ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח לפני דקות אחדות עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על המלחמה עם איראן, לפני שיכנס הערב דיון ביטחוני מצומצם, כך אישרה לשכת נתניהו לזמן ישראל.
השיחה מתקיימת על רקע דיווחים שלפיהם ארה"ב וישראל נערכות לחדש את המלחמה עם איראן.
דובר צה"ל בערבית תא"ל אביחי אדרעי פרסם אזהרת פינוי לתושבים בדרום לבנון, בכפרים סוחמור, רומין, אל-קוסייבה (א-נבטיה), כפר חונא ובנעפול.
"למען ביטחונכם, עליכם לפנות את בתיכם מיד ולהתרחק מהכפרים ומהעיירות למרחק של לפחות 1,000 מטרים לשטחים פתוחים", מסר צה"ל. "כל מי שנמצא בקרבת פעילי חזבאללה, מתקניו ואמצעי הלחימה שלו, מסכן את חייו".
שר החוץ של איחוד האמירויות שוחח בטלפון עם ראש סבא"א לאחר מתקפת הכטב"ם על תחנת הגרעין במדינת המפרץ והבהיר כי לאיחוד האמירויות יש זכות מלאה להגיב על "מתקפות טרור" כאלה, כך מסרה סוכנות הידיעות הממלכתית של איחוד האמירויות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס הערב דיון ביטחוני של הקבינט בלשכתו בירושלים, על רקע דיווחים שלפיהם ארה"ב וישראל נערכות לחדש את המלחמה עם איראן. הוא אמור גם לשוחח הערב עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
הדיונים מתקיימים לאחר שכטב"ם פגע בתחנת כוח גרעינית באיחוד האמירויות, שספגה, לצד ישראל, את הפגיעות הקשות ביותר מאיראן במהלך המלחמה.
"עינינו פקוחות לגבי איראן", אמר נתניהו במהלך ישיבת הממשלה השבועית. בהתייחסו לטראמפ, הוסיף: "אני בוודאי אשמע רשמים מהנסיעה שלו לסין, אולי גם דברים אחרים. בוודאי שיש אפשרויות רבות, ואנחנו ערוכים לכל תרחיש".
ביום ראשון, לאחר שטראמפ חזר מסין, הוא שיתף גרפיקה שנוצרה בבינה מלאכותית ובה הוא ואדמירל בצי האמריקאי מול מים סוערים וכמה ספינות, בהן אחת הנושאת את דגל איראן. בכיתוב נכתב: "זה היה השקט שלפני הסערה".
בשבוע שעבר דווח כי ישראל וארה"ב מקיימות הכנות אינטנסיביות לחידוש התקיפות באיראן, ייתכן שכבר השבוע.
משרד ההגנה של איחוד האמירויות הודיע כי המדינה יירטה היום שלושה כטב"מים שנכנסו לשטחה מגבולה המערבי, וכי היא חוקרת את מקור המתקפות.
שניים מהכטב"מים יורטו בהצלחה, בעוד השלישי "פגע בגנרטור חשמלי מחוץ למתחם הפנימי של תחנת הכוח הגרעינית בראכה באזור א-דפרה", נמסר בהצהרה.
"החקירות נמשכות כדי לקבוע את מקור המתקפות", הוסיף המשרד, ואמר כי "פרטים נוספים יפורסמו עם השלמת החקירות".
הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.
אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובנושא עודף התאורה בקרונות הרכבת בשעות הלילה –
אביב תודה על העלאת הנושא לכותרות
הסבר: מדוע תאורת לד "לבנה-קרה" (5000K) מסוכנת בלילה?
"הבעיה אינה רק בעוצמה המסנוורת (2000 לוקס), אלא בהרכב הספקטרלי של האור. אור לבן בגוון 'קר' (5000 קלווין ומעלה) מכיל שיעור גבוה של אור כחול (אורכי גל קצרים בין 380-500 ננומטר).
על פי מסמך עמדה רשמי של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה (פברואר 2022), חשיפה לאור כחול בשעות הערב והלילה פוגעת בבריאות הציבור בשני מישורים עיקריים:
1. שיבוש השעון הביולוגי: האור הכחול מדכא את הפרשת הורמון המלטונין, האחראי על וויסות מחזורי השינה והערות. דיכוי זה פוגע באיכות השינה ועלול לגרום לבעיות בריאותיות מצטברות.
2. סיכון פוטו-ביולוגי: קיימת סכנה לפגיעה ברשתית העין ('Blue Light Hazard') בחשיפה ממושכת לעוצמות גבוהות של אור כחול, כפי שמוגדר בתקן הבטיחות IEC 62471.
המלצת המשרד להגנת הסביבה היא חד-משמעית: במרחבים ציבוריים יש להשתמש בגופי תאורה בגוון 'אור חם' של עד 3000 קלווין, שבו המרכיב הכחול נמוך משמעותית. התקנת תאורה של 5000 קלווין בקרונות לילה עומדת בניגוד מוחלט להמלצות בריאותיות אלו."
ביום שלישי הקרוב – נפגוש את כל אנשי הגנ"ס בכנס התאורה – ונבדוק את עמדתם במפגש
נקודות לחיזוק מול טענת "התקן" של הרכבת:
בנוסף להסבר על האור הכחול, כדאי להדגיש בביקורת שלך כיצד הרכבת מפרשת את התקן באופן שגוי:
• התקן דורש נוחות, לא רק אור: תקן הרכבות האירופי (EN 13272-1) אמנם מגדיר מינימום, אך הוא דורש במפורש גם "הגבלת סינוור" (Limitation of glare) ומתן עדיפות ל"רווחה כללית" (General well-being) של הנוסע. עוצמה של 2000 לוקס בחלל סגור עם חלונות חשוכים יוצרת בהכרח סינוור והשתקפויות, ולכן מפרה את דרישות האיכות של התקן עצמו.
• חריגה קיצונית מהנורמה: לשם השוואה, תקן תאורה למשרדים (ת"י 8995) דורש כ-500 לוקס לעבודה משרדית וקריאה. אספקת 2000 לוקס לנוסע שנח ברכבת היא אבסורד ארגונומי ובזבוז אנרגטי.