אישיות
משה כחלון
חמאה (צילום: istockphoto.)
istockphoto.

בדיקת זמן ישראל מי הזיז את החמאה שלי

החמאה הישראלית הפכה למצרך נדיר בסופרים וברשתות השיווק ● כאשר ניסינו לברר למה זה קרה, הגורמים בענף מילאו את פיהם מים (הרי חמאה אין) ● בינתיים, הממשלה התירה לייבא חמאה ללא מכס, אבל המחירים בשמיים ● בכיר במשרד החקלאות: "העלאת מחיר מסוימת עדיפה על מחסור" ● הצרכנים זועמים - ורק הטבעונים מרוצים

עוד 1,697 מילים

המחסל נתניהו הולך על הראש של מפלגות הימין

ראש הממשלה מכיר את הסקרים ויודע שאין לו אפשרות להקים ממשלת ימין ● לכן, הוא פועל להחלשת המפלגות מימין לו - כדי לייצר קואליציה חדשה בספטמבר ● כחול-לבן, ליברמן, העבודה - ההיסטוריה מלמדת שנתניהו לא יפסול אף אחד ● גם האיחוד עם כחלון הוא חלק מהמהלך הציני הזה ● פרשנות

בנימין נתניהו באזכרה השנתית לנופלי האצ״ל, ב-29 באפריל 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
בנימין נתניהו באזכרה השנתית לנופלי האצ״ל, ב-29 באפריל 2019
עוד 1,848 מילים
משה כחלון מסייר באתר בנייה של מחיר למשתכן בירושלים, 2019 (צילום:  Hadas Parush/ Flash90 )
Hadas Parush/ Flash90
מטה המאבק לבינוי שפוי נגד נתניהו וכחלון:

"סתם בונים כאן קופסאות מכוערות"

תושבים וראשי ערים ברחבי הארץ יוצאים נגד תכניות הבנייה המהירות שמקדמים נתניהו וכחלון ברחבי הארץ ● משה פישר, ממטה המאבק לבינוי שפוי: "המדינה יצרה 'צורך' של 60 אלף יחידות דיור בשנה - אבל הנתון הזה מופרך. הם לא מביאים בחשבון שרוב הילודה שיוצרת את המכפילים האלה היא של חרדים וערבים. כמובן שצריך לדאוג להם, אבל לא בפתח תקוה או בחדרה"

עוד 1,688 מילים

פרשנות מתחילה את תפקידה ההיסטורי

סתיו שפיר תחטוף בימים הקרובים לא מעט ביקורת ועקיצות מכיוון מפלגת העבודה, אותה עזבה אמש לטובת המחנה הדמוקרטי ● אבל היא לא צריכה לדאוג יותר מדי: ההיסטוריה מלמדת שהזיכרון הפוליטי קצר, וח״כים שעורקים בתוך המחנה לרוב מוצאים עצמם מאוחדים שוב ובעמדה טובה יותר

סתיו שפיר (צילום: Flash90)
Flash90
סתיו שפיר

סתיו שפיר מיקמה את עצמה הבוקר בשורה הראשונה של הפוליטיקאים הממולחים בתולדות הפוליטיקה הישראלית, כשהיתה השושבינה לחיבור בין מרצ וישראל דמוקרטית, והתמקמה במקום השני ברשימה המאוחדת.

חברת הכנסת הנמרצת, שנכנסה לפוליטיקה בעקבות המחאה החברתית ב-2011, והפכה עד מהרה לדמות בולטת בוועדות הכנסת, תחטוף בימים הקרובים לא מעט ביקורת ועקיצות מכיוון מפלגת העבודה, אותה למעשה עזבה אמש לטובת המחנה הדמוקרטי.

שפיר לא צריכה לדאוג יותר מדי: ההיסטוריה מלמדת שהזיכרון הפוליטי קצר, וח״כים שעורקים בתוך המחנה לרוב מוצאים עצמם מאוחדים שוב ובעמדה טובה יותר.

יו״ר העבודה עמיר פרץ נשמע אתמול אומר כי הצעד של שפיר הוא ״פוטש לאור יום״. אבל פרץ הוא דווקא ההוכחה ש״פוטש״ שכזה משתלם בטווח הארוך: כשפרץ הפסיד לשלי יחימוביץ בהתמודדות על ראשות העבודה לפני בחירות 2013, הוא קם ועזב את מפלגתו בטריקת דלת, והצטרף אל ציפי לבני בהקמת ״התנועה״.

עמיר פרץ (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
עמיר פרץ (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

יו״ר העבודה, עמיר פרץ, נשמע אתמול אומר כי הצעד של שפיר הוא ״פוטש לאור יום״. אבל פרץ הוא דווקא ההוכחה ש״פוטש״ שכזה משתלם בטווח הארוך

שנתיים אחר כך, התנועה והעבודה התאחדו, כזכור, ופרץ שוב רץ עם חבריו לשעבר-לעתיד, ברשימת ״המחנה הציוני״. ארבע שנים אחר כך, ופרץ הוא שוב יו״ר העבודה ונאלץ להתמודד עם המציאות המפלגתית שבה המפסידים בוחרים בין שליפת סכינים או פרישה למחוזות טובים יותר.

שפיר יכולה להיות בטוחה, אם כך, כי אלו שהיום רואים בה בוגדת, מחר יבחרו בה לעמוד בראש המפלגה – יהיה שמה אשר יהיה.

״סיימה את תפקידה ההיסטורי״

אם יכול לצמוח משהו טוב מהשינויים הטקטוניים שמתרחשים במפת המפלגות בישראל, הוא מחיקה של מותגים שעבר זמנם ונושאים עמם היסטוריה לא רלוונטית, אשר לרוב מזיקה למוניטין – ובמקרים נדירים מועילה.

כשנפתלי בנט מחק את המותג המפד״ל לטובת הבית היהודי, הוא בבת אחת רענן והצעיר את מפלגת הציונות הדתית. מרצ צריכה ללכת בדרכו של המפד״ל. הביטוי, ״סיימה את תפקידה ההיסטורי״ מלווה את השם הזה כבר כמה שנים. במציאות, אין דבר כזה לסיים את התפקיד ההיסטורי – בכל רגע נתון, נחוצה לישראל מפלגת שמאל אמיתית, לא מתנצלת (כמאמר בנט).

כשם שהמפד״ל לקחה עמה לספרי ההיסטוריה את הדימוי של חתן חידון תנ״ך בסנדלים עם גרביים, כך צריך לקוות עתה שמרצ תיעלם יחד עם דימוי ההיפסטר על קורקינט, שמדבר על אכיבוש, מפגין למען בעלי חיים, אבל אטום לגמרי לנעשה דרומה משכונתו

הבעיה היא שמרצ הפכה, בשלב מסוים, מזוהה יותר עם קייל ותל אביב מאשר עם השמאל – עד כדי כך שהשמאל הפך להיות מזוהה בלעדית עם קייל ותל אביב.

וכשם שהמפד״ל לקחה עמה לספרי ההיסטוריה את הדימוי של חתן חידון תנ״ך בסנדלים עם גרביים, כך עתה צריך לקוות שמרצ תיעלם ביחד עם דימוי ההיפסטר על קורקינט שמדבר על אכיבוש, מפגין למען בעלי חיים, אבל אטום לגמרי לנעשה דרומה משכונתו.

״המחנה הדמוקרטי״ מתיישבת היטב על משבצת חורבות מרצ – והעבודה. היא מייתרת את מפלגת העבודה כמפלגת שמאל, אבל לא בהכרח מייתרת אותה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית. פרץ, יחד עם אורלי לוי-אבקסיס, צריכים לבדל את מפלגתם באופן נחרץ מכחול-לבן ומהמחנה הדמוקרטי ולהיכנס לוואקום שהשאירה ״כולנו״ של משה כחלון.

אם פרץ-לוי ישכילו להתמקד אך ורק בקהלים האלו, במסרים הללו, ולא יבזבזו אנרגיה על מריבות וחשבונות עם שפיר ואחרים שיעזבו – יש לעבודה תוחלת. לא בטוח שהשם צריך להישאר. אם אפשר להציע, מה לגבי ״מפלגת פועלי ארץ ישראל״?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 488 מילים ו-4 תגובות
צעירים ברמאללה (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
AP Photo/Majdi Mohammed

משבר המסים ברשות הפלסטינית מרוששים ברמאללה

משכורתו של מוחמד עודה, אב לארבעה שעובד במשרד של אבו מאזן, קוצצה בחצי ל-3,000 שקל ● ג'פא סדאקה, כתב סוכנות הידיעות של הרשות, משתכר 2,000 שקל במקום 4,000 ● ישראל קיצצה במסים המועברים לרשות, במחאה על תשלום למשפחות מחבלים, הרשות מסרבת לקבל את הסכום המופחת - ועובדיה משלמים את המחיר

עוד 956 מילים
  • נמל התעופה שדה דב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
    Moshe Shai/FLASH90
  • WhatsApp Image 2019-06-18 at 21.13.54 (צילום: עיריית אילת)
    עיריית אילת
  • מסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב. מימין לשמאל: רונן ניסנבאום, ליאור רביב, רון חולדאי, אמיר חייק, מאיר יצחק הלוי, דוד פתאל, אביה מגן מזרחי וד"ר אלדר ברקוביץ' (צילום: חן גלילי)
    חן גלילי
  • נמל התעופה רמון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90

להעיר את הדוב ניסיון אחרון להציל את שדה התעופה של ת"א

בדיון בוועדת הכספים בכנסת הסתמנה הסכמה גורפת לדחות את פינוי השדה ● היו"ר משה גפני זעם על נציגי בעלי הקרקעות שלא הגיעו: "זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה, לדחות מינימום עד ינואר" ● מיקי זהר: "אי אפשר להפקיר את תושבי אילת, גם רוה"מ חושב שפינוי מיידי לא סביר" ● נציג האוצר: "8 מיליארד שקל מהפינוי אמורים לממן את העברת צה"ל לנגב" ● הטיסות לאילת כבר נחתכו בכ-25%

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.

"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך  שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.

גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".

מי מתנגד לפינוי?

הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.

טענות המתנגדים לפינוי

צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
״אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)

בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".

ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.

מי תומך בפינוי?

אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.

תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".

אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב״גוש הגדול״, הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.

בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.

טענות התומכים בפינוי

הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים

בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".

בינתיים, באילת

כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.

עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.

ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".

מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".

וכרגיל, כולם מחכים לרכבת

עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".

ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.

"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".

אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.

הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר  בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.

"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,208 מילים

כחלון: "נתניהו הוא מנהיג גדול וענק"

שר האוצר, שהבטיח לא מזמן שלא לשבת בממשלתו של ראש ממשלה תחת כתב אישום וקרא לעצמו "ימין שפוי", אמר בראיון בתוכניתם של אופירה וברקו: "מציע שתתנו לראש הממשלה לסיים את ההליך המשפטי" והסביר "הבחירות שלי עלו כ-20 מיליון שקלים"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

נתניהו: "מצאנו פתרון לסבסוד הצהרונים"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, סיכמו על המשך סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים הבאה ● ההצעה תעלה לאישור הממשלה ● כחלון: "תודה לך אדוני ראש הממשלה. זוהי באמת משימה, אבל מצאנו את המקור הכספי. נמשיך לדאוג לילדי ישראל"

בשורה משמחת להורים: סבסוד הצהרונים ימשיך בשנה הבאה ובשנים הבאות

בשורה משמחת להורים:סבסוד הצהרונים ימשיך בשנה הבאה ובשנים הבאותנמשיך לדאוג לילדי ישראל!Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

פורסם על ידי ‏משה כחלון‏ ב- יום רביעי, 12 ביוני 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

בחירות 2019 הקרב על הקיצוצים

הכאוס במשרדי הממשלה: רכבת הקיצוצים כבר יצאה לדרך, אבל עדיין לא ברור האם זה חוקי לבטל תכניות שכבר אושרו - במהלך מערכת בחירות

שי באב"ד ומשה כחלון (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
Meir Vaknin/Flash90
שי באב"ד ומשה כחלון

במשרד האוצר מתכוונים להציג בימים הקרובים תכנית לצמצום הגירעון הממשלתי, כנראה באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה וביטול תכניות ממשלתיות שאושרו לשנה הבאה, בהן הפיקוח על הפעוטונים.

עם זאת, עדיין לא ברור מה היכולת החוקית של שר האוצר, משה כחלון, ואנשיו לקיים קיצוץ תקציבי בזמן מערכת בחירות. בכירי משרד האוצר והיועצים המשפטיים על המשרד מקיימים בדיקה במשרד המשפטים, במטרה להבין האם מותר לקיים קיצוץ תקציבי בזמן מערכת בחירות מבלי שהכנסת תאשר זאת, ומה המסגרת החוקית והפיננסית שמאפשרת לבצע אותו.

הקפאת תכניות ממשלתיות

בנוסף, או כתחליף לקיצוץ רוחבי, דנים באוצר על הקפאה של תכניות ממשלתיות להטבות לציבור שתוכננו לצאת לפועל השנה. בין השאר, מדובר בהגדלת קצבאות הנכות, תכנית למימון צהרונים, תכנית "בית הספר של החגים" שתשלים את תכנית "בית הספר של החופש הגדול", הגדלת מס ההכנסה השלילי, וכן הגרלות ופרויקטים חדשים של תכנית מחיר למשתכן.

לפי התחזיות המעודכנות של האוצר, צפוי הגירעון התקציבי להגיע ב-2020 ליותר מ-20 מיליארד שקל ולהתקרב ל-4% מהתוצר. מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, הורה השבוע לאגף התקציבים להכין תכנית לביצוע מיידי לצמצום הגירעון הממשלתי התופח.
משה כחלון ואריה דרעי, בעת ההצבעה על פיזור הכנסת, מאי 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה כחלון ואריה דרעי, בעת ההצבעה על פיזור הכנסת, מאי 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

תכנית להקטנת הגירעון

לפני הבחירות הוכנה תכנית להעלות מסים ולבטל פטורים ממס, אבל לשם יישום התכנית יש צורך באישור הכנסת. לנוכח הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת נדרשים צעדים שאפשר לבצע באופן מיידי, וללא אישור הכנסת. באוצר מנסים לגבש תכנית להקטנת הגירעון הממשלתי, שאפשר יהיה להציג כבר בישיבת הממשלה הקרובה.

פקידי האוצר מציגים מדי חצי שנה את ה"נומרוטור" – תחזית מסגרת התקציב הרב-שנתית וההצעות לניהולו, והיו אמורים להציג אותה לממשלה בתחילת החודש, אך הצגת הנומרטור לא יצאה לפועל בגלל הכאוס שיצרה הקדמת הבחירות. באוצר מנסים להציג תכנית להקטנת הגירעון בישיבת הממשלה הקרובה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 249 מילים
המחיר האמיתי של הבחירות:

מדינה שלמה משותקת

בדיקת זמן ישראל: אילו רפורמות תקועות, איזה מחיר ישלמו האזרחים, ומי הפוליטיקאים שיושבים על הגדר - ולא עושים כלום

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
בחירות אפריל 2019
עוד 1,569 מילים
סגירה