אמיר בן-דוד  
 
9 בתשע: סדר יום חדש עם אמיר בן-דוד
יום רביעי, 28 יוני 2023
 
בן-גביר נגד ברק וגולן

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גילה מי באמת מסכן את ביטחון המדינה. אלה לא נערי הגבעות ששורפים בתים בשטחים, וגם לא משפחות הפשע בחברה הערבית שרוצחות חפים מפשע. אלה ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן.

צוות משטרתי (שהוקם במקור כדי לזהות מראש ניסיונות הסתה בקרב פלסטינים) יבחן את הכרזותיהם האחרונות של ברק וגולן, ויבדוק אם הן נופלות להגדרה הרחבה, הכללית, והפרוצה לחלוטין של "המרדה" בחוק העונשין.

יאיר גולן ואהוד ברק ב-2019 (צילום: פלאש90)
יאיר גולן ואהוד ברק ב-2019 (צילום: פלאש90)

הטריגר לבדיקה המשטרתית הוא ראיון שנתן אתמול גולן לרשת ב', שבו אמר:

"הממשלה הזו מנסה לחסל את הדמוקרטיה הישראלית. מול הניסיונות האלה נציג התנגדות אזרחית חד משמעית ברורה, ואם נצטרך להגיע למרי רחב היקף ובלתי אלים זה מה שנעשה. אני קורא כאן, במסגרת הסביר ובלי לנקוט באלימות – לעשות גם דברים בלתי חוקיים".

גם ברק קרא בהפגנה הגדולה בקפלן במוצאי שבת ל"מרי אזרחי". שניהם אמנם הדגישו בדבריהם שאסור בשום אופן להשתמש באלימות, אבל כן המליצו לבדוק את גבולות החוק ואף לחצות אותו.

האם זו המרדה? אם קוראים את הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין, התשובה חיובית. הבעיה היא שסעיף ההמרדה בחוק העונשין הוא סעיף מפוקפק מאוד, שנשאר בספר החוקים מימי המנדט, ומאז ממעטים מאוד להשתמש בו.

בזמנו, השופט אהרן ברק (כן, הוא!) כתב על עבירת ההמרדה:

"ניסוחה של העבירה עמום וגבולותיה רחבים מדי. היא משקפת תפיסת עולם שאינה דמוקרטית. היא תואמת שלטון מנדטורי, שאינו שלטונו של העם, על ידי העם, למען העם. היא אינה מעניקה משקל מספיק לחופש הביטוי".

"זה לא חשד להמרדה. זה ניסיון הפחדה פוליטי מהזן הירוד שנהוג במשטרים רקובים", הגיב אתמול אהוד ברק. וגולן הוסיף: "הזוי שדווקא בן גביר, עם 53 כתבי אישום ושמונה הרשעות, מוביל את הצוות".

נראה שלכולם ברור כי הבדיקה הזו נועדה בעיקר ליחסי ציבור – כמו החלטות רבות של בן גביר. היא לא תבשיל לידי כתבי אישום על המרדה נגד ראש ממשלה וסגן רמטכ"ל לשעבר. מה שכן: היא תזריק אנרגיה חדשה למחאה נגד הממשלה. כמו כמעט כל החלטה שמתקבלת בירושלים לאחרונה.

 
קורבנות נוספים ערב חג הקורבן
מסגד אל אקצא מתקשט לכבוד עיד אל-אדחא, 28 ביוני 2023 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
מסגד אל אקצא מתקשט לכבוד עיד אל-אדחא, 28 ביוני 2023 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

אתמול התחיל חג הקורבן (עיד אל אדחא) שנחשב לחג החשוב ביותר בלוח השנה המוסלמי. הוא יימשך ארבעה ימים, שבהם המאמינים המוסלמים האדוקים מקיימים את מצוות החג' (עלייה לרגל למכה) או מקיימים טקסים בביתם, שבמרכזם הקרבת טלה והכנת בשרו לסעודת חג ותרומה לעניים.

מקובל לקשר את החג הזה לסיפור "עקדת יצחק", שמתואר בקוראן רק כ"עקדת אברהם", בלי להזכיר את שם הבן שאותו נקרא אברהם להקריב לאלוהים. על פי הפרשנות המוסלמית זה היה דווקא ישמעאל ולא יצחק שאברהם לקח איתו למזבח.

כל זה נשמע אירוני במיוחד על רקע ההתרחשויות האחרונות. אתמול נוספו לרשימה המתארכת של קורבנות האלימות בחברה הערבית שלושה נרצחים נוספים.

אתמול נוספו לרשימה המתארכת של קורבנות האלימות בחברה הערבית שלושה נרצחים נוספים

שורת מעשי האלימות האחרונה התחילה סמוך לשמונה בערב, כשאב ובנו נפצעו באורח בינוני ביריות בכפר קרע. זמן קצר לאחר מכן נרצח ביריות אמיר סואעד, בן 32, בשפרעם. כשעה אחריו נורה למוות אשרף אבו נסאר, בן 30, בכפר כנא. ולקראת חצות נרצח חסן אבו לטיף, בן 17, ברהט. בנוסף, נער בן 16 נדקר בטירה ועוד שלושה גברים נפצעו מיריות בטייבה, אכסאל ובקה אל גרבייה.

וכל זה קרה תוך כמה שעות, אתמול בערב.

גל הרציחות אמש מעלה את מספר הקורבנות בחברה הערבית מאז תחילת השנה ל-109. 96 מתוכם נורו למוות. באף אחד מהמקרים אתמול לא נתפסו היורים.

משטרת ישראל נראית חסרת אונים לחלוטין מול גל האלימות, שככל הנראה מטריד כרגע את השר הממונה על הביטחון הלאומי פחות מהכרזות של אנשי שמאל על כוונתם להילחם בהפיכה המשטרית.

 
לא בריא לחיות בפריפריה
בית חולים, אילוסטרציה. התינוקת הובהלה לסורוקה ומתה לאחר זמן קצר (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
בית חולים, אילוסטרציה. התינוקת הובהלה לסורוקה ומתה לאחר זמן קצר (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

ועדת הבריאות של הכנסת דנה אתמול בתופעה איומה, שמוכרת היטב לכל מי שנזקק לשירותי בריאות מתקדמים בישראל: אם אתם או אהוביכם חליתם חלילה בסרטן, עדיף לכם לחיות באזור המרכז. ככל שתגורו רחוק יותר מגוש דן, תאלצו לנדוד עשרות קילומטרים כדי לקבל מענה למצוקותיכם.

קרן אלמליח, חולה בסרטן השד שגרה בצפת, סיפרה לחברי הוועדה שכדי לקבל טיפול למחלתה, היא "צריכה לנהל סיכונים ולחשוב פעמיים האם לכתת את הרגליים ולהתאשפז במרכז, כדי לתקן את כל המדדים ולהחזיר אותי למצב יציב, או להתאשפז במחלקות פנימיות ב'זיו' בצפת ולסכן את עצמי".

הסיבה היא העדר מחלקות אונקולוגיות ייעודיות בבתי החולים המרוחקים מהמרכז, מה שמוביל לכך שחולי סרטן מאושפזים במחלקות פנימיות רגילות, ונחשפים כך לשלל סכנות.

פרופ' עידו וולף – יו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות – אמר בדיון שנערך אתמול, שהבעיה מוכרת וכי נעשית עכשיו "עבודה של משרד הבריאות כדי למפות את המצב הקיים".

ח"כ מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי הגיב: "אתה צוחק עלינו? עכשיו אתם תעשו מיפוי? 40 שנה יש פערים ורק עכשיו אתם עושים מיפוי?"

 
הנגיד נגד הממשלה
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון (צילום: פלאש90)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: פלאש90)

בתחילת השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ ינון אזולאי מש"ס, לפיה נגיד בנק ישראל יקבע – באישור שר האוצר – את הריבית המינימלית שישלמו הבנקים על יתרת זכות בחשבונות עובר ושב.

על פניו, מדובר ביוזמה שמיטיבה עם האזרחים: כשהריבית צומחת מחודש לחודש ואיתה עלויות החזרי המשכנתות והלוואות, האוברדרפט וכרטיסי האשראי – הבנקים לא מעלים את הריבית על החסכונות או על יתרות זכות בחשבון. למעשה, במרבית הבנקים בישראל כלל לא העניקו עד כה ריבית על יתרת הזכות בעובר ושב.

אלא שבממשלה הנוכחית, אין דבר כזה יוזמה שמיטיבה עם האזרחים – יש יוזמה שמיטיבה עם הממשלה. הצעת החוק לוקחת, למעשה, את הסמכות העליונה בפיקוח על הבנקים וקביעת הריביות מהנגיד ומעבירה אותה לשר האוצר – לרוב אדם נטול הבנה כלכלית, עם אג'נדה פוליטית ולא מקצועית, ולפעמים אפילו מישהו שמאמין שכלכלה צומחת זה עניין של אמונה בעזרת השם.

הצעת החוק לוקחת, למעשה, את הסמכות העליונה מהנגיד ומעבירה אותה לשר האוצר – לרוב אדם נטול הבנה כלכלית

אתמול שלח נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מכתב חריג בחריפותו לראש הממשלה בנימין נתניהו בקריאה לגנוז את היוזמה. "ההצעה מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל את המדיניות המוניטרית", כותב ירון. "בכך ניתנת הסמכות לשר האוצר להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטארית ובאפקטיביות שלה.

"הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג".

 
כן, הן יכולות
חיילות בגדוד קרקל בעת אימון מסע אלונקות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
חיילות בגדוד קרקל בעת אימון מסע אלונקות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אחת לכמה זמן – ובישראל זה אחת לשבוע בערך – עולה לדיון שאלת שילובן של נשים בתפקידי לחימה צבאיים, ולרגע את צריכה לצבוט את עצמך ולבדוק שלא נתקעת בלולאת זמן בלתי נגמרת אי-שם בשנות השמונים של המאה הקודמת.

