נושא
ביטוח

"אטרקצ'י תבע בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט"

בית המשפט דחה על הסף תביעה של יעקב אטרקצ'י נגד חברת ביטוח לאחר שעשה תאונה עם בנטלי ששווייה מעל 2 מיליון שקל ● השופט כתב כי אטרקצ'י, בעלי חברת בנייה ואיש סודו של נתניהו, לא הגיש את התביעה "בידיים נקיות" וכי "אינו רשאי להעלות טענות חסרות בסיס כשהראיות מצביעות על היפוכו של דבר" ● עו"ד התובע: "השופט ניצל את מעמדו להכפיש את שמו הטוב של אטרקצ'י"; יוגש ערעור ● בתוך כך, נחשפה בהליך עדות למחירים הגבוהים של יבואניות הרכב על חלפים, ופירצה ברישום טרייד-אין

עוד 1,979 מילים

אין ביטוח לים המלח

פסולת מלפני שבועיים, חוף הרוס מלפני עשור: בארץ הבולענים על גדות ים המלח הכל עומד במקום, בלי אפשרות לנקות או לשקם, בגלל שאין ביטוח ● מיקי רוזנטל וחבריו למיזם הצלת ים המלח מציעים לממשלה להקים ביטוח בנוסח הפול לנהגים ● זה יאפשר להנגיש את הטבע המופלא לציבור, לחנוך שבילי טיולים ורכבל מעל הבולענים, ואולי גם להציל את הים עצמו

עוד 925 מילים

"הבורסה בישראל בסכנה ברורה ומיידית"

מתחילת השנה הבורסה בתל אביב והשקל מציגים תשואות חלשות ● הציבור הישראלי מגיב במכירת קרנות נאמנות המשקיעות בישראל לטובת ני"ע בחו"ל ובמט"ח ● ההסטות מתרחשות בעיקר בכספים הנזילים ופחות בחיסכון הפנסיוני ● מנהל השקעות: "רואים יציאה רוחבית מכל האפיקים בישראל" ● מייסד אתר פאנדר: "עדיין מדובר במיעוט. יכולים להיות עוד רבים"

עוד 1,150 מילים

המדינה מפספסת הזדמנות להגדיל קצבאות קרנות פנסיה בכ-4%

אקטוארים בכירים טוענים כי המפקח על הביטוח צריך להגדיל את הנחת הריבית לקצבאות בקרנות הפנסיה, בהמשך להעלאת ההגנה לתשואה בחוק ההסדרים ● זה לא קורה, והתוצאה היא שמנהלי ההשקעות בקרנות מכוונים נמוך מדי וביטוחי המנהלים מקבלים עדיפות שיווקית ● מומחה פנסיוני: "הקצבאות יכולות לגדול ועלויות הביטוח להיות זולות יותר. רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה"

עוד 1,114 מילים

הפריצה לשירביט עלולה להיות פיילוט לקראת הדבר הגדול הבא

שש שנים לפני הפריצה למאגרי שירביט התקבל בהנהלת בנק לאומי אימייל מגורם אנונימי שטען כי הוא מחזיק בפרטי לקוחות הבנק, ודרש כופר של 3 מיליון דולר בתמורה לאי-פרסומם ● כבר אז היה ברור שפוטנציאל הנזק של אירוע כזה הרסני, וראש הממשלה ובכירי המשק שותפו בפרטים ● אבל במבחן התוצאה לא ברור אם הרשויות הפיקו לקחים, ונראה שלאזרחים אין סיבה להיות רגועים ● פרשנות

עוד 807 מילים

תחקיר זמן ישראל העוקץ הפיננסי של ההלוואות הטלפוניות

שלל גופים מיירטים לקוחות בטלפון וגובים מהם סכומי כסף גדולים על שירות שאפשר לקבל בחינם או בתשלום סמלי ● הם מפרסמים הצעות להלוואות, אך בהמשך מתברר שהם רק מתווכים אותן ללקוחות, במקרה הטוב - או סתם גובים כסף ונעלמים, במקרה הפחות טוב ● התעשייה הזו פורחת בעקבות משבר הקורונה, כאשר ישראלים רבים מסווגים כמסורבי אשראי וצריכים לחפש את הכסף מחוץ לבנקים

עוד 1,954 מילים ו-3 תגובות

רוצחים ויורשים כך משתלטים רוצחי נשים על העיזבון שלהן

על פי חוקי הירושה בארץ, במקרה שבו בעל רוצח את אשתו הוא זוכה ב-75% מהרכוש בתקופת הביניים בין המעצר ועד גמר המשפט ● ילדיהם של בני הזוג לא זכאים לקבל כמעט כלום, ואפילו ביטוח החיים של האם נשאר על פי חוק בחברת הביטוח ● עכשיו נמאס לילדי הנרצחות לשתוק והם מדברים לראשונה ● "למי אמא שלנו הייתה רוצה שהרכוש שעבורו עבדה כל חייה יגיע - אל הרוצח שלה, או אל הילדים שלה שביום אחד נותרו חסרי כל? זהו חוסר צדק משווע" ● הרווח השולי של רצח בתוך המשפחה

עוד 2,898 מילים

פרשנות שקד מציגה: באחריות, למען הטייקונים

כשרת משפטים פעלה שקד שוב ושוב למען הבנקים, חברות הביטוח, הטייקונים, תאגידי הענק והחבר אפי נוה - וסיכלה רפורמות חשובות במשק ● ומי שילם את המחיר? כל אזרחי ישראל, ימניים ושמאלנים

לא משנה אם אתם אנשי ימין או שמאל, חילוניים או דתיים, העובדה שאיילת שקד עומדת לרוץ בראש מפלגה משמעותית בבחירות הקרובות – "הימין החדש", או אפילו מפלגות הימין כולן – היא לא בהכרח בשורה משמחת עבורכם.

מאחורי הכותרות הגדולות על ימניזציה של מערכת המשפט, כשרת משפטים שקד פעלה והצליחה לסכל שוב ושוב הצעות חוק ורפורמות, שאיימו לפגוע באינטרסים של בן בריתה הגדול – יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה – והקולגות שלו. היא פעלה כך למרות שההצעות שסיכלה נהנו מקונצנזוס בכנסת.

כדי להבין עד כמה הקשר שקד-נוה היה קרוב נחזור ל-22 בנובמבר 2018, אז הצטרפה שקד כשרת המשפטים, לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

תמוה היה למצוא את שקד בפגישה משותפת עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה כי העביר מקורבת שלו במרמה בנמל התעופה בן גוריון, ורגע לפני שפרצה לעולמנו פרשת "מין תמורת מינויים".

אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תמוה עוד יותר היה לראות את שקד במשרד המייצג את מיטב הטייקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה, ובין השאר נמצאים בה בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

שקד התייצבה לצד התאגידים מול הצעת חוק שעלולה הייתה לפגוע באותם תאגידים, ופעם אחר פעם פעלה לסיכול הצעות ורפורמות שעלולות היו לפגוע באינטרסים שלהם, ולהיטיב עם הלקוחות של התאגידים האלה.

1. התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם

כלכלנים ופרשנים רבים סבורים כי שוק המשכנתאות בארץ בנוי על מעין "מלכודת פיננסית": הבנקים "מפתים" את הלקוח לקחת משכנתה "זולה" בתחילת הדרך, ועם התקדמות תקופת ההלוואה, הם "מכניסים" ללווה את כל התוספות היקרות.

כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתה, מסבירים המומחים, דורש ממנו הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם, בשווי של עד עשרות אלפי שקלים.

בכנסת היה קונצנזוס לשינוי מודל עמלת הפירעון המוקדם, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית

לפיכך, עמלת הפירעון המוקדם מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתה, מונעת פתיחת שוק מחזור משכנתאות מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ל"לקוחות שבויים" של הבנק למרבית שנות חייהם.

העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון ששרר ב-1981, אז הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד, כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירוויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה שקד להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה מכך ההצעה נגנזה סופית.

פורסם על ידי ‏‎Moriel Matalon‎‏ ב- יום שישי, 23 בנובמבר 2018

2. פגיעה בחוק הריכוזיות

חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד.

אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)
אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)

ב-2017 הודיעה חברת אי.די.בי שמיוצגת על ידי גורניצקי ושות', שלא תוכל לעמוד בתנאי החוק. פירמידת אי.די.בי כללה 4 שכבות, כשהשכבה הרביעית והאחרונה הייתה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש).

אי.די.בי הודיעה לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את השכבה הרביעית וניצלה פרצה בחוק: היא ביקשה למכור את מניותיה בדסק"ש לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.

למרות הלחצים שהופעלו על שקד, היא סרבה לתקן את חוק הפירמידות העסקיות באופן שימנע מאי.די.בי לבצע את הקומבינה. בתגובה פנתה יו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, לשקד ואמרה: "אישורך את מהלך האקרובטיקה הפיננסית של אי.די.בי הוא בבחינת פגיעה אנושה בחוק הריכוזיות".

סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)

3. דחיית יישום החוק לסימון מזון מזיק

בשלהי 2017, נחקקה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות, שנועדה להזהיר את הציבור מפני מזונות שעלולים להזיק לבריאותו.

למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – מהלך שהיה אמור להיטיב עם בריאותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה – היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020.

חוק שהעבירה שקד, סינדל אפשרות להחיל מידית את רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים, והכל בטענה שזו עלולה לפגוע בחברות המזון. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.

חלק מתאגידי המזון הגדולים יוצגו בשנים האחרונות על ידי גורניצקי ושות'.

4. הטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

מוסד בוררות מול חברות הביטוח נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט, במקום לתת להם את הכספים המגיעים להם על פי תנאי הפוליסה.

דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. בעקבות החוק השפיל בן בריתה של שקד, אפי נוה (המייצג בעצמו את מנורה), את סלינגר בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, וכינה אותה "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

למרות שפורמלית שקד תמכה בהצעה, מאחורי הקלעים היא פעלה לסרס אותו, כפי שנחשף ב"כלכליסט". יוזמת הבוררות מוסמסה לבסוף, ושקד מיהרה להביע תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, המקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.

5. סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן

יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, סיפר ל"זמן ישראל" על לחצים שהפעילה שקד במטרה לצמצם את כוחה של ועדת פישמן, שבאה לחקור את הכשלים בהתנהלות הבנקים ביחס ללווים הגדולים.

איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הופעלו לחצים מאוד גדולים על הוועדה החקירה הפרלמנטרית. השרה לשעבר שקד נפגשה איתי פעמיים שלוש במטרה לאזן את הוועדה", אמר כבל.

לבסוף אכן סמכויות הוועדה לא הורחבו בשל התנגדות שקד, והמערכת הבנקאית יכלה להסתיר מפני הציבור מידע חיוני שיכל לחשוף מחדלים גדולים תחת הסעיף של "סודיות בנקאית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
אם כל הכתוב מדויק ואמת, היא לא ראויה להיבחר שוב כי משרתת למעשה את הקבוצות האליטות השולטים במשק הישראלי במקום לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל ליצור להם חיים טובים, קלים ופשוטים. עצוב מאד ... המשך קריאה

אם כל הכתוב מדויק ואמת, היא לא ראויה להיבחר שוב כי משרתת למעשה את הקבוצות האליטות השולטים במשק הישראלי במקום לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל ליצור להם חיים טובים, קלים ופשוטים. עצוב מאד
לא לבחור בה!!!

עוד 798 מילים ו-5 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה