נושא
בעלי חיים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע: אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך ● תושבים במרכז תל אביב מדווחים בימים האחרונים על ביקורי תנים ברחובות במרכז העיר, כולל יללות בלילות והשכמה בחמש בבוקר ● בעיריית תל אביב מודעים למצב ופחות מתרגשים מהחיכוך בין חיות הבר המוגנות לבני האדם ● יש רק בקשה מפורשת אחת: אל תאכילו אותם

עוד 879 מילים

בדוח מקיף שפרסמו ייל וקולומביה, המדרג את מדינות העולם לפי מגוון ביצועים בתחום הגנת הסביבה, נמצאת ישראל במקום ה-29 ● אף מדינה מערבית מפותחת לא ממוקמת מתחת לישראל ● בעוד שבתחום איכות מי השתייה ומיחזור מים לחקלאות ישראל במקום גבוה, בקטגוריות העוסקות בשמירת הטבע ובהתמודדות עם משבר האקלים, ישראל מקבלת ציונים מבישים

עוד 603 מילים

לוכד הנחשים שהוזעק לפארק בתל אביב לא הסתפק במקל התפיסה הרגיל, וגלגל את הנחש בתוך נייר דבק רב עוצמה שעלול לקרוע את עורו ● ״אני עובד עם זוחלים כבר יותר מ-30 שנה ואף פעם לא ראיתי התנהגות כל כך מרתיחה מצד איש מקצוע״, קובל לוכד נחשים ותיק ● מעיריית תל אביב ורשות הטבע והגנים נמסר שהמקרה נמצא בחקירה

באחד מערבי השבוע החולף נתקלו עוברי אורח שיצאו לחלץ עצמות בפארק תל אביבי בנחש גדול שהתפתל על ספסל. למקום הוזעק לוכד נחשים שניגש מייד למלאכה.

הלוכד הבהיר לסקרנים שהקיפו אותו כי מדובר בצפע ארץ ישראלי ושהכשה שלו מסוכנת מאוד. כדי ללכוד את הנחש הוא שלף את המוט הארוך שבקצהו תפס שמיועד למשימות כאלה, אבל הוא הכין לנחש גם הפתעה: נייר דבק רב עוצמה שנצמד לעורו של הנחש כשכל נסיון פיתול רק מחזק את ההדבקה.

הסרטון שתיעד את הלכידה הגיע לקבוצות של לוכדים מורשים וחובבי בעלי חיים וחולל סערה. לפי אדי טייאר, מדביר ולוכד נחשים ותיק, "מדובר בפגיעה בחיית בר מוגנת באופן שמעורר פלצות. אני לא מצליח להבין בשביל מה זה נחוץ, למה להדביק את הנחש על דבק? למה לא פשוט לתפוס אותו ולהכניס אותו למיכל או לשק שמיועד לכך? רואים שהנחש כבר לכוד, הוא לא מהווה איום, לא היתה סכנה שהוא יברח.

"אני עובד עם זוחלים כבר יותר מ-30 שנה ואף פעם לא ראיתי התנהגות כל כך מרתיחה מצד איש מקצוע. לנחש יש חשיבות אקולוגית ממדרגה ראשונה. הלוכד צריך לקחת אותו ולשחרר אותו בטבע ולא להתעלל בו".

את הסרטון (שצולם בעידודו של הלוכד ותוך שהוא מדגים את מעשיו למצלמה) אופפים כמה סימני שאלה: ככל הידוע, הלוכד הגיע למקום בעקבות פנייה למוקד של עיריית תל אביב, ומכאן ניתן להסיק שהוא עובד בחברה שמספקת שירותי לכידה לעירייה.

בסרטון הוא מציין את שמו הפרטי, אבל בחיפוש בגוגל לא נמצא לוכד בשם זה; זו גם הסיבה שבחרנו, בזמן ישראל, להסיר מהסרטון קטעים שבהם ניתן לזהות את הלוכד – משום שלא ניתן להשיג את תגובתו לטענות.

"מדובר בפגיעה בחיית בר מוגנת באופן שמעורר פלצות. אני לא מצליח להבין בשביל מה זה נחוץ, למה להדביק את הנחש על דבק? למה לא פשוט לתפוס אותו ולהכניס אותו למיכל או לשק שמיועד לכך?״

כשנשאל על ידי הסובבים אם הוא מתכוון להרוג את הנחש, הוא משיב בשלילה ואומר שיעביר אותו ל'מכון הזואולוגי', אבל אין גוף כזה. אולי הכוונה לאחד הגנים הזואולוגיים, אם כי ברוב המקרים הנחש אמור להיות משוחרר לטבע הרחק ממקום יישוב.

בסרטון מסביר הלוכד לנוכחים שהוא יסיר את הדבק מגופו של הנחש באמצעות מים חמים. גורם בכיר בתחום שמירת הטבע אומר שהתפלא לשמוע את הדברים: "כדי לשחרר את הנחש מהדבק צריך להשתמש בחומרים ממסים. זה דבק שמשתמשים בו במלכודות לחולדות, וחולדה זו חיה מאוד חזקה. אם הנחש ינסה להשתחרר העור שלו ייקרע. ללוכדים יש היתר עם תנאים, אחד התנאים הוא לא לגרום סבל לבעלי חיים ולא להשתמש בחומרים אסורים. דבק כזה בעיקרון אסור בשימוש".

מעיריית תל אביב נמסר: "אנו מכירים את המקרה המדובר ולאחר התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה, פרטי הלוכד יועברו לחקירת רשות הטבע והגנים שהיא הגוף האמון על אכיפת תקנות הגנת חיות הבר ומתן היתר ללכידת נחשים".

מרשות הטבע והגנים נמסר: "רשות הטבע והגנים פתחה בחקירה לבירור האירוע, בחשד לפגיעה בחיות בר ופעולה בניגוד לתנאי ההיתר. הזוחלים בישראל הם חיות בר מוגנות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 447 מילים ו-2 תגובות

האיש הירוק המקום שבו חוגגים עצמאות כל השנה

אורית ודיקלה תזזיתיות ומלאות סקרנות כיאה לגילן הצעיר ● בילי, שנולד משותק ברגליו האחוריות, מתנייד עם גלגלי עזר ● את רוני חילצה המשטרה רגע לפני שהועלה קורבן לפסח ● ליד מושב עולש מתפרס על פני 25 דונם גן עדן לבעלי חיים אשר ניצלו מתעשיית הבשר ● חזירים, כבשים, חמורים, פרות, תרנגולים - הם מתרוצצים חופשי וחווים רגעים של אושר בזכות שתי יזמיות עיקשות ● אלא שבצל הקורונה, גם חוות החופש מתמודדת עם משבר כלכלי

עוד 1,244 מילים ו-2 תגובות

מעקב זמן ישראל תעלומת הצבים המתים עדיין לא נפתרה

זה קרה בינואר אשתקד ● קרוב למאה צבי ים נפלטו לחופי ישראל - מחציתם ללא רוח חיים ● בהתחלה האשימו את בעלי ההון, היה גם מי שחיפש פתרונות בשמיים ● אך גם דוח של ועדת מומחים מיוחדת שמפורסם עכשיו לא מצליח לפזר את המסתורין

עוד 785 מילים
מלאני לידמן הלכה לקנות תרנגולות וחזרה הביתה עם צ'יז וקווקרס, אחרי ביקור בשוק הציפורים בכפר קאסם, 20 באוגוסט 2016

המירוץ לביצה מי צריך לקנות ביצים כשאפשר לאמץ תרנגולת

ישראלים רבים ניצלו את השעות האחרונות לפני הסדר והסגר כדי לרדוף אחר קרטוני ביצים בסופרמרקטים ברחבי הארץ ● אבל אפשר גם אחרת ● מלאני לינדמן, כתבת זמן ישראל וחקלאית אורבנית חובבת, מגישה את המדריך לגידול לול תרנגולות מטילות על הגג או בחצר ● כל הטיפים, המיתוסים והחישובים הכלכליים בדרך לביצה הביתית המושלמת

עוד 1,145 מילים ו-3 תגובות

אורחים לחג הכרישים נוהרים לחופי אשדוד

כמה עשרות כרישים תועדו השבוע משכשכים במים החמימים יחסית שליד תחנת הכוח באשדוד ● בדרך כלל הציבור נחשף אליהם כשהם מבקרים בחדרה, שהפכה לבירת הכרישים הלא-רשמית של ישראל ● "אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת לזמן ישראל עדי ברש, מומחית לכרישים

בשנים האחרונות הוכתרה חדרה כבירת הכרישים הלא רשמית של ישראל: מדי חורף מגיעים עשרות מהם לשכשך במים החמימים שנפלטים מהטורבינות הלוהטות של תחנת הכוח אורות רבין. המסלעה שלמרגלות התחנה הפכה לאתר תיירות מבוקש, כשצוללים חובבים משנרקלים בין הכרישים, וסקרנים תופסים עמדה על הסלעים ומנסים לתצפת על הנעשה במים.

כעת מתברר שחדרה לא לבד: השבוע תיעד גיא לויאן, פקח רשות הטבע והגנים, כמה עשרות כרישים מתגודדים בקרבת תחנת הכוח "אשכול" בנמל אשדוד.  החורף הסתיים והמים כבר לא כל כך קרים, אך טמפרטורת המים שמשמשים לקירור הטורבינות – הגבוהה ב-8-10 מעלות ממי הים – עדיין מושכת כרישים.

כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רון גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)
כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רן גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)

עדי ברש, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת "כרישים בישראל", אומרת שבגלל הגובה שממנו צולמו התמונות קשה לקבוע את המגדר של הכרישים ("צריך להפוך אותם כדי לדעת"), אבל בעיקרון שני מינים מגיעים לחופי ישראל – סנפירתן ועפרורי.

למרות שבתחנת המחקר של אוניברסיטת חיפה חוקרים את תנועת הכרישים כבר מספר שנים ובזה גם עסקה עבודת המאסטר של ברש, הצטבר עד היום מעט מידע מוצק על הנושא.

"אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת ברש. "לפני כמה שנים הצלחנו להצמיד מכשירי מעקב לשני כרישים בחדרה, אחד המשיך למערב מצרים וסיים די מהר את דרכו כשנמכר בשוק, ושנייה המשיכה לקפריסין, ושם ניתק איתה הקשר בעומק של 50 מטר".

חשוב לציין שהכרישים מוגדרים כחיה מוגנת ושהדיג שלהם אסור בישראל. זה כמובן לא מונע מקרים של דיג עברייני, כי מרק כרישים נחשב למעדן מבוקש.

כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)

ברש אומרת שאין הרבה סיכוי שאשדוד תתחרה עם חדרה על תשומת לב חובבי הכרישים, משום שהאזור שבעורף תחנת הכוח הרבה פחות נגיש לציבור.

לדבריה, "זה אזור של נמל, יש שם עכשיו בנייה ובאופן כללי אסור להיכנס לשם ובטח לא לצלול". הבדל נוסף בין האתרים – התחנה באשדוד פועלת על גז, להבדיל מרידינג חדרה שהיא אחת משתי התחנות הפחמיות הגדולות בארץ (לצד תחנת רוטנברג באשקלון). גם בתחנה גזית משתמשים במי הים לקירור הטורבינות, אבל בכמויות קטנות יותר ולכן הסביבה פחות אטרקטיבית לכרישים.

זו אחת הסיבות לכך שהתכניות להפוך את המתחם בחדרה לאתר תיירות רשמי עם מרפסת תצפית, הדרכה והסברה, לא מתקדמות בינתיים: "בתוך שנתיים התחנה בחדרה אמורה לעבור לגז", אומרת עדי ברש, "ויש חשש שהכרישים ייעלמו או לפחות שמספרם יפחת משמעותית, אז קשה לי לשכנע את הגורמים השונים לבנות הכל בשביל משהו שאולי בעוד שנתיים לא יהיה".

מתברר שעם סוף עידן הפחם בישראל נרוויח אוויר הרבה יותר נקי – אבל אולי נפסיד את הכרישים. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהם מבקרים גם באשדוד.

צילום הסרטון: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

עוד 390 מילים

אישה בבידוד שחיה בגפה התקשרה למד"א ושאלה האם היא יכולה להוציא את הכלב לסיבוב, כדי שלא יהפוך את ביתה למפגע תברואתי ● במשרד הבריאות לא חשבו על תרחיש כזה, אבל אישרו לה באופן לא רשמי להוציא את הכלב מאוחר בלילה לרחוב צדדי ● גורם במד"א: "אנו פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות, אך בנושאים רבים אין הנחיות"

מחלת הקורונה וההנחיה לעשרות אלפי ישראלים להישאר בבידוד בית, יוצרות מצבים לא צפויים שהרשויות מעולם לא נתקלו בהן, ולכן גם אין להם פתרונות רשמיים. מה עושה, למשל, אדם שחי בגפו עם כלבו ונמצא בבידוד בית?

"אישה התקשרה אלינו ואמרה, אני בבידוד בית, יש לי כלב, מה אני אמורה לעשות איתו? לשבת איתו 24/7 בבידוד ושהוא יעשה את הצרכים שלו בבית?", מספר גורם במד"א על שיחת טלפון שהתקבלה בסוף השבוע שעבר במוקד במרכז הארץ. "לא נתקלנו בשאלה הזאת קודם, ולא ידענו מה לענות לה".

במד"א בדקו את הנושא מול משרד הבריאות, והתברר כי שם לא חשבו על תרחיש כזה, ושאין נוהל לטיפול בו. אחרי בדיקה הם חזרו למד"א עם תשובה לא פורמלית שנמסרה לאישה: "את יכולה לצאת עם הכלב, אבל רק בלילה, בשעות מאוחרות, וברחובות כמה שיותר צדדיים, כדי לא להיות במגע עם אנשים".

"אישה התקשרה אלינו ואמרה, 'אני בבידוד בית, יש לי כלב, מה אני אמורה לעשות איתו? לשבת איתו 24/7 בבידוד ושהוא יעשה את הצרכים שלו בבית?'. לא ידענו מה לענות לה"

לדברי גורם במד"א, "אנו פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות, אבל בהרבה מאוד דברים אין לו הנחיות או שההנחיות לא קבועות. לא בטוח שזה מה שהם היו אומרים לכל אחד. כמובן שרוב המקרים שאנחנו נתקלים בהם הם הרבה יותר מדאיגים מכלב, כמו מבודדי בית שיש להם מחלות שאינן קורונה, וצריכים בדיקות רפואיות, טיפול רפואי קבוע או תרופה".

קופות החולים מוצפות בפניות

במקביל, קופות החולים מוצפות בפניות מצד אנשים ששוהים בבידוד בית, סובלים ממחלות לב, מחלות קיבה ומחלות כרוניות, ונתקלים בבעיות רפואיות דחופות, שאין להן קשר לקורונה; וכן מצד מבודדי בית, שמוזמנים לבדיקות שתואמו מראש בקופות ובבתי החולים, ולא יודעים אם הם מורשים להגיע אליהן.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי משרד הבריאות לא התווה מדיניות לטיפול במקרים הללו והפתרון מתגלגל, למעשה, לפתח הקופות. אתמול פורסם לראשונה בזמן ישראל שהקופות מקימות מרפאות חירום קטנות לטיפול פרטני במבודדי בית.

בכיר באחת הקופות אמר: "לא קיבלנו הנחיות ממשרד הבריאות. כל תלונות, שאלות וקריאות החולים מגיעות לרופאי הקופות והם מטפלים בכולן. בחלק מהמקרים אנו שולחים רופאים הביתה, ואחרים שולחים אמבולנס או מאפשרים למבוטח להגיע למרפאה ברכב פרטי, תוך שמירה על בידודו מחולים אחרים. אף מבוטח לא יישאר בבית כשהוא חולה וזקוק לטיפול דחוף מבלי לקבל אותו".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות. במד"א מסרו כי הם פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות ומספקים פתרון לכל מבודד בית הזקוק לעזרה. 

וכך זה נראה בימי הסארס: אישה סינית מלטפת כלב ב-2003, ארכיון (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
וכך זה נראה בימי הסארס: אישה סינית מלטפת כלב ב-2003, ארכיון (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה שכתבת על זה. אלה שם למעלה אולי קצת מנותקים מהמציאות, כי הם מנחיתים הוראות שלפעמים במציאות קשר ובלתי אפשרי להסתדר אתם, ולא נותנים עצות ותמיכה מה לעשות במקרים שונים.
עוד 367 מילים ו-1 תגובות

כשהטבע נגמר - מייצרים חדש. המקרה של פארק הירקון

יצירת טבע היא המגמה השולטת כיום בעולם, בעיקר בערים גדולות שצמאות למרחבים ירוקים ברצף הבטון ● במתחם שבע טחנות הוקמו בצורה מלאכותית שתי בריכות חורף "טבעיות", והטבע האמיתי אמור להמשיך את העבודה ● הסרטנים כבר שם

מה עושים כשהטבע הולך ונגמר? מייצרים חדש. יצירת טבע היא המגמה ששולטת כיום בעולם, בעיקר בערים גדולות שצמאות למרחבים ירוקים בתוך רצף הבטון, כאלה שיאפשרו הפוגות והתרגעות למיליוני תושבים שחיים בצפיפות.

הגישה הזו מתבטאת בפרויקט שמסתיים בימים אלה בפארק הירקון בתל אביב וייפתח בשבועות הקרובים לציבור הרחב: צמד בריכות חורף שממוקמות בסמוך למתחם ראש ציפור (שבע טחנות).

בעבר, מישור החוף היה משובץ כולו בבריכות חורף – אגנים שמתמלאים מים, בעלי חיים וצמחים בעונת הגשמים ומתייבשים לקראת הקיץ – אבל עם תנופת הבנייה והסלילה רובן המכריע נעלמו.

עכשיו מנסים להחזיר את הגלגל לאחור – או לפחות חלק קטן ממנו. את היוזמה מוביל ליאב שלם, האקולוג של חברת גני יהושע שמנהלת את פארק הירקון, בליווי פרופ' אביטל גזית – האורים ותומים של מקורות המים בישראל.

בבדיקה האחרונה נמצאה בבריכה כמות גדולה של דפניות – סרטן זעיר שהביצים שלו מסוגלות לשרוד את הקיץ. הדפניה מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת המזון – אחריה באים בעלי חיים גדולים יותר וטורפים אותה

שלם מסביר איך בעצם מפיקים אתר טבע: "זיהינו כאן שטח שאין לו הרבה ערך אקולוגי, היה מכוסה בצמחים פולשים. בדקנו את כיווני זרימת המים באזור כשיש גשמים, וכיוונו אותם לכאן באמצעות תעלות. אחר כך כיסינו את הקרקעית של הבריכות העתידיות בחרסית, שהיא לא מחלחלת, כדי שהמים ייאגרו".

אחרי המים, הגיע תור שאר המרכיבים ב"טבע": בתוך הבריכה החדשה נשתלו צמחי מים, על הגדה ניטעו צמחים מקומיים מושכי חרקים, ואלה גם זכו לדחיפה ראשונה בהשקיה מצינורות. מכאן והלאה, הטבע אמור לעשות את רוב העבודה.

ואכן, הטבע כבר התחיל להראות סימני חיים: גשמי הברכה שירדו בחורף הנוכחי הגיעו למקום הנכון, ובבריכה הגדולה עומק המים מגיע כבר למטר וחצי.

שלם מספר שבבדיקה האחרונה נמצאה בבריכה כמות גדולה של דפניות – סרטן זעיר שהביצים שלו מסוגלות לשרוד את חודשי הקיץ. הדפניה מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת המזון בבריכות חורף – אחריה באים בעלי החיים הגדולים יותר וטורפים אותה.

בחורפים הבאים שלם מקווה לראות בבריכות התפתחות מגוון עשיר של בעלי חיים, צמחים וציפורים – ובקיצור, מערכת אקולוגית שלמה שהותנעה בידי אדם.

מוזר. נהוג להתייחס לטבע כאל דבר "טבעי" שנוצר בלי התערבות יד אדם.

"נכון, אבל אני לא יוצר טבע, אני מניח לו תשתיות. השאר כבר קורה מעצמו. אין מה לעשות, האדם הרס, אבל לאדם יש כלים לשקם, לפחות באופן חלקי. אז אם אנחנו לא רוצים להישאר בלי טבע בכלל, אנחנו חייבים להשתמש בכלים האלה".

ליאב שלם ליד הבריכה החדשה
ליאב שלם ליד הבריכה החדשה
עוד 363 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה