מדינת ישראל".

במהלך הסיור ההוא נתקלתי במעין גן שעשועים מתוחכם צבוע בכתום עז ומעוצב כדרקון המשתפל לאורך המדרון הירקרק. ילד קטן וחמוד, מהבודדים שהסתובבו בשטח הענק והמיותם הזה, חיפש את הכניסה למתקן, כשברק בעיניו.

הילד הקיף את הגדר 360 מעלות והקיף והקיף. עד שהגיע לשער הכניסה והתברר לו, לאכזבתו, ששער הכניסה נאטם והולחם. אכן, לא נעים לראות גן סגור.

מאוכזב ניסה הילד לטפס על הגדר ולהתפלח – אבל את זה אמא שלו כבר לא הרשתה, ובצדק. אחרי הכל, הורים אחראיים מאמינים שיש סיבה לגדר סביב מתקן משחקים. אולי הוא לא בטיחותי? אולי יש שם איזה בור נסתר?

כמה שבועות מאוחר יותר חשפתי את שערוריית המכרז המכור של מתקני המשחקים בפארק, אשר בעטיים בוזבזו מיליוני שקלים מבלי שהוקמה אף מגלשה אחת.

שנת הדרקון הכתום

אבל הדרקון היתום לא היה חלק מהתכנית ההיא. מתברר שהוא שייך למיני-שערורייה מגוחכת משל עצמו.

מתברר שהנהלת הפארק הזמינה את המתקן, העשוי מצמיגי אופניים ממוחזרים, לפני יותר משבע שנים מהאמן אפי חוג'סטה, שעבודותיו הידידותיות לסביבה מקשטות פארקים גם בחולון וברעננה.

המטרה הייתה ליצור מתקן משחקים שמבנהו מאתגר את החשיבה של הילדים תוך כדי הנאה. חוג'סטה הקים את הפסל וקיבל את התשלום. כמה זה עלה אין לדעת כי בפארק לא מוסרים תשובות.

המטרה הייתה ליצור מתקן משחקים שמבנהו מאתגר את החשיבה של הילדים תוך כדי הנאה. חוג'סטה הקים את הפסל וקיבל את התשלום. כמה זה עלה אין לדעת כי בפארק אריאל שרון לא מוסרים תשובות

אבל בינתיים ב-2017, סביב התכניות לפתוח את המתקן המפתה באופן רשמי (האמן טוען שבמשך שנתיים פעל הפסל באופן "בלתי רשמי"), הוזמן גם מכון התקנים ומצא שהמתקן אינו בטיחותי. חוג'סטה טוען שיועץ בטחון מטעם הפארק דווקא טען שהמתקן בטיחותי לגמרי, אבל בכל מקרה – המילה האחרונה שייכת למכון התקנים.

אז מה עשו בפארק? תקציב לתקן את המתקן בהתאם להנחיות הבטיחות כנראה כבר לא היה (מה גם שב- 2017 כבר התגלו השחיתויות בצמרת הפארק ורשות החברות עצרה את כל תקציבי הפיתוח). אז גידרו את המתקן והפכו אותו לפסל דומם. עד עצם היום הזה.

פארק אריאל שרון (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

האמן מאוכזב

האמן חוג'סטה מאוכזב: "צריך לפעול ולייצג את הילדים מול אותם הפקידים שפועלים מתוקף חוק שאולי עושים הכל לבטיחות הילד, ושכחו שאנחנו כמבוגרים צריכים להעניק את התנאים להתפתחות הילד".

הנה הכסת"ח הישראלי במלוא תפארתו, מגודר בשכבת שומן של חלמאות: המתקן נראה מזמין, הכסף כבר הוצא, אבל הפארק מסרב לקחת אחריות, אז הוא מקיף אותו בגדר.

בינתיים, הורים שאוהבים את הפסל הקימו קבוצת ווטסאפ במחאה על הגידור המגוחך, וטוענים באוזנינו: ממילא הילדים מקפצים באין-מפריע מעל הגדר בסופי השבוע ומשתעשעים במתקן בכייף. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

ביקשנו מעט הסברים מהנהלת פארק אריאל שרון, שהיא חברה ממשלתית הממומנת מכספי הציבור, אבל אף אחד לא עונה לנו. הפארק מתנהל ללא מנכ"ל וללא דובר כבר למעלה משנתיים, וההנהלה ממלאת פיה מים

ביקשנו מעט הסברים מהנהלת פארק אריאל שרון, שהיא חברה ממשלתית הממומנת מכספי הציבור, אבל אף אחד לא עונה לנו. הפארק מתנהל ללא מנכ"ל וללא דובר כבר למעלה משנתיים, ופורום ההנהלה ממלא פיו מים.

אז נסכם: שישה מתקני משחקים היו אמורים לקום ברחבי פארק אריאל שרון, הריאה הירוקה הגדולה ביותר באזור המרכז. אחד הוקם – ונסגר בגלל בעיות בטיחות. על השני שילמו מראש – והמתקנים יושבים במחסן שנים ומעלים אבק. וארבעת האחרים כיכבו בדוח מבקר הפנים, כחלק ממכרזים תפורים ופגומים, וכנראה כבר לא יוקמו לעולם. ולתפארת מדינת ישראל.