השנה היא 2023, ועם ממשלה שכמעט אין בה נשים בכלל ויושבים בה נציגים שמאמינים שערכה של אישה הוא סך כל הביציות שהיא נושאת – אולי לא מפתיע שעדיין צריך את בג"ץ כדי לחייב את צה"ל ומערכת הביטחון לפתוח עוד יחידות לשירות נשים.

אתמול התקיים דיון בבג"ץ במספר עתירות נגד משרד הביטחון וצה"ל בדרישה לאפשר לנשים לשרת גם ביחידות מובחרות כגון הסיירות בחילות הרגלים.

הטיעונים של צה"ל שהושמעו בדיון מוכרים לעייפה: הבדלים פיזיולוגיים, מחכים לתוצאות של פיילוט ביחידות 669 ויהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות), חשש לפציעות, ועוד ועוד ועוד. שום דבר שלא נאמר כבר בבג"ץ אליס מילר לפני כמעט 30 שנה.

הטיעונים של צה"ל מוכרים לעייפה: הבדלים פיזיולוגיים, חשש לפציעות, ועוד ועוד ועוד. שום דבר שלא נאמר כבר בבג"ץ אליס מילר

הרכב של שלוש שופטות העליון – הנשיאה אסתר חיות, ענת ברון ורות רונן – פחות התרשמו מהטיעונים והוציאו למערכת צו על-תנאי הדורש מהם לנמק מדוע לא לא ישולבו נשים ביחידות המובחרות של הצבא. המשמעות היא כי בית המשפט נוטה לקבל את העתירות, וכעת על הצבא לשכנע את בג"ץ אחרת.

מאחר שהיינו בסרט הזה כבר אינספור פעמים, הנה ספוילר לרמטכ"ל איך זה ייגמר: בג"ץ יפסוק שצה"ל חייב לשלב נשים ביחידות מובחרות. הצבא יחרוק שיניים אבל יבצע את הדרישה. נשים תשתלבנה ביחידות האלה והן יהיו מצוינות. ובעוד כמה שנים אף אחד לא יבין מה בכלל הייתה הבעיה מלכתחילה.

וככה נעבור לבג"ץ הבא, עד שנגיע גם לרמטכ"לית הראשונה של צה"ל.

 
המבחן הצ'כי של הנבחרת
הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)
הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)

נבחרת ישראל בכדורגל (עד גיל 21) תעלה היום (שבע בערב, שידור בכאן 11), למשחק שיכריע האם תעפיל לשלב הבא ביורו הנבחרות הצעירות או תסיים את הטורניר ותחזור הביתה.

כדי להעפיל לשלב הבא, הנבחרת חייבת לנצח את צ'כיה. כל תוצאה אחרת תעלה אותה על המטוס לישראל. אבל גם ניצחון לא יבטיח עליה לרבע הגמר, כי הנבחרת כבר לא תלויה רק בעצמה: היא תמתין לתוצאות המשחק בין גרמניה לאנגליה, שכבר הבטיחה את עלייתה מהמקום הראשון בבית.

כדי להעפיל לשלב הבא, הנבחרת חייבת לנצח את צ'כיה. כל תוצאה אחרת תעלה אותה על המטוס לישראל

לישראל ולגרמניה אותו מספר נקודות כרגע. אם ישראל תנצח וגרמניה תפסיד או תסיים בתיקו – ישראל תעלה. אם ישראל וגרמניה ינצחו – העולה תיקבע על פי יחס השערים.

העיניים נשואות אל שני הכוכבים המבטיחים של הנבחרת: השוער דניאל פרץ, שרשם לזכותו טורניר מעולה, וכוכב הנבחרת אוסקר גלוך, שמגיע לטורניר אחרי תקופת התאקלמות לא פשוטה בזלצבורג.

 
געגועים ליוליה
כריש עמלץ שנמצא מת על חוף קיסריה, 28 ביוני 2023 (צילום: שי קבסה, רשות הטבע והגנים)
כריש עמלץ שנמצא מת על חוף קיסריה, 28 ביוני 2023 (צילום: שי קבסה, רשות הטבע והגנים)

עדיין לא התאוששנו מלכתה של כלבת הים הנזירית יוליה, שפקדה את חופי ישראל בחודש שעבר ועזבה בלי שום גינוני פרידה, והלב שוב נשבר מביקור חטוף אך טרגי של חיית ים נדירה.

כריש עמלץ כחול מת נמצא הלילה על חוף מעיין צבי. פקח רשות הטבע והגנים לקח את גופת החיה היפהפיה לבדיקה כדי לקבוע את נסיבות המוות.

המדובר בזן כריש טורף המגיע לאורך של 4 מטרים ונמצא בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון. עונת הרבייה חלה כעת ולכן הדיג בים התיכון אסור כרגע ללא היתר פקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות. נותר לקוות שהאורח לרגע לא נהרג בידי אדם.

 
למקרה שפספסת
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה