הנה משפט שעד לא מזמן קשה היה להאמין שייכתב בישראל ברצינות ולא במדור סאטירי נשכני: היום תעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק שהגיש ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שמטרתה להעניק לאיתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, סמכויות מרחיקות לכת וחסרות תקדים, ובהן הסמכות להוציא צווי מעצר מנהליים לאזרחים, מטעמי שמירה על ביטחון הציבור.

כדי להורות על מעצר מנהלי כזה, השר יזדקק לבקשה ממפכ"ל המשטרה, ולהסכמה של היועצת המשפטית לממשלה.

איתמר בן גביר בישיבת סיעת עוצמה יהודית בכנסת, 12 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וזה לא הכול: על פי הצעת החוק שתעלה היום לדיון, יוענקו לבן גביר סמכויות להוציא מיוזמתו – ובלי להזדקק לכל הסכמה או אישור נוספים – צווי הגבלה שונים. הוא יוכל להורות למשטרה להטיל הגבלות על תנועה, הגבלות על מקום מגורים, מניעת יציאה מהארץ, שלילת גלישה באינטרנט ועוד.

העילה להעניק סמכויות חריגות כאלה לאדם שלא ידוע כשומר חוק מובהק או כמי שמכבד ערבים ונוהג בהם בהגינות – היא הצורך הבהול להילחם באלימות בחברה הערבית.

"שימוש בכלים אלה יסייע למשטרת ישראל על סמך מידע מודיעיני ובמקרים חריגים להרחיק עבריינים בכירים מחוללי פשיעה ובכל לצמצם מאוד את האלימות והפגיעה בחפים מפשע", נכתב  בהצעת החוק שתועלה היום לדיון.

אלא ששב"כ והיועצת המשפטית לממשלה צפויים להתנגד נחרצות למהלך כזה. נציגיהם יסבירו בוועדה, שהגבלות כה חמורות על חירויות של אדם מבלי שמוצגות נגדו ראיות בבית משפט, צריכות להיות שמורות רק לצורך ביטחוני חמור ולמצבי קיצון. או בעברית פשוטה: פגיעה כזו בדמוקרטיה לא מתאימה במקרה של ערבים שחיים בתוך ישראל, אלא רק לערבים בשטחים.

ההערכות הן שגם אם החוק יעבור את כל הליכי החקיקה, הוא ייפסל לבסוף בבג"ץ. אבל זה יקרה רק אם בג"ץ אכן יוכל לפסול חקיקה כזו. ההפיכה המשטרית שמקדמת הקואליציה חותרת למנוע מבג"ץ את האפשרות לפסול חוקים כאלה, או לאפשר לכנסת להתגבר על פסילה כזו של בג"ץ.

בן גביר, בכל מקרה, ינפנף בחוק הזה שלא יעבור ויטען שהוא לא הצליח להתגבר על הפשיעה בחברה הערבית, כי השמאלנים והמשפטנים שלהם לא העניקו לו את הכלים שנחוצים למלחמה כזו.

הפגנה מ-2019 של ערביי ישראל נגד הפשע והאלימות שפוגעים בחברה (צילום: דוד כהן/פלאש90)

בזמן שהמחוקקים הישראלים בורחים מאחריות ומטיחים האשמות, האלימות מוסיפה להשתולל ברחובות הערים הערביות. מרוואן אלקנג', בן 28, שנורה אתמול למוות בנצרת הוא הקורבן ה-103 בחברה הערבית מאז תחילת השנה.

על פי ההערכות, הרצח הזה קשור לסכסוך דמים בצפון בין משפחות בכרי וחרירי, שתוך פחות משנתיים גבה את חייהם של 29 קורבנות, חמישה מהם בטבח האכזרי ביפיע בשבוע שעבר.

איך מתמודדים עם גל אלימות כזה? כמובן, מקימים ועדה מיוחדת שתעסוק בנושא.

הממשלה צפויה לאשר היום את הרכב ועדת השרים לענייני החברה הערבית, שבראשה יעמוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ולצידו לא פחות מ-15 שרים, בהם שרת ההתיישבות אורית סטרוק ושר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, שיהיו להם בוודאי רעיונות מקוריים, שנשענים על ההיכרות העמוקה שלהם עם החברה הערבית ועם מקורות האלימות בתוכה.

למרבה הצער לא יהיו בוועדה שרים ערבים, כי אין שר ערבי בממשלה (בממשלה הקודמת כיהן בוועדה השר עיסאווי פריג' ממרצ). וכך, הנציג הערבי היחיד בוועדה שנועדה להתמודד עם אלימות בחברה הערבית יהיה מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, חסאן טופארה.

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בקפלן, תל אביב, 17 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

גם זה מסימני הימים המשונים שאנחנו חיים בהם: בהפגנה השבועית שנערכה אתמול ברחוב קפלן בתל אביב, יותר ממאה אלף איש הריעו ממושכות לעו"ד עמית בכר, שיתמודד ביום שלישי הקרוב מול עו"ד אפי נוה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין.

אחרי הקרב על מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, שהסתיים בתבוסה משפילה של הקואליציה, הפוקוס עובר לבחירות ללשכה. וכך שתי זירות של פעילות פוליטית שעד כה כמעט שלא עניינו את הציבור, הן עתה המוקד למאמצים אדירים מצד אחד, ולזעם ציבורי מצד שני.

"הקואליציה רצתה לראות אם היא יכולה להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים דרך לשכת עורכי הדין", אמר אתמול עו"ד בכר, לקול צעקות "בושה! בושה!" של המפגינים בקפלן, "מה שהם לא הצליחו לעשות בחקיקה הם מנסים לעשות באמצעות בחירת ראש לשכה עבריין".

הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: שר המשפטים שעומד בראשה, שרה נוספת בממשלה, שני חברי כנסת, נשיאת העליון, שני שופטים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

את הנציגים של לשכת עורכי הדין בוחר יו"ר הלשכה, והשר יריב לוין יודע שאם שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו תומכי הרפורמה שלו, הרי שיחד איתו, עם השר הנוסף ועם ח"כ מהקואליציה שייבחר, יהיה לו רוב של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה.

זה רוב שלא מאפשר בחירת שופטים לעליון (לכך נדרש רוב של שבעה חברי ועדה) אבל זה כן רוב שמספיק למינוי של שופטי שלום ומחוזי, וכן כדי למנות את נשיא בית המשפט העליון הבא, שיחליף את אסתר חיות עם פרישתה בעוד כארבעה חודשים.

עו"ד נוה אמור לספק ללוין את הסחורה הזו, והוא נהנה עכשיו מרוח גבית של ערוץ 14 והדוברים הקולניים של הימין ברשתות החברתיות. הוא כבר כיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין בין השנים 2015-2019, ופרש מהתפקיד לאחר שנחשד בכך שפעל למינוי וקידום שופטת תמורת שוחד מיני (בפרשה שזכתה לכינוי "מין תמורת מינוי"), פרשה שעליה לא הוגש לבסוף כתב אישום, בשל העובדה שהראיות המרכזיות בפרשה הושגו שלא כדין.

בספטמבר 2022 הורשע נוה בעבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק וקבלת דבר במרמה, לאחר שניסה לסייע לבת זוגו לצאת מישראל ולהיכנס אליה בלי להציג דרכון.

כוחות הביטחון מגיעים לבית הספר בלהוביריה בעקבות המתקפה הרצחנים שארעה שם, 17 ביוני 2023 (צילום: AP Photo)

41 בני אדם, בהם 38 ילדים וילדות, נרצחו בסוף השבוע במתקפת טרור אכזרית במיוחד על בית ספר בלהוביריה, לא רחוק מהגבול עם קונגו.

ממשלת אוגנדה הטילה את האחריות למתקפה הקטלנית על ארגון טרור בשם "הכוחות הדמוקרטים המאוחדים", המזוהה עם דאע"ש. על פי הדיווחים מאוגנדה, מחבלי הארגון הציתו את חדרי המגורים בשטח בית הספר, רצחו תלמידים במכות מאצ'טה וביריות. לפחות שישה תלמידים נחטפו על ידי חברי האירגון וככל הנראה הובלו לקונגו הסמוכה.

ארגון הטרור "הכוחות הדמוקרטיים המאוחדים" פועל בשנים האחרונות מתוך בסיסים במזרח קונגו, ומטרתו לערער את הסדר באוגנדה.

חברי הארגון מתנגדים לשלטונו של הנשיא יוברי מוסווני, שנמצא בשלטון מאז 1986. ב-1998 יוחס לארגון התקפת טרור על בית ספר אחר באזור הגבול, התקפה שבה נרצחו 80 תלמידים. בחודש מרץ האחרון יוחסה לארגון התקפת טרור בקונגו שבה נרצחו 19 בני אדם.

דניאל אלסברג ב-28 באפריל 1973, מדבר עם עיתונאים על מדרגות בניין האף-בי-איי בלוס אנג'לס (צילום: AP Photo/Wally Fong)

קשה להעריך כמה אמריקאים וכמה וייטנאמים חבים את חייהם לדניאל אלסברג, שמת ביום שישי בארה"ב בגיל 92.

אלסברג היה אנליסט צבאי בפנטגון, וב-1971 הוא הדליף ל"ניו יורק טיימס" ול"וושינגטון פוסט" אלפי מסמכים מסווגים (הידועים מאז בכינוי "מסמכי הפנטגון") שחשפו כיצד ממשלים אמריקאים שונים שיקרו לציבור בנוגע למלחמת וייטנאם.

חשיפת מסמכי הפנטגון זעזעה את הציבור האמריקאי וזירזה את הוצאת הכוחות האמריקאים מווייטנאם. המסמכים חשפו כי ארבעה נשיאים – דווייט אייזהאור, ג'ון קנדי, לינדון ג'ונסון וריצ'רד ניקסון – הרחיבו את המלחמה בלי לקבל אישור מהקונגרס תוך הטעיית הציבור בארצות הברית.

להדלפת הענק של אלסברג הייתה השפעה עצומה גם על חופש העיתונות באמריקה. ממשל ניקסון ניהל נגדו מסע הכפשות שכלל האשמה בריגול, אבל בסופו של דבר פסק שופט פדרלי לטובתו וקבע כי דווקא הממשלה אחראית ל"התנהגות בלתי הולמת", ובבית המשפט העליון הגנו על זכותם של העיתונים לפרסם את המסמכים המודלפים.

אלסברג, שידע בחודשים האחרונים שהוא עומד למות, העניק ל"פוליטיקו" לפני שבועיים ריאיון אחרון, והיה לו מסר חשוב למדליפים שמבקשים לחשוף עוולות:

אחרי החגיגה המרגשת במונדיאליטו עם נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 20, בא הזמן לנחות אל קרקע המציאות העגומה עם הנבחרת הבוגרת של ישראל.

הנבחרת ניצחה ביום שישי בלילה במאמץ ועם הרבה מאוד מזל את נבחרת בלארוס, במסגרת מוקדמות יורו 2024. הבלארוסים הובילו 1:0 עד הדקה ה-85. בעיטת עונשין מ-11 מטר של שון וייסמן וכדור קרן ישיר של אוסקר גלוך בתוספת הזמן, סידרו לישראל ניצחון חוץ חשוב.

העניין הוא שבלארוס היא אחת הנבחרות החלשות באירופה – נבחרת שלא ניצחה ב-16 משחקיה האחרונים. ומשחק החוץ התנהל במגרש ניטרלי ללא קהל. כך שלא מדובר בהישג להתגאות בו.

מחר תפגוש הנבחרת באצטדיון טדי בירושלים את נבחרתה החלשה של אנדורה (שהפסידה ביום שישי 2:1 לשוויץ) ואם לא יהיה איבוד נקודות מביך מאוד במשחק הזה, נחכה לספטמבר ולקרב הגדול מול רומניה על כרטיס העלייה השני, בהנחה שהמקום הראשון בבית מובטח לנבחרת החזקה של שוויץ, שנחשבת לרמה אחת לפחות מעל כל הנבחרות האחרות בבית.